קמתי בבוקר עם ההרגשה של שבוע חדש וזאת הרגשה שונה לגמרי מאיך שהיו ימי ראשון כשהייתי בצבא למשל או בבית ספר. אז תמיד ימי ראשון היו ימים כאלה מעצבנים ומדכאים ולא רציתי לצאת מהמיטה ועכשיו תמיד אחרי יומיים שאני לא רואה את גבירתי אני קופצת מהמיטה מוקדם ולא יכולה להפסיק לחשוב על מתי אני כבר נוסעת לשם ומתחילה לעשות בשבילה דברים והשיחות איתה בטלפון שלפעמים יש בשישי או בשבת לא מרגיעות את הגעגועים אלא רק גורמות לי לרצות יותר להיות איתה.
חשבתי אם אני אצטרך לבשל היום אבל נזכרתי שבישלתי רק ביום חמישי ובטח יש עוד אוכל ואולי רק אם היו לגבירתי אורחים בשבת אני אצטרך לבשל ופתאום חשבתי שאולי באמת היו לה אורחים והיא הגישה את האוכל שבישלתי ואמרה שאני עשיתי אותו והייתי במתח פתאום מה הם אמרו עליו ורק אחרי כמה דקות התעוררתי מזה והבנתי כמה זה טיפשי להיות במתח ממצב שבכלל לא קרה. גבירתי צודקת שאני חולמת יותר מדי ואולי זה מה שכל הזמן גורם לי לפחד מדברים כי אני מדמיינת איך הם יהיו ונכנסת לסרטים ואני צריכה ללמוד להירגע ולא לחלום כל הזמן ולדעת להחליט מהר אבל אני לא יודעת אם אני יכולה לשנות את זה כי קשה לי להחליט מהר ככה ובגלל זה אני מעריצה את גבירתי כי היא כאילו תמיד יודעת הכי מהר מה הכי נכון וזה מדהים איך היא חושבת כל כך מהר ולא מתלבטת.
כתבתי קצת במחשב ואז גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי ואיך היה הסוף שבוע וגם אני שאלתי אותה איך היה לה ולא רציתי לשאול מה היא עשתה כי אני לא רוצה לחדור לפרטיות שלה ואני כל הזמן זוכרת שאנחנו לא חברות אפילו שלפעמים זה נראה ככה והיא דואגת לי אבל אני המשרתת שלה בסופו של דבר. שאלתי אותה מתי לבוא והיא אמרה שהיא הכינה רשימת קניות ושאני אבדוק שוב אם צריך עוד משהו או אפילו משהו מיוחד שאני רוצה שיהיה בבית ואני אמרתי לה שאני כבר אצא והיא אמרה שאין מה למהר אבל אמרתי לה שאני כבר רוצה להיות שם ולשרת אותה והיא לא הבינה ואמרה "אבל אני לא שם" ואמרתי לה שזה לא משנה כי כשאני שם עושה דברים אני עושה הכל בשבילה והיא כאילו איתי גם כשהיא לא שם ואז היא אמרה "את מקסימה פיה שלי" וחשבתי על זה שהיא בטח רואה את הבובה של הפיה על השולחן שלה ואהבתי את זה שהיא קוראת לי פיה אבל לא שאלתי שוב על הבובה כי זה נראה לי ילדותי.
הגעתי לבית של גבירתי ובדקתי אם צריך להוסיף משהו לרשימה של הקניות אבל גבירתי כבר חשבה על הכל ולא היה לי מה להוסיף. הלכתי לסופר והתחלתי לקנות ואז ראיתי שם את השכן המבוגר ההוא מהדלת ליד גבירתי שהסתכל עלי אז כשדפקתי בדלת שלה והלב שלי התחיל שוב לדפוק וקיויתי שהוא לא רואה אותי והתחלתי להתחמק ממנו וללכת למדפים אחרים כל הזמן וכשראיתי אותו הורדתי את הראש שלא יראה אותי וגם כשהייתי בקופה כל הזמן הסתכלתי לצדדים לחפש אותו ובגלל זה הייתי קצת מבולבלת והקופאית שאלה אותי כל דבר שלוש פעמים. ביקשתי את המשלוח ושילמתי ואז הלכתי מהר בחזרה וכל הדרך הסתכלתי מסביב ואני לא יודעת למה בכלל פחדתי ממנו כל כך אבל כנראה שוב הכנסתי את עצמי למחשבות ודמיונות כמו שאני תמיד עושה ואחר כך שונאת את עצמי על זה.
