סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 18 שנים. 26 בנובמבר 2005 בשעה 7:15

בבוקר התעוררתי עם השעון ונזכרתי במה שחלמתי וזה היה משהו מאוד טוב ונעים אבל אחר כך שכחתי את זה וזה פשוט נמחק ונעלם אבל הכי חשוב שיש לי במציאות דברים טובים ולא איכפת לי ששכחתי את החלום הזה. הלכתי להסתדר באמבטיה וכשהרמתי את הראש מהכיור ראיתי במראה את גבירתי מאחורי ונבהלתי לרגע וקפצתי ככה כי לא שמעתי אותה באה והיא חייכה ובאה ושמה ידיים על הכתפיים שלי ואמרה "לא התכוונתי להבהיל אותך" ואני חייכתי והיא ככה סידרה לי את השיער עם הידיים והרגשתי לא נעים שאני כזאת פרועה ועוד לא הספקתי להסתדר ולהיראות כמו שצריך בשבילה. אחר כך היא חיבקה אותי מאחורה ושמה את הראש ליד הראש שלי ואמרה "את ילדה יפה" ואני אמרתי לה תודה ואז יצאתי משם כדי שהיא תוכל גם להסתדר ולהתארגן ובינתיים הכנתי לנו קפה ועד שהמים רתחו כבר הספקתי גם לסדר את המיטה של גבירתי.

ישבנו ושתינו קפה וגבירתי אמרה לי שהיה לה ממש מדהים אתמול ושערבים כאלה גורמים לה לישון מתוק כמו תינוקת ואני שמחתי שאני מרגיעה אותה ככה כי לפעמים היא לחוצה בעבודה והכל והתפקיד שלי זה לעזור לה ולעשות לה את החיים כמה שיותר נוחים וקלים. חשבתי על כל זה והרגשתי את היד של גבירתי לוחצת ככה על היד שלי והיא אמרה "על מה את חולמת שוב?" ואני אמרתי לה סליחה וחשבתי שאני חייבת להפסיק לחלום ככה כשאני איתה כי זה ממש לא נעים והיא אמרה "בואי אלי ספרי לי אל תתביישי" ואני באתי אליה וירדתי על הברכיים כמו שאני אוהבת ושמתי את הראש על הברכיים שלה והיא אמרה "אז על מה חלמת?" ואני אמרתי לה שחשבתי כמה טוב לי שאני ככה מרגיעה אותה כמו אתמול ושזה בדיוק התפקיד שלי ומה שחלמתי שיהיה והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "אני בחיים לא חשבתי שיהיה לי משהו כזה" ואני שאלתי "כמו מה?" והיא אמרה "כמוך משרתת" ואני חייכתי והיא לא יכלה לראות את זה אבל היא כנראה הרגישה כי היא שאלה "מה את מחייכת ילדה?" ואני אמרתי לה שגם אני לא האמנתי שזה יקרה לי ואז היא שאלה מאיפה בכלל עלה לי הרעיון הזה ואני אמרתי שאני לא יודעת מאיפה הרעיון אבל אני פשוט תמיד רציתי וגבירתי אמרה שזה לא יכול להיות שסתם עבדנו יחד ופתאום מלענות לטלפונים ולצלם מסמכים עלה לי רעיון של מסג'ים ברגליים ונקיון ובישול ואמרתי לה שמרוב שאני מעריצה ואוהבת אותה פשוט רציתי לעשות בשבילה הכל כמו עכשיו וכמו אתמול בערב שזה נתן לי הרגשה מדהימה שאני מצליחה ככה. היא שאלה אם ראיתי את זה באיזה מקום או משהו ואמרתי לה שבהתחלה זה רק עלה לי לראש והייתי חושבת על זה הרבה ורק אחר כך יצא לי לקרוא קצת באינטרנט על דברים כאלה אבל לא בדיוק כמו שזה עכשיו והיא שאלה "את חושבת שיש עוד משהו כמו מה שיש לנו עכשיו?" ואני אמרתי "לא יודעת" ונזכרתי איך לפעמים באוטובוס אני מסתכלת על האנשים וחושבת אם יש עוד משרתות כמוני ואז אמרתי לה שאולי יש עוד דברים כאלה אבל אין עוד מישהי כמוה והרגשתי את היד שלה מושכת לי ככה את השיער לאט והרמתי את הראש והיא הסתכלה עלי ואמרה "אני בטוחה שאין לאף אחת בעולם משרתת כמוך" ואני חייכתי ורציתי לשכב שוב על הברכיים שלה אבל היא עוד החזיקה לי את השיער כמה שניות ואז היא אמרה "אז מה תבשלי לי היום משרתת?" ואני אמרתי "אני לא יודעת" והיא אמרה לי להביא דף ועט ואני הבאתי והיא התחילה להגיד לי כל מיני דברים שאני אבדוק אם יש בבית והכינה רשימה ואמרה לי שנכין ממולאים ופשטידת קישואים ושאני אקח כסף מהארנק שלה ואלך לקנות את הדברים לפני שיתחיל להיות תור בסופר ואני לקחתי את הרשימה ולקחתי בזהירות כסף מהתיק שלה ואת התיק שלי מהחדר ואז ראיתי שהמיטה שלי לא מסודרת אבל השארתי את זה לאחר כך וירדתי לקניות. כשחזרתי גבירתי שאלה אם היה הכל ואמרתי שכן והיא אמרה לי שנתחיל ואני אמרתי שאני לא יודעת איך מכינים את זה והיא אמרה שהיא תסביר לי הכל ואני ביקשתי לעשות הכל לבד ושהיא רק תסביר לי והיא אמרה "כמובן הרי את לא רוצה שכל הלק שעשית לי אתמול ייהרס נכון?" וחייכה ככה ואני אמרתי "ברור גבירתי בשביל זה יש לך אותי" והיא אמרה "בשביל זה יש לי משרתת נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכבר הרגשתי איך אני מתחילה להתרגש.

