בבוקר קמתי מוקדם וראיתי שבחוץ יש קצת גשם אבל החלטתי שהיום אני הולכת לקנות לגבירתי את המתנה ולא איכפת לי אפילו אם יהיה מבול בחוץ. בינתיים ישבתי עם הקפה והייתי קצת באינטרנט וכתבתי ביומן וחיכיתי לראות אם הגשם מפסיק והיה שקט כזה בבית והיה לי טוב להיות ככה לבד אבל נורא רציתי שגבירתי תתקשר ושאני אשמע בקול שלה שהכל בסדר ושהיא תגיד לי שוב "פיה קטנה שלי". ככה עבר הזמן ואני לא שמתי לב לשעון ונסחפתי עם הכתיבה עד שגבירתי באמת התקשרה ואני התרגשתי וישר עניתי לה ושאלתי מה שלומה והיא אמרה שהכל בסדר ושיש לה יום קצת עמוס ושאלה מה שלומי ואיך אני מבלה ביום החופשי שלי ואמרתי לה שאני עוד בבית בינתיים והיא שאלה מה התוכניות ואמרתי לה שאני רוצה ללכת לקנות לה את המתנה כבר ואחר כך אני לא יודעת ושאלתי אם היא צריכה אותי אבל היא אמרה שאני צריכה להיות חופשיה ביום החופשי שלי. שאלתי אותה אם היא סלחה לי על אתמול והיא אמרה "סלחתי כבר אתמול חמודה את יודעת את זה" ואני אמרתי לה שלא הייתי בטוחה והיא אמרה שוב "את יודעת את זה" ורציתי שהיא תגיד "פיה שלי" אבל היא לא אמרה והיא שאלה אם החדר שלי מסודר ואמרתי לה שהוא די מסודר אבל אני אסדר אותו יותר עוד מעט והיא אמרה "יופי" ואז אני לא יודעת למה ממש כאילו הרגשתי אותה לידי וירדתי על הברכיים ליד המיטה שלי ואמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואמרתי לה "אני על הברכיים" והיא שאלה למה ואמרתי לה "כי ככה אני מרגישה איתך וככה אני רוצה" והיא אמרה "את חמודה כל כך" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא אמרה שהיא צריכה ללכת והצטערתי אבל לא רציתי לעכב אותה והיא אמרה "תשמרי על הברכיים שלך למחר" ואני אמרתי "כן גבירתי והפנים שלי היו בתוך השמיכה כאילו זה הרגליים שלה.
אחר כך סידרתי את החדר ושתיתי עוד קפה ופתאום נורא בא לי לשטוף כלים ולהרגיש שאני עושה משהו אז שטפתי כלים בבית וסידרתי את המטבח ואז הסתכלתי על השעון ואמרתי לעצמי שיש לי עוד זמן כי יש לי את כל היום אז גם טיטאתי את כל הבית וזה מוזר כי אני אף פעם לא עושה את זה בבית וכאילו חיפשתי מה לעשות בבית אפילו שזה היום החופשי שלי ואפילו שזה לא הבית של גבירתי והרגשתי כאילו היא מסתכלת וגאה בי שאני עושה דברים כאלה מיוזמתי וחשבתי גם שאמא שלי בטח תשמח אם היא תרגיש בכלל שטיטאתי וסידרתי פה.
אחר כך שוב הסתכלתי על השעון והסתכלתי החוצה וכבר לא היה גשם אבל ישבתי עוד קצת עם המחשב ואז חשבתי שאני סתם מבזבזת את הזמן ומתחמקת ושאני צריכה לצאת כבר והתארגנתי וסידרתי את השיער המון זמן ולקח לי גם זמן להחליט מה אני לובשת ונורא התרגשתי ושוב הסתכלתי במחשב בכל מיני אתרים של חנויות סקס כדי להיזכר במחירים ובסוגים אבל זכרתי גם שזה סתם בילבל אותי ושאני צריכה להיות אמיצה ולדבר עם המוכרת בחנות. סידרתי את התיק ובדקתי שיש לי מספיק כסף בארנק ושוב הסתכלתי על עצמי בראי וחשבתי איך אני נראית למי שמסתכל מהצד ומה יחשבו עלי בחנות וקיויתי שלא יהיו שם עוד אנשים כשאני אבוא כי זה בטח יביך אותי.
