חלום מתגשם

קמתי בבוקר ונזכרתי שהיום אני מנקה את הבית של גבירתי וזה שימח אותי כי זה היה כאילו לחזור למקום שאני אוהבת ולדברים שאני אוהבת לעשות ושאני יודעת שהם מרגיעים אותי. שתיתי קפה וקצת הייתי במחשב כמו כל בוקר אבל כבר לא היתה לי סבלנות והתארגנתי מהר ויצאתי. כשהייתי בדרך גבירתי התקשרה ורצתה להזכיר לי שאני מנקה היום ודווקא אהבתי את זה שהיא מזכירה לי ואומרת לי לנקות ולא שואלת אותי בנימוס כמו שאמא שלי עושה כשלא נעים לה לבקש. אמרתי לה שאני זוכרת ושאני אנקה טוב והיא הזכירה לי לא לחכות לה. בדרך קניתי גם פרחים חדשים כדי שיהיו לה בהפתעה כשהיא תחזור אחרי שאני אלך וגם כדי שהבית שלה יהיה יפה ומושלם כי אני לא נמצאת שם עכשיו כל יום ולא יכולה להגיד שאני אדאג לדברים ביום אחר.

חשבתי שאולי אני אמצא הרבה כלים במטבח ושהיא תשאיר לי בכוונה הרבה עבודה אבל כשהגעתי ראיתי שהבית די מסודר וקצת היה לי חבל שגבירתי עושה את זה בעצמה וכאילו היא לקחה לי את התפקיד אבל ידעתי שהיא כזאת והיא לא יכולה לחיות בבית מבולגן ואז הצטערתי שאני לא יכולה לבוא אליה כל יום אפילו לקצת רק בשביל לסדר ולדעת שאני ממשיכה לשרת אותה כי ממילא אני לא כל הזמן עם אבא שלי כי גם הוא עסוק קצת ואז יוצא שאני לבד בבית ומשתעממת בזמן שאני יכולה לנקות ולסדר את הבית של גבירתי כמו שאני צריכה וכמו שאני רוצה. סידרתי את הפרחים באגרטל והתחלתי ישר לסדר ולנקות ועשיתי את זה מהר לא בגלל שרציתי לסיים מהר וללכת אלא בגלל שאני אוהבת לעבוד מהר ולהרגיש שאני מתאמצת כשאני מנקה את הבית של גבירתי. כשסידרתי את המיטה שלה והחלפתי את הסדין והמצעים נזכרתי איך בפעם שעברה שמתי בכיס שלי כמה שערות שלה וניסיתי להיזכר איפה זה עכשיו ואז נזכרתי ששמתי את המכנסיים ההם בכביסה ואולי אמא שלי כבר כיבסה את זה וחשבתי שאני חייבת לזכור להוציא את השערות האלה מהמכנסיים ואולי לזרוק אותן כי לא ידעתי מה אני רוצה לעשות איתן ולא רציתי שגבירתי תגלה את זה אפילו שאין לזה הרבה סיכוי לקרות אבל היא יכולה פתאום לבדוק את הכיסים שלי. המשכתי לסדר ולנקות ועשיתי כביסה ופתאום התעכבתי ככה וליטפתי את הבגדים של גבירתי ואפילו הרחתי את החולצה שלה בשביל להיזכר בה ועצמתי עיניים ושקעתי קצת לחלום כזה שהיא קרובה אלי ועומדת לידי ואז פתאום פתחתי את העיניים כי החלום הזה נורא הבהיל אותי ופתאום חשבתי שאולי היא באמת עומדת לידי והיא רואה אותי ככה חולמת ולא עושה כלום וממש דמיינתי אותה עומדת בכניסה וכועסת ואני יושבת על הברכיים ומסתכלת עליה ולא יודעת להסביר לה מה עשיתי והלב שלי התחיל לדפוק רק מהמחשבה הזאת וישר הסתכלתי מסביב ואחרי זה גם הלכתי מהר בכל הבית ובדקתי שהיא לא שם ושמתי מהר את החולצה בכביסה ונרגעתי קצת ואז כעסתי על עצמי שהגעתי למצב כזה שאני נרגעת בגלל שגבירתי לא בבית ושנאתי את עצמי על זה כי אני יודעת שאני אוהבת אותה ותמיד רוצה שהיא תהיה לידי אפילו כשהיא כועסת כי היא אף פעם לא כועסת סתם וזה תמיד בצדק וכשמגיע לי וממש רציתי להכאיב לעצמי בגלל זה אבל גבירתי לא מרשה לי לעשות דברים כאלה ואז שוב התחלתי לזמזם שירים כמו שאני עושה כשאני מבולבלת או נבוכה ממשהו.

