התעוררתי מהצילצול של השעון שלי והסתכלתי מסביב ולקח לי כמה שניות להתרגל לראות את החדר שישנתי בו. היה לי קצת קר והיה לי נעים ככה במיטה החדשה עם הריח של הסדין והשמיכה אבל הבנתי שאני חייבת לקום ואני לא יכולה להישאר במיטה אפילו שעוד מוקדם. קמתי ופתחתי את החלון וראיתי שממש חורף בחוץ ונראה ממש קר ואז קיפלתי את השמיכה וסידרתי את המיטה יפה והלכתי לשטוף פנים ושיניים. גבירתי עוד ישנה וכל הבית היה שקט כזה ונעים והשתדלתי לא לעשות רעש שהיא לא תתעורר. הסתכלתי איך הכל מסודר וחייכתי לעצמי כי אני סידרתי הכל ואני אוהבת לראות את הבית ככה ואז ישבתי בסלון וחיכיתי ואחר כך קמתי ועמדתי מול היציאה למרפסת והסתכלתי החוצה איך הכל אפור כזה וחורפי ואז שמעתי את גבירתי נכנסת לשירותים וישר רצתי למטבח להכין את הקפה.
גבירתי באה למטבח וחיבקה אותי מאחורה בדיוק כשהמים רתחו ושאלה איך ישנתי. אמרתי לה שישנתי מעולה וממש היה לי נעים ושאלתי איך היא ישנה והיא אמרה שגם היא ישנה טוב ואז היא התישבה ליד השולחן ואמרה שקר היום ואני מזגתי את הקפה ושאלתי אם היא רוצה שאני אחמם את הבית למרות שלא ידעתי איפה יש תנור או איך מפעילים את החימום במזגן. היא אמרה שלא צריך ושהקפה יחמם אותה ושמה ידיים ככה על הכוס ואז הכנתי גם לי קפה וישבתי גם והיא חייכה אלי ואמרה "בוקר טוב משרתת" ואני אמרתי "בוקר טוב גבירתי". היא הדליקה סיגריה ושתתה מהקפה ואני שמתי ידיים על הכוס כמוה והתחממתי ואז פתאום היא שאלה "מה שלום החברה שלך והחבר החדש שלה?" ואמרתי לה שאני לא יודעת ושאני חושבת שהכל בסדר והיא שאלה איך אני לא יודעת אם היא חברה שלי ואמרתי לה שלא דיברנו על זה מאז וגבירתי שאלה אם אני לא סקרנית לדעת ואמרתי לה שלא כל כך והיא אמרה שזאת חברה שלי ואם אנחנו בקשר טוב אני צריכה להתעניין ואולי לעזור אם צריך ולא ידעתי איך להסביר לה שזה לא כזה חשוב לי וגבירתי אמרה "תרימי אליה טלפון ותשאלי" ואני אמרתי "כן גבירתי אני אעשה את זה" ואז היא אמרה "עכשיו אני מתכוונת. תתקשרי אליה עכשיו" ואני אמרתי לה שאני לא מדברת עם חברות כשאני כאן והיא אמרה "אבל אני אומרת לך עכשיו להתקשר אליה ולדבר איתה זה לא שאת יושבת כאן ומדברת בטלפון מאחורי הגב שלי".
