התעוררתי די מאוחר והתפלאתי שלא התעוררתי קודם כי חשבתי שאני כבר רגילה לקום מוקדם מאז שאני משרתת. אפילו שידעתי שזה יום שבת קמתי מהר וסידרתי את המיטה ויצאתי מהחדר להכין לי קפה ואמא שלי ישבה בסלון וקראה עיתון ואמרתי לה היי וחשבתי שהיא תשאל מתי חזרתי אתמול ואיפה הייתי אבל היא לא שאלה. שתיתי קצת את הקפה בחלון כמו שאני אוהבת ואחר כך עברתי איתו לחדר וישבתי עם המחשב וכתבתי ואחר כך עברתי לסלון ואמא שלי ראתה טלויזיה ואני חיפשתי מה לקרוא בעיתון אבל לא היה משהו מעניין והסתכלתי גם במדורים של הבישול והמתכונים לחפש רעיונות לבישול אפילו שבישלתי אצל גבירתי רק אתמול אבל תמיד אני מתלבטת ולא יודעת וחשבתי שיהיה טוב לאסוף ככה רעיונות.
רציתי לדבר עם אמא שלי כי הרגשתי שהיא אולי עדיין כועסת מאתמול אפילו שדיברנו על זה אבל אמא שלי רק ראתה טלויזיה ולא ידעתי מה להגיד לה ובסוף שאלתי אותה אם היא רוצה לאכול משהו והיא שאלה אם אני כבר רעבה ואמרתי לה שלא ממש ואולי רק משהו קטן לבוקר כמו חביתה והיא אמרה שכדאי שנחכה לצהריים אם אני לא רעבה מאוד. ככה ישבנו והיתה לי הרגשה לא טובה כזאת ורציתי לדבר עם גבירתי ושתגיד לי מה לעשות אבל מצד שני לא רציתי לספר לה או לשאול אותה וכאילו רציתי שהיא תרגיש בעצמה שמשהו קרה ותתקשר בלי שאני אגיד כלום ולא היה סיכוי שזה יקרה ואז פחדתי שאם היא תתקשר אני לא אוכל להתאפק ובטוח אני אגיד משהו ואחר כך אני אשנא את עצמי על זה. בסוף לא יכולתי לסבול את זה והלכתי לחדר והתקשרתי לטלי ודיברנו גם על מה שהיה בערב עם דנה והחבר שלה ושאלתי את טלי אם היה לה בסדר שם והיא אמרה שזה היה בסדר כי גם אני הייתי ואני אמרתי לה שעוד לפני זה אמרתי לדנה שאני באה רק אם טלי באה והיא לא האמינה ואמרה "באמת?" ואמרתי לה שכן ומה היא מתפלאת כי אנחנו חברות טובות וטלי אמרה שהיא בטוחה שדנה חברה יותר טובה שלי כי תמיד זה היה ככה ואמרתי לטלי שהיא יודעת שעכשיו לי ולה יש חברות הרבה יותר טובה ומשמעותית ושחבל לי שלא היינו חברות טובות כאלה גם קודם והיא אמרה שמה שהיה היה ואי אפשר לשנות את זה ושבטח בתיכון היא היתה מעצבנת ובלתי נסבלת ואמרתי לה שזה לא נכון והיא רק היתה קצת סנובית כזאת והיא צחקה ואמרה שהיא בחיים לא היתה סנובית ואם כבר אני הייתי סנובית והיא הרגישה לא נעים להיכנס ביני לבין דנה. זה מוזר איך אנשים רואים אותו דבר בדרכים שונות וטוב שדיברנו על זה עכשיו כי אחרת לא הייתי יודעת שהיא חשבה שאני סנובית וכל זה ואני לא הייתי יודעת שהיא היתה מרוחקת כי היא פחדה להתקרב וזה היה פחד מכלום בעצם. שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא לצהריים והיא אמרה שהיא לא יכולה אבל שאולי ניפגש בערב ואז אמרתי לה שלא נעים לי ככה לדבר איתה על דברים אישיים אבל שאולי יש לי כל מיני אתרים לתת לה שיעזרו לה ושלא תרגיש בודדה ולא אמרתי לה שקיבלתי אותם ממישהי באתר שאני כותבת בו את הבלוג שלי אלא עשיתי כאילו מצאתי אותם בעצמי והיא אמרה שחלק מהאתרים היא מכירה אבל היא לא יכולה ממש להיכנס ולקרוא כי המחשב הוא של אח שלה והיא לא רוצה שהוא ידע ואמרתי לה שהיא יכולה לבוא לפה ולעבוד עם המחשב שלי ובכלל שזה לא העניין של המחשב אלא שתעיז ותצא למקומות ואז היא שאלה "תבואי איתי לשם?" ואני שאלתי לאן והיא אמרה שנניח היא תרצה ללכת לפאב של לסביות אם אני אוכל לבוא איתה סתם בשביל שהיא לא תרגיש לבד ואמרתי לה שבחיים לא הייתי במקום כזה והיא אמרה שגם היא אבל שאני כזאת לא מפחדת ועובדה שהעזתי להגיד לגבירתי שאני רוצה להיות המשרתת שלה ואמרתי לה שהיא שוב כמו פעם חושבת עלי דברים לא נכונים כי אני לא כזאת אמיצה ואז היא אמרה שאולי זה לא היה לעניין לבקש ממני ושזה יהיה מביך בשבילי והיא מצטערת ואמרתי לה שזה לא ככה ואז אמרתי לה שאני אלך איתה אם היא רוצה ולא איכפת לי מה יחשבו רק שלא יצא מזה שבגלל שאני איתה אז יפחדו להתחיל איתה או משהו והיא צחקה ואמרה שהיא בעצמה לא יודעת אם באמת יש לה אומץ לצאת לשם ואמרתי לה שתבוא בערב ונדבר על זה.
