ניסיתי לקום מוקדם כדי שיהיה לי שקט כמו שאני אוהבת בבוקר עם הקפה והמחשב אבל כשקמתי כבר היה כמעט 9 ואמא שלי כבר היתה ערה ותלתה כביסה ואני אמרתי לה בוקר טוב והכנתי לעצמי קפה וגם שאלתי אותה אם היא רוצה אבל היא אמרה שהיא שתתה כבר. לא ידעתי אם לשבת במטבח או לחזור לחדר שלי כי לא רציתי שאמא שלי תחשוב שגם בשבת אני בורחת ונעלמת לה יותר מדי אז ישבתי קצת שם אבל אמא שלי לא שמה לב והיתה עסוקה עם הכביסה וכל הזמן חשבתי על המחשב אז הלכתי לחדר וישבתי שם עם הקפה כמו שאני רגילה.
אמא שלי דפקה לי בדלת ושאלה אם היא יכולה להיכנס ואני סגרתי מהר את כל הקבצים והאתרים ואמרתי לה לבוא והיא נכנסה וקיויתי שהיא לא תרצה משהו שאני אחפש לה במחשב כדי שלא יקפוץ פתאום איזה חלון ששכחתי ויהיה מביך. היא התישבה על המיטה והסתכלה על כל החדר ואמרה לי כל הכבוד על זה שאני שומרת אותו מסודר ואני חייכתי ואמרתי לה "ככה יותר יפה לא?" והיא אמרה "את מספרת לי? אני הרי כל השנים ניסיתי להגיד לך לסדר ואת היית צועקת עלי" ואני אמרתי לה שהייתי ילדה ולא הבנתי והיא חייכה ואז היא שאלה אותי אם אני רוצה לטייל איתה היום כי יש יום יפה וחבל להיות כל היום בבית. חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שממילא אין לי מה לעשות ושטוב שנהיה ככה ביחד ואמרתי לה שכן ושאלתי לאן היא רוצה לנסוע והיא אמרה שהיא לא יודעת ושנתארגן ונחשוב על משהו ואני אמרתי לה שאני רק צריכה עוד כמה דקות והיא יצאה ואני חשבתי עוד לשבת עם המחשב אבל בסוף הבנתי שאני ממילא לא יכולה להתרכז ולכתוב אז סגרתי אותו והתלבשתי וכשיצאתי מהחדר גם אמא שלי היתה לבושה והיא ישבה עם ספר כזה של טיולים ומפות ואני שאלתי לאן נוסעים והיא הציעה לי כל מיני דברים ובסוף היא לקחה אותי למקום מאוד יפה בדרך לחיפה וטיילנו שם ואכלנו פירות שהבאנו מהבית והיה מזג אוויר מושלם. כל הטיול הזה היינו ממש קרובות ודיברנו ממש מהלב וממש הרגשתי כאילו עוד רגע אני מספרת לה ממש את הכל על גבירתי כי חשבתי שבאווירה כזאת ועם מצב רוח כזה היא תקבל את זה ותבין והיו רגעים שממש דפק לי הלב ולקחתי נשימה וכמעט התחלתי לספר לה אבל בסוף לא יכולתי ועצרתי את עצמי ואחר כך חשבתי שטוב שלא סיפרתי לה כי סתם נסחפתי עם ההרגשות שלי ואולי בעצם היא לא היתה מקבלת את זה וכל פעם שנזכרתי בזה אחר כך הלב שלי דפק.
בדרך חזרה אכלנו במסעדת דגים ואני לא כל כך אוהבת דגים אבל אכלתי פסטה עם פירות ים והמלצר הציע לנו יין אבל אמא שלי לא רצתה וחשבתי על זה שאם הייתי שם עם גבירתי הייתי בטח שותה איתה יין אבל שמחתי גם ככה שביליתי עם אמא שלי יום כזה והאוכל באמת היה מעולה וכשחזרנו הביתה ראינו בדרך את השקיעה וזה היה ממש יפה. כשחזרנו אמא שלי שאלה אם אני רוצה להתקלח לפניה ואמרתי לה שלא והלכתי קצת למחשב והיא התקלחה ואז נזכרתי שאמרתי לטלי שאולי ניפגש היום והתקשרתי אליה ואמרתי לה שהיום אני לא מוכנה שנדבר בטלפון ככה והאוזן תתבשל לי והיא צחקה ואמרה "כן המפקדת" וזה היה לי מוזר ואמרתי לה לא לקרוא לי ככה והיא אמרה סליחה ואמרתי לה שזה בסדר וחשבתי שטוב שאנחנו אומרות מה שאנחנו מרגישות ישר ולא מחכות עם זה. היא באה אלי וישבנו עם אמא שלי ואכלנו ארוחת ערב למרות שהייתי עוד מלאה מהמסעדה ואחרי זה הרגשתי ממש כמו בלון מנופח ואמרתי את זה לטלי והיא אמרה שאני מדברת שטויות וככה יצא שדיברנו על דיאטות וזה החזיר אותי לכל העניין הזה ונזכרתי איך גבירתי כועסת עלי כשאני אומרת לה דברים כאלה ואיך פעם היא ממש צעקה עלי כשאמרתי לה שאני שונאת איך אני נראית וטלי ראתה שאני מתחילה להזיע כי נזכרתי בזה ושאלה מה קרה ואם אני לא מרגישה טוב ואמרתי לה שסתם נזכרתי במשהו והיא שאלה אם אני רוצה לספר ולא היה לי נעים כי אני כן רוצה להיות פתוחה איתה אבל התביישתי לספר את זה והיא ראתה שאני שותקת ואמרה שהיא לא התכוונה לחטט וזה בסדר ואמרתי לה "אל תכעסי" והיא אמרה שהיא לא כועסת וזה באמת בסדר וחשבתי שוב כמה היא חברה טובה ושדנה למשל היתה מתחילה להציק לי בקטע כזה ולא עוזבת אותי ואם לא הייתי מספרת לה היא היתה חושבת שזה עליה או סתם נעלבת.
אחר כך ראינו קצת טלויזיה ושוב ראיתי שזה כבר לא מעניין אותי ואמרתי לטלי שזה ממש מוזר איך פעם יכולתי כל היום לראות טלויזיה והיום זה כבר לא מעניין אותי והיא גם אמרה שכל התוכניות נהיו רדודות ומשעממות ואמרתי לה שאני לא יודעת אם זה התוכניות או שזה אנחנו שהתבגרנו כי עובדה שיש הרבה בגילנו שרואים את כל זה והיא אמרה שאני כנראה צודקת אבל השארנו את הטלויזיה דולקת ברקע והמשכנו לדבר ואחר כך ישבנו קצת עם האינטרנט ונתתי לטלי לקרוא אתרים שיעניינו אותה אולי ויעזרו לה וחשבתי על היומן שלי שם אבל ידעתי שהיא לא תחטט ולא תמצא את זה.
רק אחרי שהיא הלכה הלכתי להתקלח וכבר נהיה מאוחר וקצת נלחצתי כי לא רציתי להיות עייפה בבוקר ונזכרתי שגבירתי לא התקשרה כל היום ורציתי לספר לה מה היה עם אמא שלי כי היא בטח תשמח לשמוע וחשבתי על זה כששכבתי וניסיתי להירדם ולהרגיע את עצמי ואת כל המתח שהיה לי אבל הוא היה מתח טוב כזה של התרגשות ואהבתי את זה ורק לא אהבתי שזה הפריע לי להירדם בזמן.
לפני 18 שנים. 4 בדצמבר 2005 בשעה 6:41
