בבוקר קמתי עם הרגשה טובה כזאת כאילו הכל חדש ויש לי כוחות חדשים ואני שמחה ובטוחה בעצמי וחשבתי שאתמול למרות שזה היה יום לחוץ כזה ולא עשיתי מה שתיכננתי בעצם היה יום טוב שעזר לי להבין דברים על עצמי ולראות דברים יותר טוב. שתיתי קפה וחשבתי על גבירתי ועל איך שאנחנו לפעמים שותות קפה יחד בבוקר ודמיינתי שהיא איתי בבית וזה היה מרגיע. כתבתי קצת במחשב ואז היא התקשרה ונורא שמחתי ועניתי לה ככה בשמחה והיא הרגישה את זה ושאלה ואמרתי לה שאני שמחה שהיא מתקשרת ושהתגעגעתי אליה והיא שאלה איפה הייתי אתמול ומה עשיתי וסיפרתי לה על הכל וגם אמרתי לה שתיכננתי ללכת לקנות לה את המתנה אבל לא יצא לי בגלל שכל היום יצא ככה עמוס והיא אמרה שזה בסדר ושאני אפסיק לדבר על זה כל הזמן ופשוט כשזה יקרה אז זה יקרה. היא אמרה שאני אנקה היום ושאני לא אשכח גם לשאוב אבק ולהחליף מצעים במיטה שלי ואמרתי לה "כן גבירתי אני זוכרת" ושוב נזכרתי במיטה שלי שם ואיך שאני אוהבת לישון בה. אחר כך התארגנתי ויצאתי וכל הדרך הסתכלתי על האנשים באוטובוס וחשבתי איך כל אחד שם בעניין שלו והם נוסעים לעבודה או למקומות אחרים ואף אחד לא יודע על השני כלום והם נגיד גם חושבים שאני נוסעת סתם לעבודה רגילה ואין להם מושג שאני משרתת וחשבתי אם אולי יש פה עוד כאלה שהנסיעה שלהם היא סוד כזה.
הגעתי לבית של גבירתי וישר התחלתי לסדר ולנקות את הכל הכי יסודי שאפשר כמו שאני יודעת וכמו שהיא אוהבת שאני עושה. החלפתי מצעים בשתי המיטות ועשיתי כביסה ושאבתי אבק מכל המיטות והספות בסלון והזזתי את הספות והשולחן בסלון ושטפתי את כל הפינות ממש עם הידיים מקרוב. עבדתי ממש מהר והשתדלתי לא לשכוח שום דבר ואז באמצע היה לי טלפון בנייד ובדרך כלל אני לא עונה כשאני עובדת אצל גבירתי אבל זה היה מספר מחו"ל וידעתי שזה אבא שלי למרות שזה מוזר כי הוא בדרך כלל מתקשר הביתה ולא אלי לנייד אז עניתי ונורא התרגשתי לשמוע את הקול שלו ככה מרחוק אבל כאילו הוא קרוב לפה והוא שאל מה שלומי ואיך אני ואמר שהוא מתגעגע אלי ואני תמיד בוכה מזה אבל הפעם לא ממש בכיתי ורק נורא התרגשתי והוא שאל למה אני מתנשפת כל כך ואמרתי לו שאני בעבודה והוא שאל אם אני עוד עובדת אצל "האשה ההיא" ואמרתי לו שכן והוא שאל מה אני עושה ואמרתי לו שאני מנקה עכשיו והוא התחיל לשאול המון שאלות של מה אני בדרך כלל עושה שם ואיך היא מתייחסת אלי ואם אני גרה שם וכשאמרתי שאני רק ישנה שם לפעמים הוא שאל איפה אני ישנה וסיפרתי לו על המיטה החדשה ושלפני זה ישנתי בסלון והוא אמר שבחו"ל זה מקובל שיש "אופר" שגרה בבית ומטפלת גם בילדים ואמרתי לו שפה אין ילדים והוא אמר שהוא לא ידע שגם בארץ יש כאלה דברים ואני לא ידעתי אם יש באמת בארץ עוד כאלה כמוני למרות שהוא התכוון למשהו אחר ושוב חשבתי כמו באוטובוס אם יש אנשים שכמוני נוסעים בבוקר לעבודה בתור משרתים ואם היו שואלים אותי לפני כמה חודשים הייתי אומרת שאין כזה דבר אבל עכשיו אני כבר לא יודעת ואולי בעצם יש.