היא ישבה והסבירה לי בסבלנות כל דבר ואני הכנתי וממש ביקשתי ממנה כל פעם לא לקום כי רציתי להרגיש שהיא לא עושה כלום ואני משרתת אותה ובסוף כשהפשטידה היתה בתנור והממולאים היו בסיר על הגז אני שטפתי כלים והיא אמרה לי שהייתי נהדרת והסתכלה ככה על הציפורניים שלה כמו מלכה ואני שמחתי שזה ככה. ניקיתי את המטבח וגבירתי עברה למרפסת לקרוא עיתון והגשתי לה עוגיות ועוד קפה וביקשתי רשות והלכתי לסדר את המיטה שלי. כשחזרתי גבירתי כבר לא היתה במרפסת והלכתי לחפש אותה והיא היתה בחדר שלה והחליפה בגדים ואז כשהיא ראתה אותי היא אמרה לי לבוא ולהסתכל בארון ושאלה אותי מתי הכנסתי את הבגדים לארון שלה ואמרתי לה שזה היה ביום רביעי כשניקיתי והיא אמרה לי להוציא כמה חולצות שהיו שם והוצאתי והיא אמרה לי "מיהרת כשקיפלת את החולצות?" ואני ניסיתי להיזכר ובאמת אולי מיהרתי כי שכחתי להוציא את הבגדים בזמן ואני זוכרת שרציתי שהכל יהיה מוכן לפני שהיא באה ואמרתי לה שכן והיא אמרה לי להוציא עוד בגדים וככה הוצאתי כמעט את כל מה שיש לה בארון והיא אמרה לי "ככה לא מקפלים. אם את רוצה להיות משרתת טובה את צריכה קודם כל לעשות את הדברים נכון ורק אחר כך לנסות לעשות אותם מהר" ואני הסמקתי והרגשתי לא נעים ככה כשכל הבגדים שלה היו על המיטה והיא הזיזה את כל הבגדים לצד ואמרה לי "עכשיו אני יוצאת קצת ואת בינתיים תקפלי הכל מהתחלה" וזה היה כמעט כל הבגדים שלה ולא רק מה שקיפלתי ביום רביעי ואמרתי לה שאני מצטערת והיא אמרה "אל תצטערי. תעבדי" וסיימה להתלבש ולפני שהיא הלכה היא אמרה "אל תשכחי את הפשטידה והסיר על האש" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא הלכה ואני שמתי טיימר בטלפון שלי שאני לא אשכח באמת וישבתי והתחלתי לקפל את כל הבגדים מהתחלה.