נסעתי באוטובוס לחנות שהחלטתי ללכת אליה והסתובבתי קצת לפני שנכנסתי ואז חשבתי בראש שהנה זה קורה עכשיו ושאני אהיה אמיצה ושזה לא כל כך נורא ולקחתי נשימה ואמרתי לעצמי פשוט להיכנס וזהו ואז נכנסתי. לא היו בחנות עוד אנשים והיה שם מוכר שישב וקרא עיתון ואמר לי "היי" וחייך כשנכנסתי ואני קצת הייתי נבוכה כי חשבתי שתהיה מוכרת אבל הוא שאל אם אפשר לעזור ולפי הדיבור שלו נראה לי שהוא היה הומו ואני לא יודעת למה וזה בטח טיפשי אבל זה כאילו גרם לי להרגיש יותר נוח אבל אולי בכלל טעיתי לגביו. אמרתי לו שאני רוצה להסתכל והוא אמר "אוקיי" ואני הלכתי והסתכלתי על כל המדפים והכל היה שם מלא ויברטורים ועוד כל מיני דברים וחלק היו די מפחידים ואני הסתכלתי קצת על מחירים וזה היה נורא שונה לראות את זה ככה באמת מולי ולא בתמונות באינטרנט. ראיתי גם את ויברטור כמו שיש לגבירתי בבית ועוד הרבה שנראו לי דומים ואחר כך המוכר בא אלי ושאל אם בכל זאת הוא יכול לעזור ואני הסתכלתי עליו והוא אמר "תירגעי אל תהיי נבוכה" והוא ראה על מה אני מסתכלת והוא אמר שיש להם משהו במבצע שגם יהיה טוב בשבילי כי נראה לו שזאת פעם ראשונה שאני קונה דבר כזה ואמרתי לו שכן אבל אני לא קונה בשבילי אלא מתנה והוא אומר "אוקיי" ואז שאל על איזה כיוון חשבתי ואמרתי לו שאני לא בטוחה והוא שאל מה התקציב שלי והתחיל להסביר גם על ההבדלים בין הסוגים והוא היה מאוד נחמד ומרגיע דווקא. אמרתי לו שזה למישהי שכבר יש לה אחד ואפילו הראיתי לו מאיזה סוג ואחר כך חשבתי שלא הייתי צריכה להגיד את זה כי זה כאילו אני מספרת על גבירתי משהו אינטימי והתחרטתי שסיפרתי לו אבל זה היה מאוחר מדי. הוא אמר שוב "אוקיי" כזה וכאילו ניסה לחשוב על מה להמליץ לי ואמר לי שבגלל שאני לא רוצה משהו יקר אז יש דברים שנוותר עליהם מראש ושנתמקד באפשרויות שמתאימות לי ואז הדלת נפתחה ונכנסו שתי נשים והוא אמר גם להן "היי" ושאל אם אפשר לעזור וגם הן אמרו לו שבינתיים לא ושהן מסתכלות אז הוא חזר אלי ואני כבר לא הרגשתי נוח לדבר איתו על זה כשהן שם אבל הוא שאל שאלות והראה לי דברים ולא היתה לי ברירה ודיברתי איתו בשקט. בסוף הוא כנראה ראה שאני לא יודעת להחליט כי אני באמת לא מבינה בזה ולא יודעת מה יהיה טוב ולקח אחד מהמדף ואמר לי שנראה לו שזה יהיה הכי מתאים גם לתקציב וגם למה שאני אומרת שאני מחפשת ואני הסתכלתי על המחיר וזה היה קצת יותר יקר ממה שתיכננתי אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת להחליט כי אחרת אני לא אצא מזה ועד שבאתי לפה ונכנסתי והכל אני חייבת לגמור עם זה וניסיתי לדמיין מה גבירתי תגיד על זה ואם היא תאהב את זה ואמרתי לו "בסדר" והוא אמר "יופי תאמיני לי שלא תתחרטי" ואני אמרתי לו תודה והלכתי איתו לקופה ובינתיים שתי הנשים שהיו שם שאלו אם הוא יכול לעזור והוא אמר "עוד רגע אני איתכן" ואמר לי שוב את המחיר ואני אמרתי לו שזאת מתנה ואם אפשר לארוז והוא אמר שהוא ישים את זה באריזה חלקה ובשקית שלא רואים מה זה והוא לא הבין אותי כי התכוונתי כאילו לארוז למתנה אבל אמרתי לעצמי שאני אקנה אריזת מתנה אחר כך ואארוז בעצמי וזה בטח יצא גם יותר יפה. שילמתי לו וישר שמתי את זה בתיק עם השקית שהוא נתן לי והוא אמר "תודה תהני" ואני יצאתי והרגשתי שאני מזיעה וכאילו יש רוח נורא חזקה על הפנים שלי והסתכלתי לצדדים והתחלתי ללכת משם כאילו בכלל לא הייתי בחנות הזאת.
