קמתי בבוקר והיתה לי הרגשה מוזרה כזאת שאני לא יודעת להסביר. אולי חלמתי משהו שאני לא זוכרת וזה השפיע עלי ואולי סתם הרגשתי מוזר אחרי אתמול כי ידעתי שמתחיל שבוע חדש ואני צריכה לשים את הכל בצד ולחזור להיות משרתת וזה קצת קשה כל השינויים האלה בראש ובגלל זה אני רוצה להיות משרתת כל הזמן ולגור אצל גבירתי ולא להיצטרך ככה להיות מבולבלת מבפנים. שתיתי קפה ונזכרתי שביום ראשון אני עושה קניות וזה טוב שיש לי סדר כזה כי בימים שאני לא יודעת מה אני צריכה לעשות יותר קשה לי אבל מצד שני בימים כאלה אני גם יוזמת וחושבת מה אני יכולה לעשות בשביל גבירתי וכשזה מצליח אני הרבה יותר שמחה.
גבירתי התקשה ואני התרגשתי לראות את השם שלה על הטלפון ודווקא היה לה זמן לדבר והיא רצתה לדעת מה עשיתי בשישי ובשבת וסיפרתי לה הכל ובמיוחד איך שדיברתי עם אמא שלי והרגשתי שהכל פתוח בינינו וגם איך בשבת נסענו לטייל והיתה אווירה ממש טובה וגבירתי אמרה שהיא גאה בי וכשהיא אמרה את זה קיבלתי צמרמורת גם ממה שהיא אמרה וגם מהקול שלה כשהיא אמרה את זה ואמרתי לה תודה והיא אמרה שהיא שולחת לי ליטוף וחיבוק ואני אמרתי לה שאני מנשקת את הרגליים שלה והיא אמרה "כבר על הבוקר את רוצה לשגע אותי פיה קטנה?" ואני אמרתי סליחה כי לא התכוונתי להפריע לה בעבודה ולשגע אותה עם זה והיא אמרה שזה בסדר ורציתי שהיא תגיד שהיא התגעגעה אלי אבל היא לא אמרה ואני בסוף אמרתי "גבירתי אני מתגעגעת אליך" ואז היא אמרה "גם אני חשבתי עליך אתמול" וזה נורא שימח אותי לשמוע את זה. אחר כך היא אמרה לי שיש רשימה של קניות שהיא הכינה כרגיל ואמרה שאם יש עוד משהו שאני חושבת שצריך אני אקנה ואני אמרתי לה שאני כבר יוצאת והיא שאלה מה אני עושה עכשיו ואמרתי לה שכתבתי ביומן והיא אמרה שאין מה למהר ושאני אסיים קודם את מה שהתחלתי ואז אני איסע לשם ואמרתי לה תודה.
המשכתי לכתוב קצת ואז באמת כבר נראה לי מאוחר והתארגנתי מהר ויצאתי. לקחתי את הרשימה והלכתי לסופר וכל הזמן הרגשתי שאני ממהרת כי יצאתי מהבית מאוחר יחסית למרות שידעתי שאני אספיק לעשות קניות ולסדר. חזרתי וסידרתי את הבית מהר ושוב הרגשתי כאילו אני בלחץ אבל השתדלתי לסדר טוב ולא לפספס כלום כי ידעתי שגבירתי תשים לב ושהיא לא אוהבת שאני עושה דברים לא טוב רק בגלל שאני רוצה למהר. טיטאתי את כל הבית וניקיתי את המטבח והיו שם כלים של אוכל עוד מאתמול והיו גם פירורים על הספות בסלון ושאבתי שם אבק ובאמצע השליח דפק בדלת ושוב הרגשתי שאני לא מספיקה כלום והלכתי לסדר את הקניות במקום ואז חזרתי לסלון והמשכתי לשאוב וניקיתי גם את השולחן שם. עבדתי ממש מהר וחזק והרגשתי שאני מזיעה ומתנשמת והשיער שלי פרוע ואהבתי את ההרגשה הזאת כי זה הראה לי שאני עובדת באמת. רק אחרי שסיימתי לנקות ולסדר