אבא שלי אמר שהוא יבוא בתחילת דצמבר לארץ לחודש וקצת ושנוכל להיות יחד כמו תמיד כשהוא בא לארץ והוא שאל אם אני שמחה ואמרתי לו שברור שאני שמחה ואני מתגעגעת אליו והוא אמר שגם הוא מאוד מתגעגע אלי כל הזמן ואז באמת התחלתי לבכות והוא אמר לי "אל תבכי את עושה אותי עצוב" ואמרתי לו "אל תהיה עצוב תהיה שמח כמוני" והוא שאל שוב אם טוב לי בחיים ואם הכל בסדר ואמרתי לו שהכל מעולה ושלא ידאג והוא אמר שהוא כבר לא יכול לחכות שהוא יבוא ונטייל יחד ושאל איך מזג האוויר פה ואמרתי לו שהיה קצת גשם וקצת קר אבל די נעים עכשיו והוא אמר שאצלו כבר די קר ושאני אגיד למזג האוויר שישאר נעים עד שהוא יבוא וצחקנו יחד ועדיין היו לי דמעות בעיניים ועל הפנים וזה היה מוזר כזה לצחוק ולבכות ביחד.
אחרי השיחה הזאת די רעדתי והייתי צריכה לנוח קצת אז ישבתי לאכול ושוב סיימתי את האוכל שהכנתי ואחרי האוכל עוד הלב שלי דפק ועשיתי לי קפה ושתיתי אותו במטבח וחשבתי שזה לא בסדר שאני עושה הפסקה כזאת ארוכה ושאני חייבת לחזור לעצמי ולהמשיך את הנקיון פה ושטפתי את הכלים של האוכל ואת הכוס של הקפה ואז חזרתי לנקות ולשטוף את הבית ואחרי חצי שעה בערך פתאום גבירתי הגיעה. זה היה די מפתיע שהיא באה ככה באמצע היום וגם לא הודיעה כלום ואני הייתי באמצע הנקיון עם שיער פרוע ומזיעה והיא ככה סידרה לי את השיער ולא היה לי נעים שאני מזיעה ובטח מסריחה והיא אמרה "אני רואה שאת עוד מנקה" ואמרתי לה "כן עוד לא הספקתי לסיים אני מצטערת" והיא אמרה "אל תצטערי זאת אני שהקדמתי" ופתאום חשבתי שאולי היא חולה ושאלתי אותה והיא צחקה ואמרה תודה על הדאגה אבל שהיא פשוט היתה באיזה כנס מחוץ למשרד היום והיא לא נשארה עד הסוף והחליטה לחזור הביתה מוקדם ואני אמרתי שאני מצטערת שהבית ככה מבולגן כי אני באמצע והיא אמרה שזה בסדר ושאלה איפה כבר סיימתי לנקות ואמרתי לה שבסלון אבל שאני עוד מסדרת אותו תמיד שוב בסוף והיא הלכה לשבת שם ושאלתי אותה אם היא רוצה משהו והיא אמרה שהיא רק רוצה מאפרה כי היא אכלה ושתתה בכנס והיא ישבה בסלון וקראה איזה עיתון שהיא הביאה משם בזמן שאני המשכתי לנקות.