אחרי אולי חצי שעה בערך גבירתי התקשרה ושאלה אם כיביתי את הגז והתנור ואמרתי לה שכן והיא שאלה איך זה יצא ואמרתי לה שזה נראה טוב מאוד אבל לא טעמתי ואז היא שאלה אם סיימתי לקפל את הבגדים ואמרתי לה שכן והיא אמרה "כל כך מהר?" ואני אמרתי שקיפלתי דווקא לאט וטוב אבל עבר הרבה זמן והיא אמרה "זה היה מהר מדי. תוציאי הכל ותקפלי שוב והפעם כמו שצריך" ואני חשבתי שבאמת קיפלתי טוב והשתדלתי והיא לא ראתה אבל אמרתי לה "כן גבירתי" ועשיתי את מה שהיא ביקשה. אחר כך היא חזרה הביתה ואני הלכתי אליה לדלת כשהיא נכנסה והיו לה שקיות של קניות בידיים ולקחתי אותן והיא אמרה לי לשים אותן בסלון ושאלה אם סיימתי לקפל ואמרתי לה שלא ושאני מצטערת והיא אמרה "אל תצטערי על זה. אמרתי לך שיותר חשוב לי שזה יהיה קיפול טוב ולא שתמהרי בשבילי" ואז היא אמרה לי ללכת לסיים ואני הלכתי והמשכתי לקפל והרגשתי שהיא באה ועמדה מאחורי והסתכלה והשתדלתי לקפל ממש טוב ולאט שהיא תראה שאני משתפרת וכשסיימתי הסתכלתי עליה והיא אמרה "יופי. עכשיו תכניסי הכל לארון בזהירות" ואני הכנסתי את הבגדים לארון והיא יצאה מהחדר ואני הלכתי אחריה ובאתי לסלון והיא ישבה שם עם העיתון ושאלתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה לי לבוא אליה ואני באתי וירדתי על הברכיים והיא קמה וגם אני רציתי לקום אבל היא שמה לי יד על הראש שאני אישאר למטה ועמדה לידי ואמרה "אני מאוד שמחה שאת משרתת אותי אבל את יודעת שאני לא אוהבת חיפוף" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "את מתוקה ואני נהנית להיות איתך אבל אף פעם לא אמרתי שיהיה לך קל איתי" ואני שוב אמרתי "כן גבירתי" ורציתי להגיד לה שאני לא רוצה שיהיה לי קל ושאני אוהבת שקשה לי כי ככה אני מרגישה שאני באמת עושה דברים והיא אמרה "אז עם כל הזמנים הנעימים שלנו יחד אני מתייחסת לזה ברצינות ורוצה שתעבדי ברצינות ואל תשכחי את זה" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" ואז אמרתי "אני אף פעם לא שוכחת ותמיד אני משתדלת רק שיהיה לך טוב ואני אוהבת שקשה לי" והיא אמרה "יופי. חכי פה" ואני חיכיתי על הברכיים כמו שהייתי ושמעתי שהיא הולכת לשטוף ידיים באמבטיה ואז היא חזרה ואמרה לי להביא את השקיות של הקניות מהרצפה ואני הבאתי לה והיא לקחה שקית אחת והוציאה משם אריזת מתנה ואמרה לי "קניתי לך מתנה משרתת שלי" ואני התחלתי להתרגש ואמרתי לה "קנית לי מתנה? למה?" והיא אמרה "אני צריכה סיבה?" ואני אמרתי שהתכוונתי שזה מפתיע והיא אמרה "אני לא צריכה סיבה" ונתנה לי את המתנה ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" והיא אמרה לי לפתוח.