התקשרתי לחברה שלי והיא לא ענתה ואז נזכרתי שעדיין מוקדם בבוקר ובטח היא ישנה למרות שבשבילי זה כבר לא מוקדם לקום בשעות כאלה ואמרתי לגבירתי שאני חושבת שהיא ישנה והיא לא עונה וגבירתי אמרה שננסה אחר כך שוב ושאלה מה אני עושה הערב ואני התרגשתי כי חשבתי שאולי היא תבקש ממני להיות פה ואולי אפילו להישאר כל היום בכלל ואמרתי לה שאין לי שום תוכניות והיא אמרה "למה את לא יוצאת לבלות לפעמים?" ואני ישר נזכרתי במה שקרה בפעם האחרונה שיצאתי ביום שישי ואמרתי לה שאני אוהבת להיות בבית והיא אמרה שזה לא טוב ושמישהי בגילי צריכה גם לבלות ושאני אקבע משהו אולי עם החברה הזאת שלי או חברה אחרת ואני הבטחתי שאני אעשה את זה. אחר כך היא שאלה "ואת לא רוצה חבר?" וזה היה קצת מביך כל השאלות האלה אבל זאת גבירתי ואני מספרת לה כל מה שאני מרגישה ואני חופשיה איתה כמו שהיא חופשיה איתי ואמרתי לה שאני לא מחפשת חבר וכל מה שהיה עם הבחור ההוא אז רק הראה לי שמה שאני באמת רוצה זה להיות המשרתת שלה. היא אמרה "זה יפה מאוד אבל אני לא מבינה איך בחורה בגילך יפה וחכמה כמוך לא רוצה אהבה" ואני הסמקתי מהמחמאות שלה ואמרתי לה שבשבילי מה שאני מרגישה פה זה המון ואני אוהבת אותה וזה כל מה שחשוב לי עכשיו והיא אמרה שזאת לא אהבה כמו לחבר ואז שאלה "נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי אבל אני מרגישה שאין לי זמן ואין לי כאילו מקום בלב בשביל משהו אחר" והיא אמרה שזמן שאת לא בעיה ואם צריך אנחנו ניפגש פחות כי חשוב לה שאני אהיה מאושרת ואני אמרתי שאני לא רוצה להיפגש פחות ואפילו להיפך אני כל הזמן רק רוצה להיות פה וזה מה שעושה אותי מאושרת ולא ידעתי למה היא לא מבינה את זה וחשבתי שאולי זה בגלל שהיא לא מרגישה ככה ורציתי לשאול אותה אבל לא ידעתי איך אז שתקתי.
היא הרימה לי את הראש והסתכלה עלי ואמרה "מה קרה? נהיית קצת עצובה" ואמרתי לה "אני לא עצובה גבירתי זה בסדר" והיא שאלה אם היא הביכה אותי ואמרתי לה שבכלל לא ושאני שמחה שאנחנו מדברות ככה ואני אומרת לה מה אני מרגישה כי אני לא יכולה להגיד את זה לאף אחד אחר וזה שגבירתי מתעניינת בי ככה זה הכי מחמיא בעולם. היא חייכה ואמרה לי "תבטיחי לי שאם תרצי לצאת עם מישהו אם תפגשי מישהו שמוצא חן בעיניך לא תעצרי בגללי" ואני אמרתי "אני מבטיחה גבירתי אבל אני רוצה רק להיות המשרתת שלך" והיא ראתה שרציתי להגיד עוד משהו ושאלה אותי ואני אמרתי לה "ואני רוצה שגם את תרצי אותי ככה" ואז היא לקחה את היד שלי ביד החמה שלה ואמרה לי "אני רוצה אותך כאן משרתת שלי את מדהימה ואת יודעת שאני מרגישה ככה" ואני לא אמרתי כלום והיא שאלה "נכון שאת יודעת?" ואני כמעט בכיתי כבר ואמרתי "לפעמים אני לא יודעת" והיא אמרה שוב "אני רוצה אותך כאן. אחרת לא הייתי קונה לך מיטה ומסדרת לך חדר ונותנת לך לפגוש את כל החברים שלי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי זה כל כך טוב לי" והיא ליטפה את הפנים שלי והתחילו לרדת לי דמעות אבל לא מעצב אלא מהתרגשות ומשמחה והיא ניגבה עם האצבע את הדמעות שלי ושמה את האצבע בפה שלי ואני טעמתי את הדמעות והיא חייכה ואמרה "מקסימה" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי שאני בוכה ככה" והיא אמרה "זה בסדר" ואני שאלתי "אני יכולה לחבק אותך גבירתי בבקשה?" והיא אמרה "בטח ילדה בואי" ואני קמתי ובאתי אליה אבל ירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה ושמתי את הראש על הברכיים שלה והיא ליטפה לי את הראש וזה היה כל כך מרגיע.
