בבוקר הרגשתי שחסר לי משהו בלב והגעתי למסקנה שחסר לי הדבר הזה שיש לי כשאני עם גבירתי ומשרתת אותה באמת כי חוץ מזה הכל היה בסדר אבל אתמול לא יצא לי לשרת אותה כמו שרציתי גם כי לא היה לי מה לעשות כל היום וגם כי הייתי נורא עסוקה במתח הזה כשידעתי שאמא שלי תבוא וגם כשהיא היתה שם ובעצם גם בזמן הזה לא עשיתי הרבה ואז גבירתי אמרה לי ללכת עם אמא שלי הביתה. ישבתי עם הקפה והמחשב וחשבתי על כל הכלים שנשארו אצל גבירתי ושצריך לסדר שם את הבית וקיויתי נורא שגבירתי לא עשתה את זה בעצמה ושהיא באמת השאירה לי את העבודה הזאת להיום כמו שהיא אמרה. כשגבירתי התקשרה נורא שמחתי ואמרתי לה ישר שאני מתגעגעת ושאני רוצה לשרת אותה והיא אמרה שהיא דאגה לי אתמול כי היא לא ציפתה שיהיה לי קשה ואני ביקשתי סליחה על איך שהתנהגתי ואמרתי לה שהיו לי מחשבות לא טובות כשהיא אמרה לי שאמא שלי באה ולא יכולתי להתנתק מזה והיא שאלה איזה מחשבות היו לי ולא ידעתי אם אני באמת רוצה לספר לה כי הרי לא רציתי שהיא תתחיל לחשוב שאמא שלי מרגישה שאני יותר מדי שם אבל כבר התחלתי להגיד אז לא היתה לי ברירה. אמרתי לה שחשבתי שאמא שלי דיברה איתה על זה שהיא לא רוצה שאני אעבוד שם יותר וגבירתי היתה מופתעת מזה ואמרה שהיא דווקא התרשמה שאמא שלי שמחה שאני עובדת ואז גבירתי שאלה "את יודעת משהו אחר?" ואני אמרתי שאני לא יודעת כלום ואני רק מפחדת שהיא מרגישה ככה וגבירתי אמרה "אל תסתירי ממני דברים כאלה" ואני אמרתי שאני לא מסתירה אבל אני רק מרגישה ככה ושרק פעם אחת אמא שלי כעסה שלא הודעתי שאני לא באה מאוחר ביום שישי אבל זה לא היה קשור לזה שאני עובדת אלא לזה שלא הודעתי וגבירתי שאלה מתי זה היה ואמרתי לה והיא נזכרה ואמרה "אמרתי לך תמיד להודיע לאמא שלך כשאת ישנה אצלי" ואני אמרתי שאני מודיעה וזאת סתם היתה אי הבנה ולא רציתי שגבירתי תחשוב שבאמת נהיה מזה עניין כי זה באמת כבר עבר וראיתי שאמא שלי כבר בסדר עם זה שאני עובדת אצל גבירתי.
גבירתי שאלה מה אני עושה היום ואמרתי לה שאני צריכה לסדר ולנקות את הבית שלה ושאני רוצה לשרת אותה באמת והיא אמרה "אז תשמעי מה נעשה" ואני כבר לקחתי דף לרשום כי חשבתי שהיא עכשיו תיתן לי משימות אבל היא אמרה "לכי לשם תסדרי ותנקי כל מה שצריך שהבית יהיה מושלם כמו שאני אוהבת ואז בואי לכאן לקחת אותי לארוחת צהריים" ואני הייתי קצת מופתעת ושאלתי אותה "לעבודה שלך?" והיא אמרה "כן את יודעת איפה זה לא?" ואני צחקתי ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "טוב אז אני רוצה שתהיי פה ב-12 וחצי ונלך לאכול צהריים יחד" ואני אמרתי "כן גבירתי".