כשהגעתי הביתה באמת הלב שלי דפק ונעלתי מהר את הדלת וכאילו השתתקתי ולא יכולתי לעשות כלום. חשבתי שאם אני אסדר ואנקה את הבית זה ירגיע אותי כמו תמיד וניסיתי לעשות את זה אבל הכל הלך לי לאט וזה היה קצת מרגיע אבל לא לגמרי. חיפשתי בכוח מה לעשות וסידרתי את הסלון וניקיתי אבק וטיטאתי את כל הבית וסידרתי את המיטה של גבירתי אולי שלוש פעמים רק בשביל להירגע ובסוף כשהשליח צילצל בדלת ממש נבהלתי וזה היה כאילו הפעמון היה יותר חזק מהרגיל למרות שזה טיפשי כי זה רק בראש שלי ככה. השליח נכנס והוציא את השקיות מהארגזים ואז נתתי לו טיפ והוא לקח את הארגזים וכשבאתי לסגור את הדלת אחריו פתאום שוב עמד שם השכן ההוא ואני חשבתי שאני רק מדמיינת וזה סתם כמו סיוט כזה אבל הוא בא ושאל אם אני גרה שם וכל מיני שאלות כמו איפה בעלת הבית ואם אני חברה שלה ואם אני גרה כאן ואני אמרתי לו שאני המנקה סתם בשביל שילך כבר ושיבין שגבירתי לא בבית והוא אמר רק שאני אגיד לבעלת הבית לדבר איתו כשהיא חוזרת ואני אמרתי שאני אגיד לה ואז הוא כבר כמעט הלך והסתובב שוב ואמר לי "אני השכן אני גר כאן" והצביע על הדלת שלו ואני אמרתי "אני יודעת" ואז חשבתי שזה היה טיפשי להגיד לו שאני יודעת כי כאילו אני לא אמורה להכיר אותו והוא לא אמר כלום על זה ורק נכנס לבית שלו ואני נעלתי את הדלת אחרי ורעדתי והלב שלי דפק והסתכלתי מהעינית של הדלת ולא יכולתי לזוז משם אפילו שכל השקיות עוד היו על הרצפה במטבח.
אני לא יודעת כמה דקות הייתי ככה והמזל שלי שגבירתי התקשרה ממש במקרה ואני עניתי לה וממש נפלתי על הרצפה והתישבתי שם והיא ישר הרגישה שהקול שלי רועד כזה ושאני מבולבלת ושאלה מה קרה ולא רציתי להדאיג אותה וניסיתי להגיד בהתחלה שהכל בסדר ושהקניות הגיעו ואני מסדרת אותם אבל היא אמרה "אל תשקרי לי תגידי לי מה קרה" ואני התחלתי לספר לה והכל היה מבולבל כזה והיא בהתחלה לא הבינה ואמרה לי להירגע ולספר לה לאט לאט ואני ניסיתי לספר לה שוב והיא שאלה בדיוק מי זה ומה הוא אמר ואמרה שהיא מכירה אותו ושאני לא אדאג והכל בסדר ואז התחלתי לבכות ולא רציתי ככה לבכות לה בטלפון כי גם ככה הרגשתי שאני מדאיגה אותה ומטרידה אותה סתם אבל זה יצא לי בלי שליטה והיא אמרה לי בקול נורא רגוע ושקט כזה להירגע ואז היא שאלה איפה אני ואמרתי לה "אצלך בבית" והיא אמרה "אוקיי אבל איפה את בדיוק" ואני אמרתי לה שאני בכניסה והיא אמרה שאני אשב ואמרתי לה שאני יושבת והיא אמרה שהיא לא מבינה אם אני בכניסה איפה אני יושבת וביקשה שאני אסביר לה ואמרתי לה שאני יושבת על הרצפה והיא שתקה רגע ואני פחדתי ואמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "חמודה שלי לכי לחדר שלך" ואני לא הבנתי בשביל מה והיא אמרה "אל תשאלי שאלות פשוט לכי לשם" ואני קמתי בקושי והתחלתי ללכת