חלום מתגשם

כשקמתי היה לי קצת קר ולבשתי טרנינג ארוך והלכתי להכין לי קפה. ישבתי עם המחשב וראיתי שקמתי יחסית מאוחר למרות שזה שבת ואני יכולה ולמרות שזה לא באמת מאוחר כי פעם הייתי קמה ממש בצהריים גם לא בשבת. נזכרתי באתמול והרגשתי ממש טוב כאילו ירד לי משהו מהלב וכאילו זה שסיפרתי לטלי על זה שאני משרתת ממש מקל עלי וגורם לי להרגיש יותר נוח עם עצמי. הסתכלתי ברשימה של הדברים שאני צריכה לעשות וראיתי שאני חייבת כבר לקנות את המתנה לגבירתי וקיויתי שהשבוע אני אספיק כי גם כשאני אומרת שאני אתגבר על המבוכה ושבטוח שאני אעשה את זה לפעמים כל מיני דברים שלא קשורים אלי מפריעים לי כמו ביום שלישי. חשבתי על זה שאולי אני יכולה ללכת עם טלי כי עכשיו אנחנו חברות טובות שיודעות את הסודות אחת של השניה וניסיתי לחשוב אם זה יהיה לי יותר מביך או פחות מביך ללכת איתה ואז חשבתי שאולי סתם אני מפילה עליה דברים וחושבת שבגלל שהיא קרובה אלי עכשיו ואולי בגלל שהיא לסבית היא יכולה לעזור לי בחנות שם ובטח אני סתם ממציאה את זה וחבל לסחוב אותה לשם ולהביך גם אותה ואולי גם אותי עוד יותר.

אחר כך הלכתי לסלון לקרוא קצת עיתון ואמא שלי ישבה שם וקראה בספר שגבירתי נתנה לה ואני הסתכלתי ושמחתי שאמא שלי קוראת ושכאילו חלק מגבירתי קיים פה בבית איתנו ושאלתי את אמא שלי איך הספר ואם היא נהנית ממנו והיא אמרה שהוא מרתק ושהיא עוד מעט תסיים אותו ואמרתי לה שאני שמחה שהוא מוצא חן בעיניה והיא שאלה אם אני בחרתי ואמרתי לה מה פתאום כי אני לא ממש קוראת ספרים ואין לי מושג מה מוצלח ומה לא. היא שאלה אם אני ארצה גם לקרוא אותו ואמרתי לה שאין לי הרבה זמן לקרוא ולא נעים לי שהוא יהיה אצלי עכשיו שנה והיא אמרה שלא נראה לה שיהיה לה אכפת והתכוונה לגבירתי ואני יודעת שלא יהיה לה אכפת אבל בכל זאת לא נעים לי ואמא שלי אמרה לי לשאול אותה.

אחר כך טלי התקשרה ודיברנו די הרבה והיא אמרה לי שהיא ממש מעריכה את זה שסיפרתי לה הכל ואני אמרתי לה תודה על זה שאני יכולה לסמוך עליה ושהיא מבינה אותי והיא אמרה שאולי היא לא מבינה הכל ועד הסוף אבל זה לא משנה כי מה שחשוב זה שאנחנו לא שופטות אחת את השניה ושאני מאושרת ואני אמרתי לטלי שמה שהיא לא מבינה היא יכולה לשאול ואני אנסה להסביר לה למרות שקצת קשה לי להסביר את כל מה שאני מרגישה והיא באמת שאלה קצת ואני עניתי לה ממש בסבלנות והסברתי לה שוב איך זה התחיל ומה בדיוק אני עושה עם גבירתי ובסוף טלי אמרה שזה אמנם מוזר כמו שאני אומרת ולא מקובל אבל זה מקסים לדעתה שאני ככה מאושרת ואמרתי לה תודה על זה ושאלתי אם היא רוצה להיפגש אבל היא אמרה שהיא נוסעת עם ההורים שלה למשפחה ושהיא לא תוכל היום אבל שבטוח ניפגש ונדבר השבוע.

