קמתי בבוקר וחשבתי איך אני צריכה לנצל את הזמן הפנוי שלי יותר טוב ולהחליט בעצמי מה אני עושה ושלא יצא מצב שאני מחכה לתוכניות של אחרים ואז מתאכזבת. ניסיתי להיות חיובית כזאת במחשבה ולראות איך אני יכולה לשפר את המצב כי כשכתבתי וקראתי ביומן ממש קיבלתי דיכאון מהימים האחרונים. שתיתי קפה וניסיתי להירגע ולחשוב מסודר יותר ולא להיכנס ללחץ ואז גבירתי התקשרה והלב שלי התחיל לדפוק והבטן שלי התהפכה כי המון זמן אפילו לא דיברתי איתה וממש התגעגעתי לקול שלה. היא שאלה מה שלומי ומה עשיתי בכל הימים האלה וסיפרתי לה את הכל בבת אחת והיא הקשיבה ולא אמרה שאין לה זמן או משהו ובסוף היא אמרה "חבל שלא ידעתי שאתמול היית ככה. הייתי מנצלת אותך קצת" ונורא שמחתי שהיא אמרה את זה כי הייתי צריכה לדעת שהיא עוד רוצה אותי בתור משרתת וגם אהבתי שהיא אמרה לנצל כי זה יכול להישמע שלילי אבל היא לא מפחדת להגיד את זה והיא יודעת שאני לא מפחדת לשמוע את זה. מצד שני זה רק עיצבן אותי כי אם הייתי בכל זאת מתקשרת אליה אז אולי הייתי משרתת אותה במקום להתבטל ולהשתגע כל היום משיעמום ואז גבירתי אמרה "את שותקת לי" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "את רוצה שאני אנצל אותך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וממש התלהבתי והיא אמרה "זה לא נשמע לי שאת רוצה" ואני אמרתי לה חזק "אני רוצה שתנצלי אותי גבירתי אני רוצה להיות המשרתת שלך" והיא אמרה "ככה אני אוהבת את המשרתת שלי" ואני חושבת שיכולתי לשמוע את החיוך שלה. רציתי להציע לה שאני אשרת אותה היום אבל שוב לא ידעתי מה יהיה איתי ואבא שלי אמר שניפגש היום וזה גם יום שלישי למרות שעכשיו הימים כאלה מבולבלים ואני מרגישה שכל השיגרה שלי נשברה אז זה כבר לא ממש חשוב שזה כאילו יום חופשי שלי.
ואז גבירתי שאלה מה אני עושה היום ואני ממש התרגשתי ואמרתי לה שאני לא יודעת ושאלתי אם היא רוצה אותי והיא אמרה שהיא רוצה שאני אגיד לה את האמת ואם אני צריכה להיפגש עם אבא שלי שאני לא אסתיר ממנה כי זה יכעיס אותה שאני משקרת ואמרתי לה שאבא שלי אמר שאולי ניפגש לצהריים אבל אני עדיין לא יודעת והיא אמרה שאני אודיע לה ושמחתי שהיא רוצה אותי אפילו ביום שלישי והבטחתי לה להתקשר.התקשרתי לאבא שלי ושאלתי אותו אם אנחנו נפגשים היום והרגשתי מאוד טוב עם זה שאני יוזמת ומתקשרת ומתעניינת ולא משאירה את הכל פתוח כמו אתמול. אבא שלי אמר שהוא שמח שהתקשרתי ושהוא מצטער שאתמול לא יצא לנו להיפגש ושאני אבוא אליו לעבודה לצהריים ואני פתאום לא ידעתי אם לשמוח או להיות עצובה מזה כי אחרי השיחה עם גבירתי פתאום נורא רציתי כבר להיפגש איתה וכבר חשבתי שאני איפגש איתה ועכשיו הייתי צריכה להתקשר ולהגיד לה שבצהריים אני עם אבא שלי וזה לא היה נעים לי אבל לא היתה לי ברירה כי הבטחתי אז התקשרתי אליה והיא שאלה ואמרתי לה שאני נפגשת עם אבא שלי בסוף לצהריים ושאני מצטערת ושאני נורא רוצה לשרת אותה אבל היא ביקשה שאני תמיד אגיד לה את האמת ושאם אבא שלי רוצה להיפגש אני אלך איתו. גבירתי לא כעסה אבל ידעתי שהיא מאוכזבת מזה ואמרתי לה שאני יכולה לבוא לשרת אותה אחרי זה והיא אמרה שנדבר מאוחר יותר ונראה ושאני לא צריכה להבטיח ואמרתי לה תודה על זה שהיא מבינה ככה ומתחשבת. אחר כך סידרתי את החדר וגם קצת הסתדרתי בעצמי עם בגדים ועשיתי לעצמי צמה ואז נשאר לי זמן והחלטתי לשים לק בציפורניים ושמתי לק אדום ממש בזהירות ולאט ויצא די יפה ואחרי זה גם התאפרתי קצת ואז יצאתי לעבודה של אבא שלי.
