חלום מתגשם

בבוקר חיפשתי מה לבשל לגבירתי והייתי חייבת כבר להחליט כי הייתי צריכה לדעת מה לקנות ואיך לבשל את זה. ניסיתי להיזכר בדברים שאמא שלי מכינה אבל היא כמעט תמיד מכינה אותו דבר וחיפשתי בספרים שלה וגם קצת באינטרנט ובסוף החלטתי להכין אוכל סיני שכולם אומרים שהוא טעים וגם לא קשה להכין. החלטתי להכין עוף עם ירקות מוקפצים ואורז וגם בגלל שקר עכשיו חשבתי להכין מרק תירס סיני כזה. כשגבירתי התקשרה כבר היו לי פתקים מוכנים עם כל המתכונים והיא אמרה שהיא הוסיפה קצת לרשימה של הקניות ושאני אבדוק שוב לפני שאני הולכת לקניות אם יש עוד משהו שצריך להוסיף ואז היא אמרה שאני גם אקנה את כל מה שאני צריכה בשביל הבישול ואמרה "אני מקווה שאת כבר יודעת מה את מבשלת היום" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ישר אמרה "אל תספרי לי זאת הפתעה" ואני פתאום פחדתי קצת כי הבנתי שאני לא אוכל להתקשר אליה באמצע לשאול אם משהו לא מצליח לי ואני חייבת להצליח שההפתעה תהיה טובה. ואז גבירתי אמרה לי "את יודעת מי יושבת מולי כאן?" ואני פתאום פחדתי שאולי אמא שלי אצלה או משהו ושאלתי אותה מי והיא אמרה "נחשי" וניסיתי לחשוב אבל כל הזמן רק אמא שלי נתקעה לי בראש ולא ידעתי ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "יושבת מולי על הברכיים פיה קטנה וחמודה" והלב שלי צנח בבת אחת כאילו הוא עבר בשניה ממתח ופחד לחיוך כזה ונזכרתי במתנה שנתתי לה ושאלתי "מה שמת אותה על השולחן?" והיא אמרה "ודאי. כמו שאמרת שאני אזכור אותך כשאני פה" ואני פתאום דמיינתי איך היא יושבת שם והפיה על השולחן שלה ונורא התרגשתי מזה ואמרתי לה "תודה גבירתי" כמה פעמים.

כשיצאתי היה די קר בחוץ ואפילו טיפטף קצת בדרך אבל לא היה ממש גשם וכשהגעתי הסתכלתי על הרשימה ובדקתי טוב טוב בארונות ובמקרר מה צריך עוד לקנות ואז הוספתי גם את מה שאני צריכה בשביל הבישול ואחרי זה לא התאפקתי וסידרתי את הבית וראיתי שהמיטה שלי נשארה מסודרת כמו שהשארתי אותה ושוב חייכתי כשראיתי אותה ככה. הלכתי לעשות את הקניות והפעם באמת ביקשתי משלוח כי היו די הרבה דברים וחזרתי הביתה ורציתי כבר להתחיל לבשל אבל הייתי צריכה לחכות לקניות ובינתיים הדלקתי את הדוד וטיטאתי את כל הבית וניקיתי קצת אבק ואז ישבתי לחכות וזה עיצבן אותי שעכשיו אין לי מה לעשות וכל הבישול מתעכב בגלל שהשליח לא מגיע ואז היה לי טלפון וזאת היתה טלי ואני עניתי לה למרות שתמיד אני שמה את הטלפון על שקט כשאני אצל גבירתי וגם לא עונה לאף אחד חוץ מלאמא שלי אבל עכשיו במילא לא היה לי מה לעשות וגם גבירתי לא היתה אז החלטתי לענות. טלי אמרה לי שוב תודה על אתמול ואני אמרתי לה שאין בעד מה ושאני ממש מעריכה את זה שהיא סיפרה לי והיא שאלה איפה אני ואמרתי שאני בעבודה והיא אמרה שהיא מקווה שהיא לא מפריעה ואמרתי לה שאם אני לא יכולה אז אני לא עונה וככה זה באמת בדרך כלל אבל עכשיו במקרה יכולתי לענות והיא אמרה שהיא לא רוצה להפריע ושאלה מתי נדבר שוב ואמרתי לה שאני לא יודעת אבל אפשר עכשיו קצת אם היא רוצה והיא אמרה לי שסתם היא בצבא ומשעמם לה והיא רצתה להגיד לי תודה ובעצם לא היה לה מה להגיד יותר מזה ואני ישבתי על הספה של גבירתי בסלון וגם אני לא ידעתי מה להגיד לה ואז בדיוק השליח דפק בדלת ממש חזק והבהיל אותי ורצתי להסתכל וראיתי שזה הוא ואמרתי לטלי שאני חייבת לסגור ושאני מצטערת והיא אמרה שזה בסדר ואני בטח עסוקה ואמרתי לה שנדבר ופתחתי את הדלת.