הגעתי לבית של גבירתי והסתכלתי על השעון כשעליתי במעלית וזה נראה לי כבר מאוחר מדי ושאין לי זמן עוד לפני שהתחלתי בכלל לעבוד. כשנכנסתי ראיתי שגבירתי רק העבירה את הכלים מהסלון למטבח וידעתי שהיא לא התאפקה ושהיה לה קשה לראות את הבית לא מסודר והודיתי לה בלב שהיא באמת השאירה לי את רוב העבודה. שטפתי כלים וניקיתי את השולחן בסלון ואז סידרתי גם את המיטה שלה וראיתי שבכל זאת יש לי עוד זמן אז שאבתי אבק מהספות וטיטאתי מהר את הבית ובדקתי שלא פיספסתי כלום ואז באמת הייתי צריכה לצאת כבר כי לא רציתי לאחר לגבירתי וסידרתי קצת את השיער כדי להראות מכובדת כמו שהיא תמיד אומרת לי ואז יצאתי. האוטובוס לא הגיע ואני כל הזמן הסתכלתי על השעון והייתי לחוצה וכבר חשבתי לקחת מונית וזהו אבל אז האוטובוס הגיע וקיויתי שהוא יסע מהר ושאני אגיע בזמן. הגעתי בדיוק בזמן אבל קצת הייתי צריכה לרוץ מהתחנה למשרד של גבירתי וכשנכנסתי הייתי מתנשפת כזאת ורצתי ישר למשרד שלה ודפקתי בדלת אפילו שהיא היתה פתוחה וגבירתי הרימה את הראש וראתה אותי וחייכה ואמרה "הגעת מתוקה" ואני רציתי להגיד "כן גבירתי" אבל ידעתי שאסור לי שם לקרוא לה ככה ואמרתי רק "היי" והיא אמרה "היי" וחייכה חיוך כזה שמבין שאני רוצה להגיד גבירתי ומתאפקת והיא אמרה לי להיכנס ולשבת ושהיא רק מסיימת לכתוב משהו ואז היא הסתכלה עלי ואמרה לי "מה את מתנשפת ככה? רצת?" ואני אמרתי לה "כן כי לא רציתי לאחר" והיא אמרה "מתוקה לכי לשתות משהו ותנוחי קצת" ואני הלכתי לשתות מים במטבח וגם נכנסתי לשירותים וסידרתי שוב את השיער כי הוא קצת התפרע לי כשרצתי והזעתי ושטפתי פנים וניסיתי להירגע עם הנשימות ואז חזרתי למשרד של גבירתי ושוב דפקתי בדלת כדי לא להפתיע אותה והיא קמה ואמרה "בואי נלך" ויצאנו והיא נעלה את החדר שלה ואמרה למזכירה שהיא יוצאת. חשבתי שנאכל באיזה בית קפה שתמיד היא אוכלת שם ליד העבודה שלה אבל היא לקחה אותי למכונית שלה ונסענו ולא רציתי לשאול לאן והיא שאלה "הספקת לסדר את הבית?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ושמחתי שאני כבר יכולה להגיד לה "גבירתי" והיא חייכה והמשיכה לשאול "שטפת את הכלים?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה אם ניקיתי גם את הספה ואמרתי לה ששאבתי אבק וטיטאתי והיא אמרה "יופי חמודה אז הספקת הכל" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקיויתי שהיא לא תמצא בבית משהו ששכחתי לעשות והיא אמרה "אני מרוצה ממך חמודה" ושמחתי ואמרתי "תודה גבירתי".
