קמתי בבוקר מוקדם עם השעון והפעם קודם כל קפצתי מהמיטה ויצאתי מהחדר והלכתי לבדוק אם גבירתי כבר קמה ובדרך הרגשתי איך כואבות לי הכתפיים וגם הכוויות בידיים קצת כאבו לי. גבירתי עוד ישנה ואני התרחצתי והסתדרתי קצת ואז הלכתי לסדר את החדר וכשהייתי שם נזכרתי בחלום שלי מהלילה וזה היה חלום מפחיד שאני אצל גבירתי ואמא שלי ואבא שלי יושבים שם וגבירתי אומרת לי להביא את האוכל ואני מביאה להם אוכל שבישלתי ואומרת להם מה זה ושניהם אומרים שזה מאוד טעים ואני שמחה ואמא שלי אומרת לאבא שלי "אתה רואה אמרתי לך שיצא ממנה משהו" ואז גבירתי טועמת את האוכל וכועסת ואומרת שהתיבול נוראי ושאי אפשר לאכול את זה וכולם מסתכלים עלי ואני פתאום באמצע מסג' לגבירתי ששוכבת על הספה וההורים שלי יושבים על הספה השניה ומסתכלים ואוכלים ואמא שלי שוב אומרת לאבא שלי "אמרתי לך שיצא ממנה משהו". זה היה חלום די מפחיד ומבלבל וניסיתי לחשוב מה הוא אומר אבל אז שמעתי את גבירתי קמה ומהר רצתי למטבח להכין קפה שלא תחשוב שוב שאני חולמת או לא מתעוררת בזמן.
כשגבירתי באה למטבח הקפה שלה כבר היה מוכן ואז הכנתי גם לי קפה והיא באה וחיבקה אותי מאחורה ממש חזק ונישקה את הראש שלי ואמרה "בוקר טוב ילדה יפה איך ישנת?" והחיבוק שלה היה כל כך חם ונעים ואמרתי לה "ישנתי טוב ואת גבירתי?" והיא אמרה "גם אני" והמשיכה לחבק אותי ככה עוד קצת ואז התישבה ליד השולחן ואמרה לי תודה על הקפה ושאני אשב גם. ישבנו ככה ואני עוד חשבתי על החלום שהיה לי והיה שקט והיא שאלה על מה אני חושבת ואז שאלתי אותה "גבירתי האוכל שהכנתי היה בסדר?" והיא אמרה "ודאי חמודה זה היה מדהים" ואני שאלתי "התיבול של הקציצות היה טוב?" והיא אמרה "תיבול מדהים למה את דואגת כל כך?" ואני אמרתי לה שהיה לי חלום מוזר ושבחלום היא אמרה שהתיבול נוראי והיא לקחה לי את היד והסתכלה לעיניים שלי ואמרה "אם זה היה יוצא לא טוב הייתי אומרת לך אבל זה היה נפלא" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא הסתכלה על היד שלי וראתה את הכוויות ושאלה "מה זה?" ואני אמרתי לה שזה כוויות שקיבלתי בבישול והיא ליטפה את הכוויות ושאלה אם זה כואב ואמרתי לה שקצת והיא אמרה "את צריכה להיזהר" ואני אמרתי לה שאני מצטערת אבל זה לא נורא והיא אמרה "איך אני אציג אותך לאורחים עם ידיים כאלו?" ואני התרגשתי ושאלתי אם יש אורחים שאני צריכה לשרת והיא חייכה ואמרה "לא אבל את צריכה לשמור על עצמך" ואני אמרתי "כן גבירתי אני יודעת" וקצת התאכזבתי שהיא אמרה סתם על האורחים אבל הבנתי שהיא רק ניסתה להסביר לי למה זה חשוב שהידיים שלי יהיו יפות ואני באמת צריכה להיזהר.