המשכתי לנקות והרגשתי גם שביזבזתי יותר מדי זמן על כל המחשבות האלה וניסיתי לשכוח מהכל ופשוט לעבוד אבל לא יכולתי וכשניקיתי את האמבטיה ושיפשפתי אותה ממש חזק מרוב עצבים הרגשתי שאני מתחילה לבכות והדמעות שלי נפלו על האמבטיה והייתי צריכה לנקות אותה שוב והלב שלי התחיל לדפוק וכל מה שרציתי זה שגבירתי תהיה שם ואפילו סתם תעמוד לידי ולא תגיד כלום ופתאום כל הבית שלה נראה לי גדול וריק והשקט הזה שאני תמיד אוהבת פתאום הפחיד אותי והפך לי את הבטן מבפנים. אף פעם לא הרגשתי ככה אצל גבירתי ואני לא יודעת מה קרה לי ולא יכולתי לעצור את הדמעות והמשכתי לנקות ממש בכוח עד שכאבו לי הידיים והייתי כולי מזיעה והשיער שלי היה פרוע ורצתי לחדר של גבירתי וקברתי את הראש בתוך הסדין שלה ואז ממש הבכי שלי התפרץ ובכיתי ממש בקול וחפרתי עם הראש בתוך הסדין כאילו שאני מצמידה אותו לגבירתי וליטפתי את הסדין והשמיכה ולא היה איכפת לי כבר שהיא תבוא ותראה אותי ככה ותכעס שאני לא עובדת. אחרי כמה דקות אמרתי לעצמי שאני חייבת להמשיך לנקות ולא יכול להיות שאני ארגיש ככה ושנאתי את עצמי אבל ידעתי שמרוב שאני כועסת על עצמי זה בדיוק מה שקורה וזה מין מעגל כזה שלא נגמר ואני חייבת לצאת ממנו והרגשתי חלשה כזאת וקטנה וכל המחשבות האלה שאני בוגרת וגדולה נראו לי פתאום סתם שטויות שאמרתי לעצמי בזמן שאני בעצם סתם ילדה ולא מסתדרת עם הדברים הכי פשוטים. קמתי מהמיטה של גבירתי והרגשתי שהברכיים שלי ממש כואבות מאיך שלחצתי אותן על הרצפה ואז ראיתי שכל הסדין של גבירתי היה ספוג שם בדמעות שלי והוצאתי אותו והחלפתי אותו ואז גם החלפתי את כל המצעים כי זה לא מכובד לשים סט לא תואם אבל המכונה היתה באמצע הכביסה כבר ולא יכולתי להפסיק אותה באמצע ולשים את המצעים וידעתי שגבירתי תגלה את זה כשהיא תבוא ותשאל אותי כי אני לא אפעיל מכונה רק בשביל המצעים האלה ועוד כמה דברים קטנים שנשארו. שמתי את המצעים שנרטבו מהדמעות שלי בארון של הכביסה ואז המשכתי לנקות ובגלל שהרגשתי כזאת מלוכלכת ושליכלכתי הכל עם הבכי שלי ניקיתי מחדש את כל האמבטיה ואחר כל את השירותים ואז המשכתי לנקות את הבית. אחר כך קיפלתי את הכביסה וסידרתי בארון וכשסיימתי היתה לי הרגשה ששכחתי משהו ועברתי בכל הבית אולי חמש פעמים לבדוק שהכל מסודר ונקי ולא שכחתי שום חדר ושום פינה ואז רציתי להתקשר לגבירתי להגיד לה שסיימתי ולשאול אם אני יכולה ללכת וגם רציתי לספר לה על הסדין שהחלפתי פעמיים כי לא רציתי שהיא תגלה את זה לבד אבל לא ידעתי אם אני יכולה להתקשר כי אני לא רוצה להפריע לגבירתי. הלכתי שוב לבדוק שכל הבית מסודר ועשיתי