כשאני לבד שם ואני מנקה אני משתדלת לעשות הכל מושלם אבל אני לא כל כך לחוצה כי אני יודעת שאני יכולה לבדוק כל דבר הרבה פעמים ולתקן אבל ככה כשהיא בבית אני מרגישה שאני חייבת להיות מושלמת ואפילו שהיא לא באמת עומדת מאחורי ובודקת כל דבר אני מרגישה שהיא כן עושה את זה ושאני חייבת לנקות טוב. אחרי כמה זמן היא קראה לי ואני באתה אליה ואמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שכן והיא שאלה מה אכלתי וסיפרתי לה והרגשתי לא טוב עם זה שהיא צריכה לשאול ככה ולבדוק אבל אני יודעת שזה באשמתי כי אני גרמתי לה לא להאמין בי בקטע הזה כי הייתי מוותרת על אוכל ואומרת לה כל הזמן שאני שמנה וכל זה. היא אמרה שהיא שמחה לשמוע ושמחר אני אבשל שוב ושאני אחליט לבד מה לבשל ושעכשיו אני יכולה להמשיך לעבוד ואני שמחתי שהיא מרוצה ממני שאכלתי בזמן וגם מהבישול שלי והיא מרשה לי לבשל שוב וחזרתי לנקות. אחרי שסיימתי הכל עברתי פעמיים על כל הבית לבדוק שלא שכחתי כלום ובאתי לסלון ועוד סידרתי קצת את כל הדברים שם ויכולתי להרגיש את העיניים שלה בגב שלי והסתובבתי להסתכל עליה וראיתי שהיא רק יושבת שם ומסתכלת עלי וחיפשתי לראות את החיוך שלה שהיא מרוצה אבל היא לא חייכה ואני הסתובבתי חזרה והמשכתי לסדר שם וניסיתי לחשוב למה היא לא מרוצה ואם סידרתי משהו לא במקום ואז שוב הסתובבתי רגע לראות אם היא מרוצה ואז היא קראה לי ואני התקרבתי אליה וחשבתי כבר מה היא תגיד לי ואיפה הייתי לא בסדר והיא התחילה לשאול אם סיימתי כבר את האמבטיה ואת המטבח ואת החדרים וככה עברה על הכל ואני אמרתי שהכל גמור ושאלתי אם היא רוצה לבדוק והיא אמרה שלא ורק שאלה ככה אחד אחד על כל הדברים והכל היה גמור חוץ מהכביסה במייבש שאמרתי לה שאני צריכה עוד לקפל והיא אמרה "טוב ומה עכשיו?" ואני לא הבנתי למה היא מתכוונת והיא אמרה "תתפשטי" וזה היה מפתיע וחשבתי מה היא רוצה אבל לא שאלתי ורק התחלתי להוריד את הבגדים והיא אמרה "קדימה מהר" ואני הורדתי יותר מהר עד שעמדתי שם ערומה מולה והיא הסתכלה עלי וידעתי שאני מזיעה בכל הגוף והיא אמרה לי "תרימי את הידיים" והרמתי והיה לי שם קצת שיער והיא הסתכלה ואז היא אמרה "ניקית את כל הבית עכשיו תנקי את עצמך. לכי להתקלח" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "ותורידי שערות" והרגשתי עוד יותר מלוכלכת ושלא נעים לי מאיך שיש לי שערות שם וגם לא היה לי סכין גילוח אבל לפני ששאלתי היא כבר אמרה לי לקחת סכין מהחבילה שלה בארון באמבטיה ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא אמרה "קדימה רוצי" ואני לקחתי את הבגדים שהורדתי ורצתי לאמבטיה ואז ראיתי שאין שם מגבות כי עשיתי כביסה אז הלכתי לקחת מגבת וחזרתי לאמבטיה והכל עשיתי בריצה כמו שהיא אמרה.
התקלחתי טוב להוציא את כל הזיעה וכל הזמן עוד היה נדמה לי שאני מסריחה ומזיעה כמו שהרגשתי כשעמדתי מולה אבל גם לא רציתי שזה יקח יותר מדי זמן ואז גילחתי בשחי וגם ברגליים למרות שלא היה לי שם הרבה אבל ידעתי שגבירתי מתכוונת גם לשם ואפילו חשבתי לגלח את כל השיער למטה אבל זה תמיד מפחיד אותי לעשות את זה אז לא נגעתי ואחר כך שטפתי את עצמי שוב ואז התנגבתי ויצאתי בלי המגבת ובאתי לגבירתי ואמרתי לה שסיימתי ועמדתי מולה שוב עם הידיים למעלה למרות שהיא בכלל לא ביקשה את זה והיא חייכה ואמרה "קר. רוצי להתלבש" ואני אמרתי "כן גבירתי" ורצתי להתלבש.
