קמתי מוקדם עוד לפני אמא שלי וישבתי עם הקפה עם המחשב וכתבתי. בזמן האחרון יותר קשה לי לכתוב כי כל מיני הרגשות מתבלבלות לי וכאילו החיים שלי קצת מבולבלים בעצמם וזה מקשה עלי להתרכז ולכתוב בצורה מסודרת כמו פעם אבל אני לא מרגישה פחות משרתת אלא נורא מתגעגעת לזה ורוצה את זה כל הזמן וחושבת ונזכרת איך זה היה כשהייתי אצל גבירתי כל יום כמעט וזה היה כל מה שהיה לי בחיים ועכשיו כאילו אני צריכה כל הזמן להרגיש דברים שונים במקביל ולהיות גם עם אבא שלי וגם עם אמא שלי ואפילו עם חברות וכל הזמן גבירתי בראש שלי ואני חושבת עליה. פעם הייתי יכולה לכתוב ביומן ככה רצוף ממש כאילו האצבעות שלי רצות לבד ועכשיו לפעמים אני נעצרת ולא יודעת איך לכתוב את מה שאני מרגישה ופתאום הולכת למקום אחר וקוראת דברים או עושה משהו אחר ואז אני חוזרת לזה ובכלל הכל מתנתק לי ואני שוכחת מה כבר כתבתי ומה לא.
ניסיתי להירגע ולכתוב פשוט את מה שקורה בלי לחשוב אבל גם זה היה קשה ושמעתי את אמא שלי מתעוררת ומתחילה לבשל ולעשות רעש עם הסירים והכלים וזה עוד יותר הוציא אותי מריכוז וקצת התעצבנתי עליה שהיא לא חושבת שאולי אני עוד ישנה וכבר היא מתחילה לעשות רעש ואפילו שלא ישנתי וזה סתם הפריע לי להתרכז זה נראה לי כאילו היא לא חושבת על זה שהיא היתה יכולה להעיר אותי. יצאתי ורציתי להגיד לה את זה והיא אמרה לי בוקר טוב כאילו באמת רק עכשיו קמתי ואמרתי לה רק שהיא עושה המון רעש והיא אמרה שהיא מצטערת ושאלה איך ישנתי ואמרתי לה שישנתי טוב והיא שאלה אם נפגשתי אתמול עם אבא ואמרתי לה שלא ושעבדתי אתמול והיא אמרה רק "אה" כזה שאני אף פעם לא מבינה מה הוא אומר.
אחר כך ניסיתי לקרוא עיתון וחשבתי שוב על כל מה שאני לא מצליחה לכתוב ביומן ושאולי אני צריכה לשנות את מה שכבר כתבתי ואז אמא שלי שאלה אם אני רוצה לבוא איתה לקניות ואמרתי לה שלא והיא נראתה מאוכזבת כזאת והלכה להתלבש ואז קמתי ואמרתי לה שאולי בכל זאת אני אבוא והיא שמחה ואמרה לי להתלבש שלא יתחיל להיות עמוס שם ואני התלבשתי והלכנו. אני לא יודעת אם זה היה טוב שהלכתי כי הייתי רעבה ויצא שהכנסתי לעגלה כל מיני שטויות ועוגיות וידעתי שאחר כך אני אצטער על זה אבל לא יכולתי להתאפק ואמא שלי לא אמרה לי כלום ולא היה איכפת לה שאני קונה את כל הדברים האלה שהיא לא תיכננה לקנות. חזרנו הביתה ועזרתי לה לסחוב את הכל וחשבתי אולי פעם להציע לה גם להזמין משלוח אבל לא רציתי שזה יתחיל להיות שיחה כזאת על העבודה שלי אז ויתרתי בינתיים. סידרנו את הכל ואז חזרתי לחדר וניסיתי לכתוב עוד קצת ושוב היה לי קשה אבל בכל זאת הצלחתי ואז אמא שלי דפקה בדלת ונתנה לי מכתב מהבנק ואמרה לי שזה שלי ושאלתי אותה למה זה פתוח והיא אמרה שהיא בטעות פתחה כי היא חשבה שזה שלה וכעסתי עליה ואמרתי לה שלא תפתח לי את הדואר ולא תחטט לי בדברים והיא גם התעצבנה ואמרה לי "אמרתי לך שזה היה בטעות מה את עושה עניין כזה?" ואמרתי לה שזה אולי מכתב פרטי ושהיא צריכה לשים לב ולא לחטט ככה והיא אמרה שזה בסך הכל מכתב מהבנק ושאני אפסיק להתנהג כמו ילדה ולהיות בלתי נסבלת כזאת ולהתעצבן מכל שטות ואני רציתי לענות לה ופתאום בדמיון שלי ראיתי את גבירתי עומדת שם מאחורי אמא שלי ומסתכלת עלי והיא לא אמרה כלום ורק המבט שלה השתיק אותי ולא עניתי לאמא שלי ואז אמא שלי אמרה שאני אתארגן כי הולכים לסבתא לאכול ואני אמרתי לה שאין לי מה להתארגן ואני לבושה והיא שאלה אם שמתי בגדים בכביסה כי היא רוצה להעמיד מכונה ואני בדקתי מה יש לי בחדר לכבס ונזכרתי שהבגדים שלי הם עוד מאתמול ובכלל לא התקלחתי והרגשתי מלוכלכת כזאת אבל לא היה לי כבר זמן להתקלח ואמרתי לאמא שלי שאין לי בגדים לכביסה.