את זה סתם בשביל למשוך זמן וכאילו בתור תירוץ להיות שם או לחכות שגבירתי תתקשר ובסוף החלטתי להתקשר אליה וזהו ואמרתי לעצמי שאם היא תכעס עלי אז זה בעצם מגיע לי ואני אדע לקבל את זה. התקשרתי אליה והידיים שלי ממש רעדו והיא דווקא ענתה לי ממש בשמחה ושאלה אם סיימתי לנקות ואמרתי לה שכן והיא אמרה שאם הכל מסודר אז אני יכולה ללכת ואפילו צריכה ללכת ואז אמרתי לה שיש לי משהו לספר לה והיא שאלה מה קרה ואמרתי לה שהיא תראה בכביסה מצעים שלא כיבסתי אבל זה לא המצעים שהיו אלא שהחלפתי פעמיים ושלא תכעס עלי והיא שאלה למה היא צריכה לכעוס ולמה החלפתי פעמיים מצעים ואמרתי לה שאני מתביישת להגיד לה אבל היא אמרה לי בקול שלה שתמיד מרעיד אותי ומחזיר אותי מכל המחשבות שלי למציאות "תגידי לי עכשיו למה החלפת לי את המצעים פעמיים" ואני אמרתי לה שבכיתי עליהם והיא לא הבינה וביקשה שאני אסביר לה ואז סיפרתי לה שפתאום התחלתי לבכות באמצע העבודה ולא יכולתי לשלוט על זה וביקשתי ממנה סליחה על זה והיא אמרה לי "תעזבי רגע את הסליחה ותסבירי לי שוב למה בכית" ואמרתי לה שאני לא יכולה להסביר ושזה כל מיני דברים שהצטברו לי בלב ושהרגשתי פתאום כזאת לבד וקטנה ואז היא שאלה למה בכיתי על הסדין שלה ואמרתי לה שרציתי להרגיש קרובה אליה ולא שלטתי על עצמי וקברתי את הראש בסדין שלה אחרי שכבר החלפתי אותו. גבירתי שתקה כמה שניות וזה הלחיץ אותי והתחלתי להזיע וניסיתי לדמיין איך היא מגיבה ומה היא חושבת ואז היא שאלה מה עשיתי עם המצעים שהחלפתי ואני אמרתי לה ששמתי אותם בארון של הכביסה כי כבר לא יכולתי לכבס אותם והיא שאלה אם שמתי מצעים חדשים ואמרתי לה שכן והיא שאלה איזה והסברתי לה והיא שאלה כל מיני שאלות כמו מה עשיתי כשהתחלתי לבכות ואיפה הייתי ואיך נרגעתי בסוף ואני עניתי לה על הכל הכי בכנות אבל לא הבנתי למה היא שואלת את כל זה ולמה היא לא אומרת לי מה היא חושבת על מה שקרה ואז היא אמרה "תשמעי חמודה שלי אני סומכת עליך שסידרת יפה וניקית את הבית כמו שאת יודעת ואני רוצה שתלכי הביתה ותשכחי מכל מה שהיה" ואני אמרתי לה שאני מבקשת סליחה על זה והיא אמרה "את מנסה בכוח להרגיז אותי? אמרתי לך לשכוח מזה" ואני אמרתי לה שאני לא מנסה להרגיז אותה וביקשתי סליחה גם על זה ואז חשבתי שזה שאני מבקשת סליחה זה מה שמרגיז אותה ואמרתי לה "גבירתי אני מתגעגעת אליך נורא" והיא אמרה "פיה שלי אנחנו ניפגש בקרוב" וזה שהיא אמרה לי פיה הפך לי את הבטן ואמרתי לה "אני רוצה שניפגש בקרוב גבירתי" והיא אמרה לי שאני אלך הביתה ושאני אבלה עם המשפחה שלי ושהיא תתקשר אלי מחר בבוקר ואני אספר לה הכל.

