התעוררתי די מאוחר אבל אחרי רגע נרגעתי כי ידעתי שאני לא צריכה ללכת לגבירתי היום וחשבתי על כמה אני מאושרת מאתמול שהייתי עם אבא שלי וכמה אני אוהבת אותו ושוב התרגשתי מזה. שתיתי קפה בחלון למרות שהיה לי קצת קר ואז ישבתי עם המחשב וכתבתי ביומן וקראתי ואחר כך גבירתי התקשרה ונורא שמחתי שהיא לא שוכחת אותי ושהיא מתעניינת. היא אמרה שהיא לא רצתה להפריע אתמול אבל שמאוד מעניין אותה איך היה לי עם אבא שלי ולדעת שאני שמחה ואמרתי לה שאני מאוד שמחה וסיפרתי לה הכל על הטיול בירושלים ועל המסעדה בערב ובעיקר איך ישבנו עם אמא שלי בסלון ואיך הרגשתי טוב שם וגם על המתנות שאבא שלי הביא והיא אמרה שהיא שולחת לי חיבוק ענק ושהיא כבר מתגעגעת ואמרתי לה שגם אני מתגעגעת והיא אמרה שאני לא אחשוב עליה יותר מדי ושאני אתרכז באבא שלי בתקופה הזאת ושאני לא אדאג ואנחנו לא נפרדות והיא אמרה גם שאני ממשיכה להיות משרתת שלה גם כשאני לא ממש איתה וזה ממש עשה לי טוב לשמוע את זה כי אני צריכה לדעת שהיא רוצה אותי ושאני טובה בשבילה ובזמן האחרון יוצא לי לחשוב הרבה על איך היא מרגישה ואיך היא מתיחסת לכל זה ואני זוכרת שהיא אמרה לי בהתחלה שגם לה זה לא קל ולא משהו רגיל וזאת פעם ראשונה ואני נורא רוצה שזה יצליח ושגם היא תחשוב שזה משהו טוב ושהיא רוצה להמשיך את זה.
בכלל הייתי נורא מאושרת גם מהשיחה עם גבירתי וגם מזה שאבא שלי פה ושאנחנו נבלה ביחד ונורא רציתי ממש לצעוק מרוב אושר והלכתי להתקלח וישבתי שם אולי שעה מתחת למים ושם באמת הרגשתי חופשיה ולא צעקתי אבל דיברתי ממש בקול ואמרתי תודה לאבא שלי ולאמא שלי ולגבירתי ולעולם שעושה לי טוב ככה ולא רציתי שזה יגמר. יצאתי מהאמבטיה וייבשתי את השיער ונזכרתי איך אני מטפלת ככה בגבירתי ופתאום עלו לי כל הגעגועים ונורא רציתי להיות איתה ולפנק אותה ככה והרגשתי שזה לא פייר שאני מפנקת את עצמי ולא אותה למרות שהיא תמיד אומרת לי להיות מטופחת ולשמור על עצמי ולהיות מכובדת כי ככה היא רגילה ואוהבת ואמרתי לעצמי שאני עושה את זה בשבילה ואפילו אם אני לא נפגשת איתה היום וגם לא אתמול ובכלל בתקופה הזאת אני לא אראה אותה הרבה אני עדיין צריכה להרגיש שאני עושה דברים בשבילה וזה נורא חשוב לי. אחר כך אבא שלי התקשר ואמרתי לו כמה נהניתי אתמול ואפילו סיפרתי לו שהיה לי נורא טוב שישבנו ככה בסלון שלושתנו ואמרתי לו שזה יותר חשוב לי מכל המתנות והוא אמר שהוא יודע ושהוא מבין אותי ושהוא אוהב אותי כל הזמן ושאני לא אחשוב אף פעם שבגלל שהוא רחוק ממני אז הוא פחות אבא שלי או פחות דואג לי ואמרתי לו שאני יודעת את זה ושאני לא חושבת ככה אף פעם. הוא אמר שיש לו היום סידורים וקצת עבודה לעשות ושהוא לא יודע אם נספיק להיפגש אבל שהוא בטוח יתקשר עוד פעם ואמרתי לו שיעשה מה שהוא צריך לעשות ושאני לא כועסת או משהו ולא נעלבת ושאני מבינה שיש לו עוד דברים שהוא צריך לעשות כשהוא סוף סוף בא לארץ ושאני לא היחידה והוא אמר שאני הכי חשובה ואני כן היחידה בשבילו ושהוא שמח שאני מקבלת את זה ככה בצורה בוגרת והוא שוב אמר "איך הילדה שלי כבר גדלה" ואני דווקא הרגשתי איתו יותר כמו הילדה הקטנה שהייתי פעם למרות שאני כבר באמת מתנהגת בצורה יותר בוגרת ושמחתי אחר כך כשחשבתי על זה שזה באמת משהו שהוא כבר חלק ממני וזה אומר שבאמת השתניתי.
