כשהתעוררתי היה לי נעים במיטה והסתכלתי ככה מסביב על החדר ודמיינתי איך זה נהיה החדר שלי עם דברים שלי שם ובגדים שלי בארון כאילו אני ממש גרה שם. לפעמים אני נסחפת עם חלומות ולא שמה לב מסביבי וככה פתאום שמעתי את גבירתי קמה ונכנסת לשירותים ואני עוד הייתי במיטה וישר קפצתי החוצה שהיא לא תחשוב שלא התעוררתי ורצתי להכין לה קפה וכשעמדתי שם וחיכיתי שהמים ירתחו שנאתי את עצמי שאני כזאת חולמנית לפעמים ואמרתי לעצמי שאני חייבת להפסיק עם זה במיוחד כשאני אצל גבירתי. בינתיים הלכתי לסדר את המיטה שלה שעוד הייתה חמה כזאת מהגוף שלה ועוד ראו את כל הקיפולים של השמיכה והסדין איפה שהיא ישנה והסתכלתי לראות שהיא לא שם וליטפתי את זה קצת לפני שמתחתי את הסדין וסידרתי את המיטה. אחר כך רציתי לסדר גם את המיטה שלי אבל שוב לא רציתי שגבירתי תבוא ואני לא אהיה במטבח וחוץ מזה נזכרתי איך תמיד אני אומרת לעצמי שאני צריכה לחשוב שהיא קודמת לכל דבר ואמרתי שקודם אני אכין לה קפה ואחר כך יהיה לי זמן לסדר את המיטה שלי.
מזגתי לה את הקפה והיא באה וליטפה לי את השיער אבל היא יותר סידרה אותו כי הוא היה פרוע עוד מהשינה והיא אמרה לי "לא התעוררת בזמן?" וזה בדיוק מה שלא רציתי שיקרה ואמרתי לה "לא גבירתי התעוררתי כבר קודם" והיא שאלה "סתם ישבת בחדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מצטערת חלמתי אני יודעת שזה לא בסדר" והיא הדליקה סיגריה ושאלה "את לא שותה איתי קפה הבוקר?" ואני הבנתי ולקחתי עוד כוס והכנתי גם לעצמי קפה ואז ישבתי לידה והיא שוב סידרה לי ככה את השיער ושאלה איך ישנתי ואמרתי לה שאני ישנה מעולה פה ושאלתי איך היא ישנה והיא אמרה "גם אני ישנה מעולה פה" וחייכתי ואז היא שתתה עוד קצת מהקפה ושאלה "אז על מה חלמת שם?" ואני זכרתי שכשאמרתי לה פעם איך אני חולמת ממש לגור אצלה זה הכעיס אותה וקצת פחדתי להגיד את זה שוב עכשיו והיא אמרה "שוב את חולמת?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "שאלתי אותך שאלה" ואני אמרתי "את לא תאהבי את מה שחלמתי גבירתי" והיא אמרה "תני לי להחליט מה אני אוהבת ומה לא" אז לא היתה לי ברירה ואמרתי לה שחלמתי איך החדר הזה הוא החדר שלי ויש לי פה את הבגדים שלי וכל הדברים שלי וקצת רעדתי כשסיפרתי לה וגבירתי שתקה ושתתה מהקפה ואני אמרתי "זהו. זה מה שחלמתי" והיא המשיכה לשתוק וזה הפחיד אותי עוד יותר ולא ידעתי אם אני באמת רוצה שהיא תגיד לי מה דעתה כי מצד אחד רציתי אבל מצד שני ידעתי שהיא לא אוהבת את זה ופחדתי מאיך שהיא תגיב. בסוף היא אמרה לי "חמודה בואי ניקח את זה צעד אחרי צעד טוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי אני יודעת זה סתם משהו שהיה לי בראש וביקשת שאני אספר לך אז סיפרתי זה לא שאני מבקשת עכשיו" והיא אמרה "אני יודעת שאני ביקשתי לשמוע כי זה מעניין אותי על מה את חולמת" ואז שוב שתקנו ואז היא שאלה "את חושבת על זה הרבה?" ואני אמרתי לה "לפעמים כן" והיא אמרה "זה מחמיא לי" ושוב ליטפה לי את השיער ואז היא הסתכלה בשעון ואמרה שכבר די מאוחר ושאלה אם אני רוצה שהיא תסיע אותי הביתה ואני אמרתי שלא צריך כי היא ממהרת ויש לי עוד לסדר פה והיא אמרה "טוב מותק אני אלך להתלבש ואת תסדרי ותתלבשי גם ואם תספיקי אני אקח אותך הביתה" ואני שטפתי את הכוסות והלכתי לסדר את החדר שלי ולהתרחץ קצת ולסדר את האמבטיה וגבירתי כבר היתה מוכנה לפני שאני סיימתי ולא רציתי לעכב אותה והיא שאלה "את מוכנה?" ואני אמרתי שאני רוצה עוד לסדר פה אם אפשר והיא אמרה "טוב. אל תשכחי לנעול אחריך ותהני ביום החופשי שלך" ואני אמרתי לה תודה והיא נישקה אותי בראש והלכה.