השליח הביא את כל הקניות ואני נתתי לו את הטיפ ששמרתי בצד והתחלתי לסדר את הדברים ואז ראיתי שהוא עשה עקבות של בוץ איפה שהוא הלך בבית ועזבתי הכל והבאתי סמרטוט וניקיתי ממש בזחילה ולא עם מגב כדי שיצא לגמרי נקי. אחר כך המשכתי לסדר את הכל ואז החלטתי להתחיל לבשל ובדקתי המון פעמים שאני עושה הכל כמו שצריך ובגלל שזה אוכל מוקפץ אז זה גם היה לי יותר קשה למרות שחשבתי שזה יהיה יותר קל כי כל הזמן צריך לערבב ולהשגיח שלא ישרף וזה לא ששמים בתנור או בסיר ורק מחכים. אחרי שהעוף והירקות והאורז היו מוכנים התחלתי לעשות את המרק וכל הזמן טעמתי ממנו לראות אם הוא בסדר וכשהוא היה כבר ממש חם גם קיבלתי כוויה בלשון ושתיתי המון מים בשביל להעביר את זה אבל זה נשאר קצת. לקח לי די הרבה זמן וכבר היה כמעט אחרי הצהריים ולא רציתי שגבירתי תחזור והכל עוד יהיה ככה לא מסודר עם כל הכלים והשולחן והכיור המלוכלכים ורציתי לשטוף מהר וכששטפתי ממש הרגשתי שכואבת לי הבטן מרוב רעב אבל כבר היה מאוחר מדי להתחיל לאכול עכשיו כי זה רק יעשה עוד בלגן בבית ועוד מעט גבירתי תחזור והכל צריך להיות מוכן בשבילה ושטפתי מהר את הכל וניקיתי את המטבח ואז חיכיתי שגבירתי תחזור ובדקתי שוב בבית שהכל מסודר ויפה וגם שהדוד דולק ושלא נשארו סימנים של השליח על הרצפה בכניסה ושוב חיכיתי לגבירתי והסתכלתי על השעון וזאת היתה כבר בערך השעה שהיא חוזרת אבל רק אחרי אולי חצי שעה היא חזרה.

עזרתי לה עם התיק והכל והיא חייכה וליטפה אותי ושאלה איך הסתדרתי ואמרתי לה שהכל היה טוב ושאני רק מקווה שיצא לי טעים והיא אמרה שהיא בטוחה שזה יצא מוצלח והלכה למטבח ואמרה לי "אז תראי לי מה הכנת" ואני הלכתי לסירים שהיו עוד על הגז ואמרתי לה מה הכנתי ופתחתי את הסירים להראות לה. היא הסתכלה פנימה והריחה קצת ואני הייתי במתח והחזקתי את המכסים של הסירים והיא אמרה שזה נראה נפלא ושאלה אם טעמתי ואמרתי לה שלא ואז היא אמרה "אז לא אכלת היום?" ואני התביישתי להגיד לה בגלל שהיא תמיד כועסת על זה ואמרתי לה שלא הספקתי כי עד שהשליח הגיע עם הקניות לקח זמן ואני לא מבשלת מהר כי אני כל הזמן דואגת שיצא טוב והיא אמרה "את יודעת שזה מכעיס אותי" והלכה לחדר שלה ואני כיסיתי שוב את הסירים וראיתי שנזלו מים מהמכסים על הרצפה שם אבל הלכתי אחריה ואמרתי "אני מצטערת גבירתי אני לא הספקתי" והיא אמרה "אני רוצה שתאכלי עכשיו מיד" ואני אמרתי לה "את רוצה שאני אכין לך קפה או אוכל?" והיא היתה עם החולצה פתוחה באמצע ההתפשטות אבל היא הפסיקה ולקחה אותי ביד ממש חזק וממש כמעט גררה אותי בחזרה למטבח ואמרה לי "אני לא רוצה קפה ולא כלום עד שאת יושבת פה ואוכלת כמו שצריך" ואני ממש פחדתי באותו רגע כי היא ממש כעסה עלי ואמרתי לה "אני יאכל עכשיו" והיא עזבה לי את היד והלכה לחדר שלה ורציתי עוד ללכת אחריה ולהתנצל אבל זה רק היה מכעיס אותה עוד יותר אז הכנתי לעצמי מהר צלחת מהאוכל החדש שבישלתי וישבתי לאכול וממש רעדתי כשאכלתי וכל הזמן הסתכלתי לכיוון של החדר שלה אבל היא לא יצאה משם.