זה היה לי טוב לדבר ככה עם טלי והלכתי ועמדתי בחלון ושתיתי מיץ והרגשתי את השמש על הפנים וזה היה נעים ואז שמעתי את הטלפון שלי מצלצל בחדר ורצתי לשם וכמעט החלקתי בדרך ואמא שלי נבהלה ואני נכנסתי לחדר ובאמת היה שווה לרוץ ככה כי זאת היתה גבירתי. היא שאלה מה אני עושה ומה שלומי ומה עשיתי אתמול ואז אמרתי לה שהייתי עם טלי ושסיפרתי לה וגבירתי התעניינה איך טלי הגיבה ולי היה חשוב להגיד לגבירתי שלא סיפרתי דברים אישיים עליה והיא אמרה "אני יודעת אמרתי לך שאני סומכת עליך" ורק רצתה לדעת אם זה היה לי בסדר ואם ההרגשה שלי עכשיו יותר טובה וסיפרתי לה שזה ממש טוב שסיפרתי כי אני מרגישה כאילו ניקיתי את הלב ושעכשיו יש לי מישהי שאני יכולה לדבר איתה בחופשיות על זה וגבירתי אמרה שזה נפלא ושהיא ידעה שזה יעשה לי טוב ואמרתי לה שהיא תמיד יודעת מה טוב ושאני ממש מעריצה אותה על זה וסומכת עליה תמיד בכל מה שהיא אומרת לי לעשות.
גבירתי אמרה שהיא יושבת במרפסת בשמש וזה מאוד נעים ואמרתי לה שזה מדהים איך שגם אני הייתי בחלון עם השמש בלי לדעת שגם היא ככה וזה כאילו קראנו את המחשבות והיא צחקה ואמרה "אמרתי לך שאנחנו מחוברות" ואמרתי לה שככה גם אני מרגישה ושכל הזמן היא כאילו לידי ואני יכולה לדמיין מה היא אומרת לי וגבירתי שאלה אם זה טוב מה שאני אומרת ואמרתי לה שזה מאוד טוב לי כי ככה אני כאילו חושבת על כל דבר שאני עושה או אומרת ואני כאילו מרגישה שהיא שומרת עלי אפילו כשהיא לא לידי. זאת היתה שיחה מאוד טובה שמאוד הרגיעה אותי ורק היה לי חבל שלא יכולתי באמת לדבר איתה כמו שהייתי בחלון עם השמש כי לא רציתי שאמא שלי תשמע ובגלל זה הייתי בחדר שלי.

כשיצאתי מהחדר אמא שלי שאלה אותי אם אני ארצה לאכול היום בחוץ איתה וזה נראה לי רעיון טוב גם לצאת מהבית כי יש מזג אוויר יפה וגם באמת להיות איתה קצת והיא מאוד שמחה שאני רוצה ושאלה לאן נלך ואמרתי לה שאני לא כל כך מכירה מקומות ושהיא תחליט ובסוף הזמנו מקום והלכנו למסעדת דגים והיה מאוד נחמד באמת לצאת ואפילו דיברנו על כל מיני דברים שביום רגיל יכולים לעצבן אותי אבל לא התעצבנתי והייתי סבלנית וכל הזמן חשבתי שגבירתי בטח תשמח שאני ככה. אחר כך סתם הסתובבנו ברגל וכבר התחיל להיות כאילו חשוך למרות שהשמש לא שקעה אבל בחורף היא יותר נמוכה ואני זוכרת שפעם אבא שלי הסביר לי למה אבל אני רק זוכרת שהוא ישב והסביר לי ואני לא זוכרת את ההסבר וזה שנזכרתי בו שם עשה לי קצת עצוב כי לפעמים אני חושבת איך זה היה אם ההורים שלי היו ממשיכים לחיות יחד ולא משנה אם בארץ או בחו"ל וזה עושה לי עצוב לחשוב ככה. פעם כשהייתי ילדה הייתי חושבת על זה המון והייתי גם מציקה לאמא שלי עם זה הרבה והיא לא ידעה כל כך להסביר לי ואמרה לי תמיד שכולם צודקים בעניין הזה וגם אני צודקת מהצד שלי אבל יש דברים שאני בתור ילדה לא מבינה ושאולי אני אבין כשאני אגדל ואני שנאתי תמיד את התשובה הזאת ותמיד כעסתי עליה שהיא כאילו לא יודעת להסביר ומתחמקת או לא סומכת עלי שאני בוגרת אבל זה לא עזר והייתי יושבת ורוצה כבר להיות גדולה כדי שאמא שלי תסביר לי ולא יהיה לה תירוץ להתחמק. העניין הוא שכשגדלתי כבר לא הייתי צריכה שהיא תסביר לי כי כבר הבנתי שהם כבר לא יהיו ביחד ובכל זאת מדי פעם אני עוד חושבת איך זה היה אם הם היו יחד ולא בקטע של פנטזיה שאני מאמינה שתהיה רק כאילו מה היה קורה ואיך החיים היו נראים אחרת.