היא לקחה אותי למסעדה ליד הים והיה מזג אוויר נעים כזה ואכלנו שם והסתכלתי עליה והערצתי אותה על איך שהיא תמיד נראית אלגנטית ויפה כזאת ומרשימה וחשבתי איך בטח כולם חושבים את זה ומתיחסים אליה בכבוד כי הסתכלתי נגיד איך המלצרית היתה נחמדה כזאת ואפילו נראה לי שהיא קצת התרגשה כמו שאני תמיד מתרגשת כשגבירתי מדברת אלי וכשאני עושה בשבילה דברים כי היא כזאת כובשת. דיברנו שוב על מה שהיה עם אמא שלי ועל מה שאני מרגישה וחושבת שהיא מרגישה וגבירתי ראתה שאני מפחדת מזה ושאלה מה בדיוק מפחיד אותי ואמרתי לה שאני מפחדת שאם אמא שלי באמת תרגיש ככה ותגיד לה את זה אז היא לא תרצה אותי יותר. גבירתי הקשיבה וחשבה על זה ואז היא אמרה לי שקודם כל שאני אדע שאמא שלי לא דיברה איתה על זה אף פעם וכשאמא שלי אומרת לי שהיא לא דיברה איתה אני צריכה להאמין לה. היא גם אמרה לי שזה שהיא הזמינה אותה היה בדיוק בגלל שהיא רוצה לשמור איתה על קשר ושהיא לא תרגיש מנותקת ושהיא לא ידעה שאני מרגישה ככה ומפחדת כל כך וחשבה שאני סתם מתרגשת מהמצב. ואז היא שאלה למה לא סיפרתי לה על כל זה והשארתי את זה ככה עד שזה הגיע לפיצוץ כזה בתוכי ואמרתי לה שפחדתי לספר לה כי חשבתי שהיא ישר תגיד לי שהיא לא רוצה אותי יותר כי זה פוגע באמא שלי והיא אמרה "אם זה מה שהייתי מחליטה אז זה מה שהיה קורה אבל את לא יכולה להחליט בשבילי ולהשאיר אותי בלי שום ידיעה" ואני שוב אמרתי לה שפחדתי והיא אמרה "כבר ראית שאת יכולה להיות אמיצה והפחד הוא לא תירוץ להסתיר ממני דברים שאת מרגישה" ואני שתקתי והיא אמרה "אם את מסתירה ממני את מה שאת מרגישה את מסכנת את עצמך כי אני עלולה לפגוע בך ולא לדעת את זה בכלל" ואז התחילו לרדת לי דמעות והתביישתי שיראו את זה כי יחשבו שהיא פגעה בי וזה לא ככה כי אני כל כך אוהבת אותה. ביקשתי ממנה סליחה על זה והבטחתי שאני אספר לה מה אני מרגישה והיא נתנה לי יד ולא אמרה לי להפסיק לבכות אלא רק נתנה לי טישו וניסתה להרגיע אותי ואמרה "את ילדה אמיצה ומדהימה ואני יודעת שזה לא קל לך" ואני אמרתי לה שהיא תמיד מרגיעה אותי וכשאני אצלה ומשרתת אותה אני מרגישה הכי טוב בעולם והיא אמרה "אני שמחה לשמוע את זה" ואז שאלתי אותה אם היא עוד רוצה אותי והיא חייכה ואמרה "בטח שאני רוצה אותך חשבת שלא?" ואני אמרתי שאני כבר מבולבלת לגמרי ולא יודעת מה לחשוב והיא אמרה "אני רוצה אותך את שומעת?" ואני שאלתי "את רוצה שאני אהיה משרתת שלך" והיא היתה מופתעת שאמרתי את זה ככה בחוץ והסתכלה רגע מסביב ולי לא היה איכפת שישמעו ורק רציתי לשמוע את זה ממנה והיא שתקה רגע ואז לחצה לי ככה על היד שאני אסתכל עליה והיא הסתכלה לי ממש בעיניים ואמרה "אני רוצה שתהיי משרתת שלי" והלב שלי קפץ.
אחרי שנרגעתי קצת וגבירתי כל הזמן ישבה והחזיקה לי את היד פתאום הרגשתי שנהיה מאוחר ואני סתם גרמתי לה לצאת מהעבודה לכל כך הרבה זמן ואמרתי לה "את לא צריכה לחזור לעבודה?" והיא חייכה ואמרה "לא. אני איתך היום" ואני לא הבנתי ושאלתי למה היא מתכוונת והיא אמרה "את לא רואה? אני איתך היום ילדה שלי" ואני לא ידעתי מה להגיד והיא אמרה "בואי נשלם ונחזור הביתה" ואז היא קראה למלצרית ואני ניסיתי לסדר את הפנים והשיער אבל ידעתי שהמלצרית בטח כבר ראתה איך שבכיתי ואולי גם שמעה את מה שדיברנו אבל לא היה איכפת לי. כשקמנו והלכנו למכונית הרגשתי שאני ממש רועדת וגבירתי חיבקה אותי וממש הרגשתי שהיא מחזיקה אותי ושאם היא לא היתה שם הייתי נופלת.