הגעתי לשם והתקשרתי אליו לשאול איפה הוא בדיוק והוא יצא לקראתי ואז הוא הכניס אותי והלך איתי מחובק ככה במסדרון עם חיוך כזה גאה והציג אותי לכל מי שעבר שם ואמר שאני הבת שלו ואני הייתי די נבוכה מזה והסמקתי כל הזמן ואז הוא הראה לי איפה הוא יושב ואמר שהוא צריך לסיים משהו ושאל אם אני רוצה בינתיים לשתות או לאכול עוגיות כי יש שם פינת קפה מאוד מפוארת כזאת ואני רק ישבתי שם ושתיתי דיאט קולה ואכלתי כמה עוגיות אבל לא רציתי לאכול הרבה כי אמרנו שנלך לאכול צהריים. כשישבתי שם בא מישהו ואמר לי שלום ועניתי לו וחשבתי שהוא מכיר אותי ובגלל זה הוא אומר לי שלום ואני לא זוכרת אותו וצריכה להיזכר מהר כדי שלא יהיה מצב לא נעים ואז הוא שאל אם אני חדשה פה והבנתי שהוא לא מכיר אותי בכלל ולא יודע מי אני והיה לי מצב רוח כזה טוב ואמרתי לו שכן ושאני חדשה ואני מחכה לשיחה עם המנהל והוא התישב לידי ושאל עם מי אני צריכה להיפגש ואמרתי לו את השם של אבא שלי והייתי די מרוצה מכל המשחק הזה וחשבתי שאולי ככה הוא יגיד לי מה הוא חושב על אבא שלי בלי שהוא יודע שזה אבא שלי בעצם והוא אמר לי שאני צריכה להיות רגועה ושהוא רואה שאני קצת מתוחה אבל הכל יהיה בסדר ושאל לאיזה תפקיד אני מתראיינת ואני כמעט אמרתי לו ככה ישר "משרתת" אבל בסוף אמרתי מזכירה ולא ידעתי אם זה הגיוני בכלל שאבא שלי יראיין מזכירות. הבחור ההוא הסתכל עלי ואמר "את מאוד יפה" ואמרתי לו תודה והמשכתי לשתות והוא שאל אם אני רוצה קפה או משהו ואמרתי לא תודה ואז הוא שאל אם אני רוצה להיפגש לקפה בהזדמנות אחרת ואמרתי לו שאני לא יודעת לגבי זה והוא נתן לי כרטיס ביקור שלו ואמר שהוא ישמח אם אני אתקשר כי אני מאוד מוצאת חן בעיניו ואמרתי לו תודה והייתי קצת בהלם מאיך שהוא התחיל איתי ככה בצורה ישירה ומאיך שנכנסתי למשחק הזה. הוא הכין לעצמו קפה ושאל אותי שוב אם אני בטוחה שאני לא רוצה ואמרתי לו "לא תודה" והוא חייך ואני חייכתי אליו בחזרה וראיתי שהוא מסתכל על הציצים שלי ככה ומנסה שאני לא ארגיש ואז אבא שלי הגיע ואמר "טוב סיימתי את מוכנה?" ואני אמרתי כן וקמתי ואז אבא שלי חיבק אותי מהצד ככה ונתן לי נשיקה בראש ושאל מה אני ארצה לאכול ואני רציתי להסתכל על התגובה של הבחור ההוא כשאבא שלי ככה חיבק ונישק אותי כשהוא כאילו אמור רק לקבל אותי לראיון עבודה אבל לא יכולתי להסתובב ולהסתכל עליו ואני ואבא שלי יצאנו מהבניין והלכנו.