אחר כך שאלתי אותה אם היא רוצה משהו והיא שאלה אם יש עוד מים חמים באמבטיה ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיא תלך להתקלח ואמרה לי לפני זה לקחת את הבגדים מהמייבש לקיפול ואני הלכתי לשם לקחת את הבגדים ובזמן שהייתי שם היא נכנסה כבר לאמבטיה והתחילה להתקלח ואז יצאתי וסגרתי את הדלת וישבתי בסלון לקפל. סיימתי לקפל בדיוק כשהיא יצאה והלכתי לשים את הבגדים בארון שלה והיא גם באה לשם להתלבש ולא רציתי לצאת באמצע רק לסיים את זה מהר ולתת לה את הפרטיות שלה והיא אמרה "קחי מהאמבטיה את הסכין גילוח שלך ושימי בתיק שלך או בחדר שלך" ואני שוב התרגשתי שהיא אמרה שזה החדר שלי ואמרתי לה "כן גבירתי" והלכתי לקחת את הסכין ולא ידעתי איפה לשים אותו אבל חשבתי שבגלל שזה סכין שלה ובגלל שאין לי מה לעשות עם סכין גילוח בתיק אני אשאיר אותו פה ושמתי אותו בחדר שלי במגרה של השידה ליד המיטה. כשרציתי לצאת מהחדר הסתובבתי ופתאום ראיתי אותה מולי והיא הלכה והתישבה על המיטה שלי ושאלה שוב אם המיטה נוחה ואמרתי לה שכן ושוב אמרתי לה תודה על המיטה והיא חייכה וסימנה לי לבוא ואני התישבתי על הרצפה והיא הגישה את הרגליים שלה קדימה ככה וכבר לא היינו צריכות לדבר בכלל וישר התחלתי לעשות לה מסג' ברגל אחת והיא שמה את השניה על הכתף שלי וגם נישקתי לה את הכף רגל ובין האצבעות והיא נשענה אחורה ושתקה והסתכלתי לראות אם היא מחייכת והיא באמת חייכה וזה עשה אותי שמחה ואז היא החליפה רגליים ועשיתי לה מסג' ברגל השניה והרגל הראשונה היתה על הכתף שלי ואז גבירתי נשכבה על המיטה על הבטן ושוב לא היינו צריכות לדבר בכלל ועשיתי לה מסג' בכתפיים ובגב ואז פתאום הטלפון בבית צילצל ונורא נבהלתי וגבירתי ביקשה שאני אביא את האלחוטי והבאתי לה והיא דיברה ככה עוד בשכיבה ואחרי שהיא ניתקה היא אמרה לי שחברה שלה באה עוד מעט ואני שאלתי אם היא לא רוצה יותר מסג' והיא אמרה "את יכולה להמשיך כשהיא פה אם את רוצה" ולא ידעתי אם היא מתכוונת ברצינות ושאלתי למה היא מתכוונת והיא אמרה "זה בטח יהיה לך מביך" ואני שאלתי "מה התכוונת ברצינות גבירתי?" והיא אמרה "מבחינתי אין בעיה שחברה שלי תשב פה בזמן שתעשי לי מסג'" ואני שתקתי כי לא ידעתי מה להגיד ואז חברה שלה דפקה בדלת ואני הלכתי לפתוח והיא אמרה לי "היי חמודה מה שלומך?" ואני אמרתי "בסדר תודה ומה שלומך?" והיא אמרה שבסדר ואמרתי לה "גבירתי בחדר השני" והראיתי לה איפה והיא הלכה וגבירתי ישבה שם על המיטה ואני שאלתי את החברה שלה אם היא רוצה משהו והיא אמרה "אולי כוס קפה" ושאלתי את גבירתי אם גם היא רוצה והיא אמרה שלא אז הלכתי להכין את הקפה לחברה שלה והיא ישבה שם בחדר על הכיסא שיש שם וכשחזרתי הן דיברו ואני הנחתי את הקפה שלה על השידה וקירבתי את השידה אליה ואז לא ידעתי מה לעשות וגבירתי הסתכלה עלי ונורא רציתי להמשיך לעשות לה מסג' וחשבתי על איך אני עושה לה את זה כשחברה שלה פה אבל גבירתי ישבה כבר ולא שכבה ומצד שני לא היה לי נעים שאני סתם עומדת וחולמת שם והתקרבתי ככה לאט לכיוון של המיטה וגבירתי ראתה את זה והפסיקה לדבר והסתכלה עלי וזה היה עוד יותר מביך ולא רציתי שתהיה שתיקה כזאת ושאני אפריע להן ואז היה לחברה של גבירתי טלפון בנייד שלה וזה קצת הציל את המצב וגבירתי ישר תפסה אותי ביד ומשכה אותי ואני ירדתי על הברכיים לפניה והיא התקרבה אלי לאוזן ואמרה "אם את ממשיכה עם המסג' אז תעשי את זה אבל אם זה קשה לך ואת לא יכולה תשאירי אותנו לבד. אל תעמדי פה ככה באמצע" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקצת פחדתי מהקול שלה ולא היה לי נעים מכל המצב הזה ונשארתי על הברכיים ככה והיא שאלה "מה החלטת?" ואני לא יודעת מאיפה היה לי אומץ ואמרתי לה "אני רוצה להמשיך עם המסג' גבירתי" ואז היא עזבה לי את היד ונשכבה שוב על הבטן והחברה שלה עוד ישבה שם ממש לידינו ואני המשכתי לעשות את המסג' לגבירתי והסמקתי נורא אבל אמרתי שאני חייבת לעשות את זה ולהתגבר על הכל וכשחברה של גבירתי סיימה את השיחה היא שאלה אם היא באה בזמן לא טוב וגבירתי אמרה לה "לא מה פתאום. איפה היינו?" והמשיכה לדבר איתה כאילו הכל רגיל ופתאום רציתי את זה ככה כי הרגשתי שזה משהו שאף פעם לא עשיתי וזה נקרא באמת לשרת אותה ושהיא מלכה כזאת שמקבלת מסג' בזמן שחברה שלה מדברת איתה והכל מסביב רגיל כי זה התפקיד שלי וקשה לי להסביר כמה זה היה משמעותי בשבילי יותר מכל מסג' שעשיתי לה קודם.