ישבתי לאכול ואכלתי מהר כאילו ממש הרגשתי שגבירתי תגיע עוד מעט למרות שעוד היה מוקדם. באמצע ששטפתי את הכלים מהאוכל גבירתי התקשרה ואז ממש חשבתי שהיא תגיד לי שהיא בדרך ושטוב שעבדתי מהר והכל מוכן והיא שאלה מה אני עושה ואמרתי לה שאני שוטפת כלים והיא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שכן ושמחתי שהיא לא התקשרה לפני האוכל כי אז היא היתה חושבת שאני לא רוצה לאכול והיא לא אוהבת את זה. ואז גבירתי אמרה לי שאמא שלי תגיע בערב ושאני אבדוק שיש במה לכבד אותה ואני לגמרי הייתי מופתעת ולא הבנתי איך זה קרה ושאלתי את גבירתי והיא אמרה לי שהיא הזמינה אותה ושהיא לא חושבת שזאת צריכה להיות בעיה ואני אמרתי שזאת לא בעיה ואני אכין הכל אבל בפנים הלב שלי דפק ושוב התחלתי להזיע וגבירתי אמרה "את תארחי אותנו יפה נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ככה חלש והיא שאלה שוב "נכון משרתת שלי?" ואני אמרתי "כן גבירתי אני אארח יפה" והיא אמרה "יופי אני שמחה רוצי להתכונן" ואני אמרתי "כן גבירתי" והתחלתי ללכת בבית מחדר לחדר ולחשוב איך זה יהיה ומה אני צריכה לעשות והייתי מבולבלת לגמרי וניסיתי לחשוב אם זה לא חלום או משהו ואז ישבתי קצת להירגע ופתאום חשבתי שאולי בכל זאת אמא שלי התקשרה לגבירתי ודיברה איתה על זה שאני עובדת יותר מדי וממש התחלתי לפחד שבערב שלושתנו נשב וגבירתי תדבר איתנו על זה ותגיד שהיא לא רצתה שזה יהיה ככה ושאולי נוותר על הכל וקיבלתי ממש פחד מזה והתחלתי קצת לרעוד ורציתי לצעוק לה חזק "אני רוצה להיות המשרתת שלך לתמיד" אבל לא יכולתי לצעוק ולא רציתי להתקשר אליה עם זה והרגשתי עוד יותר שאני נחנקת מכל הדבר הזה ולא יכולתי להתרכז ושוב קמתי וניסיתי לראות מה אפשר לסדר ופתחתי את הארונות במטבח ובדקתי שיש שם כיבוד והיתה שם גם עוד העוגה שהכנתי ואז חשבתי אם להכין משהו ולא ידעתי מה וממש הייתי מבולבלת. הלכתי להסתכל על עצמי בראי ושטפתי פנים וסידרתי את השיער ואת הבגדים וניסיתי לחשוב אם זה מתאים לאירוח אפילו שזאת בעצם אמא שלי או שאני צריכה להחליף את הבגדים ובדקתי בתיק את הבגדים שהבאתי להחלפה ולא ידעתי מה עדיף ואז חזרתי למראה והסתכלתי שוב ואמרתי לעצמי שאולי אני אחליט אחר כך וסידרתי את הסלון עם נרות ועם הפרחים על השולחן ושוב פתחתי את המקרר וסגרתי אותו ואז ישבתי במטבח והתחלתי להגיד לעצמי ממש בקול שאני סתם מגזימה ושהכל יהיה בסדר ואני אארח את אמא שלי כמו בפעם שעברה וכמו שאני יודעת לארח חברות של גבירתי אבל אז שוב באה לי לראש המחשבה הזאת שאמא שלי דיברה עם גבירתי ושהיא תעשה לי שיחה כזאת איתה בערב וכבר חשבתי איך אני מאבדת שליטה שם וצועקת עליה ולא היה איכפת לי לספר הכל ושתתמודד עם זה כמו שאני התמודדתי עם דברים שהיא עשתה לי.