רק אחרי זה חשבתי שהוא בטח לא האמין לי שזה לחברה וחשב שזה סתם תירוץ כי לא נעים לי בגלל שהוא אמר "תהני" כאילו זה באמת בשבילי אבל זה כבר לא משנה. הלב שלי עוד דפק וכל הזמן חשבתי על מה שיש לי בתיק והרגשתי כאילו רואים את זה והלכתי מהר ורציתי לשבת באיזה מקום לשתות משהו אבל לא ידעתי אם כדאי או שהכי טוב ללכת ישר הביתה. התחלתי לחזור הביתה ובדרך חשבתי ללכת לקניון ולקנות עטיפה וכרטיס ברכה ופתאום קלטתי שעשיתי את זה וקניתי לגבירתי את המתנה שלה ורק אז נהייתי קצת יותר רגועה ושמחתי וחשבתי איך אני אביא לה את זה מחר. הגעתי לקניון וכשהתקרבתי לכניסה ראיתי איך השומר בודק את כל התיקים ופתאום נזכרתי מה יש לי בתיק ושזה נראה כמו קופסה כזאת עטופה בתוך שקית ואי אפשר לדעת מה זה ופתאום קיבלתי פחד שהוא ירצה לפתוח את זה ויפתח את זה מול כולם והסתובבתי והלכתי משם מהר בלי להסתכל עליו בכלל. הלכתי הביתה ובדרך נכנסתי לחנות קטנה של כלי כתיבה וקניתי נייר עטיפה יפה ושאלתי אם יש משהו עם פיות אבל לא היה אז קניתי משהו עם פרחים וקניתי גם כרטיס ברכה ושוב לא ידעתי אם לקנות כרטיס של "תודה" או של "באהבה" כי בפעם שעברה קניתי "תודה" אבל מצד שני זה הכי מתאים אבל אז נזכרתי שבעצם זאת מתנה ליום הולדת שלה אפילו שזה היה מזמן והכי מתאים יהיה כרטיס של יום הולדת וזה באמת מה שקניתי אבל בלי הרבה ציורים וקישקושים עליו ושמתי אותו בתיק אבל הנייר עטיפה לא נכנס לתיק אז החזקתי אותו ביד והלכתי מהר הביתה וכל הזמן הסתכלתי לצדדים לראות שאין אף אחד שאני מכירה או נגיד אמא שלי פתאום תבוא ותתחיל לשאול בשביל מה אני קונה את זה והגעתי הביתה וממש הזעתי ובדקתי שאף אחד לא בבית ונכנסתי מהר לחדר וסגרתי את הדלת והתישבתי על המיטה.