פתחתי את האריזה והיה שם סט מדהים של תחתונים וחזיה בצבע כחול כהה והם היו כל כך יפים ואני התכופפתי וחיבקתי את הרגליים של גבירתי ונישקתי אותה ואמרתי לה תודה המון פעמים והיא ליטפה לי את הראש ואמרתי לה שאני מצטערת שאיכזבתי אותה עם הבגדים בארון שלה והיא אמרה שהעיקר שאני לומדת ואני חשבתי שזה מדהים איך שאפילו כשהיא כועסת עלי היא קונה לי מתנה ולא ידעתי איך לשאול אותה על זה והיא אמרה "לכי למדוד אותם קדימה" ואני קמתי ולא ידעתי אם למדוד לידה או במקום אחר כי החלון היה פתוח והיא אמרה "לכי תמדדי בחדר שלך ותבואי להראות לי" ואני אמרתי לה שוב תודה והלכתי לחדר שלי.

מדדתי את התחתונים והחזיה מהר וזה היה מושלם ממש כאילו מדדתי וקניתי בעצמי ואז יצאתי לסלון והראיתי לגבירתי והיא עמדה לידי וסידרה לי קצת את הכתפיות של החזיה ושאלה אם זה נוח ומתאים בגודל ואמרתי לה שזה מושלם ושאלתי איך היא ידעה והיא אמרה "אמרת לי אתמול את המידה אבל לא דייקת" ושאלתי למה היא התכוונה והיא אמרה שהיא קנתה לי מידה אחרת לפי טביעת העין שלה ואני אמרתי לה שוב שזה נוח ומושלם ושזה גם יפה והיא אמרה "זה מחמיא לך מאוד" ואז היא אמרה "חבל שאף אחד לא יראה את זה" ואני אמרתי לה שממילא אין לי למי להראות חוץ ממנה והיא צחקה ואמרה שעוד יהיה לי למי להראות ואני כבר דמיינתי את עצמי עובדת אצלה בבית עם התחתונים והחזיה האלה ושום דבר מלמעלה ובכלל לא הייתי נבוכה לעמוד לידה ככה כמו שנגיד אני מתביישת מאמא שלי למשל.

גבירתי חיבקה אותי ואמרה "תתחדשי מתוקה" ואני אמרתי לה תודה ורציתי לשאול מה עוד היא קנתה אבל לא היה לי נעים לחטט ככה וחשבתי שאם היא תרצה היא תגיד לי. היא הסתכלה בשעון ואמרה "די תתלבשי את כבר צריכה ללכת" ואני לא רציתי להסתכל בשעון ורק הרגשתי שאני נורא רוצה להישאר עוד אבל לא התווכחתי ואמרתי "כן גבירתי" והורדתי את התחתונים והחזיה שהיא נתנה לי והחזרתי לשקית ושמתי אותה בתיק שלי ואז לבשתי את הבגדים הקודמים שלי ובינתיים התפללתי שיום אחד אני באמת אוכל להישאר אצל גבירתי בסוף שבוע.