אני נורא רוצה שיהיה לטלי טוב ושהיא באמת תצא ותכיר מישהי ואני יודעת שלא תהיה לי בעיה לקבל את זה כמו שהיא קיבלה את מה שסיפרתי לה וחשבתי איך אני אשכנע אותה בערב שזה בסדר ושאני מוכנה לבוא איתה והרגשתי שזה שהלכתי לחנות סקס לקנות לגבירתי מתנה גם עזר לי לא לפחד מדברים כאלה ואמרתי ככה בשקט "תודה גבירתי" על זה אפילו שהיא לא היתה שם ולא יכולה לשמוע. אחר כך ישבתי עוד קצת עם המחשב ובדקתי את כל האתרים שאני רוצה להראות לטלי וגם כתבתי קצת ודיברתי גם עם דנה בטלפון והיא שאלה המון פעמים איך החבר שלה ומה דעתי וכאילו לא האמינה כשאמרתי שהוא נחמד והם נראים מתאימים ושאלה עוד פעם ועוד פעם ואחר כך היא שאלה גם מה אני וטלי אמרנו שם בסוד ואמרתי לה שזה לא היה קשור אליה והיא לא האמינה והרגשתי שאני כאילו חייבת להמציא משהו שכאילו אמרנו שם ושכן היה קשור אליה רק בשביל שהיא תירגע אבל אחר כך אם היא תשאל את טלי והיא תגיד משהו אחר זה יהיה לא נעים ואמרתי לה שבאמת זה לא היה קשור אליה ושאני מצטערת כי זה היה אולי לא יפה ככה לדבר והיא כבר לא שאלה אבל ידעתי שהיא לא מאמינה לי.
אחר כך יצאתי מהחדר ושאלתי את אמא שלי מתי אוכלים והיא שאלה אם אני כבר רעבה ואמרתי לה שכן והלכנו לאכול ושוב לא דיברנו הרבה באוכל ורציתי להגיד לה שוב שאתמול כבר עבר ושמעכשיו שתינו נשתדל להבין יותר אחת את השניה אבל לא היה לי אומץ להגיד את זה ואחרי האוכל ביקשתי ממנה לשטוף כלים והיא אמרה שזה יפה מצידי ואני לא ידעתי אם היא אומרת את זה באמת או בציניות אבל לא רציתי לריב שוב ופשוט ניקיתי שם הכל והיא הלכה לנוח ואז היא קראה לי ושאלה אם זה בסדר שחברה שלה תבוא לקפה אחרי הצהריים ואמרתי לה שכן והתפלאתי שהיא בכלל שואלת אותי כי זאת חברה שלה והיא התקשרה אליה וקבעה ואני אמרתי לה שאולי גם טלי תבוא יותר מאוחר והיא שאלה אם אני יוצאת בערב ואמרתי לה שלא נראה לי וככה הלכתי לחדר לנוח ולחשוב על הכל ואחר כך באמת חברה של אמא שלי באה ואמא שלי פתאום חייכה וצחקה גם איתי ואני הצעתי להכין להן קפה וחברה של אמא שלי אמרה שאני מלאך ואני חשבתי איך גבירתי קוראת לי פיה וחייכתי ואמא שלי אמרה שאני "משהו" ושאני מתבגרת ונהיית יותר מסודרת וסיפרה איך סידרתי פתאום את החדר שלי וחברה של אמא שלי שיש לה בת יותר קטנה אמרה שהלואי שגם הבת שלה היתה ככה ופתאום ראיתי איך אמא שלי מדברת עלי בשמחה ובגאווה כזאת ולא הבנתי אם זאת סתם הצגה או שהיא באמת מרגישה ככה.