לחדר והיא שאלה "את הולכת?" ואני חושבת שאפילו לא אמרתי "כן גבירתי" אלא סתם "כן" ואז הגעתי לחדר ואמרתי לה שהגעתי והיא אמרה "יופי שבי על המיטה שם" ואני התישבתי על המיטה והיא אמרה לי להישען אחורה ולנשום עמוק וככה היא הרגיעה אותי ואני הרגשתי שאני נופלת אפילו שישבתי על המיטה ושאלתי אותה אם אני יכולה לשבת על הרצפה והיא אמרה "לא. אמרתי לך לשבת על המיטה שבי על המיטה שלך" ואני אמרתי "כן גבירתי אני על המיטה" והיא ככה נשמה איתי והרגיעה אותי והיא שאלה אם אני רוצה שהיא תבוא הביתה ואמרתי לה לא כי אני לא רוצה שהיא ככה תעזוב את העבודה בשבילי כאילו אני ילדה קטנה ומפונקת והיא אמרה שהיא דואגת לי ואם אני עדיין מרגישה רע היא תבוא ואני אמרתי לה "לא גבירתי אל תבואי בבקשה" והיא אמרה "את לא מפחדת?" ואמרתי "לא גבירתי אני בסדר" והיא אמרה "את אמיצה נכון?" ושוב הרגשתי כאילו אני ילדה אבל הייתי צריכה שהיא ככה תגן עלי ותרגיע אותי ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "מה כן? אני רוצה לשמוע" ואמרתי לה "אני לא מפחדת גבירתי" והיא אמרה "המשרתת שלי רגועה?" וזה צימרר אותי שהיא קראה לי ככה ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "כשאני אחזור המשרתת שלי תפנק אותי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה שוב "כן משרתת?" ואני אמרתי שוב יותר חזק "כן גבירתי" והיא שוב שאלה "מה כן? תגידי" ואני אמרתי "כשתבואי הביתה המשרתת שלך תפנק אותך" וזה הכי הרגיע אותי מהכל אבל אז חשבתי שוב שהיא רוצה לבוא ואמרתי לה "אל תבואי עכשיו בבקשה" והיא אמרה "אני אבוא בערב כרגיל ילדה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא אמרה "פיה קטנה שלי לכי תרחצי פנים ותסדרי את הקניות ואחר כך תאכלי" ושוב אמרתי לה תודה על איך שהיא הרגיעה אותי.
אחר כך סידרתי את הקניות באמת ובדקתי שכל הבית מסודר ואז אכלתי ושתיתי וכל הזמן חשבתי על איך שגבירתי הרגיעה אותי וכאילו כמעט יכולתי להרגיש אותה לידי אפילו שזה היה רק בטלפון ואז כעסתי על עצמי שנתתי לעצמי להגיע למצב כזה שאני מפחדת מכל שטות וצריכה שהיא תפסיק לעבוד ותדבר איתי ואפילו כמעט תבוא לכאן באמצע העבודה ורציתי להרביץ לעצמי אבל נזכרתי שאסור לי ובמקום זה מרוב מבוכה התחלתי להריץ שירים בראש כמו שתמיד קורה לי כשאני נבוכה ממשהו.
שטפתי את הכלים שלי וסידרתי את המטבח ואחר כך ראיתי שמרוב כל הפחד שלי אני מזיעה נורא והלכתי שוב לשטוף פנים כי לא רציתי להתקלח לגמרי כשגבירתי עוד לא בבית ולא אומרת לי שאני יכולה. חיכיתי לה ולא עשיתי כלום עד שהיא באה אבל כל הזמן קמתי וישבתי והלכתי בבית ולא יכולתי לנוח במקום אחד אבל אני חושבת שזה כבר לא היה מהפחד אלא מזה שתמיד לא נעים לי ככה להיות בבית של גבירתי ולא לעשות כלום ולהתבטל.