אחרי כמה דקות שעוד שתינו קפה היא שאלה "את רוצה להכין עוגה?" ואני שמחתי ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי להביא את הספר של המתכונים ואני הבאתי אותו והיא חיפשה שם עוגה ואז בחרה אחת ואמרה לי שנכין אותה יחד ואני אמרתי שאני רוצה להכין לה בעצמי והיא אמרה "אני רוצה לעזור לך אפשר?" וזה היה מצחיק שהיא מבקשת רשות ואמרתי "כן גבירתי". התחלנו להכין את העוגה ואני עשיתי את הרוב והיא רק אמרה לי מה לעשות וזה היה קצת מלחיץ שהיא ככה בודקת אותי בכל דבר אבל זה גם היה מרגיע שהיא איתי ושומרת עלי שאני לא אשכח כלום ולא אעשה טעויות. כשהעוגה היתה בתנור אני שטפתי את כל הכלים וגבירתי שאלה אותי אם אני יוצאת הערב ומה התוכניות שלי ואמרתי לה שאני עוד לא יודעת. אחר כך הלכתי לסדר לה את המיטה והיא באה איתי וכשסידרתי היא שאלה אותי מה עוד היה בחלום שלי ואני אמרתי לה שזה היה חלום מוזר שאני פה וההורים שלי מסתכלים איך אני עושה לה מסג' ואוכלים מהאוכל שאני מבשלת והיא שאלה אם שניהם היו פה ואמרתי לה שכן והיא שאלה עוד שאלות אבל לא את הכל ידעתי כי לא זכרתי את כל החלום והיא שאלה "אבא שלך גר בחו"ל נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "את מתגעגעת אליו?" ואני אמרתי "כן מאוד" ואז אמרתי לה "הוא יבוא בחודש הבא לארץ" והיא אמרה שזה נפלא ואני אמרתי לה שגם אני נורא שמחה מזה והיא אמרה "כשהוא יבוא את תצטרכי להיות איתו" ואני אמרתי "כן הוא רוצה שנטייל פה ונעשה דברים יחד" והיא אמרה "אני אשחרר אותך כשהוא יבוא" ואני שאלתי מה זה אומר והיא אמרה "אני לא רוצה שעד שאבא שלך מגיע לכאן לחופשה סוף סוף את לא תוכלי להיפגש איתו" ואני אמרתי לה שאני לא רוצה שניפרד ואני רוצה להמשיך להיות משרתת שלה והיא אמרה שאנחנו לא נפרדות ואני עדיין אהיה משרתת שלה אבל פחות וזה רק זמני וזה עשה אותי עצובה למרות שידעתי שהיא צודקת ושאני באמת אצטרך להיות עם אבא שלי ואני גם רוצה להיות איתו.
גבירתי ראתה שאני עצובה ואמרה לי "אל תדאגי חמודה" ואני אמרתי לה שאני רוצה להיות עם אבא שלי אבל אני לא רוצה שאני אאבד אותה והיא אמרה "בואי אלי" ואני באתי והיא חיבקה אותי ואמרה "את לא מאבדת אותי את מבינה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את מבינה את זה נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי אבל אני רק קצת עצובה מזה" והיא אמרה "מותר לך להיות עצובה" והיא ליטפה אותי בשיער ככה ואני חשבתי איך זה יהיה כשאבא שלי יהיה פה ואני לא אשרת את גבירתי וזה היה לי מוזר גם בגלל שאני באמת מתגעגעת לאבא שלי והחלטתי להפסיק לחשוב על זה בינתיים כי זה לא פייר שאני ככה אצל גבירתי לא מרוכזת בגלל זה. גבירתי שאלה אותי מה היא יכולה לעשות כדי שאני ארגיש יותר טוב ואמרתי לה שאני מרגישה כאן הכי טוב בעולם והיא אמרה שלפעמים אני נראית לה עצובה כזאת ואמרתי לה שזה לא שאני עצובה ואז אמרתי לה "זה עצב של אושר כזה" והיא ככה הרחיקה אותי טיפה והסתכלה אלי בעיניים ואמרה "עצב של אושר?" ואני בעצמי לא יודעת איך זה יצא לי ואמרתי "כן גבירתי" והיא התחילה לצחוק ואז גם אני התחלתי לצחוק והיא אמרה לי "חמודה בואי למרפסת" והלכה ואני הלכתי אחריה והיא ישבה במרפסת והיתה שמש נעימה והיא שאלה מתי השקיתי את העציצים ואמרתי לה שביום רביעי כשניקיתי והיא אמרה שאני אביא מים ואשקה עכשיו. השקיתי את העציצים שם והיא ישבה והסתכלה עלי ואחר כך אמרה לי איך לטפל בצמחים ולנקות את האדמה מכל מיני עשבים וקצת להפוך אותה מסביב לכל צמח ואני ככה הסתכלתי מקרוב על האדמה ועל הצמחים והיו שם ריחות של הפרחים והצמחים שלה וזה עשה לי ממש הרגשה נעימה כזאת של טבע ולא היה אכפת לי שהידיים שלי מתלכלכות ושנכנס לי חול מתחת לציפורניים וממש נהניתי ככה לטפל באדמה.