הוצאתי את המתנה מהתיק והוצאתי אותה מהשקית וגם מהעטיפה של הנייר שהמוכר שם לי בחנות והסתכלתי שוב על כל מה שכתוב שם על הקופסה וניסיתי לחשוב מה גבירתי תגיד על זה אבל לא היה לי מושג וחשבתי שאולי היא לפחות תהיה שמחה על זה שבכלל קניתי לה. התחלתי לעטוף את הקופסה עם הנייר שקניתי ואחר כך חשבתי שהייתי צריכה גם לקנות סרט להדביק על זה וחיפשתי בבית כי יש לנו מגירה כזאת עם כל מיני דברים כאלה ומצאתי בסוף סרט שנראה לי מתאים ואחרי שהמתנה היתה עטופה שמתי אותה בתיק ואז חשבתי שאולי אמא שלי תחטט לי בתיק ותתחיל לשאול וחשבתי לשים את זה בארון מאחורי הבגדים אבל אז פחדתי שאני אשכח את זה אז בסוף החזרתי את המתנה לתיק שלי והחבאתי את התיק בחדר ואז ישבתי לכתוב את הברכה וכתבתי קודם על נייר כדי שלא יהיו טעויות בברכה האמיתית וזה לקח לי די הרבה זמן לכתוב את זה ולהחליט מה אני כותבת לה שם במיוחד אחרי איך שהרגשתי אתמול ואחרי שעבר הרבה זמן מהיום הולדת שלה. אחרי שהכנסתי את הברכה למעטפה שלה שמתי גם אותה בתיק וגם את כל הניירות שכתבתי עליהם טיוטות ושוב החבאתי את התיק ופתאום נהייתי נורא רעבה ובאמת כבר היה מאוד מאוחר בשביל ארוחת צהריים והלכתי מהר לאכול כדי שגבירתי לא תתקשר ותתפוס אותי ככה ורק אחרי שאכלתי הייתי רגועה ונורא רציתי שהיא תתקשר ושאני אספר לה כי לא רציתי להפריע לה בעבודה כשהיא עסוקה.
החלטתי ללכת להתקלח ולקחתי את הטלפון לשם והתקלחתי המון זמן וחפפתי וגם נרגעתי ככה באמבטיה כי עדיין התרגשתי מכל היום הזה ומזה שסוף סוף קניתי לגבירתי את המתנה. כשהייתי במקלחת שמעתי שאמא שלי באה הביתה והיא דפקה בדלת ושאלה מה שלומי ואמרתי שאני בסדר והיא נכנסה ואני לא אוהבת שהיא נכנסת ככה כשאני בפנים אבל לא אמרתי לה כלום והיא שאלה אם אני רוצה לאכול ואמרתי לה שאכלתי כבר והיא אמרה שהיא לא אכלה היום כי לא יצא לה ושהיא תכין לעצמה משהו וחשבתי על זה שגם היא לא אוכלת לפעמים ככה. היא יצאה מהאמבטיה ואני כבר לא יכולתי להיות רגועה שם והיא גם הפריעה למחשבות שלי אז שטפתי את עצמי ויצאתי. אמא שלי ישבה במטבח ואכלה ואני אמרתי לה בתאבון והלכתי להתלבש ובדקתי שוב שהתיק במקום שהחבאתי אותו ושהכל בפנים ואז חשבתי לשתות קפה ולהירגע והלכתי למטבח ושאלתי את אמא שלי אם היא גם רוצה אבל היא היתה עוד באמצע האוכל ואני לקחתי את הקפה לסלון אבל אז אמא שלי ביקשה שאני אשב לידה והתחילה לשאול מה עשיתי היום ואיפה הייתי ואמרתי לה שסתם הסתובבתי והיא אמרה שזה טוב שיש לי ככה חופש ושאני יכולה לנוח ולעשות מה שאני רוצה ואני כבר כל הזמן חשבתי על מחר שאני אהיה אצל גבירתי ואנקה וגם אתן לה את המתנה וככה ישבתי עם אמא שלי ודיברנו והיא אכלה וזה היה קצת לא נעים לראות אותה ככה כי היא היתה ממש רעבה ואכלה מהר והרבה וחשבתי אם גם אני אוכלת ככה כשאני רעבה ואם גם אני נראית ככה מהצד כי אני באמת לפעמים מרגישה חזירה כזאת.
פתאום הטלפון שלי צילצל והוא עוד היה באמבטיה ואני רצתי אליו וחשבתי שזאת גבירתי והלכתי לכיוון החדר אבל זאת היתה דנה והיא היתה שמחה כזאת כמו שלפעמים זה יכול לעצבן אותי אבל לא הייתי עצבנית כי הרגשתי איך אני רגועה בכל הגוף בגלל שקניתי את המתנה וגם בגלל המקלחת שעשיתי. הלכתי בכל זאת לחדר שלי לדבר איתה והיא שאלה אם אנחנו נפגשות היום ואמרתי לה שאפשר והיא מאוד שמחה ואמרה שהיא כבר מתגעגעת אלי ושאלה מה עם טלי ואם אני יודעת איפה היא ואמרתי שלא ושאלתי אם היא ניסתה להתקשר אליה והיא אמרה שלא ואז חשבתי שזה מוזר שהיא שואלת אותי כאילו אני יודעת איפה היא עוד לפני שהיא בכלל בודקת והיא שאלה אם אני יכולה להתקשר אליה כי היא צריכה עוד לעשות כמה דברים ולדבר עם החבר שלה ואמרה את זה במין דיבור גאה כזה כאילו היא נורא שמחה להגיד שיש לה חבר כל פעם שהיא יכולה.