לא רציתי לספר לאבא שלי על זה כדי שלא יכעס עלי או על הבחור ההוא כי הוא באמת לא ידע וסתם ניסה להיות נחמד. אכלתי עם אבא שלי במסעדה ממש נחמדה וכל הזמן חשבתי על האוכל שהגישו שם ואיך מכינים אותו ואם אני יכולה להכין גם לגבירתי דברים כאלה. אבא שלי אמר שוב שהוא מצטער על אתמול ואמרתי לו שזה בסדר ושהוא לא צריך להרגיש ככה לא נעים והוא חייך וליטף אותי ואמר "את כזאת מתוקה" והוא סיפר לי שגם החברה שלו אמרה שאני חמודה נורא ושהיא רוצה להזמין אותי אליה ושאל מה דעתי עליה ואמרתי לו שהיא נחמדה ושאני מקווה שטוב להם יחד והוא אמר שאני לא נשמעת מתלהבת ואני צחקתי ככה שלא יחשוב שאני שונאת אותה או משהו ואמרתי לו שזה סתם הפתיע אותי והיה לי מוזר והיא באמת נחמדה והוא אמר שהוא שמח שהיא מוצאת חן בעיני ואז הוא שתק רגע ושתה קצת ואז הוא שאל אותי "ומה איתך? אין איזה חבר באופק?" ואני אמרתי לו שאין לי כרגע ולא רציתי להתחיל להסביר לו את כל מה שאני מרגישה והוא אמר שבטח מתחילים איתי כל הזמן ואני צחקתי ככה והייתי נבוכה וחשבתי על הבחור ההוא שהתחיל איתי שם בעבודה של אבא שלי אבל לא סיפרתי לו ורק אמרתי שאני לא יוצאת הרבה ושלא מתחילים איתי כל כך הרבה כמו שהוא אומר והוא חייך ושאל אם הוא מביך אותי ואמרתי לו שכן והוא אמר "טוב אז אני אפסיק" ושוב אמר לי שאני יפה ומתוקה ושאל איך האוכל. אחרי האוכל שתינו קפה שם והוא גם הכריח אותי לאכול עוגה ואמרתי לו שאני צריכה לשמור ולא לאכול הרבה והוא אמר שאני אפסיק עם זה כי אני נראית נהדר ואחר כך הוא שאל אם הייתי רוצה שהוא יסדר לי עבודה איפה שהוא עובד ואמרתי לו שיש לי עבודה והוא אמר שאני צריכה לעשות משהו מעניין ואני לא יכולה כל הזמן רק לנקות ולבשל ואמרתי לו שטוב לי עם זה ושהוא לא מבין בכלל איך זה משנה אותי והוא אמר שלדעתו עבודה שם יכולה הרבה יותר להתאים לי ולתרום לי ואני ארגיש הרבה יותר סיפוק והתאפקתי לא לריב איתו כי באמת לא רציתי עד שהוא בא לכאן להתחיל לריב ועוד באמצע המסעדה ורק אמרתי לו שיש לי המון סיפוק בעבודה ושאני נורא אוהבת את זה ומאושרת שם ואני לא צריכה לחפש משהו אחר רק כי הוא או מישהו אחר חושבים שזה לא מכובד או משהו והוא נבהל קצת ואמר שזה לא מה שהוא התכוון ושהוא לא אמר לרגע שזה לא מכובד ומאיפה בכלל הבאתי את זה והוא רק רוצה שיהיה לי מעניין וטוב ואני אמרתי לו שמעניין לי וטוב לי והוא אמר "טוב אבל תחשבי על זה ואל תתביישי לבקש" ואמרתי לו "טוב" כזה עצבני והוא אמר "למה את מתעצבנת אני בסך הכל רוצה לעשות את זה בשביל שיהיה לך טוב" ואמרתי לו שאני מבינה ואני מעריכה את זה אבל הוא לא מבין שטוב לי עכשיו ושנמאס לי שכולם מנסים להגיד לי מה אני צריכה לעשות כי זה מה שהם חושבים שהכי טוב בשבילי בגלל שזה מה שהם מכירים שטוב בשבילים ואבא שלי ניסה להרגיע אותי ואמר לי שזה טבעי ושאף אחד לא קורא מחשבות ותמיד מנסים לתת עצות לפי הנסיון וכל אחד אומר את מה שהוא מכיר ואמרתי לו שצריך לדעת לכבד גם את זה שאולי לא מכירים משהו כמו שאם אני אומרת שטוב לי ככה אז לקבל את זה ולהיות שמחים בשבילי והוא אמר שאני צודקת ושהוא דווקא שמח שאני ככה עומדת על דעתי ושזה מראה על בגרות ואופי ואמרתי לו תודה ואז חייכתי גם כי לא רציתי שזה יהפוך לריב כזה.