אחרי כמה דקות היא אמרה "מה היית רוצה לעשות היום?" ואני אמרתי "להיות איתך ולעשות מה שתבקשי" והיא חשבה קצת ואמרה "יש לי בארון במרפסת גיגית כזאת של כביסה תביאי אותה" ואני קמתי ויצאתי למרפסת והיה קר נורא והשמים היו מלאים עננים שחורים והבאתי את הגיגית הזאת וגבירתי כבר היתה באמבטיה ואמרה "הדלקתי דוד כשקמתי. תבדקי אם המים כבר חמים" ואני פתחתי את הברז והמים היו קרים נורא אבל חיכיתי קצת ואז באו מים חמים ואמרתי לה שיש מים חמים והיא אמרה "אני הולכת לשבת בסלון. תמלאי את הגיגית במים עם קצת סבון" ונתנה לי את הסבון שהיא רוצה שהיה סבון נוזלי מיוחד כזה ואמרה "תביאי גם מגבת ואת המספריים של הציפורניים והפצירה והלק ותפנקי אותי טוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ונורא שמחתי והלב שלי התחיל לדפוק וכבר נהיה לי יותר חם. הבאתי את כל מה שצריך ונזהרתי שלא ישפכו המים מהגיגית בדרך וזה היה די כבד וגבירתי בינתיים הדליקה מזגן והביאה לעצמה את הסיגריות והמאפרה והורידה את המכנסיים וישבה שם ואני שמתי את הגיגית על הרצפה וגבירתי שמה את הרגליים בפנים ככה בזהירות ואמרה שזה נעים. אני ישבתי על הרצפה והיפשלתי שרוולים ועשיתי לה מסג' ברגליים בתוך המים של הגיגית וזאת היתה הרגשה ממש טובה וממש התמכרתי לזה עד שהיא אמרה "זהו עכשיו תנגבי" והוציאה רגל אחת מהגיגית ואני ניגבתי אותה טוב טוב ואחר כך את השניה ואז היזזתי את הגיגית ושמתי את המגבת על הרצפה התחלתי לטפל לה בציפורניים והיא ביקשה את הספר שלה ואני הלכתי להביא לה אותו ואז ראיתי שלא סידרתי את המיטה שלה היום ולא ידעתי אם לסדר עכשיו או לא אז כשבאתי אליה עם הספר שאלתי אותה והיא אמרה "קודם תסדרי אותי" והבנתי שזאת היתה שאלה טיפשית כי תמיד אני צריכה לחשוב קודם על גבירתי ורק אז על כל הדברים האחרים ואמרתי לה "כן גבירתי סליחה" וישבתי שוב והמשכתי לעשות לה את הטיפול והיא קראה והכל היה רגוע כזה עד שהתחיל גשם ואני הסתכלתי על החלונות שהיו סגורים וניסיתי לחשוב אם כל החלונות האחרים בבית גם סגורים ונזכרתי שבחדר שלי החלון פתוח ולא היה לי נעים לקום באמצע ועכשיו באמת לא ידעתי מה לעשות כי מצד אחד זה לטפל בגבירתי ומצד שני החלון נשאר פתוח ויורד גשם וזה הבית שלה והגשם רק נהיה יותר חזק ובסוף אמרתי לה "גבירתי הישארתי את החלון פתוח" והיא עזבה את הספר ושאלה "איפה?" ואמרתי לה "בחדר" והיא שאלה "בחדר שלך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" חלש כזה כי לא היה לי נעים שהיא קוראת לזה החדר שלי והיא אמרה "אז רוצי לסגור" ואני קמתי והלכתי לסגור וכשחזרתי היא אמרה "כשאני אומרת רוצי אני מתכוונת שתרוצי" ואני לא רציתי שהיא תכעס ואמרתי לה "כן גבירתי סליחה" והיא אמרה "טוב תמשיכי" והמשכתי לעשות לה את הטיפול והיא המשיכה לקרוא.
אחרי שסיימתי חיכיתי עוד קצת שהלק יתייבש והסתכלתי על הרגליים שלה וראיתי כמה הן מטופחות ויפות וחשבתי אם לפני שנהייתי המשרתת שלה היא היתה עושה את כל זה לבד או הולכת לאיזה קוסמטיקאית שתעשה לה כי באמת יש לה רגליים יפות כאלו וחלקות והיא ראתה שאני לא עושה כלום ושאלה אם סיימתי ואמרתי לה שאני רק מחכה שהלק יתייבש אבל סיימתי והיא התכופפה קצת והסתכלה והצמידה את הרגליים אחת לשניה ואמרה "כמה את מוכשרת ילדה שלי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי".
אחר כך עשיתי לה טיפול גם בציפורניים של הידיים ונזהרתי לא להכאיב לה והשתדלתי שיצא לי הכי מושלם שאני יכולה שהיא לא תתאכזב ותיצטרך שוב ללכת לקוסמטיקאית כשיש לה משרתת ובגלל זה גם עבדתי לאט אבל כשסיימתי זה נראה ממש טוב והייתי מרוצה מעצמי והיא הסתכלה מקרוב ובדקה והפעם יותר דאגתי כי היא באמת בדקה יותר זמן וממש מקרוב אבל היא אמרה שזה יפה מאוד ואני חייכתי.