הרגשתי נורא מבולבלת בדרך הביתה כי מצד אחד גבירתי לא כעסה ומאוד הרגיעה אותי והיתה כזאת מלטפת ומצד שני אולי רציתי שהיא תכעס ואני יודעת שהיא אף פעם לא מסתירה ושבטוח שהיא לא אומרת לי סתם שהיא לא כועסת כי היא לא מפחדת אף פעם להגיד את האמת על מה שהיא מרגישה ואולי סתם היה חסר לי שהיא תהיה לידי ולהרגיש אותה ממש ואולי אני מפחדת שבגלל שכל השיגרה נשברה לי הכל יעלם וגבירתי תתחרט על זה שהיא לקחה אותי ושהיא יושבת ככה בבית בלעדי ופתאום רואה שהיא לא באמת צריכה אותי והיא לא תחזיק אותי סתם בשביל לרחם עלי אלא היא תגיד לי ללכת לתמיד. מרוב המחשבות האלה כמעט פיספסתי את התחנה שלי והגעתי הביתה עם דפיקות לב כאלה ורק אמרתי שלום לאמא שלי וישר נכנסתי לחדר וכתבתי הכל בשביל אולי להתמודד עם זה ולהירגע אבל זה לא הרגיע אותי ואז נכנסתי לאמבטיה והתקלחתי המון זמן והישפרצתי מים ממש חמים על הפנים שלי בשביל להרגיש את הכאב מבחוץ שאולי הוא יעביר לי את הכאב שבפנים וכשיצאתי הפנים שלי היו אדומות. כשחזרתי לחדר ראיתי שאבא שלי התקשר והשאיר לי הודעה והתקשרתי אליו חזרה והוא שאל איפה הייתי ואמרתי לו שהתקלחתי והוא שאל אם הדייט שלנו להערב עוד בתוקף וזה היה קצת מצחיק כי לפעמים אבא שלי מנסח דברים נורא מצחיק וחייכתי מזה ואמרתי לו שכן והוא שאל מתי נקבע ואני הייתי מבולבלת מכל זה שחזרתי מוקדם והכל ולא ידעתי אפילו מה השעה ובסוף קבענו. אחר כך ישבתי קצת עם אמא שלי ודיברנו והיא שאלה מה עשיתי היום וסיפרתי לה שניקיתי אבל לא סיפרתי לה את הכל וזה דווקא היה לי טוב כי כאילו מחקתי את כל הדברים המגעילים והלא נעימים שהיו והשארתי רק את מה שרציתי שישאר. אמרתי לאמא שלי שאני נפגשת היום עם אבא והיא חייכה ושמחה ואמרה לי למסור ד"ש וזה היה ממש משמח והבטחתי לה שאני אמסור לו.

אבא שלי אסף אותי ואז ראיתי שבמכונית יושבת גם החברה שלו ונכנסתי והוא הכיר בינינו אבל לא יכולתי ממש לראות איך היא נראית כי היה חושך. בדרך דיברנו והיא אמרה שהיא שמעה עלי המון ושאבא שלי ממש אוהב אותי ואני הסמקתי בחושך ולא ידעתי מה להגיד כי עליה הוא לא סיפר לי כלום. הלכנו למסעדה ואז ראיתי שהיא דווקא נראית חמודה והיא רק קצת יותר מדי מדברת וכל הזמן היא סיפרה דברים על איך שהיא היתה בגילי וכל דבר שאני התחלתי להגיד על עצמי ישר הזכיר לה דברים ואחרי חצי משפט שלי היא התחילה לספר סיפורים ואבא שלי דווקא חייך והיה כזה מרוצה ממה שהיא מספרת למרות שהוא בטח כבר מכיר את כל הסיפורים שלה. אני הייתי מנומסת וסבלנית אבל כל הזמן דברים הזכירו לי את גבירתי במיוחד כשהגישו לנו את האוכל והשתיה ושהמלצרית היתה נחמדה וחייכנית כזאת והחברה של אבא שלי אמרה לה "תודה חמודה" כאילו היא מכירה אותה. כשאבא שלי החזיר אותי הביתה כבר ממש היה לי כאב ראש אולי מהסיפורים של החברה שלו או מהיין או מזה שבעצם לא אכלתי כלום כל היום ואז בערב אכלתי המון והאמת שקויויתי שבפעם הבאה אני אפגש רק עם אבא שלי ולא איתה אבל ידעתי שבטוח שאני עוד אפגוש אותה.