חלום מתגשם

יש ימים כאלה שאני מרגישה שקרו יותר מדי דברים בבת אחת ולוקח לי זמן לעכל הכל. ככה עם ההרגשה הזאת קמתי בשבת וישר נזכרתי בכל מה שהיה אתמול ואיך בבוקר עשיתי לגבירתי טיפול ברגליים עם הגיגית ואיך יצא שבסוף בלי לתכנן בכלל ישבתי עם טלי והיא כמעט בכתה לי כשהיא אמרה שהיא רוצה לנסוע לחו"ל ולא טוב לה אבל היא רוצה שנהיה חברות טובות ורצתה שאני אשאר שם כשכבר הייתי עייפה. הכנתי קפה ואמא שלי עוד ישנה אז שתיתי את הקפה בחדר עם המחשב וראיתי איך הבגדים מאתמול זרוקים ככה על הרצפה אז קמתי וקיפלתי אותם יפה וסידרתי גם את המיטה כי חבל לי שאחרי שסידרתי את החדר הוא שוב יתבלגן וידעתי שאני צריכה להתאמץ בשביל לשמור אותו מסודר ונקי ושזה מה שאני צריכה לעשות ופתאום רציתי שגבירתי תבוא ככה בהפתעה כמו שהיא כבר עשתה ותיכנס לחדר ותגיד לי שהיא מרוצה ממני ותלטף אותי.

ראיתי שוב את השקיות של הבגדים שהוצאתי מהארון ונזכרתי שאמא שלי אמרה שהיום נעבור על זה אבל עוד היה מוקדם והמשכתי לכתוב במחשב ושוב נזכרתי שאני צריכה לקנות מתנה לגבירתי והחלטתי שהשבוע אני עושה את זה ולא משנה מה ואני אלך ביום שלישי ולא אכפת לי כמה זה יהיה מביך אני אקנה את זה וכבר רציתי להביא את זה לגבירתי ושהיא תפתח את זה כמו שהיא פתחה את הפיה שנתתי לה ותגיד "מעניין מה זה" כמו שהיא אמרה כשהיא ציפתה לזה ככה עם חיוך ואני בטח אסמיק אבל לא אכפת לי.

באמצע הכתיבה דנה התקשרה ועוד לפני שאמרתי לה היי היא צעקה לי בהתרגשות "עשינו את זה!" ואני אמרתי לה "מה?" והיא אמרה "נו שכבנו!" ואני הייתי בהלם גם מזה שהם בקושי מכירים בכלל וגם עוד יותר מזה שהיא מספרת לי ככה אבל היא תמיד היתה חופשיה כזאת ומספרת הכל. שאלתי אותה איך זה קרה והיא אמרה שזה היה מדהים ושהיא היתה בעולם אחר ואני אמרתי שוב "אבל איך זה קרה לא איך היה" והיא אמרה שהם יצאו והיא לא התאפקה וגם הוא וכל הזמן הם התנשקו שם והתחרמנו ובסוף הם הלכו אליו ועשו את זה והיא אמרה שהיא היתה חייבת לספר לי ואני רציתי לשאול למה בכלל היא חייבת לספר לי אבל לא שאלתי ורק אמרתי לה תודה שהיא משתפת וכל זה והיא שאלה אם אני חושבת שזה מוקדם מדי ומה הוא יחשוב ואמרתי לה שאם שניהם רצו את זה אז זה לא מוקדם מדי ושלא תכניס את עצמה עכשיו לסרטים כי היא רק תרגיש רע מזה בכל מקרה אז שרק תחשוב איך היה לה טוב שם ושלא תראה לו שהיא לחוצה והכל יסתדר. היא אמרה שאני תמיד מרגיעה אותה ושאני צודקת ואני אמרתי לה שגם היא יודעת את כל מה שאמרתי בעצמה ושאלתי אותה אם היא אוהבת אותו והיא אמרה שהיא חושבת שכן ואמרתי סבבה ושאני שמחה בשבילם והיא שאלה מה אני עשיתי בסוף אתמול ולא ידעתי אם לגלות לה אבל זה היה טיפשי להסתיר לגמרי כי בסוף יצא שרק אני משקרת ומסתירה אז אמרתי לה שהייתי אצל טלי והיא שאלה איפה היינו ואמרתי שסתם ישבנו אצלה וראינו טלויזיה אבל לא סיפרתי לה על כל מה שדיברנו והיא אמרה שלא היה לה נעים שבסוף היא אמרה לי שלא נצא יחד ואמרתי לה שזה שטויות ואני מבינה ואני בכלל לא צריכה להצטרף אליהם כמו איזו אמא שומרת ושממילא הם היו עסוקים ושתינו צחקנו. בזמן שדיברנו היתה לי שיחה ממתינה ובדקתי מי זה וזאת היתה טלי אבל לא עניתי כי אני לא כך כך אוהבת לענות לממתינות ורק אם זאת היתה גבירתי הייתי עונה. המשכנו לדבר עוד קצת והיא אמרה שהיא חייבת לדבר איתו ושאלה אותי אם כדאי להתקשר או שהוא יחשוב שהיא לחוצה ואמרתי לה שעדיף שהוא יתקשר אז אם היא יכולה להתאפק שתחכה והיא אמרה לי שהיא תספר לי מה היה למרות שלא ביקשתי ולא ממש רציתי.