פתאום באמצע המחשבות היתה דפיקה בדלת והלב שלי קפץ ואני רצתי לראות מי זה וזאת היתה גבירתי ופתחתי לה מהר וחיפשתי את אמא שלי איתה אבל היא היתה לבד ואז חשבתי לרגע שאולי היא סתם אמרה לי את זה בשביל להבהיל אותי או לנסות אותי לראות איך אני אגיב וגבירתי נכנסה וסגרה את הדלת אחריה ואמרה לי "ככה את מקבלת אותי? אמא שלך עדיין לא פה" וישר הבנתי שזה באמת ואמא שלי תבוא אבל באמת לא קיבלתי את גבירתי יפה מרוב המחשבות שהיו לי וירדתי על הברכיים וחיבקתי אותה ואמרתי "סליחה גבירתי" והיא משכה אותי למעלה והסתכלה לי בעיניים ואמרה "מה קרה לך?" ואני אמרתי לה שסתם זה הפתיע אותי שאמא שלי תבוא והיא ממש החזיקה אותי חזק והחזיקה גם את הפנים שלי מולה שאני לא אברח עם העיניים ואמרה "אמרת שתסתדרי עם זה ותארחי אותנו יפה" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה" והיא אמרה "אז למה יש לי הרגשה שאת הולכת לאכזב אותי?" ואני אמרתי "לא גבירתי אני לא אאכזב אותך אני אארח אותה יפה" והיא אמרה "אני מבינה שזה הפתיע אותך אבל היה לך מספיק זמן להירגע מזה" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מצטערת" ולא יכולתי להגיד שום דבר חוץ מזה כי היא צדקה ואז היא עזבה אותי ושמה את התיק שלה במקום והלכה לבדוק במטבח שהכל מסודר ואז בסלון ואני הלכתי אחריה והיא אמרה "רוצי תשטפי פנים ותירגעי אם את רוצה לארח היום" ואני הלכתי לשטוף פנים וניסיתי להירגע וגבירתי עמדה מאחורי וכשניגבתי את הפנים היא אמרה לי "אני לא חשבתי שזה יהיה לך כל כך קשה. אם את חושבת שלא תצליחי את יכולה ללכת לשבת בחדר שלך ואני אסתדר" וזה צבט לי בלב כי לא רציתי שהיא תחשוב שאני לא יכולה לעשות את זה ולא רציתי שהיא תצטרך לארח לבד ואז היא תחשוב שהיא בכלל לא צריכה אותי ושאני סתם ילדותית ומפונקת ואמרתי לה "לא גבירתי בבקשה תני לי לארח" והיא אמרה "את בטוחה?" ואני ירדתי על הברכיים ואמרתי "כן גבירתי בבקשה אני רוצה לארח" והיא אמרה "טוב קומי עכשיו עוד מעט אמא שלך תגיע".
קמתי ושאלתי את גבירתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה שנחכה לאמא שלי ושבינתיים אני אכין עוגה בצלחות ושאלה שוב אם בדקתי שיש במה לכבד ואמרתי לה שכן והיא הלכה לשבת בסלון ולחכות ואני חיכיתי במטבח ונורא רציתי להיות איתה בסלון אבל ידעתי שאסור לי. כשאמא שלי הגיעה גבירתי אמרה לי לפתוח את הדלת ואני פתחתי וזה היה נורא מוזר לפתוח את הדלת אצל גבירתי ולראות את אמא שלי שם והיא נכנסה ונתנה לי נשיקה ושוב כל המחשבות עלו לי בראש אבל ניסיתי לשכוח מזה בכוח ולהתרכז והזמנתי אותה לשבת בסלון וגבירתי קמה אליה והן התחבקו ואמא שלי ישבה שם ואז שאלתי מה הן רוצות לשתות ואמא שלי אמרה שהיא תשתה קפה וגם גבירתי ביקשה והלכתי להכין את הקפה והרגשתי איך הידיים שלי רועדות שם. הבאתי את הצלחות עם העוגה לסלון וגבירתי אמרה לאמא שלי "זאת עוגה שהיא הכינה את חייבת לטעום" ואני חייכתי וזכרתי להגיש הכל על הברכיים ולא להתכופף עם הגב והסתכלתי על גבירתי להראות לה שאני יודעת את זה והיא חייכה ואז הבאתי את הקפה ואמא שלי שאלה אם אני לא שותה ואמרתי לה שלא ואז הלכתי בשביל להשאיר אותן לבד ועשיתי את עצמי עסוקה במטבח וקצת הקשבתי למה שהן דיברו ולא רציתי שגבירתי תדע שאני מקשיבה אבל נורא דאגתי שבאמת הכל יקרה כמו שחשבתי לפני