אחר כך התקשרתי לטלי כי הייתי חייבת לדבר ולספר וטלי היא כזאת מקסימה וכזאת חברה טובה שלי עכשיו ואני מספרת לה הכל ובאמת סיפרתי לה שוב כל מה שהיה וכל מה שאני מרגישה והיא נורא שמחה בשבילי ושאלה איך גבירתי מקבלת את זה ואמרתי לה שהיא ממש עוזרת לי ואומרת לי כל הזמן שאני אהיה עם אבא שלי ואתרכז בו ומצד שני מרגיעה אותי שאני עדיין שלה ושלא קרה שום דבר רע בינינו וטלי אמרה שזה מקסים שהיא לא מקנאה או משהו ואני אמרתי לה שברור שאין לה מה לקנא ושהיא כזאת מושלמת ותמיד יודעת להרגיש ולהחליט את הדברים הנכונים וטלי אמרה פתאום "אוף הלואי שהיתה לי אהבה כזאת" ואני לא ידעתי למה היא התכוונה ושאלתי אותה אם היא פתאום חושבת גם להיות משרתת כי הייתי מופתעת מזה אבל היא צחקה ואמרה שלא לזה היא התכוונה והיא רק רוצה את ההרגשה הזאת שאני מדברת עליה שיש מישהי שאוהבת אותי ודואגת לי ואני אוהבת אותה וזה חסר לה ואחר כך היא אמרה שהיא חשבה שיהיה לה טוב בלי הצבא כי היא שנאה להיות שם אבל פתאום היא מרגישה קצת לבד ושפתאום ריק לה בחיים ואז היא חושבת את כל המחשבות האלה ואני אמרתי לה שאולי ניפגש כי באמת הייתי עצובה בשבילה ולא רציתי שהיא תרגיש ככה ורציתי שהיא תדע שאני חברה שלה ושתמיד יש לה אותי ושלא תרגיש בודדה. היא שאלה אם אני בטוחה שזה בסדר כי בטח אני רוצה להיות עם אבא שלי והכל ואמרתי לה שברור שזה בסדר ושכנראה אני לא איפגש איתו היום אז שתבוא והיא השביעה אותי שאם הוא ירצה להיפגש איתי שאני אגיד לה בכנות ושאני לא ארגיש לא נעים והבטחתי לה.