המשכתי לסדר קצת את הבית וזה הרגיע אותי שאני לבד ויש שקט כזה בבוקר ואז הלכתי שוב לחדר של גבירתי ושוב הסתכלתי לראות שהיא לא שם למרות שידעתי שהיא כבר הלכה ואז הכנסתי את הידיים מתחת לשמיכה לאיפה שהיא ישנה והיה נדמה לי שזה עוד חם שם ממנה למרות שעבר זמן ואז הנחתי את הראש שם ודמיינתי שהיא שם איתי וזה היה מרגיע. אחר כך התארגנתי ויצאתי וחשבתי שאחרי שאני אעבור בבית אני חייבת היום ללכת לקנות לה את המתנה ולא משנה מה ובבית אני אחפש כתובות של חנויות ואני אעשה את זה סוף סוף וזה ריגש אותי.
כשהגעתי הביתה נכנסתי לחדר ושמתי את התיק ואז שמעתי את אמא שלי קוראת לי מהחדר שלה וממש נבהלתי והלכתי לשם והיא שכבה במיטה וקראה ושאלה מה שלומי ואיך היה ואמרתי לה שהכל בסדר ושאלתי אותה למה היא בבית והיא אמרה שהיא לקחה יום חופש להיות איתי קצת וקצת כעסתי שהיא עושה לי כאלה דברים בהפתעה ואמרתי לה "למה לא אמרת לי?" והיא אמרה "אבל את לא עובדת היום אז מה הבעיה?" ואמרתי לה שאני לא עובדת אבל אולי היו לי תוכניות והיא היתה צריכה להגיד לי ואז היא אמרה שדיברנו על זה שביום שלישי נבלה יחד ואמרתי לה שכן אבל חשבתי שזה יהיה כשהיא תחזור מהעבודה ואז היא אמרה "אם את לא רוצה אז לא צריך" והרגשתי שזה סתם נסחף לריב כזה שאני לא שולטת עליו והיא אמרה "חשבתי שסוף סוף אני אראה אותך קצת ונהיה יחד" והרגשתי לא נעים מכל המצב הזה ולא ידעתי מה אני רוצה יותר כי נורא רציתי כבר לקנות לגבירתי את המתנה ודחיתי את זה כבר הרבה זמן ומצד שני זה באמת יום חופשי שלי ואמא שלי לקחה יום חופש במיוחד ונראתה מאוכזבת שאני כאילו לא רוצה להיות איתה ואמרתי לה "די אמא זה לא ככה אני כן רוצה" והיא אמרה "לפעמים אני מרגישה שאני מיותרת בחיים שלך" ובא לי לבכות מזה וישבתי לידה ואמרתי לה "לא נכון אמא זה לא ככה" והיא שתקה ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה "לאן את רוצה ללכת היום?" והיא חיבקה אותי חזרה ואמרה "תתארגני לך ותנוחי ואחר כך נצא" ואני אמרתי לה "אני מצטערת על איך שהייתי סתם הפתעת אותי ולא ציפיתי לזה" והיא אמרה "זה בסדר מותק זה בסדר" וזה רק עשה לי יותר עצוב.
הלכנו לקניון והיא קנתה לי שלוש חולצות חדשות וג'ינס חדש וגם לה היא קנתה שתי חולצות ואחר כך אכלנו במסעדה והיה יום יפה ובאמת הרבה זמן לא היינו יחד ככה רק שתינו בחוץ ורוב הזמן אפילו לא חשבתי על המתנה שרציתי לקנות היום וזה אפילו היה קצת כמו לחזור לאיך שהייתי לפני שנהייתי משרתת והייתי כזאת ילדה קטנה וקצת מפונקת וזה היה לי מוזר אבל כנראה שבפנים יש לי עוד קצת או אפילו הרבה מזה.