אחר כך חזרתי בטלפון לטלי ובאמת הרגשתי קרובה אליה יותר אחרי אתמול וחשבתי על זה שתמיד היא היתה כאילו השלישית והיא כזאת שקטה וביישנית ועכשיו פתאום אני מרגישה שאולי היא באמת בנאדם מיוחד וחשבתי על זה שהיא אף פעם לא היתה כזאת נודניקית ולוחצת ושואלת שאלות אישיות וזה מה שאני אוהבת. היא אמרה שהיה לה ממש נחמד אתמול ואמרתי שגם לי והיא שאלה אם אני רוצה להיפגש היום ולא היה לי מה לעשות ממילא ורק חשבתי שאם גבירתי תתקשר ותרצה שאני אבוא בערב אז זאת תהיה בעיה אבל אני אסתדר כי הרגשתי שאני אוכל להגיד לטלי שאני צריכה ללכת והיא תבין ולא תשאל שאלות וזה יהיה בסדר אז שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא לאכול איתנו צהריים והיא אמרה שכן ונשמעה נורא שמחה אז קבענו ואני הלכתי לשאול את אמא שלי והיא אמרה שבשמחה ושאני יודעת שחברות שלי תמיד מוזמנות לכאן ואז ניקיתי במחשב את כל ההיסטוריה שלא יצא כמו שהיה אז למרות שטלי לא כזאת והיא בטח לא תחטט ואז שאלתי את אמא שלי אם צריך לעזור במשהו להכין והיא אמרה שאם אני רוצה אני אכין סלט ואני התחלתי להכין ואמא שלי חיממה את האוכל ואז טלי הגיעה ואני כבר סיימתי את הסלט אז הלכתי לשבת איתה בחדר. היא התחילה שוב להגיד שמחר יום ראשון ואין לה כוח לצבא ואני אמרתי לה שוב שאין לה עוד הרבה ושאלתי אם אין לה חברות שם והיא אמרה שלא ממש ושהיא רק רוצה לגמור עם זה ושאלה אם אני גם הרגשתי ככה לקראת הסוף ואמרתי לה שכן ושכולם מרגישים ככה ונמאס להם ורציתי לשאול למה היא מרגישה כל כך רע בכלל בחיים ורוצה לברוח אבל לא רציתי לחטט כמו שהיא לא מחטטת ואז אמא שלי קראה לנו והלכנו לאכול.