אחר כך הלכתי להתקלח והתלבשתי בתוך המקלחת כי אני לא אוהבת לצאת עם המגבת כשיש אורחים וכשיצאתי ראיתי שטלי כבר הגיעה ושהיא יושבת בסלון עם אמא שלי והחברה שלה וחשבתי שבטח נורא לא נעים לה וזה מביך אותה ושבטח אמא שלי שואלת אותה על בנים ואם יש לה חבר כי היא רגילה שעם דנה היא היתה מדברת ככה חופשי על זה ורציתי להציל אותה משם ואמרתי לה לבוא לחדר והיא באה ושאלתי אותה שם אם הן שאלו אותה בסלון שאלות מעצבנות והיא אמרה מה פתאום ושאני לא ארגיש ככה והיא גם אמרה שחברה של אמא שלי נורא נחמדה ואני שאלתי ככה בצחוק "להכיר לך אותה?" ושתינו צחקנו מזה. אחר כך באמת ישבנו עם האינטרנט והראיתי לטלי את האתרים והיא אמרה שחלק היא כבר מכירה ואמרתי לה שהיא יכולה לשבת לקרוא אם בא לה כי בבית היא לא יכולה והיא קראה קצת ואז אמרה שזה רק עוד יותר מבלבל אותה ומפחיד אותה ואמרתי לה שתפסיק לפחד ושאני אקח אותה לפאב של לסביות והיא צחקה ואמרה "תיקחי אותי?" עם חיוך כזה כאילו שאני מתחילה איתה ואמרתי לה שאני אקח אותה ואתפוס של מישהי ואכיר לה והיא אמרה לי להירגע ואחר כך היא אמרה "נראה לי שגם את רוצה ללכת לשם" ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תהיה מאושרת ולא תרגיש בודדה ושעשיתי דברים יותר מפחידים מזה והיא שאלה מה למשל ולא רציתי לספר לה על המתנה של גבירתי אז ניסיתי להיזכר בדברים שהפחידו אותי ובסוף אמרתי לה למשל איך עשיתי לגבריתי מסג' כשחברה שלה ישבה מולנו וסיפרתי לה על ההוא שאמר לי שהוא רוצה שאני אהיה משרתת שלו ואפילו סיפרתי לה שגבירתי נתנה לי סטירה וטלי היתה בהלם מזה ואמרה שהיא לא קיבלה סטירה אולי מגיל 6 ואני אמרתי לה שתדע שהסטירה פחות כאבה מהכאב שהיה לי בלב על מה שעשיתי וזה הגיע לי וטלי שוב אמרה שאני אמיצה.
ככה ישבנו עד הלילה ודיברנו והיינו באינטרנט וראינו טלויזיה וכל אחת שהיתה שם שאלתי את טלי אם היא היתה רוצה אותה בתור חברה וטלי אמרה שאני אפסיק כי זה מביך ואמרתי לה שזה טבעי ולא צריך להביך אותה ואולי קצת נהניתי שהיא היתה נבוכה כי למדתי שלפעמים כשמתמודדים עם המבוכה אז אחר כך דברים נהיים יותר קלים וטבעיים והמשכתי כאילו בשביל לעצבן אותה עד שהיא אמרה לי באמת בלי לפחד מי מושכת בעיניה ואמרתי לה שאני אחפש לה אחת כזאת והיא צחקה ואמרה לי "תחפשי לי אחת כמוך" ואני חייכתי והיא אמרה "עכשיו מי נבוכה?" ואמרתי לה שאני לא נבוכה אפילו שזה באמת היה מביך וחשבתי אם היא באמת מרגישה כלפי כאלה דברים והיא אמרה "די נו אל תפחדי" ואמרתי לה שאני לא מפחדת ובאמת הרגשתי שזה טוב שאנחנו יכולות לדבר ככה חופשי על הכל. היתה שתיקה כזאת מוזרה וטלי אמרה שהיא לא התכוונה להביך אותי ושהיא אוהבת אותי אבל כחברה ולא כאילו אהבה מינית ואמרתי לה שלא תרגיש לא נעים ורק שזה מוזר לי שהיא חושבת עלי כאלה דברים ושהיא היתה רוצה מישהי כמוני והיא אמרה שהיא היתה רוצה מישהי שמבינה אותה כמוני ואמרתי לה שאני בטוחה שהיא תמצא מישהי שתבין אותה כי כמו שראיתי באתרים האלה יש הרבה נושאים משותפים ואיך שטלי מרגישה זה לא משהו יוצא דופן וטלי שאלה אם היא יכולה לחבק אותי ואמרתי לה שבטח והתחבקנו והיא אמרה שהיא תמיד מפחדת שאני לא אחשוב שהיא מתחילה איתי ואמרה שוב סליחה על מה שיצא לה קודם ואמרתי לה שלא תפחד אף פעם ושרק תגיד לי את האמת ומה שהיא מרגישה כי אחרת זה שוב יהיה כמו פעם שאנחנו לא יודעות מה כל אחת מרגישה וחושבות דברים לא נכונים והיא אמרה "איזה מזל שיש לי אותך" ואני אמרתי לה שגם לי יש מזל שיש לי אותה ושהיא מבינה אותי והיא אמרה "די אני אבכה עוד מעט".
ליויתי אותה הביתה ואחר כך כשחזרתי אמא שלי והחברה שלה ראו סרט בטלויזיה ושאלו אם אני רוצה לראות ואני כבר רציתי לישון ולכתוב עוד במחשב לפני זה ואמרתי להן לילה טוב וחברה של אמא שלי אמרה שוב שאני מלאך וחשבתי שהיא לא יודעת כלום ואיך היא גם רואה רק חלק מהתמונה ככה מהצד ושאמא שלי יכולה לספר לה כמה אני לא מלאך.
לפני 18 שנים. 27 בנובמבר 2005 בשעה 6:46