החזרתי את הכל לאמבטיה ורוקנתי את הגיגית עם המים של גבירתי ואז גם סידרתי את המיטה שלה יפה כמו שהיא אוהבת ורציתי לצאת החוצה לשים את הגיגית במקום אבל היה גשם וכשבאתי עם הגיגית גבירתי אמרה לי לחכות עם זה למרות שבשבילה הייתי מוכנה לצאת למרפסת בגשם. כשעמדתי שם הגיגית קצת טיפטפה על הרצפה וגם ראיתי שנשארו כמה טיפות מים מאיפה שהיא עמדה כששטפתי לגבירתי את הרגליים אז הבאתי סמרטוט ומגב וניגבתי שם הכל וגבירתי החזיקה את הספר אבל לא קראה אלא הסתכלה עלי איך אני עושה את זה ואז אמרה "עכשיו נתקשר לחברה שלך?" ואני לא הבנתי למה היא אמרה "נתקשר" כאילו גם היא רוצה לדבר איתה אבל הבאתי את הטלפון והתקשרתי וגבירתי סימנה לי לשבת לידה על הספה וחברה שלי ענתה ואמרה שהיא ראתה שהתקשרתי קודם אבל היא רק קמה ועוד לא הספיקה לחזור אלי ואני חשבתי שזה כבר די מאוחר ואיך הספקתי כבר לעשות המון והיא רק עכשיו קמה וזה דווקא שימח אותי שאני לא כזאת כמוה ישנה עד מאוחר ומתבטלת. היא שאלה איפה אני ואמרתי לה שאני בעבודה והיא אמרה שהיא חשבה שאני לא יכולה לדבר מהעבודה ואמרתי לה שבדרך כלל אני באמת לא יכולה אבל התקשרתי לשאול מה שלומה ואיך הולך עם זה שהיא יוצאת איתו והיא נורא שמחה שאני מתעניינת וסיפרה לי שהם לא יצאו השבוע ורק דיברו שעות בטלפון כמעט כל יום ואמרה שהיום הם יוצאים ושאלה אם אני רוצה לבוא. הסתכלתי על גבירתי והיא הסתכלה עלי אבל היא לא יכלה לדעת מה חברה שלי אומרת ואני כאילו רציתי לשאול אותה אם לצאת איתם או לא כי זה יהיה מוזר ככה לצאת איתם ואמרתי לחברה שלי שאני לא יודעת אם זה יהיה טוב וכל הזמן הסתכלתי על גבירתי לראות איך היא מגיבה ולא יכולתי להבין מהמבט שלה מה היא חושבת וזה שיגע אותי. בסוף אמרתי לחברה שלי שנדבר יותר מאוחר ואז גבירתי שאלה בדיוק מה דיברנו וסיפרתי לה הכל ושאלתי אותה אם לצאת איתם וגבירתי אמרה שאני אעשה מה שאני חושבת שנכון וזה היה מבלבל כי קודם היא אמרה שאני צריכה לצאת ולבלות ועכשיו לא ידעתי מה אני צריכה לעשות.
אחר כך גבירתי דיברה בטלפון עם חברה שלה ובחוץ כבר התחיל להיות יותר יפה ואפילו היתה שמש ואני הוצאתי את הגיגית למקום אבל הרגליים שלי שוב עשו סימנים רטובים בבית בגלל שהמרפסת היתה רטובה ושוב ניגבתי הכל ואז גבירתי סיימה לדבר ושאלה אותי "הכל מסודר בבית?" ואני אמרתי שאני רק צריכה לשטוף את הכוסות של הקפה והיא אמרה לי לעשות את זה ואז כשחזרתי היא שאלה שוב "הכל מסודר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "סידרת את המיטה שלך?" ואמרתי שוב "כן גבירתי" וככה היא שאלה גם על המיטה שלה ועל האמבטיה והכל באמת היה מסודר ואז היא אמרה "טוב אז את יכולה ללכת הביתה לנוח. כבר נשארת פה מספיק" ואני אמרתי לה שאני אוהבת להיות פה ושלא תרגיש ככה והיא אמרה "דיברנו על זה נכון? צריך לדעת מתי ללכת גם. היית מדהימה אתמול והיום ועשית בשבילי המון" ואני אמרתי "תודה גבירתי שאת נותנת לי לעשות את כל זה" והיא חייכה וליטפה אותי בראש עוד פעם כשירדתי על הברכיים לידה ואז אמרנו שלום והלכתי.