הגעתי הביתה בצהריים ואמא שלי שאלה איפה הייתי ואמרתי לה שהיא יודעת איפה הייתי והיא אמרה שאם היא היתה יודעת היא לא היתה שואלת והרגשתי פתאום איך מהמקום הכי טוב בעולם אני מגיעה למקום שאני הכי שונאת וישר אמא שלי מתחילה לריב איתי ואמרתי לה שהייתי בעבודה ואני לא מבינה מה הבעיה והיא אמרה שהבעיה היא שאני כל הזמן שם ולא מודיעה אפילו ואמרתי לה שהיא בעצמה אמרה לי שהיא יודעת שאני ישנה שם תמיד בימי חמישי ושהיא עכשיו סתם עושה הצגות והיא אמרה לי שיש הבדל בין לישון לבין לחזור ביום שישי בצהריים ולא להודיע כלום ושבכלל ממתי אני עובדת ביום שישי ואמרתי לה שאני עובדת מתי שצריך ואם אני ישנה שם זה לא בשביל לחזור ישר בבוקר והיא אמרה שיכולתי לפחות להתקשר וזה כבר ממש הרגיז אותי כי היא יודעת שאני צודקת וסתם ממשיכה להגיד את מה שהיא אמרה בהתחלה "להתקשר" כאילו בשביל להרגיש צודקת ואמרתי לה שאני לא חייבת להודיע לה כלום כשהיא יודעת שאני בעבודה ושגם היא יכולה להתקשר אלי ואז היא אמרה "אני אדבר איתה על זה את עובדת יותר מדי שם" ואני ממש צרחתי עליה "שלא תעיזי לדבר איתה זכותי להיות שם גם ביום שישי" והיא אמרה שזה יותר מדי ושהיא לא רואה אותי בכלל בבית ושהיא לא מבינה מה יש לי לעשות שם כל כך הרבה ואז כבר ממש אמרתי לה דברים מאוד לא יפים שאני לא רוצה להיזכר בהם והתחלתי לבכות וצעקתי ואמרתי לה שוב שלא תעיז להתערב לי בחיים ולדבר מאחורי הגב שלי והלכתי לחדר שלי וטרקתי את הדלת ובכיתי והלב שלי דפק נורא חזק.

אחרי כמה דקות אמא שלי נכנסה לחדר ושאלה אם אני באה איתה לסבתא ואמרתי לה שלא והיא אמרה שהיא מאוד כועסת עלי שאני מתנהגת כמו ילדה ולא מבינה שיש אחרים מסביבי וזה ממש הרגיז אותי ואמרתי לה שהיא זאת שמתנהגת כמו ילדה ובמקום להתקשר אלי היא מחכה שאני אתקשר ואחר כך כועסת בגלל שלא התקשרתי כי לא נעים לה להתקשר בעצמה. היא אמרה לי שאני לא מבינה בכלל מה זה להיות פה ולחכות ולדאוג ולא לדעת איפה אני ושאני לא מתחשבת באף אחד ואמרתי לה שהיא בעצמה לא מתחשבת כמו שהיא נכנסה לי ככה לחדר בלי לדפוק ובלי לשאול והיא אמרה שאם היא היתה שואלת לא הייתי נותנת לה להיכנס ואמרתי לה שנכון ושאולי בגלל זה היא לא צריכה להיכנס ובכלל להתערב לי ככה בחיים ושאני כבר מספיק גדולה להחליט לעצמי דברים והיא אמרה שאני חושבת שאני גדולה אבל ממשיכה להתנהג כמו ילדה ושאלה שוב אם אני באה איתה לסבתא ואמרתי לה שלא ושתצא כבר ותשאיר אותי לבד והיא הלכה.

נהיה שקט בבית והרגשתי את הלב שלי דופק ונשכבתי על המיטה וחשבתי איך היא בבת אחת הרסה לי את כל ההרגשה הטובה שהיתה לי אצל גבירתי ושאני לפעמים כל כך שונאת אותה והיתה לי הרגשה שאני רוצה לשבור משהו מרוב עצבים אבל נשארתי על המיטה וסתם שכבתי ונשמתי מהר ובכיתי עד שהיה לי טלפון והסתכלתי מי מתקשר וזאת היתה טלי ולא ידעתי אם לענות אבל איך שהוא יצא שלחצתי על הכפתור אז כבר עניתי לה והיא ישר הרגישה שאני בוכה ושאלה מה קרה ואמרתי לה שרבתי עם אמא שלי והיא שאלה אם אני רוצה לדבר על זה ואמרתי לה שאני לא יודעת והתחלתי שוב לבכות ואמרתי לה שהיה לי כל כך טוב אתמול והיום אצל גבירתי ואמא שלי הרסה לי את זה ואז טלי אמרה שהיא רוצה לבוא להיות איתי ואמרתי לה טוב.