סיימתי לאכול ושטפתי את הצלחת שלי וניקיתי את השולחן ואז הלכתי לחדר שלה וממש פחדתי להיכנס אז רק הצצתי ככה פנימה ואמרתי "סליחה גבירתי" והיא שכבה שם וקראה ואמרתי לה "סיימתי לאכול" והיא אמרה "יופי" ואני פחדתי מהשתיקה שלה ואמרתי "את צריכה משהו גבירתי?" והיא שתקה רגע ואז הניחה את הספר על המיטה וקמה והתקרבה אלי ואני ככה זזתי אחורה קצת והיא אמרה "תעמדי פה" ואני עמדתי והיא התקרבה עוד יותר והסתכלה לי לעיניים ושאלה "איך אני אוכל להסביר לך שהדברים האלה מכעיסים אותי?" ואני אמרתי לה "סליחה גבירתי אני יודעת שזה מכעיס אותך אבל זה יצא לי בטעות" והיא אמרה "פעם אחת זאת טעות אבל זאת לא הפעם הראשונה ואולי את לא מתכננת את הזמן שלך טוב או משהו אז אני כבר לא יודעת איך להסביר לך ובגלל זה אני שואלת אותך. תעני לי - איך אני יכולה להסביר לך שזה מכעיס אותי? איך?" ואני אמרתי לה "את לא צריכה להסביר גבירתי אני כבר יודעת" והיא אמרה "יודעת אבל מתעלמת מזה" ואני אמרתי "לא גבירתי אני לא מתעלמת" אבל היא שוב אמרה "את פשוט מתעלמת ממה שאני אומרת לך" ואני אמרתי "לא גבירתי זה לא נכון" ועוד לפני שהספקתי לסיים את זה היא נתנה לי סטירה. זאת לא היתה סטירה נורא חזקה אבל זה היה מפתיע כזה ופתאום נהיה שקט לגמרי ויכולתי לשמוע את הדם שלי והיא התקרבה אלי עוד יותר והסתכלה לעיניים שלי ואני פחדתי להוריד את הראש וחשבתי שהיא עוד מעט נותנת לי עוד סטירה אבל היא רק שמה את היד על השיער שלי ואז על הלחי שלי איפה שהיא נתנה את הסטירה ונגעה ככה והרגשתי את החום שלה והיא ליטפה ככה עם היד ואני ידעתי מה היא רוצה או אולי מה שאני רציתי ונישקתי לה את היד ועצמתי עיניים.

אחרי כמה שניות היא אמרה לי "לכי תכיני לי צלחת מהאוכל שבישלת" ואני עוד הייתי בהלם ומשותקת כזאת והיא אמרה "קדימה רוצי" ואני רצתי למטבח להכין לה את האוכל. היא באה אחרי דקה והתישבה ליד השולחן וביקשה לשתות יין ואני מזגתי לה והיא טעמה מהמרק ואמרה לי שהוא טוב ואני שאלתי "באמת?" והיא אמרה "כן. קצת מלוח מדי אולי אבל זה לא נורא" וחשבתי על המלח ששמתי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לזכור לא לשים הרבה בפעם הבאה והיא הסתכלה עלי ואמרה "למה את עומדת? שבי" ואני התישבתי על הרצפה כי לא היה לי נעים לשבת ליד השולחן אחרי שהיא כעסה עלי ואז ראיתי את הסימנים של המים שנזלו מהמכסים של הסירים ושאלתי אותה אם אני יכולה ללכת לנקות שם והיא אמרה שכן אז לקחתי סמרטוט וממש זחלתי שם לנקות מקרוב ואחר כך שטפתי שוב את הסמרטוט ואת הידיים וחזרתי לשבת לידה ונזכרתי בסטירה שלה וזה קצת שיתק אותי. גבירתי אכלה גם מהמוקפץ ואמרה שזה מאוד טעים וליטפה אותי ככה מתחתיה אפילו בלי להסתכל עלי וככה קצת נרגעתי אבל עדיין הרגשתי רע עם כל מה שקרה.

