קמתי בבוקר ובדקתי אם יש מים חמים למקלחת במקום אתמול והיו כי הדוד נשאר דולק כל הלילה וככה התקלחתי סוף סוף הרבה זמן כמו שרציתי וחפפתי והרגשתי קצת יותר נקיה ומסודרת וכשיצאתי מהמקלחת אמא שלי כבר היתה ערה ושאלה אם אני לא הולכת לפיקניק עם אבא ותמיד היא ככה שואלת בסגנון שלילי וזה מעצבן ואמרתי לה "כן אני הולכת הוא צריך להתקשר" והלכתי להתלבש ושתיתי קפה וישבתי קצת עם המחשב וחיכיתי ואז טלי התקשרה ושאלה אם זה עדיין בתוכנית הפיקניק ופחדתי שהיא מתחרטת או שפתאום היא צריכה ללכת למשהו אחר עם המשפחה שלה וכבר בניתי עליה ולא רציתי להיות לבד עם אבא שלי והחברה שלו ושאלתי אותה אם היא באה והיא אמרה שכן כמו שקבענו ושמחתי לשמוע את זה. אמרתי לה שאני מחכה לטלפון מאבא שלי ובדיוק אז הוא התקשר בממתינה ואמרתי לה שאני אחזור אליה וניסיתי לעבור לשיחה איתו אבל הכל התנתק כמו שתמיד קורה עם זה. התקשרתי אליו חזרה והוא שאל אם אני מוכנה ואמרתי לו שכן ואמרתי לו גם שאם זה בסדר אז חברה באה איתי והיא אמר שברור שזה בסדר ושאל מי באה ואמרתי לו שזאת טלי והוא ניסה להיזכר כי הוא תמיד מתבלבל בין החברות שלי אפילו שאף פעם לא היו לי הרבה חברות.
אחר כך אמרתי לטלי שתבוא אלי וניסע מפה והיא באה די מהר ויצא שחיכינו קצת לאבא שלי ורציתי שנדבר ורציתי גם לבקש ממנה סליחה עם זה שאתמול הייתי אולי קצת לא נחמדה ולא היה לי כוח לכלום אבל ישבנו בסלון עם אמא שלי. כשאבא שלי הגיע אמא שלי ניסתה להיות נחמדה ולהגיד לנו שנבלה יפה ושנהנה אבל ידעתי שהיא לא מרגישה נוח עם זה שאני הולכת ככה בשבת ותמיד כשהיא רוצה לטייל אני לא יכולה או אין לי חשק אבל כבר אין לי כוח למלחמות האלה. נסענו עם אבא שלי והחברה שלו ליער קנדה ליד ירושלים ודיברנו שם וזה קצת הזכיר לי את החלום המפחיד הזה שטלי והחברה של אבא שלי היו איתי בפאב וכל הזמן ניסיתי לברוח מזה אבל היה בסדר שם וממש נחמד לבלות ככה ומזל שטלי באה איתי ולא הרגשתי לא נוח עם החברה של אבא שלי. אבא שלי עשה לנו בשר על האש ואכלנו המון ועוד אכלנו אחרי זה עוגה שחברה של אבא שלי הביאה ונשאר אחר כך עוד המון בשר והוא הציע שניקח הביתה אבל לא היה לי נעים מזה וגם טלי לא רצתה ובסוף הם לקחו קצת ואת השאר זרקנו. בערב התחיל להיות די קר וחזרנו ושאלתי את טלי אם היא רוצה לבוא אלי קצת והיא באה לקצת ואמא שלי לא היתה בבית. טלי אמרה שהיא נורא נהנתה ושאבא שלי ממש חמוד ואני שאלתי אותה מה דעתה על החברה שלו וטלי אמרה "עוד פעם את מתחילה עם זה" ואני אמרתי שסתם שאלתי לא בקטע של לעצבן אותה ולהציק לה והיא אמרה "כן בטח" וסיפרתי לה מה אני חושבת על החברה של אבא שלי ועל זה שהיא דברנית כזאת ולא נותנת לסיים משפט וטלי אמרה שהיא מצטערת שהיא לא הבינה אותי נכון וחשבה שאני שוב מנסה לשדך לה כל אחת שאני רואה ואמרתי לה שזאת חברה של אבא שלי ושהיא משוגעת אם היא חשבה ככה ונזכרתי שוב בחלום ההוא ופחדתי שעכשיו באמת המחשבה הזאת על טלי והחברה של אבא שלי לא תעזוב אותי. טלי אמרה שהיא נראתה לה דווקא בסדר ואולי אני סתם מרגישה ככה כי זה מוזר לי וחדש לי ואמרתי לה שזה לא נכון ושאני באמת רוצה שיהיה לאבא שלי טוב ולא איכפת לי שתהיה לו חברה וטלי שאלה איך אני ארגיש אם לאמא שלי פתאום יהיה חבר ואמרתי לה שזה יהיה מוזר אבל כבר היה לה חבר לפני כמה שנים ואני כבר לא ילדה קטנה ואני יודעת שהם גרושים ולכל אחד יש את החיים שלו ואז פתאום טלי שאלה "ואם לך יהיה חבר?" ואני לא הבנתי מה היא רוצה ושאלתי מה הקשר והיא אמרה שאם לי יהיה חבר פתאום אז היא אולי תרגיש שהיא קצת מקבלת ממני פחות אבל ישר היא אמרה שזה בסדר ושאני לא צריכה להרגיש רע עם זה כי זה טבעי והיא התחילה לדבר על זה כאילו זה ממש עכשיו קורה ואמרתי לה שאין לי שום חבר ושלא תכניס את עצמה לסרטים ושבחיים לא נתרחק כי אנחנו חברות טובות והיא אמרה לי שהנה לדנה יש חבר ואנחנו כבר לא נפגשות ואמרתי לה שאין קשר ודנה כבר פחות מעניינת אותי ותמיד היו לה קטעים מעצבנים כאלה והרגשתי שטלי באמת פתאום מרגישה שאני יכולה להתרחק ממנה למרות שזה בכלל לא המצב ואין לי חבר ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא חשובה לי והיא חברה טובה שלי ושאני איתה ושלא תרגיש ככה.
אחר כך אמא שלי חזרה ושתינו קפה ביחד וסיפרתי לאמא שלי איך היה בפיקניק ואמא שלי באמת ניסתה להיות מפרגנת ולא להראות לי שהיא מקנאה ואז טלי אמרה שהיא כבר צריכה ללכת והרגשתי שהיא אומרת את זה רק בגלל שלא נעים לה מכל המצב הזה ושהכנסתי אותה לכל הבילבול הזה שיש לי בעצמי בתקופה הזאת. אחרי שהיא הלכה התקלחתי ואחר כך ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה יחד עד שהייתי עייפה והלכתי לישון ואמרתי לה גם ללכת לישון אבל היא אמרה שהיא לא עייפה והיא נשארה שם עוד ושכבתי במיטה והתחלתי להרגיש לא נעים שאני ככה עוזבת אותה ושלא הייתי איתה כל היום וכאילו הרגשתי אשמה שבחרתי לנסוע עם אבא שלי ולא להיות איתה וניסיתי לברוח מהמחשבות האלה ולהגיד לעצמי שהייתי בסדר אבל כבר הרגשתי לגמרי מבולבלת ומפוזרת והולכת לאיבוד עם כל ההרגשות האלה ורק כשנזכרתי בגבירתי ובבית שלה ואיך שאני מנקה שם ומשרתת אותה הצלחתי קצת יותר להירגע ולהירדם.
לפני 18 שנים. 17 בדצמבר 2005 בשעה 16:48