בסוף גבירתי אמרה לי תודה ושאני אלך לשטוף ידיים ואני שטפתי את כל החול ממש טוב והתאמצתי להוציא אותו מהציפורניים ואחר כך ניקיתי את הכיור כי זה ליכלך אותו וכשיצאתי גבירתי היתה במטבח ובדיוק הוציאה את העוגה מהתנור ושמה אותה על כזה מגן חום על השולחן והיה לה ריח מדהים והיא נראתה ממש טובה וגבירתי אמרה "נראית טוב העוגה שלך" ואני אמרתי לה תודה על שהיא עזרה לי והיא אמרה "שטויות אני לא עשיתי כלום את עשית הכל לבד" ואז היא אמרה "קדימה תתארגני ונלך" ואני שאלתי אותה לאן הולכים והיא אמרה "נצא קצת יום יפה היום" ואני התארגנתי מהר והיא גם הלכה להתלבש ולהסתרק והיא נראתה מקסים ואז היא אמרה "בואי פיה קטנה" ויצאנו וכל הדרך לאוטו חייכתי מזה שהיא קראה לי פיה.
היא לקחה אותי לבית קפה שאף פעם לא היינו בו וישבנו בחוץ כי היה מזג אוויר יפה וגם כי רק בחוץ מותר לעשן ושתינו ואכלנו ארוחת בוקר גדולה כזאת למרות שכבר כמעט היה צהריים ודיברנו עוד על אבא שלי ועל אמא שלי ועל חברות שלי וזה היה ממש כאילו אנחנו חברות וכל הזמן הייתי צריכה להגיד לעצמי בלב שאנחנו לא חברות ושאני לא איסחף עם זה ושאני חייבת לזכור שאני משרתת שלה אפילו שעכשיו אנחנו יושבות והמלצרית מגישה לנו את האוכל כמו שאני בדרך כלל מגישה לגבירתי. גבירתי גם נתנה לי יד ככה והערצתי אותה על איך שלא אכפת לה מה יגידו ומה יחשבו וחשבתי שהלואי שגם אני אהיה ככה אמיצה והיא הסתכלה שוב על הכוויות שלי ושאלה אם זה כואב ואני אמרתי לה שזה בסדר ורציתי להגיד לה שבשבילה ובשביל שהיא תהיה מרוצה זה שווה לי גם לקבל כוויות אבל לא אמרתי את זה כי היא כועסת עלי כשאני אומרת דברים כאלה.
היה ממש כיף לשבת ככה בשמש עם גבירתי ואחר כך היא הביאה אותי הביתה ואמרתי לה תודה על זה שהיא לקחה אותי איתה ככה וגם על זה שהיא הסיעה אותי עד הבית והיא אמרה לי שיהיה לי סוף שבוע נעים ונחמד ואמרתי גם לה שיהיה לה סוף שבוע נעים וגם אמרתי לה שאם היא צריכה אותי או שיש לה אורחים אז אני תמיד מוכנה לבוא והיא חייכה ואמרה "תנוחי קצת ילדה".
אמא שלי לא היתה בבית ואני ישבתי קצת בחדר אבל אז בדיוק היא הגיעה עם הקניות ועזרתי לה לסדר ואז היא אמרה שכבר מאוחר ואנחנו הולכות לסבתא לצהריים וכשהיינו שם לא רציתי לאכול כי הייתי מלאה מכל מה שאכלתי בבית קפה עם גבירתי וסבתא שלי התחילה לשאול למה אני לא אוכלת ואם האוכל לא טעים או שאני שוב בדיאטה ואמרתי שאכלתי בעבודה וסבתא שלי אמרה שהיא לא ידעה שגם ביום שישי אני עובדת ולא היה לי נעים לשבת ככה ולא לאכול את מה שסבתא שלי הכינה אז אכלתי קצת אבל ממש היה לי קשה והרגשתי ממש מנופחת ואני שונאת להרגיש ככה. אחר כך אמא שלי הכינה קפה וסבתא שלי הביאה כל מיני עוגיות ואמרה שעוגיות אני בטח רוצה לאכול ואמרתי לה שוב שאני מלאה והיא ממש לא הבינה איך זה יכול להיות ואמרה שלא אכלתי כלום קודם אז לפחות שאני יאכל משהו עם הקפה ושזה לא טוב שאני מרעיבה את עצמי ואני ממש התעצבנתי כבר ואמרתי לה שאכלתי לפני שבאתי ואני בכלל לא מרעיבה את עצמי ואפילו להיפך אני אוכלת כמו חזירה ואז נזכרתי איך גבירתי שונאת שאני חושבת ככה וממש יכולתי לדמיין אותה שם אומרת לי את זה וזה עיצבן אותי עוד יותר שאף אחד שם לא מבין אותי ואז דודים שלי הגיעו כי הם לא היו יכולים לבוא ממש לארוחה והם באו רק לקפה של אחר כך וככה ישבנו עד הערב שם וכולם התווכחו ודיברו בקול על פוליטיקה ועל זה שיהיו בחירות ואמרו לי שבבחירות האלה אני כבר אצביע ושאלו אם אני יודעת מה אני אצביע ואני בכלל לא ידעתי מתי הבחירות ובטח לא ידעתי כלום על פוליטיקה ומה להצביע והכל ורק זכרתי את מה שגבירתי אמרה אז כשהיו אצלה האורחים אחרי הפיגוע ושהיא נשמעה לי מאוד חכמה ודיברה בהיגיון ולא צעקה כמו כולם אז וגם כמו שכולם צועקים עכשיו.