כשגבירתי הגיעה היא ישר חיבקה אותי עוד לפני שהיא סגרה את הדלת וליטפה את השיער שלי ואני עצמתי עיניים ושקעתי לתוך הכתף שלה ולתוך החיבוק שלה והיא שאלה אם נרגעתי ואם הכל בסדר ואמרתי לה שכן ושאני מצטערת שהייתי ככה היסטרית והיא אמרה שזה בסדר אבל שאני צריכה לדעת להתאושש ואמרתי לה שהתאוששתי כבר והיא ככה הרחיקה אותי והחזיקה את הראש שלי והסתכלה לתוך העיניים שלי כדי לראות שאני בסדר ואז היא אמרה "אז מה עשית היום? ספרי לי" ואני סיפרתי לה למרות שהיא כבר ידעה והיא אמרה "יופי" כל הזמן ואז אמרה לי ללכת להתקלח ואני שאלתי אם היא לא רוצה משהו שאני אפנק אותה או סתם קפה והיא אמרה לי להכין לה קפה ושאחרי זה אני מיד אלך למקלחת ואני הלכתי להכין את הקפה ובינתיים היא פתחה את הדלת ושמעתי אותה דופקת בדלת של השכן והיא השאירה את הדלת בבית פתוחה ויכולתי לשמוע מה הם דיברו וקצת רעדתי אבל התרכזתי בקפה שלה והכנתי לה גם מאפרה ושמעתי שהוא אמר לה משהו על תשלום למשהו ואז שמעתי שהיא אמרה לו משהו עלי ושלא יחטט בעניינים שלא קשורים אליו והיא היתה מאוד קשוחה איתו אבל לא צעקה או משהו והערצתי אותה על זה שהיא נשארת רגועה ובכל זאת יש לה כל כך הרבה כוח דווקא בדיבור הרגוע שלה לא כמו כל מיני אנשים שחושבים שאם הם צועקים חזק אז הם גם נהיים חזקים.
אחר כך היא נכנסה הביתה ונעלה את הדלת ובאה וליטפה לי את הראש ואמרה לי שהכל בסדר ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" והיא אמרה לי "רוצי להתקלח כבר" ואני באמת רצתי כמו שהיא אמרה לי פעם לעשות כשהיא אומרת "רוצי" והתקלחתי טוב שלא תישאר לי זיעה מסריחה ואז יצאתי והיה לי קצת קר וגבירתי ישבה בסלון וקראה ובאתי ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו והיא ואמרה לי "לכי להתלבש" ואני לקחתי את התיק שלי מהכניסה והלכתי לחדר להתלבש ונזכרתי שאני חייבת להקפיד לשים את התיק בחדר ולא בכניסה למרות שגבירתי לא אמרה כלום על זה אף פעם אבל אני כבר החלטתי את זה קודם ואני פשוט שוכחת.
אחר כך חזרתי לסלון ושאלתי את גבירתי מה אני יכולה לעשות בשבילה והיא אמרה לי להתקרב ובאתי קרוב אליה על הברכיים והיא התכופפה קדימה אלי וליטפה את הראש שלי ואמרה "פיה קטנה שלי" ואני הסתכלתי אליה למעלה ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את רוצה לפנק אותי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "איך?" ואמרתי לה "איך שתגידי לי אני אעשה בשבילך הכל" והיא הסתכלה עלי לתוך העיניים ושאלה "למה את רוצה לפנק אותי?" ואני חשבתי רגע ואמרתי "כי את גבירתי ואני מעריצה אותך ורוצה שיהיה לך טוב" והיא שמה את הרגליים שלה על הברכיים שלי ואני ישר שמתי את הידיים שלי שם והתחלתי לעשות לה מסג' והיא אמרה "תני לי את הידיים שלך" ונתתי לה והיא החזיקה את הידיים שלי ואמרה "את מפנקת אותי" ואני לא הבנתי למה היא התכוונה ורק הרגשתי את הרגליים שלה על הרגליים שלי והסתכלתי עליהן ונשארנו ככה כמה דקות עד ששמעתי אותה אומרת "משרתת" והרמתי את הראש ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "על מה את חולמת?" והרגשתי לא נעים ששוב אני נסחפת למחשבות והיא שאלה שוב ואמרתי לה "עליך גבירתי" והיא אמרה "אני כאן לידך תספרי לי מה את חולמת עלי" ואמרתי לה "שאני רוצה להיות משרתת שלך גבירתי" והיא לחצה על הרגליים שלי עם הרגליים שלה ואמרה "ומה היית רוצה לעשות בשבילי עכשיו" ואמרתי לה "מה שאת תגידי" והיא אמרה "שאלתי מה את היית רוצה" וחשבתי קצת ואמרתי "לעשות לך מסג' ברגליים" וזה