כשחזרנו למשרד שלו הוא שאל מה אני עושה עכשיו ואמרתי לו שאני אחזור הביתה כי אני לא רוצה להפריע לו והוא שאל מתי ניפגש ולא ידעתי להגיד אבל באמת רציתי שנקבע משהו ושאני אדע מראש וככה אני אוכל לתכנן לעצמי דברים ולדעת להגיד לגבירתי מתי אני יכולה לשרת אותה בלי לפחד שהתוכניות מתנגשות וככה קבענו ליום חמישי בערב לראות משחק כדורסל בדירה של החברה שלו. אחר כך נסעתי הביתה ובדרך התקשרתי לגבירתי ואמרתי לה שאני פנויה ושאלתי אם היא רוצה אותי והיא אמרה "מה את חושבת?" ואני אמרתי לה "אני רוצה שתנצלי אותי גבירתי" כמו שהיא אמרה לי בבוקר והיא חשבה קצת ואז היא אמרה לי ללכת ולחכות לה בבית שלה ואני נורא שמחתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" והיא אמרה שהיא תשתדל לצאת כבר בזמן הקרוב.
הגעתי לבית של גבירתי ונכנסתי מהר והיא לא היתה בבית וסידרתי מהר הכל ולא ידעתי אם להכין לה את האמבטיה או שהיא תרצה משהו אחר ובינתיים ניקיתי קצת אבק והתחלתי לטאטא ואז היא דפקה בדלת ואני רצתי לפתוח לה והיא נכנסה והסתכלה עלי ככה מלמעלה למטה ושאלה "מה עשית?" ואמרתי לה "סידרתי ואני מטאטאת עכשיו" והיא אמרה "לא לא. מה עשית לעצמך? מה זה האיפור הזה והלק?" ואני אמרתי לה שרק התאפרתי קצת בשביל להיות יותר יפה והיא אמרה "אני לא אוהבת את זה" ואני הרגשתי רע שכבר הכל מתחיל לא טוב ואמרתי לה "סליחה גבירתי אני אוריד את זה" והיא אמרה "לא את תישארי עם זה עכשיו" ואמרתי לה שאני יכולה להוריד את זה בדקה והיא אמרה "אמרתי לך שתישארי ככה" והיא בדקה לי את הבגדים ואת הצמה שלי ואז היא אמרה "תכיני לי קפה בסלון" ואני רצתי להכין קפה והבאתי אותו לסלון עם עוגיות ועם הסיגריות שלה ומאפרה והיא אמרה לי "תמשיכי במה שעשית" ולא הבנתי בהתחלה למה היא מתכוונת והיא אמרה "אמרת שאת מטאטאת לא?" ואמרתי "כן גבירתי" והמשכתי לטאטא את הסלון כשהיא ישבה שם עם הקפה והעוגיות והיא מדי פעם אמרה לי לטאטא יותר טוב ולהגיע לפינות ואז כשהלכתי להביא את היעה היא אמרה "חכי" ואני עצרתי והסתכלתי עליה והיא שוב הסתכלה עלי ככה מלמעלה למטה ואמרה לי "תורידי את המכנסיים" ואני התפלאתי על זה אבל ישר הורדתי בלי לשאול שאלות והיא אמרה לי לבוא קרוב אליה והתקרבתי והיא בדקה שאין לי חורים בתחתונים ואז היא אמרה לי להוריד גם את החולצה והורדתי והיא ביקשה שאני ארים ידיים והסתכלה ואמרה לי "זה יפה מאוד שאת מתאפרת ושמה לק אבל מתחת לבגדים את קצת מזניחה" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "ככה את רוצה לשרת אותי?" ואני אמרתי לה שאני אלך להוריד את השערות והיא אמרה "לא לא תמשיכי