היא באה ואכלנו צהריים יחד וישבנו ודיברנו ואמרתי לה את כל מה שאני מרגישה שזה כואב לי שהיא ככה בודדה ושתדע שאני חברה שלה ושהיא תמיד יכולה לבוא אלי ולדבר איתי והיא נורא התרגשה מזה וחיבקה אותי ואמרה לי תודה ושאני מקסימה ורציתי שהיא תצחק ולא תבכה ואמרתי לה "אל תדאגי נמצא לך כלה" והיא באמת צחקה מזה ואז היא סיפרה לי אולי בפעם הראשונה איך שבהתחלה היא חשבה שזה סתם מחשבות סוטות שיש לה בראש ושזה משהו שיעבור ושזה אולי בגלל שהיא תמיד היתה לבד כזאת ואחר כך היא התחילה לחשוב על כל מיני דברים שהיו לה בבית ובילדות ושאולי משהו גורם לה להרגיש ככה ורק לא מזמן היא הבינה שאולי היא פשוט ככה ולא צריך כל הזמן לחפש הסברים ותירוצים ועכשיו בגלל שיותר נוח לה עם זה אז יותר קשה לה כי היא לבד ואני הקשבתי למה שהיא מספרת ויכולתי להזדהות עם הרבה מזה וסיפרתי לה איך גם אני בהתחלה אחרי שהיכרתי את גבירתי והתחילו לי המחשבות על להיות משרתת שלה חשבתי שאני חולת נפש וכשהמחשבות האלה המשיכו התחלתי אפילו לפחד וכל התקופה שהייתי בצבא זה הטריד אותי ושיגע אותי ולקח לי המון זמן להגיד לעצמי שזה לא משהו זמני וזה אולי לא יעבור עד שאני אנסה ועכשיו אני מרגישה שזה פשוט אני וזה הכי טוב בשבילי. זאת היתה שיחה מאוד אישית ומרגשת ונורא שמחתי שיש לי עם מי לדבר ככה על הדברים האלה וידעתי שטלי יכולה להבין אותי וקיויתי שהצלחתי לעודד אותה ולהראות לה שהיא צריכה לקבל את עצמה כמו שהיא כי סתם להרגיש אשמה ולא נורמלית זה פשוט נזק וזה גם לא הוגן כי זה לא המצב.
אחרי הצהריים היא הלכה ואני נשארתי לבד אבל אחרי כמה דקות אמא שלי חזרה וישבתי איתה קצת לשתות קפה ודיברנו ואחר כך היא הלכה לנוח ואני גם הלכתי לחדר וכתבתי ובערב ישבתי איתה בסלון כי לא רציתי שהיא תרגיש לבד בימים האלה ואמרתי לעצמי שאם כבר אני לא עובדת ואני צריכה להיות בבית ולא אצל גבירתי אז אני לא רוצה יותר מדי להיות סגורה בחדר וכדאי שאני אשב עם אמא שלי ואפילו אם לא נדבר כל הזמן על הכל גם סתם לשבת ולראות טלויזיה זה בסדר ולא היה איכפת לי מה אנחנו רואות וחשבתי איך פעם הייתי תמיד יודעת מה אני רוצה לראות וקובעת אולי גם בשביל אמא שלי מה היא תראה בטלויזיה ועכשיו זה יותר קטע של להיות איתה ביחד. אחר כך אבא שלי התקשר ובכוונה דיברתי איתו מהסלון כדי שאמא שלי לא תחשוב שאני מסתירה ממנה ולא משתפת אותה. אבא שלי סיפר שהוא עבד כל היום ושאל אם מחר אני פנויה ואמרתי לו שאני צריכה לעבוד אבל רק עד אחרי הצהריים כי זה היום של הנקיון והוא קיבל את זה יפה ואמר שזה חשוב שאני אעבוד ואנחנו ניפגש בערב ושוב חשבתי על גבירתי ואיך שהיא אמרה לי לא להישאר שם אחרי הנקיון ולא לחכות לה ושבהתחלה הרגשתי קצת רע עם זה אבל אני יודעת שהיא חושבת עלי ושהיא ידעה שאני צריכה להיות עם אבא שלי והיא עושה את זה בשבילי ואני צריכה לחשוב איך אני אראה לה שאני כל כך מעריכה את זה ומודה לה על זה.
לפני 18 שנים. 14 בדצמבר 2005 בשעה 6:29