כשחזרנו הביתה כבר באמת התחיל להיות חשוך וגם קצת קר ואני הלכתי להתקלח והמשכתי לחשוב שם על כל זה ועל זה שאבא שלי יבוא ואיך זה יהיה ועל טלי ועל גבירתי וכל המחשבות התערבבו לי ביחד כמו שקורה לי לפעמים וניסיתי להירגע ולנקות את הראש אבל לא ממש הצלחתי אז ניסיתי לשיר לעצמי שירים בשקט כדי להוציא את המחשבות האלה מהראש וזה באמת קצת עזר. כשיצאתי מהמקלחת אמא שלי אמרה לי שדנה התקשרה ואני חשבתי שהיא התקשרה לנייד שלי ואמא שלי ענתה והתחלתי לכעוס שהיא עונה לי לטלפונים כי כבר פעם רבנו על זה ואמרתי לה שלא תעשה את זה אבל אמא שלי אמרה שאני אירגע ושדנה התקשרה הביתה ולא לנייד ואז הכעס שלי עבר לדנה כי אני לא אוהבת שהיא מתקשרת הביתה. החזרתי לה טלפון ורוב הזמן היא דיברה על עצמה ועל החבר החדש שלה וכמה הוא מדהים וכמה היא מתה עליו וזה היה די משעמם אבל הקשבתי בשקט ובסבלנות ואמרתי לה שזה מקסים ושאני שמחה בשבילה ואז היא שאלה אם טלי אצלי או אם אני יודעת איפה היא כי היא לא עונה לה וזכרתי שטלי אמרה שהיא נוסעת עם המשפחה אבל אני לא יודעת למה אמרתי לדנה שאין לי מושג איפה היא והיא אמרה שחבל כי היא רוצה שניפגש ושאלתי אם היא לא יוצאת עם החבר שלה היום והיא אמרה שהיא עוד לא יודעת. אמרתי לה שבכל מקרה אני עייפה ואין לי כוח לצאת עכשיו והיא שאלה באיזה יום אני לא עובדת וזה היה מוזר ושאלתי אותה למה והיא אמרה שאולי ניפגש בבוקר אם זה יוצא על יום שיש לה משמרת ערב בצבא ולא רציתי שעוד פעם יום שלישי ייהרס לי ואני לא אספיק לקנות את המתנה ובסוף אמרתי לה שבדרך כלל זה יום שלישי אבל השבוע אני לא יודעת ואז היא אמרה שביום שלישי היא במשמרת בוקר אבל אולי אפשר בגלל זה להיפגש בערב וזה כבר נשמע לי יותר טוב ואמרתי לה שבעיקרון זה בסדר אבל אני צריכה לבדוק מה קורה איתי השבוע ושנדבר והיא אמרה שאני אתקשר אליה כי כשאני בעבודה אי אפשר לדבר איתי ואמרתי לה נכון ושאני לא יכולה לדבר בעבודה בטלפון ושאני אתקשר אליה.

ישבתי עוד קצת בחדר ואז אמא שלי קראה לי ושאלה אם אני רוצה לראות איתה את העצרת לזכר רבין וישבנו יחד וראינו ואמא שלי קצת בכתה וזה באמת היה נורא מרגש ועצוב ונזכרתי איך הייתי ילדה קטנה כשרבין נרצח ובשבילי אז ראש ממשלה זה היה משהו ענק כמו איזה מלך של מדינה בכל הסיפורים ולא הבנתי בכלל מה קרה שם אפילו שהסבירו כל הזמן בטלויזיה ואפילו שגם אמא שלי ניסתה להסביר לי בהיגיון אבל אני זוכרת שכל הזמן שאלתי שאלות כי זה לא נראה לי שמשהו כזה יכול לקרות בכלל. אחר כך נשארנו עוד בסלון וראינו חדשות ופתאום הייתי רעבה ושאלתי את אמא שלי אם היא גם רעבה והיא שאלה אם אני רוצה שהיא תכין לנו משהו ואז אמרתי לה "שבי פה ואני אכין" והלכתי למטבח והכנתי לנו חביתות וסלט והבאתי לסלון ואמא שלי ממש התלהבה מהיוזמה שלי וגם מאיך שיצא למרות שזה סתם חביתות ולא בישול מסובך כמו שכבר עשיתי והיא חיבקה אותי ונישקה אותי ואמרה לי שאני מקסימה ושהיא אוהבת אותי וכאילו לרגע חזרתי להיות הילדה הקטנה הזאת שהייתי פעם וזה עשה לי דמעות בעיניים אבל התאפקתי ולא בכיתי וככה ישבנו יחד כל הערב עד שאמרתי שאני כבר רוצה לישון כדי לקום מוקדם מחר ואמא שלי אמרה שגם היא כבר הולכת לישון ואמרתי לה לילה טוב ושגם אני אוהבת אותה אפילו שלפעמים אני כועסת או מתנהגת בחוסר סבלנות.