בערב הגענו הביתה וסוף סוף יכולתי קצת לנוח ולהיות במחשב ולכתוב ואז טלי התקשרה ושאלה מה אני עושה ואם אני רוצה להיפגש ואמרתי לה שכן והתרגשתי כי החלטתי שהיום אני מספרת לה שאני משרתת ושזה יהיה צעד חשוב שגם אני אוכיח לעצמי שאני יכולה לדבר על זה עם חברות וידעתי שעל טלי אני יכולה לסמוך וכבר רציתי להיפגש איתה וקבענו שאני אבוא אליה ואולי נלך לשבת בחוץ ואז רציתי להתקלח אבל אמא שלי היתה במקלחת אז בינתיים חשבתי להתקשר לגבירתי לספר לה שקבעתי להערב משהו כי היא ביקשה שאני אספר לה והתקשרתי ולא היה לי נעים שאולי היא עסוקה או ישנה ואני מפריעה ושאלתי ישר אם זה בסדר והיא אמרה "כן חמודה קרה משהו?" ואני אמרתי לה שקבעתי להיפגש עם חברה ואולי לצאת והיא אמרה שהיא מאוד שמחה לשמוע ושזה טוב שאני מספרת לה ואז אמרתי לה שנראה לי שהיום אני אספר לחברה שלי על זה שאני משרתת והיא אמרה שאין שום בעיה מבחינתה ושהיא סומכת עלי שאני אשמור על פרטיות ואדע מה לספר ומה לא ואני ישר חשבתי מה באמת אני צריכה לא לספר כדי לא לפגוע בפרטיות של גבירתי. שמחתי שהיא אמרה לי שאני יכולה לספר וגם די שמחתי שאני עומדת לספר לטלי על זה וגם שגבירתי אמרה שזה טוב שאני יוצאת ונפגשת עם חברה ואז ישבתי עוד קצת עם המחשב ואחר כך התקלחתי וחפפתי וניסיתי להירגע אבל נורא התרגשתי מכל זה.
הלכתי לטלי וישבנו קצת ודיברנו על סתם דברים ושאלתי אותה על הבחירות אם היא יודעת מתי זה ומה היא תצביע והיא אמרה שהיא לא יודעת וזה לא כל כך מעניין אותה כי ממילא היא רוצה לנסוע מפה אחרי הצבא ושאלתי אותה אם היא מרגישה יותר טוב בצבא ובחיים כי היא היתה קצת מדוכאת מזה בשבוע שעבר והיא אמרה שהיא כבר סופרת כל יום ושעוד מעט זה יגמר ושהכי מפריע לה שאין לה אהבה ושהיא מתביישת ומפחדת ללכת למועדונים של לסביות ולא ידעתי מה להגיד לה. ואז החלטתי שאני מספרת לה עכשיו ולקחתי נשימה ואמרתי לה שאני הולכת לספר לה סוד ושתגיד לי בכנות מה דעתה אבל בכל מקרה שזה ישאר בינינו והיא אמרה שברור שזה בינינו ושאלה מה הסוד ואז שתקתי רגע וחשבתי איך לנסח את זה ואמרתי לה בסוף "אף אחד לא יודע" והיא שאלה "מה תספרי כבר" והיתה ממש במתח ואז אמרתי פשוט "אני משרתת" כאילו זה הכי ברור בעולם והיא אמרה "משרתת איפה לא הבנתי" ואמרתי לה "משרתת של מישהי" והיא עוד לא הבינה ואני התחלתי להזיע והיא נתנה לי יד ואמרה לי להירגע ופשוט לספר מהתחלה כי היא לא מבינה למה אני מתכוונת ואז התחלתי לספר לה ממש מהתחלה על איך שהיכרתי את גבירתי ואיך שרציתי לשרת אותה תמיד ואמרתי לה שזה ממש משהו שאני רוצה ושזה חלום שמתגשם לי שלא תחשוב שגבירתי מנצלת אותי או משהו ושתבין שזה משהו טוב וסיפרתי לה מה אני עושה שם וכל הזמן חשבתי שאני לא אגיד משהו שפוגע בפרטיות של גבירתי ולקח לי אולי שעה לספר הכל וטלי היתה ממש בסדר ולא שאלה שאלות מציקות וניסתה להרגיע אותי ולא עשתה פרצופים שכאילו זה דבר מוזר למרות שאני יודעת שזה נשמע מוזר וזה לא דבר מקובל אפילו שאני התרגלתי ובשבילי זה כבר לא כל כך מוזר.