הגענו הביתה וגבירתי נעלה את הדלת ואמרה "משרתת שלי" ואני עמדתי מולה ואמרתי "כן גבירתי" והתרגשתי כאילו זאת הפעם הראשונה כי אחרי השיחה שלנו במסעדה זה באמת היה כאילו היא עכשיו לוקחת אותי בתור משרתת והיא אמרה "בואי נראה איך סידרת פה" ואני הלכתי אחריה והיא עברה בבית והסתכלה איך הכל מסודר ונקי והיא אמרה לי "יפה מאוד משרתת" ואני שמחתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא הלכה לחדר שלה ואני עוד באתי אחריה והיא התישבה על המיטה ואמרה "תורידי לי את הסנדלים" ואני התכופפתי והורדתי לה את הסנדלים והיא ככה כופפה והזיזה את האצבעות ברגליים ואני ירדתי עוד ממש על הרצפה ונישקתי לה את האצבעות והיא נשענה אחורה על המיטה ואני המשכתי ללקק שם ולעשות מסג' עם הידיים שלי והיא אמרה "את אוהבת את זה" והיא לא שאלה אלא ממש אמרה ואני אמרתי "כן גבירתי" והמשכתי ככה לפנק אותה ברגליים עד שהיא אמרה לי לקום ואני חשבתי שעשיתי משהו לא בסדר והסתכלתי עליה והיא אמרה "לכי תכיני לי אמבטיה" ואני רצתי לאמבטיה אפילו שהיא לא אמרה לי לרוץ ואירגנתי אותה מהר עם נרות וכל הדברים שאני תמיד עושה ומילאתי מים נעימים עם קצף ואז גבירתי באה לאמבטיה והיא עוד היתה לבושה והיא עמדה לידי והסתכלה לי לתוך העיניים ואני הרגשתי את הברכיים שלי חלשות ומתקפלות וירדתי לרצפה וגבירתי שאלה "האמבטיה מוכנה בשבילי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אני אמורה להיכנס לשם לבושה?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והתחלתי להפשיט אותה והידיים שלי רעדו והיא אמרה לי לקפל את הבגדים שלה יפה בצד וכשהיא היתה ערומה עזרתי לה להיכנס למים והיא נשכבה באמבטיה ואמרה שזה נעים ואני שמחתי והיא ביקשה סיגריה ולימונצ'לו ואני הלכתי למזוג לה והגשתי לה את השתיה והסיגריה עם מאפרה והיא ביקשה ממני להחזיק את המאפרה וככה הייתי על הברכיים והחזקתי אותה עד שהיא סיימה לעשן.
אחר כך שמתי את המאפרה בצד והתחלתי לרחוץ את גבירתי עם הספוג והערצתי את כל הגוף שלה ולא היה איכפת לי שהבגדים שלי קצת נירטבים ואחרי שסיימתי ממש כאבו לי הידיים מרוב מאמץ וגבירתי ביקשה שאני אשב בפינה לנוח וישבתי שם והיא המשיכה לשכב באמבטיה עוד קצת ואז היא אמרה "משרתת מגבת" ואני קפצתי מהמקום והחזקתי את המגבת שלה והיא קמה ועטפתי אותה במגבת וניגבתי אותה ואחרי זה היא שאלה אותי אם גם אני רוצה להתקלח ואמרתי לה שאני רוצה לשרת אותה ואני יכולה להתקלח אחר כך והיא אמרה "חשבתי שאת אוהבת לעשות אמבטיה כאן" ואמרתי לה שאני מאוד אוהבת והיא אמרה "אז למה את לא מבקשת?" ואני אמרתי "אני יכולה בבקשה לעשות אמבטיה במים שלך גבירתי?" והיא אמרה "תתפשטי" ואני התפשטתי מהר והיא הסתכלה ואז היא שאלה אותי "מה את חושבת על הגוף שלך?" ואני ידעתי שהיא לא אוהבת שאני אומרת שאני שמנה ושאני לא אוהבת את הגוף שלי ושתקתי והיא אמרה "תגידי לי רק את האמת" ואני אמרתי לה "אני חושבת שאני שמנה" והיא הסתכלה עוד רגע ואמרה לי "תיכנסי לאמבטיה תתרחצי" ואני רציתי שהיא תגיד