אחרי האוכל טלי התחילה לפנות מהשולחן ואמא שלי אמרה לה שלא צריך וזה בסדר אבל היא בכל זאת רצתה וגם אני עזרתי ואמא שלי אמרה שזה חמוד מצידנו ושאלה אם נרצה קפה עכשיו או אחר כך וטלי הסתכלה עלי לראות מה אני מחליטה ואני אמרתי שאחר כך אז טלי אמרה לאמא שלי תודה על הארוחה ואמא שלי אמרה אין בעד מה וחזרנו לחדר שלי. דיברנו על דנה ושהיא יוצאת עכשיו עם מישהו ואמרתי שהיא כל הזמן מתקשרת לקבל עצות או לספר מה היה וחברה שלי אמרה שככה היא כל הזמן מספרת הכל ומצפה שיספרו לה גם הכל ונעלבת אם לא וזה היה ממש מדהים כי לא ידעתי שגם לה היא עשתה דברים כאלה ואמרתי לה שבאמת רבנו כמה פעמים על זה והיא אמרה שהיא ראתה כשנפגשנו שזה לא מתאים לי ואמרתי לה שכן כי לא כל דבר חייבים לספר ולדבר עליו והיא אמרה שכן אבל פתאום היא דאגה ואמרה שלא יצא כאילו היא באה עכשיו סתם ללכלך על דנה ושנעזוב את זה ואמרתי לה שאנחנו לא מלכלכות וכולנו עוד חברות אבל לכל אחת יש את הבעיות שלה ואף אחת לא מושלמת ואז היא אמרה "כן" ושתקה וגם אני שתקתי והיא הלכה למדף שלי ולקחה את הבובה של העכבר ושאלה אם אפשר ואמרתי לה שבטח והיא ככה החזיקה אותו וליטפה אותו ואז היא התישבה לידי ואמרה לי שהיא רוצה לספר לי משהו ושהיא סומכת עלי שאני לא אגלה ואני שאלתי אותה מה קרה והיא אמרה שבלי קשר שאני לא אחשוב שהיא מספרת בשביל שאני גם אהיה חייבת לספר לה דברים ושסתם היא רוצה לדבר ואז היא אמרה לי "טוב" ולקחה אוויר ואמרה "אני חושבת שאני לסבית".

הייתי בשוק כי אף פעם לא חשבתי עליה ככה ואפילו נזכרתי שהיה לה חבר פעם וגם אף פעם לא אמרו לי דבר כזה אבל ניסיתי להיות רגועה כדי שהיא לא תחשוב שאני חושבת על זה משהו רע כי זה מאוד מרגש ומשמעותי שהיא סיפרה לי את זה ולא מצאתי מה להגיד והיא הורידה את הראש ככה ושאלתי "את רק חושבת?" ואחרי שאמרתי את זה זה נשמע לי נורא טיפשי אבל היא אמרה שהיא בעצם די בטוחה ושתמיד היא הרגישה משהו כזה רק לא ידעה בדיוק מה זה או פחדה להודות והיא גימגמה ככה והיתה נורא נבוכה ואני החלטתי שכל מה שאני אגיד יהיה מטופש אז פשוט התקרבתי אליה וחיבקתי אותה ואמרתי לה שזה טוב שהיא מספרת ומוציאה את זה כי לא טוב להישאר עם הרגשות בבטן כל הזמן והיא אמרה שהיא יודעת והיא כבר משתגעת מזה ושאף אחד לא יודע ושאני לא אספר ואמרתי לה שזה נשאר בינינו והיא אמרה "את מבינה למה אני מרגישה כזאת בודדה?" ואמרתי לה שזה לא חייב להיות ככה והיא יכולה לצאת ולהכיר והיום זה כבר חופשי וכולם מדברים על זה בעיתונים ובטלויזיה והכל ואז היא אמרה לי "החיים זה לא מה שמספרים בעיתונים. בחיים זה לא כל כך קל כמו שאת חושבת" ואני שתקתי כי באמת אני לא מבינה בזה ולא יכולה לדעת מה זה להרגיש ככה ואיך זה להיות צריכה לחפש לאן לצאת ואיפה להכיר ושלא ידעו ואולי בעצם את זה אני כן יכולה להבין כי גם אני לא יכולה לגלות שאני משרתת ושהחיים שלי זה לא מה שכולם חושבים ונורא רציתי לספר לה ולא בגלל שהיא סיפרה לי ואני מרגישה חייבת כמו שהיא אמרה אלא כי באמת אם גם לה יש כזה סוד והיא סומכת עלי אז גם אני יכולה לסמוך עליה.