לעבוד עכשיו" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי להביא את היעה ואספתי את כל מה שטיטאתי וכשהתכופפתי ידעתי שהיא מסתכלת עלי ונזהרתי לא לפספס כלום ואז שמעתי שהיא אומרת "תסדרי את התחתונים הם נכנסים לך" וסידרתי אותם ואז התכופפתי שוב והצמה נפלה לי על הפנים והפריעה לי והעפתי אותה אחורה כי הרגשתי שאני לא מצליחה אפילו לטאטא כמו שצריך וגבירתי אמרה לי "הם קצת קטנים עליך אה?" ואני קמתי וסידרתי אותם שוב והסתכלתי וראיתי כמה אני באמת שמנה ואמרתי לה שאני מצטערת והיא אמרה "תמשיכי למה הפסקת?" ואני התכופפתי שוב אבל הפעם מהברכיים ולא מהגב ואספתי את כל מה שטאטאתי והלכתי לזרוק את זה וכשחזרתי גבירתי ישבה בסלון ועישנה ורציתי לשאול אותה אם היא צריכה משהו והיא הסתכלה עלי ושאלה אותי "למה את תמיד עם אותה חזיה? יש לך רק חזיה אחת?" ואני אמרתי לה שיש לי עוד כמה אבל זאת הכי נוחה לי ותמיד קשה לי למצוא חזיות נוחות חדשות והיא אמרה "זאת שאני קניתי לך לא נוחה?" ואני אמרתי שהיא גם נוחה והרגשתי שהעלבתי אותה במה שאמרתי והיא אמרה "את כל הזמן עם אותה חזיה? את לא מכבסת אותה אף פעם?" ואני עמדתי ככה מולה ולא ידעתי מה להגיד והיא אמרה "תראי איך היא לוחצת עליך וכמה היא ישנה ובלויה" ואני הסתכלתי על עצמי ככה והרגשתי שהדמעות עולות לי אבל לא רציתי לבכות שם כדי שגבירתי לא תחשוב שוב שאני חלשה כזאת ולא יכולה להיות משרתת שלה והיא אמרה "תורידי אותה ותכבסי אותה" ואני עוד עמדתי שם והיא אמרה יותר חזק "שמעת אותי? עכשיו" ואני הורדתי את החזיה והלכתי לאמבטיה וגבירתי צעקה לי "תכבסי אותה ביד לא במכונה" ואני אמרתי "כן גבירתי" ומילאתי את הכיור באמבטיה במים ושמתי קצת אבקת כביסה והתחלתי לשפשף ממש טוב את החזיה והרגשתי שוב כמו בשבוע שעבר כשעשיתי נקיון ולא שלטתי בעצמי והתחלתי לבכות בשקט למרות שלא רציתי את זה ומרוב עצבים ממש שיפשפתי חזק את החזיה בכיור והמים השפריצו עלי קצת ואז שטפתי את החזיה מכל הסבון ורעדתי מהבכי והסתכלתי על עצמי במראה וראיתי כמה אני שמנה ככה בלי הבגדים ואיך שהאיפור נמרח לי מהדמעות ואז סחטתי את החזיה ממש חזק ולא ידעתי איך לייבש אותה וניגבתי את הפנים עם היד ככה וזה רק מרח את האיפור עוד יותר והלכתי לסלון וידעתי כבר שגבירתי תדע שבכיתי ושאלתי אותה אם לתלות את החזיה לייבוש בחוץ והיא אמרה "את באמת חשבת לצאת ככה לחלון ערומה?" וכבר לא היה לי איכפת ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "תזרקי אותה לפח אני לא רוצה לראות אותה יותר" ואני רצתי לפח וזרקתי את החזיה שלי למרות שהיא באמת היתה נוחה לי