מה היא חושבת על מה שאמרתי אבל היא לא אמרה והיא רק אמרה לי "שימי את הבגדים שלי בכביסה אחר כך" ויצאה מהאמבטיה ואני נשארתי שם לבד. התרחצתי וכל הזמן חשבתי על זה שהיא לא אוהבת שאני אומרת שאני שמנה אבל אני באמת צריכה לרדת במשקל ואני לא יכולה להפסיק להרגיש ככה. לא רציתי להישאר באמבטיה יותר מדי כי אחרי כמה דקות התחלתי להרגיש שאני סתם מתפנקת ושזה לא טוב ואז שטפתי את עצמי ורוקנתי את האמבטיה ויצאתי והתנגבתי מהר ויצאתי וגבירתי ישבה בסלון ושאלתי אותה מה היא צריכה והיא אמרה "סידרת את האמבטיה?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והלכתי לסדר שם הכל ואחרי זה באתי שוב לשאול מה היא רוצה והיא ראתה טלויזיה וביקשה שאני אביא לה עוגיות והבאתי כמה עוגיות על צלחת ולא ידעתי כמה להביא וכשבאתי שאלתי אותה אם להביא יותר והיא הסתכלה עלי כמו שהיא הסתכלה באמבטיה ואמרה לי "לכי תתלבשי ותבואי לכאן" ואני הלכתי להתלבש וחשבתי שאולי גם היא בעצם חושבת שאני שמנה ולא רוצה לראות את הגוף שלי ככה ואז חזרתי והתישבתי על הרצפה לידה והיא אכלה את העוגיות ואז פתאום היא סובבה לי את הראש אלי ונתנה לי עוגיה לתוך הפה ואני אכלתי ואמרתי "תודה גבירתי" עם פה מלא כזה ואחרי שסיימתי את העוגיה גבירתי שאלה "מה אמרת?" ואני אמרתי שוב "אמרתי תודה גבירתי" והיא אכלה עוד עוגיה ואני המשכתי לשבת שם ואז אספתי את הפירורים שנפלו לי ורציתי שהיא תראה שאני אוכלת אותם ומנקה אבל אני לא יודעת אם היא שמה לב.
ככה ישבנו ולא ידעתי מה להגיד בגלל שדיברנו כל כך הרבה והרגשתי שממש שפכתי את הלב בצהריים וכל פעם שנזכרתי בזה היו לי דפיקות לב שוב ולא רציתי כל הזמן לשאול את גבירתי מה היא צריכה כי זה יכול להציק וידעתי גם שאם היא תרצה משהו היא תגיד לי ובסוף היא ליטפה לי את הראש ואני הרגשתי פתאום בטוחה כזאת והיא אמרה "משרתת שלי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "סיימת לסדר הכל?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והרגשתי שעכשיו היא תגיד לי ללכת והיא אמרה "שטפת את הכלים?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא נתנה לי את הצלחת של העוגיות שהיתה ריקה ואמרה לי "אני רוצה עוד כוסית ואת הצלחת הזאת תשטפי" ואני רצתי להביא לה את הלימונצ'לו והבאתי לה גם סיגריות ומאפרה אפילו שהיא לא ביקשה והיא חייכה וידעתי שזה היה טוב שהבאתי את זה ואחר כך הלכתי לשטוף את הצלחת וכשסיימתי באתי שוב לסלון והיא שוב שאלה "הכל מסודר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא באמת אמרה לי "את יכולה ללכת משרתת" ואני הפעם לא התווכחתי ולא אמרתי כלום ורק אמרתי לה "תודה גבירתי" והלכתי לקחת את התיק ובדרך לחדר חשבתי שאולי זה נשמע כאילו אני אומרת תודה על זה שהיא נותנת לי ללכת וזה לא מה שהתכוונתי אז לפני שהלכתי אמרתי "תודה גבירתי שאת נותנת לי להיות משרתת שלך" והיא חייכה ואמרה "לילה טוב פיה שלי" והלכתי הביתה והייתי שמחה ממש כמו בפעם הראשונה.
לפני 18 שנים. 6 בדצמבר 2005 בשעה 7:39