היא באה וישבה איתי ואני סיפרתי לה הכל ושאלתי מה היא אומרת והיא אמרה שהיא לא תתערב בדברים האלה ושאני קודם אירגע ואז גם אני אוכל לחשוב על זה בהיגיון ועכשיו אני רק צריכה סתם להוציא את זה. היא הכינה לנו תה וישבנו בחדר שלי ושתינו אותו ואמרתי לה איך טוב לי אצל גבירתי ולא פחדתי להגיד לה גבירתי כי היא כבר יודעת על זה והיא באמת התיחסה לזה כאילו זה רגיל וסיפרתי לה אפילו על הקטע עם הכביסה ואיך שגבירתי היתה כל כך מדהימה שהיא לא נתנה לזה שהיא כועסת עלי להרוס לה את התוכנית לקנות לי מתנה והראיתי לה את המתנה אבל לא עלי אלא רק ככה ביד והיא אמרה שזה נראה מדהים והלואי שהיו קונים לה כזה דבר וחשבתי אם לספר לה על המתנה שאני קניתי לגבירתי אבל ויתרתי כי זה אינטימי מדי. אחרי שנרגעתי קצת טלי אמרה לי שאולי אני צריכה ללמוד מהגברת שלי - ככה היא קוראת לה - ושלפעמים צריך לדעת להתגבר על הכעס ולוותר גם אם חושבים שהצד השני לא צודק ושאלתי אותה אם היא חושבת שאמא שלי צדקה פה והיא אמרה ששתינו צדקנו וככה זה תמיד כשרבים אבל מי שבוגר יותר ואחראי יותר יודע לוותר ושזה לא אומר שהוא הצד החלש וככה כשעבר זמן ידעתי שהיא צודקת ושאם הייתי יותר רגועה ולא מסכימה לריב עם אמא שלי אפילו אם היא רצתה את זה אז לא היה נהרס לי המצב רוח ואמרתי לטלי שמה שאני באמת דואגת זה ממה שאמא שלי אמרה שהיא תדבר עם גבירתי על העבודה ושאני לא רוצה שזה יקרה ושאני באמת לא יודעת איך אני אגיב אם זה יקרה ואמרתי לטלי שאמא שלי הרי לא יודעת כלום כל זה שאני משרתת והיא חושבת שאני סתם מנקה ומבשלת שם. טלי אמרה שבגלל זה אני חייבת לדבר עם אמא שלי ולפתור את הריב הזה ולהגיד לה שאני אתקשר להודיע בפעם הבאה וזהו. טלי תמיד היתה כזאת הגיונית ויודעת לתת עצות ורק חבל לי שהיא בעצמה מפחדת ממה שהיא גילתה על עצמה ובכלל מרגישה לא נוח פה ורוצה לברוח מהארץ ויהיה לי חבל לאבד אותה כי היא עכשיו החברה הכי טובה שלי והיא מבינה אותי כמו שאף אחד לא מבין אותי אולי חוץ מגבירתי. היא גם אמרה שהיא חושבת שאמא שלי קצת מקנאה במה שיש לי עם גבירתי ואמרתי לה שאמא שלי לא יודעת בכלל והיא אמרה שזה חלק מהעניין שהיא רואה שאני שם כל הזמן ושטוב לי שם והיא נשארת לבד והרי יש לה רק אותי ואני יודעת שכשאמא שלי אומרת לי משהו כזה ששתינו לבד ויש לנו רק אחת את השניה אז זה צובט לי בלב אבל לפעמים אני חושבת שהיא עושה את זה בכוונה כי היא יודעת שזה צובט לי ככה ושאם היא תגיד לי משהו כזה היא תשיג ממני מה שהיא רוצה ואת זה אני לא אוהבת כי זה גורם לזה שאני לא יכולה לצאת ולהתפתח כמו שהיה בריב הזה שהפריע לה שאני עובדת אצל גבירתי.

ישבנו ככה עד הערב כשאמא שלי חזרה וטלי אמרה לי שאני אלך להתקלח ואז אני אדבר עם אמא שלי על כל מה שדיברנו והזכירה לי שרק ככה אני אפתור את הבעיה ואמרתי לה תודה על איך שהיא עזרה לי ושהייתי רוצה לעזור לה גם ככה והיא אמרה לי שכבר עזרתי לה והיא יודעת שאני תמיד אהיה שם בשבילה ואמרתי לה שזה נכון ואז היא אמרה שהיא תתקשר לשמוע מה נהיה ושאם אני אהיה ילדה טובה אז ניפגש גם בלילה וצחקה ככה וגם אני צחקתי.