אחרי כמה דקות גבירתי אמרה "תודה חמודה" ואני הפסקתי והיא שוב קמה וישבה על המיטה ואני שאלתי אם צריך עוד משהו ושתיהן אמרו שלא וראיתי שהחברה של גבירתי סיימה את הקפה כבר אז לקחתי את הכוס ושטפתי במטבח ואז ישבתי שם וחיכיתי עד שהחברה שלה הלכה ואני קמתי ופתחתי לה את הדלת והיא אמרה "להתראות" ואני אמרתי לה גם "להתראות" והלכתי לראות אם גבירתי צריכה משהו והיא בדיוק קמה ואמרה לי לסדר שם את המיטה ושהיא הולכת לסלון ואני סידרתי את המיטה והרגשתי את החום של הגוף שלה עוד על הסדין וזה היה נעים אבל לא יכולתי להתעכב שם והלכתי לסלון וגבירתי ישבה שם וראתה טלויזיה ושאלתי אם היא צריכה משהו והיא אמרה שלא.
ואז היא קראה לי שוב ואני באתי והיא אמרה לי לשבת וישבתי על הרצפה והיא אמרה לי שהיא מאוד גאה בי על מה שעשיתי ושהתגברתי על המבוכה ואני אמרתי לה שזה היה בשבילי הדבר הכי מדהים שעשיתי לה מאז שאני משרתת שלה והיא אמרה שהיא שמחה שאני מרגישה ככה ואמרתי לה שהלואי שלי היה גם אומץ ככה להיות חופשיה לגבי זה עם חברות שלי וקצת התביישתי שאני לא כזאת והיא אמרה "את אמיצה מאוד וראיתי את זה היום" ואני אמרתי לה תודה וחשבתי על זה שאני באמת רוצה לספר לפחות לטלי על הכל ושזה גם יעזור לי כי אני אוכל לדבר איתה בחופשיות אחר כך וזה גם יוכיח לגבירתי וגם לי שאני באמת מספיק אמיצה לספר ואני בטוחה שטלי תבין את זה ולא תישפוט אותי.
גבירתי אמרה לי שאני יכולה ללכת אם אני רוצה ושאלתי אותה אם אני יכולה להישאר עוד והיא אמרה "אבל את לא ישנה פה היום" ולא שאלתי למה רק אמרתי לה שבכל זאת אני רוצה להישאר עוד לידה ואחר כך אני אלך והיא הסכימה אז ישבנו ככה בסלון וראינו טלויזיה ויחד ונשענתי על הרגל שלה והיא ליטפה לי את השיער כמו שאני אוהבת ולא דיברנו כמעט אבל זאת היתה שתיקה נעימה כזאת וטובה ולא מאיימת כמו שיש לפעמים ורק אחרי עוד די הרבה זמן כשגבירתי אמרה שהיא עייפה אני התארגנתי וסידרתי עוד את הבית קצת ואמרנו לילה טוב והלכתי הביתה והיה קצת קר ורעדתי בדרך אבל אני בטוחה שרעדתי לא רק מהקור.
לפני 19 שנים. 17 בנובמבר 2005 בשעה 6:30