בסוף היתה שתיקה כזאת ושאלתי את טלי מה היא חושבת ואמרתי לה להגיד את האמת והיא אמרה שהאמת היא שהיא אף פעם לא שמעה דבר כזה אבל אם טוב לי אז זה הדבר הכי חשוב ושהיא רואה שאני מאושרת לפי איך שאני מדברת על זה ואני אמרתי לה תודה שהיא ככה מקבלת את זה כי אני בטוחה שאני לא יכולה לספר לאף אחד ושאפילו ההורים שלי לא יודעים וטלי אמרה שהיא ממש מעריכה את זה שבחרתי לספר לה וחיבקה אותי ואני עוד קצת רעדתי ואמרתי לה שאני שמחה שסיפרתי כי אין לי למי לספר ואת מי לשתף בזה למרות שאני כותבת יומן אבל זה לא אותו דבר. היא שאלה אותי אם אני אוהבת את גבירתי ואמרתי לה שמאוד אבל שזאת לא אהבה כמו שאוהבים חבר או במקרה שלה חברה והיא אמרה שאני לא אכעס שהיא שואלת ואמרתי לה שהיא יכולה לשאול מה שהיא רוצה ושתרגיש חופשי ודיברנו על זה עוד ואז היא אמרה "עכשיו אני מבינה למה לא רצית לצאת עם הבחור ההוא" ואני אמרתי שזה לא שגבירתי לא מרשה לי אבל פשוט הלב שלי כבר מלא ואם אני צריכה לבחור אז אני בוחרת להמשיך להיות משרתת כי זה נותן לי המון והיא אמרה שהלואי שהיא היתה מרגישה ככה טוב ושהלב שלה מלא ברגשות ואני אמרתי לה שהיא עוד תרגיש ככה ותהיה לה אהבה ופתאום היה לי עצוב בשבילה ואמרתי לה גם שלא תחשוב שזה קל שהלב ככה מלא והיא צחקה ואמרה "צרות של עשירים" וגם אני צחקתי.
נשארנו אצלה עד נורא מאוחר ושוב לא יצאנו לשום מקום ופתאום הרגשתי חולשה כזאת בכל הגוף כמו אחרי שמתאמצים נורא וכל הכוח יוצא מהשרירים והיא שאלה אם אני רוצה לישון אצלה וחשבתי על זה אבל לא היה לי נעים ששוב שאני לא אישן בבית ואמא שלי תהיה לבד והכל וטלי אמרה "אל תדאגי אני לא אאנוס אותך בלילה" ושתינו צחקנו שוב ואמרתי לה שאני לא דואגת אבל אולי פעם אחרת אני מבטיחה שאני אישן אצלה והיא הציעה ללוות אותי הביתה למרות שהיה מאוחר ודי קר כבר ודיברנו עוד קצת בדרך וכשהגענו אלי היא חיבקה אותי ואמרה שעכשיו היא ממש מרגישה שאנחנו קרובות ותודה שסיפרתי לה ואני אמרתי לה גם תודה על איך שהיא הקשיבה וקיבלה את זה ושאני יכולה לסמוך עליה והיא נתנה לי נשיקה כזאת בלחי ואחר כך ניגבה עם היד שלה אל הלחי שלי ואמרה "שהגברת שלך לא תשאל שאלות" ואני צחקתי ואמרתי לה שאין לי סודות ממנה ואז אמרתי "עכשיו גם אין לי סודות ממך" וטלי אמרה לי "די לכי הביתה לפני שאני בוכה לך פה" וחייכנו ועליתי הביתה והלב שלי דפק נורא חזק עוד כשהייתי במיטה ונורא רציתי לספר לגבירתי הכל אבל היה מאוחר ורק דמיינתי איך אני מספרת לה והרגשתי שוב רגועה ככה בכל הגוף.
לפני 19 שנים. 19 בנובמבר 2005 בשעה 8:16