זה ושאמא שלי תדבר איתה על זה שאני כל הזמן עובדת והיא לא רואה אותי וכל זה. שמעתי שגבירתי אמרה לה שהיא שמעה שנסענו אתמול לטייל ואמא שלי הסבירה לגבירתי איך מגיעים לשם ואז הן דיברו על זה שאני מתבגרת ונהיית יותר מסודרת ושהחדר שלי מסודר ואמא שלי אמרה לגבירתי תודה על זה שהיא נותנת לי לישון אצלה וזה היה מוזר כי חשבתי שאמא שלי לא אוהבת את זה והיא תגיד לגבירתי שזה לא מוצא חן בעיניה ואז גבירתי שאלה את אמא שלי אם סיפרתי לה על המיטה ואמא שלי אמרה "איזו מיטה?" וגבירתי אמרה "היא לא סיפרה לך?" ואז היא קראה לי ואמרה "תראי לאמא שלך את המיטה שלך" ואמא שלי קמה ונראתה מבולבלת כזאת ואני לקחתי אותה לחדר והראיתי לה את המיטה והיא שאלה "היא קנתה לך מיטה?" ואני אמרתי "כן" והסמקתי ואמא שלי אמרה "וואו" ואני אמרתי לה "לפני זה הייתי ישנה על הספה והיא רצתה שיהיה לי נוח" ואמא שלי שוב אמרה "וואו" ואז היא חזרה לסלון ואמרה לגבירתי "זה מדהים לא היית צריכה" וגבירתי אמרה "שטויות אחרי כל מה שהיא עושה בשבילי פה מגיע לה לישון כמו שצריך" ואמא שלי אמרה לה תודה אולי חמש פעמים ואני סתם עמדתי שם והסמקתי והרגשתי שאני לא יכולה לזוז.
בסוף אמא שלי אמרה "לא ידעתי שאת קונה לה ככה" ואני חשבתי שעכשיו היא תתחיל להגיד שזה יותר מדי וכל זה וגבירתי אמרה "זה מגיע לה" ואז היה שקט כזה ופתאום גבירתי אמרה "וגם היא לפעמים קונה לי מתנות נחמדות" ואני ישר חשבתי על המתנה שקניתי לגבירתי ליום הולדת ואמרתי לעצמי שלא יכול להיות שעכשיו היא תספר לה על זה ושמעתי את גבירתי אומרת "מה היא לא סיפרה לך?" ואמא שלי אמרה שלא והרגשתי שעוד מעט הכל מתפוצץ ואמא שלי מגלה הכל והולך להיות רע וצעקות וגבירתי אמרה לי "לא סיפרת לאמא שלך על המתנה החמודה שקנית לי?" ואני הרגשתי שאני מזיעה ועמדתי שם והלב שלי דפק ואפילו לא יכולתי לענות ואז גבירתי אמרה "היא קנתה לי בובה כזאת של פיה למשרד משהו מתוק כל כך" ואז כל הדם ברח לי מהפנים והרגשתי שאני עוד מעט מתעלפת ובקושי רואה מה שהולך מסביב ואמא שלי אמרה "פיה?" וגבירתי אמרה "כן אני תמיד אומרת לה שהיא פיה קטנה" ואמא שלי חייכה והסתכלה עלי ואמרה "כן היא מלאך" ואני ביקשתי סליחה והלכתי לשטוף את הפנים וקברתי את הראש מתחת לזרם של המים בכיור.
כשהוצאתי את הראש מהכיור ראיתי את גבירתי במראה והיא התקרבה אלי ואמרה "את בסדר?" ואני אמרתי בשקט "כן גבירתי" והיא אמרה "אל תקראי לי גבירתי עכשיו" ואני אמרתי סליחה והיא אמרה "כמעט התעלפת שם מה קרה?" והלב שלי עוד דפק ואמרתי לה שאני מצטערת אבל רצו לי בראש סרטים והיא צחקה מהביטוי הזה וליטפה לי את הראש ואמרה "את בעצמך סרט" ואני חייכתי והיא אמרה "תיגשי לשאול אם אמא שלך רוצה עוד משהו לשתות" ואני הלכתי לסלון ושאלתי את אמא שלי אם היא רוצה משהו לשתות והיא אמרה "משהו קר יש?" ואני אמרתי "בטח" כי קניתי כל מיני מיצים בבוקר ואמא שלי אמרה "משהו דיאט לא משנה מה" ואני שונאת שאומרים לי כזה דבר ולא אומרים לי פשוט מה רוצים אבל הלכתי ומזגתי לה מיץ תפוחים דיאט והגשתי לה והיא אמרה תודה וגבירתי כבר ישבה שם לידה ושאלתי אותה אם גם היא רוצה לשתות והיא אמרה שלא וזה בסדר ושאלה אם אני רוצה לשבת איתן בסלון ושוב חשבתי על השיחה הקשה שיכולה להיות אבל ישבתי והן דיברו על עבודה ועל פוליטיקה וכל מיני כאלה ובכלל לא עלי.