התקשרתי לטלי והיא לא ענתה והשארתי לה הודעה ואמרתי לה גם שאנחנו רוצות להיפגש וגם שסתם מזמן לא דיברנו ושיש לי דברים לספר לה. אחר כך ישבתי עוד קצת בחדר עם המחשב ואז דנה התקשרה ושאלה מה קורה ואמרתי לה שכדאי שניפגש כבר כי אני לא רוצה לצאת מאוחר מדי כי אני עובדת מחר והיא אמרה שהיא עוד צריכה להתקלח וכבר ממש הרגשתי שזה הולך להיות מאוחר כי היא תמיד איטית כזאת ואמרתי לה שוב שאני לא רוצה לצאת מאוחר והיא שאלה מה עם טלי ואמרתי לה שהיא לא ענתה לי בטלפון אז היא אמרה שממילא יש עוד זמן עד שנשיג אותה והתחלתי ממש להתעצבן ואמרתי לה שאין קשר כי כנראה היא עסוקה והיא לא תבוא ואני רק רוצה לצאת מוקדם ולחזור מוקדם והיא אמרה שהיא תתקשר אלי כשהיא תצא מהמקלחת. זה היה מאוד אגואיסטי מצידה לבזבז את הזמן על לדבר שעה עם החבר שלה במקום להתארגן כשקבענו שנצא ולא היה איכפת לי לא לצאת בכלל ולבטל הכל.
היא התקשרה רק אחרי חצי שעה ואני הרגשתי שהיא הורסת לי את כל המצב רוח הטוב שהיה לי כי היא היתה יכולה להתקלח יותר מהר אחרי שאמרתי לה כל כך הרבה פעמים שאני ממהרת והיא שאלה לאן נצא וידעתי שעכשיו זה יכול לקחת עוד שעה עד שנחליט ואמרתי לה שאולי סתם נשב בקפה שקרוב לבית והיא אמרה שהיא חשבה שנלך לאיזה פאב ואמרתי לה שכבר קודם אמרתי לה שאני ממהרת והיא במקום להתחשב דיברה עם החבר שלה שעה ועכשיו התקלחה חצי שעה והיא אמרה שאני סתם לחוצה ושגם ככה זה לא יהיה מאוחר וכמעט התחלנו לריב וכל הזמן אמרתי לעצמי לא לריב איתה ולא להרוס לעצמי את ההרגשה הטובה שהיתה לי אחרי היום ואמרתי לה שאולי פעם אחת תוותר ותבין אותי ושנלך לפאב פעם אחרת ושבכלל מה זה משנה איפה נפגשים העיקר שנפגשים והיא הסכימה ואמרה שאולי ביום שישי נצא לפאב גם עם החבר שלה והיא אפילו לא שאלה אלא ממש קבעה ואמרתי לה שנראה לי שזה בסדר ואמרתי לעצמי שאני הולכת לשם רק אם גם טלי תבוא כי ממש אין לי כוח להיות רק אני ושניהם שם.
ישבנו בבית קפה ואני הכרחתי את עצמי לשכוח מכל העצבים שהיו לי ולנקות הכל וכל הזמן הזכרתי לעצמי את המתנה שקניתי וכמה הרגשתי טוב היום וככה דנה דיברה כל הזמן על החבר שלה וכמה הוא מושלם ואני רק הקשבתי והראש שלי בכלל היה במקום אחר כי חשבתי כל הזמן על מחר ועל גבירתי וכמה אני מתגעגעת אליה ושוב הבנתי שעשיתי את ההחלטה הנכונה שבמקום לצאת עם הבחור ההוא שדנה ניסתה לשדך לי בחרתי להמשיך להיות משרתת ושיהיו לי את החוויות המדהימות שעוד היו לי מאז ושאם הייתי מוותרת על גבירתי לא היו יכולות להיות לי אף פעם.
לפני 18 שנים. 23 בנובמבר 2005 בשעה 7:11