אבל לא סיפרתי לה ואני לא יודעת מה עצר אותי אבל כאילו כל פעם שרציתי להגיד את זה הרגשתי שהפה שלי נסתם מבפנים ולא ידעתי איך לספר והכל וככה דיברנו ואמרתי לה שאני באמת לא מבינה בזה ולא יכולה לתת לה עצות והיא אמרה שאני לא צריכה לתת עצות אלא רק לשמור על הסוד ולהיות חברה שלה ובגלל שהיא סיפרה רק לי אז היא מרגישה קרובה אלי ושהיא מקווה שאני לא נבהלת מזה או חושבת שהיא מתחילה איתי ואני שוב חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני לא נבהלת ושאני נורא מעריכה את זה שהיא סיפרה לי ושהיא סומכת עלי.
אחר כך אמא שלי דפקה בדלת ושאלה אם אנחנו רוצות קפה וטלי עוד היתה עם פנים מלאות דמעות אז אמרתי לאמא שלי שאני אכין אחר כך וחיכינו דקה ואז טלי הלכה לשירותים ולאמבטיה להסתדר ואני הכנתי קפה. טלי ישבה במטבח כשהכנתי את הקפה ושאלתי אותה אם היא רוצה לשתות בחדר והיא אמרה שהיא מעדיפה להיות פה ואז לקחתי אותה לחלון איפה שאני אוהבת לשתות קפה בבוקר כשיש שמש וכבר לא היתה שמש והיה אפילו קצת קר אבל זה היה נעים לעמוד ככה יחד ולהסתכל החוצה וכבר לא דיברנו ורק שתינו את הקפה והרגשתי קרובה אליה וקיויתי שבאמת נישאר חברות.

בערב היא הלכה ואני לא הפסקתי לחשוב עליה ואחר כך גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי ומה עשיתי בסוף שבוע וסיפרתי לה את כל מה שהיה אבל לא ידעתי אם לספר לה את הסוד של טלי כי אמרתי לה שאני לא אספר אבל מצד שני אני תמיד מספרת הכל לגבירתי ואני סומכת עליה ויודעת שהיא לא יכולה לגלות אז סיפרתי לה. גבירתי אמרה שהיא שמחה שאני שומרת על קשר עם חברות ושזה נשמע לה שאני ממש הייתי טובה ותמכתי בחברה שלי ושאני ילדה מדהימה ואני הסמקתי ואמרתי לה תודה ואז אמרתי לה שכמעט סיפרתי לטלי על זה שאני משרתת אבל בסוף לא סיפרתי וגבירתי אמרה "מבחינתי את יכולה לספר. אני סומכת עליך" ואמרתי לה תודה על זה ושאני לא יודעת למה לא סיפרתי כי משהו כאילו עצר אותי והיא אמרה שאולי זה דווקא יעזור לי אם אני אספר ויהיה לי עם מי לשתף אבל שאני אעשה את זה רק אם אני מרגישה נוח באמת ולא כי אני מרגישה חייבת לחברה שלי משהו ואמרתי לה שגם טלי אמרה ככה והיא אמרה שהיא נשמעת מאוד רגישה וחכמה. אחר כך גבירתי אמרה שמחר אני אעשה קניות וגם אבשל כי היא הזמינה היום לצהריים והאוכל נגמר ואני אמרתי לה שחבל שהיא לא אמרה לי והייתי באה לעזור לה לארח והיא אמרה שזה שבת ומה שעשיתי יותר חשוב בשבילה ואמרתי שאני תמיד מעדיפה לשרת אותה והיא אמרה "אמרתי לך שמה שעשית יותר חשוב ומשמעותי בשבילי. למה את לא מקבלת את זה?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי אני מקבלת את זה ותודה" והיא אמרה "יופי" ואז שאלה "אז מה את מבשלת מחר?" ואני אמרתי שאני לא יודעת והיא אמרה "אז תחשבי על משהו" ואמרתי לה שאולי היא יכולה להגיד לי ואני אכין כל מה שהיא תבקש והיא אמרה "תחפשי ותמצאי משהו. תפתיעי אותי. את כבר מספיק אחראית ומנוסה בשביל להחליט בעצמך" וזה החמיא לי אבל גם הפחיד אותי אבל לא היתה לי ברירה והסכמתי והיא אמרה שנדבר שוב מחר ואני הלכתי להתקלח ולחשוב על כל זה ולהירגע ואחרי זה עוד כתבתי ביומן ולא ידעתי אם לכתוב על מה שטלי סיפרה לי כי אני מפרסמת את היומן אבל קראתי שוב הכל וגם מה שכתבתי פעם וראיתי שאי אפשר לזהות כלום ואני משתמשת בשמות בדויים והחלטתי שזה בסדר בינתיים ושאולי אחר כך אני אחליט למחוק או לשנות את זה לפני שאני מפרסמת אבל בינתיים אני רוצה שהכל יהיה כתוב ובאמת הייתי יותר רגועה והלכתי לראות טלויזיה במיטה למרות שעוד היה די מוקדם אבל לא רציתי להירדם מאוחר שאני לא אהיה עייפה מחר כי יש לי יום די קשה.