אחרי הצהריים חזרנו הביתה ואמא שלי אמרה לי שנראה אחת לשניה את הבגדים החדשים וככה נכנסתי לחדר ולבשתי משהו ואז יצאתי והיא ראתה ואז נכנסתי שוב והחלפתי והראיתי לה הכל וגם היא הראתה לי ואמרתי לה תודה על כל הבגדים האלה ונתתי לה נשיקה וחיבוק. אחר כך שתינו קפה יחד ואמא שלי שאלה אותי מה עם הבגדים שהוצאתי מהארון ושמתי בשקיות והבאתי הכל לסלון והוצאנו מהשקיות והיא הסתכלה על הכל וחשבה מה אפשר אולי לתת לקרובי משפחה ומה אפשר לתת לתרומה ומה בכלל לזרוק וככה חילקנו את הכל מחדש לשקיות והיא אמרה שהיא תטפל בזה כבר. אחר כך אמא שלי הלכה להתקלח ואני הלכתי קצת למחשב והתחלתי לחשוב שאני צריכה לקנות גם לה מתנה קטנה להראות לה שאני באמת אוהבת אותה ושהיא לא תחשוב שאני מרגישה שהיא מיותרת כי זה עדיין ישב לי בראש איך שהיא אמרה את זה אבל באמצע המחשבות פתאום דפקו בדלת ואני הלכתי לפתוח וזאת היתה סבתא שלי שהרבה פעמים באה ככה בלי להודיע והיא נראתה ממש מופתעת שפתחתי את הדלת ואמרה "אווו את בבית..." ואמרתי לעצמי שהיום אני לא רבה איתה אפילו אם היא תעצבן אותי כמו שהיא לפעמים עושה והיא נכנסה ושאלה איפה אמא ואמרתי לה שאמא במקלחת אז היא ישבה ושאלתי אותה אם היא רוצה משהו אבל היא לא רצתה כלום ורק שאלה מה איתי ומה שלומי ושהיא שמעה שהייתי חולה ושאני עובדת הרבה ואני עניתי לה בשקט ובנימוס על הכל וממש הייתי גאה בעצמי כי בדרך כלל אין לי כל כך הרבה סבלנות אליה.
אחר כך אמא שלי יצאה מהמקלחת וגם היא היתה מופתעת שסבתא שלי באה והיא אמרה "מתי באת?" וגם היא שאלה את סבתא שלי אם היא רוצה משהו ולה היא כן אמרה שהיא רוצה לשתות תה ושאלתי אותה למה היא לא ביקשה ממני והיא לא ענתה וחשבתי שהיא בטח עוד חושבת שאני ילדה קטנה שלא יודעת לארח והיא לא יודעת עלי כלום בעצם. ככה ישבנו ודיברנו וכבר רציתי ללכת לכתוב במחשב כי כל היום לא יצא לי ובדרך כלל בימים החופשיים אני כותבת הרבה וגם קוראת באינטרנט וכל הזמן רציתי ללכת לחדר אבל לא היה לי נעים וגם לא רציתי שידברו עלי מאחורי הגב עד שהיה לי טלפון ורצתי לחדר וחשבתי שאולי זאת גבירתי והרגשתי ששכחתי אותה היום וזה לא בסדר למרות שזה היום החופשי שלי. ממש הרגשתי כאילו במקום לעשות דברים בשבילה עשיתי כל מיני דברים אחרים והיזנחתי אותה אבל זאת היתה טלי בטלפון ודיברנו קצת והיא נשמעה יותר שמחה ואמרתי לה שהיא נשמעת ככה וזה טוב והיא אמרה שזה גם בזכותי ואמרתי לה שזה שטויות וזה לא בזכותי כי לא עשיתי כלום אבל היא אמרה "למה את תמיד מתווכחת?" ואני בהתחלה חשבתי שהיא אומרת את זה ככה ברצינות והיא כועסת והתחלתי לענות לה ברצינות והיא אמרה "בצחוק נו את כבדה היום" וחשבתי אם אני באמת אולי השתניתי ונהייתי יותר כבדה עם חברות שלי אבל אני חושבת שזה בזכות גבירתי שאני מתבגרת וקשה לי להיות שוב כמו פעם. דיברנו ככה עוד כמה דקות ואמרנו שניפגש אולי בסוף שבוע ואחר כך ישבתי קצת עם המחשב וניסיתי לכתוב אבל לא יכולתי להתרכז כי כל הזמן שמעתי את אמא שלי וסבתא שלי מהסלון והחלטתי ללכת להתקלח ובדיוק כשיצאתי מהחדר סבתא שלי אמרה שהיא הולכת ואמא שלי אמרה שהיא תסיע אותה הביתה וסוף סוף היה שקט בבית אבל כבר הייתי בדרך למקלחת אז התקלחתי.
אמא שלי חזרה בזמן שהייתי במקלחת ושוב רציתי לכתוב אבל היא שאלה אם אני רוצה לראות איתה סרט בטלויזיה וישבנו לראות אבל בסוף סתם ראינו דברים בטלויזיה ולא סרט עד שכבר ממש נהייתי עייפה ולא רציתי ללכת לישון מאוחר כי מחר אני עובדת ואמרנו לילה טוב ואמרתי לאמא שלי שהיה לי כיף היום ואני שמחה שהיינו יחד וגם היא אמרה שהיא שמחה והלכתי לחדר וכתבתי רק קצת בשביל לא לשכוח דברים וכבר הייתי ממש עייפה וכמעט נרדמתי על הכיסא והרגשתי שהיה יום ממש עמוס אבל שמחתי בסוף מאיך שהוא יצא.
לפני 19 שנים. 16 בנובמבר 2005 בשעה 7:12