כשהגעתי הביתה אמא שלי אמרה שהיא כבר לא ידעה אם לאכול לבד או לחכות לי ולא נעים לה להתקשר אלי כשאני בעבודה ואני באמת הייתי כבר רעבה אז ישבנו לאכול. אמא שלי שאלה איך היה לי ואמרתי לה שהיה אחלה וכמעט סיפרתי לה על המיטה אבל בסוף לא הרגשתי נוח לגמרי לספר את זה ואחרי האוכל אמא שלי הלכה לנוח בחדר שלה ואני הלכתי לחדר שלי ושוב ראיתי איך הוא מסודר וראיתי את השקיות של הבגדים ובאתי לחדר של אמא שלי ואמרתי לה שסידרתי את הארון ויש לי בגדים שאני לא צריכה והיא היתה נורא מופתעת שסידרתי הכל ואמרה שאני ממש מתבגרת והופכת להיות יותר מסודרת ורציתי להגיד לה שזה בזכות גבירתי אבל לא אמרתי והיא בטח יודעת והתכוונה לזה ממילא. היא אמרה שנטפל בשקיות מחר ונראה מה הולך לאן ואז יצאתי והיא קראה לי שוב ואמרה לי שהיא סיימה את הספר שגבירתי נתנה לה ושאני אחזיר לה אותו ולקחתי אותו מהשידה של אמא שלי והיא אמרה לי "תגידי לה שזה ספר מדהים באמת ומאוד נהניתי" ואני אמרתי "טוב" וחשבתי שברור שזה ספר מדהים כי גבירתי קוראת רק דברים איכותיים.
אחר כך ישבתי עם המחשב וכתבתי ונחתי ונרדמתי במיטה והתעוררתי רק כשחברה שלי שדיברתי איתה בבוקר שאני אקרא לה ביומן "דנה" התקשרה ובכלל לא ידעתי מה השעה עד שהסתכלתי במחשב. היא אמרה שהיא נורא רוצה להיפגש אבל אולי זה באמת לא מתאים עוד כי היא צריכה להיות לבד איתו והיא נשמעה כאילו היא מתנצלת על זה ואני אמרתי לה שזה בסדר ואני מבינה ולא קרה כלום ושתהנה ולא תהיה לחוצה והיא אמרה לי תודה על איך שאני מבינה ועוזרת לה. אחר כך התקלחתי ואחרי זה חברה אחרת שלי שאני אקרא לה ביומן "טלי" התקשרה ודיברנו קצת על כל זה שלדנה ההיא יש חבר פתאום וטלי זאת אותה אחת שהיתה איתנו אז כשהשתכרתי ונתתי את הטלפון לבחור ההוא אז היא שאלה מה איתי ואיתו ואמרתי לה שזה כבר מזמן לא והיא אמרה שחבל כי הוא חמוד ואמרתי לה שהוא באמת חמוד אבל זה לא מתאים לי ואז היא הציעה שנצא ככה רק שתינו והסכמתי.
באתי אליה ולא הצלחנו להחליט מה נעשה אז בסוף יצא שסתם ישבנו אצלה וראינו קצת טלויזיה ודיברנו והיא סיפרה איך נמאס לה כבר מהצבא ואני אמרתי לה שאין לה עוד הרבה והיא סיפרה שאחרי הצבא היא רוצה לנסוע לחו"ל אבל ממש לנסות לעבוד שם ולגור שם כי היא ממש לא מוצאת את עצמה פה וזאת פעם ראשונה שהיא אמרה לי שהיא מרגישה ככה ולא ידעתי מה להגיד לה והיא אמרה שהיא תמיד רוצה שנהיה חברות למרות שאנחנו לא נפגשות כל כך הרבה ואמרתי לה שבטוח שנישאר חברות ושלא תדאג וזה היה מוזר שהיא דיברה כאילו היא נוסעת כבר מחר או משהו כמו פרידה כזאת והיא חיבקה אותי ואמרה שזה נורא חשוב לה מה שאמרתי ואז פתאום שתקנו ככה ולא ידענו מה להגיד ושקענו בטלויזיה ופתאום כבר נהיה מאוחר ואמרתי לה שאני אלך והיא הסתכלה עלי ככה כאילו היא לא רוצה שאני אלך אבל היא לא אמרה כלום ורק אמרה שאני לא אספר את מה שהיא אמרה לי וזה רק בינינו ואמרתי לה "ברור" למרות שזה אמנם היה משהו אישי כזה אבל לא איזה סוד מטורף וחשבתי על זה שלי יש סוד הרבה יותר מוזר מסתם הרגשה של לברוח לחו"ל ובכל זאת אני לא מרגישה נוח לספר לה אותו.
לפני 19 שנים. 12 בנובמבר 2005 בשעה 7:52