הלכנו לסבתא שלי ונשארנו שם עד די מאוחר ובאמצע אבא שלי התקשר ושאל מה קורה ומה אני עושה ואם אני יוצאת עם חברות היום ואמרתי לו שאני לא יודעת אבל לא נראה לי כי אין לי כוח היום ואני רוצה לנוח כי באמת הרגשתי שעם כל הבילבול הזה שיש לי בראש אני לא רוצה גם לצאת ועוד להיות במקום רועש ואין לי כוח אפילו לדבר עם טלי ובטח לא עם דנה שתתחיל לספר לי כמה החבר שלה מושלם ועל כל התנוחות שלהם כמו שהיא עושה תמיד. ואז אבא שלי שאל אם בא לי מחר לנסוע איתם לפיקניק והוא אמר "איתנו" כאילו זה כבר ברור שאני נוסעת איתו וגם עם החברה הדברנית והדי מעצבנת שלו כאילו אנחנו משפחה או משהו. בסוף הסכמתי כי אני רוצה להיות איתו ואני מוכנה לסבול קצת את החברה שלו בשביל זה כי בכל זאת אני לא רואה אותו הרבה כל השנה ואפילו עכשיו כשהוא כאן לא יוצא לנו להיפגש כל יום. אחרי שדיברנו אמא שלי שאלה אם זה היה אבא ואמרתי לה שכן והתפלאתי שהיא בכלל שואלת ומתעניינת והיא שאלה אם אני נפגשת איתו היום ואמרתי לה שהוא הזמין אותי מחר לפיקניק והיא שוב אמרה "אה" כזה וחשבתי שהנה שוב מתחיל הקטע הזה שהיא עושה לי פרצופים שאני נפגשת איתו ושהיא רוצה שכל הזמן אני אהיה איתה אפילו שהיא לא אמרה את זה אבל יכולתי להרגיש את זה שהיא חושבת ככה.
כשחזרנו הביתה אמא שלי הלכה להתקלח ואני ישבתי בחדר שלי וניסיתי לכתוב עוד ולקרוא קצת ואז נחתי קצת על המיטה ולא עניתי לטלפונים של חברות שלי כי רציתי שקט והיה לי קר פתאום ונכנסתי מתחת לשמיכה וככה נרדמתי והתעוררתי בלילה והיה רעש בבית ויצאתי מהחדר וראיתי שאמא שלי ישבה עם שתי חברות שלה בסלון והן אמרו לי שלום ושאלו מה שלומי ואני עוד הייתי חצי ישנה ואמרתי שאני הולכת להתקלח וכשהתפשטתי ראיתי כמה אני כבר מסריחה מזיעה והרגשתי מוזנחת כזאת ורציתי לעשות מקלחת ארוכה ולחפוף ולהוריד שיער והכל אבל בקושי היו מים חמים והתקלחתי מהר ובסוף המקלחת כבר ממש היו מים קרים ורעדתי מקור והרגשתי כאילו לא התקלחתי בכלל והדלקתי את הדוד להתקלח אחר כך שוב אולי ורציתי להגיד לאמא שלי שזה לא בסדר שהיא לא חשבה עלי ולא השאירה מים חמים אבל לא רציתי לריב איתה ליד החברות שלה אז נכנסתי לחדר וחיפשתי מה לראות בטלויזיה והכל שיעמם אותי ואז טלי שוב התקשרה והפעם כן עניתי לה ודיברנו קצת וסיפרתי לה על כל מה שאני מרגישה והיא שאלה אם בא לי להיפגש או שאני מעדיפה להיות לבד ולא היה לי כוח לזוז אבל פתאום חשבתי על רעיון ושאלתי אותה אם היא רוצה לבוא מחר לפיקניק עם אבא שלי והחברה שלו וידעתי שלא יהיה לאבא שלי איכפת וממילא גם זה לא שאני והוא נפגשים רק שנינו וטלי שאלה אם אני בטוחה שזה בסדר ואמרתי לה שכן ושאני רוצה שהיא תבוא וככה קבענו שניפגש ואמרתי לה שאני אתקשר אליה בבוקר ושתהיה מוכנה ואחר כך המשכתי לשכב ולחשוב על כל הדברים שמבלבלים אותי וניסיתי לעשות סדר בראש ובסוף שוב נרדמתי בלי להתקלח עוד פעם כמו שתיכננתי.
לפני 18 שנים. 17 בדצמבר 2005 בשעה 7:06