בסוף אמא שלי הסתכלה בשעון ואמרה לגבירתי שכבר מאוחר ושהיא בטח רוצה לנוח ואני מכירה את אמא שלי שהיא בטח אמרה את זה כי היא בעצמה עייפה ולא מרגישה נוח וגבירתי אמרה "זה בסדר אני שמחה שאת פה" אבל אמא שלי ככה התחמקה בנימוס ואמרה שהיא תלך ושהיא לא רוצה להטריח והסתכלה עלי ככה ורציתי להגיד לה שלא תגיד כאלה דברים כי זה בדיוק מה שאני פוחדת שגבירתי תתחיל לחשוב שאמא שלי לא רוצה שאני אעבוד יותר מדי למרות שלא עשיתי הרבה. גבירתי אמרה לי שאני אלך הביתה עם אמא שלי ורציתי להגיד לה שאני רוצה להישאר ולסדר ולהיות איתה ולהירגע ולשרת אותה כמו כל יום אבל גבירתי היתה מאוד החלטית ולא רציתי להתווכח וידעתי שזה מה שהיא רוצה שאני אעשה והיא לא כמו אמא שלי סתם אומרת בשביל הנימוס כי זה לא הסגנון שלה. היא אמרה לי "זה בסדר תסדרי פה מחר חמודה" ואני ואמא שלי הלכנו וזה היה נורא מוזר ובדרך אמא שלי שתקה וניסיתי לחשוב על מה היא חושבת ומה דעתה ובסוף סתם שאלתי "היה לך נחמד?" והיא אמרה "בטח חמודה היה מקסים" ואני שאלתי "את שמחה שאני עובדת שם?" והלב שלי דפק והיא אמרה "אני מאוד שמחה זה עושה לך ממש טוב והיא אשה מקסימה" ואני אמרתי "נכון" ואמא שלי חייכה אלי וברמזור היא ליטפה לי את הראש ואמרה לי "פיה את" ואני צחקתי ככה ואמרתי בלב תודה לגבירתי שהיא יודעת לשמור עלי אפילו במצבים כאלה שאני חושבת שהכל יכול ליפול.
בבית נכנסתי לחדר להירגע קצת וניסיתי לכתוב אבל יותר מדי התרגשתי ולא הצלחתי להתרכז ואז הלכתי להתקלח אבל אמא שלי היתה במקלחת וחיכיתי ופתאום הייתי נורא רעבה וכשאמא שלי יצאה מהמקלחת שאלתי אותה אם היא רוצה לאכול והיא אמרה "לכי להתקלח אני אכין לנו משהו" ורציתי להגיד לה שאני רוצה להכין אבל היא כבר הלכה למטבח והתחילה אז הלכתי להתקלח ורציתי להתקלח הרבה זמן כמו תמיד כי זה מרגיע אותי אבל יצאתי די מהר כי אמא שלי אמרה לי שהאוכל מוכן ואז ישבנו ואכלנו חביתות עם גבינה ולחמניות ואני לא יודעת איך ולמה אבל פתאום אמרתי לאמא שלי שאני שמחה שהיא באה היום והיא אמרה שגם היא שמחה ושזה גם נחמד שיש לנו ערב כזה שאני באה מוקדם וזה משהו שהיה יכול לעצבן אותי שהיא אמרה את זה אבל לא כעסתי כי אני חושבת שיותר הבנתי אותה ואת מה שהיא מרגישה.
לפני 18 שנים. 4 בדצמבר 2005 בשעה 17:58