פתאום נראה לי כל כך קטן לעומת כל מה שאני רוצה לעשות בשבילה ולשרת אותה לנצח והיא אמרה "גם אני רוצה את זה" והיא עוד החזיקה את הידיים שלי ולא יכולתי לעשות לה מסג' אז התכופפתי לנשק את הרגליים שלה וזה היה קשה להתכופף ככה כשהיא מחזיקה את הידיים שלי אבל בסוף כל הגוף שלי נמתח והגעתי לשם עם הפה ונישקתי וליקקתי עד שהיא קמה ומשכה אותי למעלה ואז היא הלכה איתי לספה השניה ואמרה לי לשכב שם ואני שכבתי והסתכלתי עליה מעלי והיא ליטפה את הפנים שלי ואמרה לי "אני רוצה שתישני קצת" ואני אמרתי לה שאני לא רוצה לישון באמצע היום ושאני רוצה לעשות בשבילה דברים והיא שמה את היד על הפה שלי ואמרה "שששש.. תישני" ואני עצמתי עיניים אבל לא יכולתי לישון ואחרי כמה דקות היא חזרה לספה שלה והמשיכה לקרוא ואני שכבתי שם וכל הזמן היא אמרה לי לעצום עיניים ולישון ולהירגע ואני עוד כל הזמן ראיתי בראש את הרגליים שלה והתקפלתי ככה על הספה ובאמת נרדמתי והתעוררתי כשהיא ישבה לידי וליטפה את הפנים שלי ואני ישר נישקתי את היד שלה והיא אמרה "אני נכנסת להתקלח" ושאלתי אותה אם היא רוצה אמבטיה והיא אמרה "לא חמודה" והיא נתנה לי נשיקה במצח והלכה ואני קמתי וכל הבית היה חשוך ושקט וזה היה מרגיע והלכתי למטבח לראות אם יש כלים לשטוף או משהו אבל הכל היה מסודר ונקי וישבתי בסלון וכשגבירתי יצאה מהמקלחת היא באה ואני ירדתי על הברכיים שוב וחיבקתי את הרגליים שלה והיא ליטפה את הראש שלי ואמרה "נרגעת?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "את רוצה ארוחת ערב?" ואני שאלתי "מה להכין לך גבירתי?" והיא ביקשה טוסט עם עגבניות והרבה גבינה צהובה ואני הלכתי להכין לה והבאתי לה את זה עם יין כמו שהיא אוהבת ואז היא אמרה לי "תכיני גם לך" ודיברה בשקט כזה מרגיע ואני הכנתי גם לי ואז אכלנו ככה בסלון ואני הייתי על הרצפה והיא על הספה ואחרי זה היא פתחה טלויזיה וראינו חדשות ואת התוכניות על רבין אבל זה לא היה כמו אתמול עם אמא שלי כי רק ישבנו וראינו ולא דיברנו על זה והיא רק ליטפה את הראש שלי ואני נשענתי על הרגליים שלה והרגשתי שהיא מגינה עלי ושומרת עלי ורציתי לתת לה את כל העולם ובסוף היא אמרה לי "קחי אותי למיטה" ואני עזרתי לה לקום והלכתי איתה לחדר שלה והיא נשכבה שם ואמרה לי "את מדהימה את יודעת?" ואני אמרתי לה "את מדהימה גבירתי ואני לא יודעת איך להראות לך כמה אני רוצה לתת לך וכמה אני מעריצה אותך" והיא שמה יד על הפה שלי שוב ואמרה לי "שששש" ואני נישקתי את היד שלה ואז היא ליטפה את הראש שלי והפה שלי כאילו עוד רדף אחרי היד שלה והיא אמרה "אני רוצה שתהיי אמיצה ותלכי הביתה" ואני אומנם לא רציתי ללכת אבל היה לי חשוב להראות לה וגם אולי לעצמי שאני באמת לא מפחדת יותר ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "תישני ותחשבי שאני שומרת עליך" ואני אמרתי לה תודה על זה וכל כל מה שהיא עושה בשבילי וכשיצאתי לסלון ראיתי שיש שם עוד את הכלים של האוכל והבאתי אותם למטבח ושמעתי אותה קוראת לי מהחדר שלה ורצתי אליה והיא אמרה "עזבי את הכלים עכשיו. תטפלי בזה מחר בבוקר" ואני לא אוהבת שאני משאירה את הבית לא מסודר אבל ככה היא ביקשה אז אמרתי "כן גבירתי" ולקחתי את התיק ואמרתי לה עוד פעם שאני אוהבת אותה וכשיצאתי בכוונה הסתכלתי על הדלת של השכן אבל לא מפחד אלא דווקא בגלל שהייתי כבר רגועה וככה הלכתי הביתה והרגשתי שאני מרחפת כל הדרך וכשבאתי הביתה ישר נכנסתי למיטה כי לא רציתי שהריחוף הזה יפסיק.
לפני 19 שנים. 21 בנובמבר 2005 בשעה 6:24