כשהיא סיימה לאכול היא אמרה שהיא נכנסת למקלחת להירגע ואני שאלתי אם היא רוצה שאני אכין לה אמבטיה והיא אמרה שלא ושאני אסדר פה בינתיים והיא לא היתה צריכה להגיד את זה כי אני תמיד מסדרת אחרי האוכל וזה קצת צבט אותי בלב וסידרתי בשקט ושטפתי את הכלים וכל הזמן חשבתי איך אני תמיד מכעיסה אותה ואיך אני חייבת ללמוד להיות טובה וכשהיא יצאה מהמקלחת באתי אליה לחדר ואמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואני ירדתי על הברכיים ונישקתי את הרגליים שלה כמו שאני תמיד עושה ואמרתי לה "אני מצטערת על מה שהיה את סולחת לי?" והיא אמרה "כן אני סולחת לך חמודה" וליטפה לי את הראש ואני כל כך הייתי צריכה להרגיש את היד שלה ככה וזה הרגיע אותי והמשכתי לשבת שם על הברכיים והיא לקחה את הספר שלה וקראה ואז נזכרתי שאמא שלי נתנה לי את הספר להחזיר ואמרתי לגבירתי את זה והיא אמרה לי להביא אותו ולשים על המדף ואני שמתי אותו בזהירות לא לפגוע בו או בספרים האחרים וקיויתי שאמא שלי לא קימטה את הדפים או משהו וגבירתי שאלה מה אמא שלי אמרה על הספר ואמרתי לה שאמא שלי אמרה שהוא מדהים והיא מאוד נהנתה וגבירתי חייכה ואמרה לי שם של ספר לקחת מהמדף ואני לקחתי והיא אמרה "תני לה את זה. אם היא אהבה את הקודם היא תאהב גם את זה" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" על זה שהיא ככה דואגת גם לי וגם לאמא שלי ואז שאלתי מה עוד היא צריכה והיא אמרה "את יכולה להתקלח עכשיו וללכת לראות טלויזיה אחרי זה אם את רוצה אבל לא חזק" ואני התקלחתי מהר והחלפתי בגדים ואז הלכתי לסלון וחיפשתי מה לראות וראיתי סתם דברים משעממים בשביל להעביר את הזמן ואחרי כמה זמן גבירתי באה ושאלה אם אני עייפה ואמרתי שלא כל כך ושאלתי אם היא צריכה משהו והיא שאלה אם יורד גשם בחוץ ואני הלכתי לבדוק ואמרתי לה שלא והיא אמרה שאני יכולה ללכת ואני ידעתי שזה לא יהיה הוגן לבקש לישון פה ובכלל שאני לא יכולה לבקש לישון אף פעם ואני רק צריכה לחכות שהיא תגיד לי את זה תמיד אז הלכתי לבדוק אם הכל מסודר וגבירתי אמרה לי עוד לשים את הסירים במקרר ואחרי שסידרתי הכל וכיביתי את הטלויזיה בסלון היא נתנה לי נשיקה על המצח ואמרה שהיא מאוד גאה בי על הבישול ואני אמרתי שוב סליחה על זה שלא אכלתי ותודה על זה שהיא דואגת לי ותודה גם על הספר לאמא שלי והיא חייכה וליטפה אותי ואמרה "מחר יהיה לנו זמן להיות יותר יחד ולדבר" ואני שמחתי שהיא אומרת את זה כי זה הראה לי שהיא רוצה שאני אבוא ואהיה איתה אפילו שהיא כעסה עלי היום וכשחזרתי הביתה נתתי לאמא שלי את הספר ואמא שלי נורא שמחה ואני כבר הייתי עייפה וישר נכנסתי למיטה לישון.