הלכתי להתקלח וחשבתי שם שוב על הכל ואז כשיצאתי באתי לסלון ואמא שלי ישבה שם ושתתה קפה וקראה עיתון ואמרתי לה שאני רוצה לדבר איתה על מה שהיה וישבתי ודיברנו באמת בצורה בוגרת ואמרתי לה שאני מבינה שהיא דאגה ושהיא הרגישה לבד ושאני אשתדל להודיע לה אבל שאני לא יכולה לנחש מתי היא מרגישה ככה וגם היא יכולה להתקשר והיא אמרה שלא נעים לה להתקשר אלי כשאני שם ואמרתי לה שאני תמיד עונה אם זה טלפון ממנה אלא אם כן אני ממש באמצע משהו שאני לא יכולה לענות ואז אני אחזור אליה ואמרתי לה שלא תתקשר לדבר עם גבירתי כי אני ממש מרגישה טוב לעבוד שם ומרגישה שזה גם תורם לי ומבגר אותי והיא אמרה שבאמת יש בזה משהו. ככה זה הסתדר בסוף ואני מקווה שזה באמת יהיה בסדר כי חשבתי על מה שטלי אמרה והיא אולי צודקת שיש פה קינאה שאני לא יכולה לפתור ואני רק צריכה להיזהר כי אני גם לא יכולה להיות כל הזמן עם אמא שלי מצד שני.

אחר כך טלי התקשרה שוב וסיפרתי לה הכל וכשהלכתי לחדר ראיתי שהתחתונים והחזיה החדשים שלי עדיין ככה על המיטה ומהר הכנסתי אותם לתיק שלי שאמא שלי לא תישאל ואת האריזה והשקית הכנסתי לארון אבל לא יכולתי ממש להחביא את זה שם כי מאז שסידרתי את הארון אי אפשר להחביא בו דברים כמו פעם אז רק שמתי את הכל מאחורה מקופל.

ישבתי עם המחשב והייתי יותר רגועה ויכולתי לכתוב קצת ביומן עד שדנה פתאום התקשרה ושאלה מה אני עושה היום ואם נצא ואמרתי לה שלא נעים לי להיות איתם ככה רק שלושתינו ושאולי אם טלי תבוא גם אז גם אני אבוא והיא אמרה שהיא דיברה עם טלי והיא אמרה שבעיקרון זה בסדר ואני אמרתי שאם ככה אז בסדר ובסוף יצאנו באמת ארבעתנו והלכנו לאיזה פאב והפעם לא שתיתי הרבה רק טעמתי קצת מהבריזר של טלי ובעצם שתינו חצי חצי והיכרנו את החבר של דנה והיא באמת היה נחמד אבל הרגשתי שאנחנו קצת תקועות להם שם ובסוף טלי לחשה לי ככה שאלה אם הכל בסדר עם אמא שלי ואמרתי לה שכן ושוב תודה על זה שהיא עזרה לי ודנה ראתה שאנחנו ככה מתלחשות ואמרה שזה לא יפה ואמרתי לה שזה לא עליה והיא אמרה "כן בטח" וחייכה ככה ואמרתי לטלי שנדבר מחר וכשחזרתי הביתה באתי לחדר שלא אמא שלי והיא כבר ישנה והאור היה פתוח וכיביתי אותו והיא ככה התהפכה וחשבתי שהיא מתעוררת אבל היא המשיכה לישון ואני גם הלכתי לישון ושמחתי שאולי זה הסתדר איתי למרות שאני יודעת שתמיד יהיו כאלה ריבים כי כמה שאני לא אשתדל זה תמיד יוצא לנו ככה לריב.

קלייר​(נשלטת) - צדקת במאה אחוז מול אמא שלך, אבל טוב שגם היית חכמה והקשבת לטלי, כך שהסיטואציה נפתרה.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י