ואהבתי אותה ואז חזרתי לגבירתי ושאלתי מה היא צריכה והקול שלי עוד רעד והעיניים שלי שרפו והיא אמרה "אני רוצה שתלכי עכשיו להתקלח ותטפלי בעצמך קצת" ואני אמרתי לה שאני רוצה לשרת אותה ואני אטפל בעצמי בבית והיא אמרה "את לא יכולה לשרת אותי כשאת ככה מוזנחת" ואני הלכתי להתקלח ואחרי דקה היא באה אחרי ועמדה שם ודיברה איתי בזמן שהתקלחתי ואמרה לי לנקות טוב טוב ולשטוף את הפנים כמו שצריך ולא לעבור מהר ואחר כך היא אמרה לי לחפוף את הראש וגם להוריד שערות מהרגליים ומבית השחי ואני עוד קצת בכיתי שם עם המים אבל כאילו כבר נרגעתי והרגשתי יותר טוב שאני מתקלחת בשביל גבירתי.
כל הזמן שהייתי שם היא הסבירה לי שאני חייבת להיות יותר מטופחת ושלשים איפור כבד זה לא נקרא לטפח את עצמי אם מתחת לאיפור אני לא מגולחת ולובשת בגדים מוזנחים ושאני לא יכולה לשרת אותה בצורה כזאת ושאני צריכה קודם כל לטפל בעצמי ולהיות נקיה ומסודרת ואז נזכרתי שאין לי בגדים להחליף ואמרתי לה והיא שתקה קצת ואז אמרה "טוב אז תצטרכי ללבוש את אותם בגדים כנראה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והמשכתי להתקלח ולהוריד שיער ואחרי דקה היא שאלה אותי "את בוכה שם?" ואני אמרתי לה "לא גבירתי" והיא אמרה "יופי את לא צריכה לבכות" ואני אמרתי "אני יודעת גבירתי אני מצטערת" ואז היא שאלה אם סיימתי ואני בדקתי טוב שלא פיספסתי כלום ושטפתי את עצמי עוד פעם אחת ואמרתי לה שכן והיא פתחה את הוילון ועמדה שם וחיכתה לי עם המגבת שלי. היא עטפה אותי במגבת וקצת ניגבה אותי בכתפיים ואז היא הביאה עוד מגבת קטנה לראש ועטפה לי את הראש איתה וניגבה אותי עוד קצת בראש ובכתפיים ואמרה לי "תתנגבי ותתלבשי ואני מחכה לך בחוץ" והיא יצאה ואני התנגבתי מהר והסתרקתי וסידרתי את האמבטיה והיה נראה לי שאני עושה את זה לאט מדי ואחרי זה ראיתי שגבירתי הכינה לי את הבגדים שלי שם והתלבשתי ויצאתי והיא ישבה בסלון ואמרה לי לבוא אליה ואני באתי והתישבתי על הרצפה והיא ליטפה את השיער הרטוב שלי ואת הפנים שלי והרימה את הפנים שלי ככה שאני אסתכל עליה וליטפה לי את השפתיים וקצת הכניסה את האצבע שלה לפה שלי ואני נישקתי את האצבע שלה ואז היא משכה אותי יותר קרוב והתכופפה וחיבקה אותי ואני חיבקתי את הרגליים שלה והיא אמרה "משרתת שלי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "מחר אני רוצה שתקני חזיות חדשות" ואני אמרתי "אני מבטיחה גבירתי" והיא אמרה "את צריכה כסף?" ואני אמרתי "לא גבירתי זה בסדר" והיא אמרה "טוב אני סומכת עליך שתקני בלי תירוצים" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה והתחלתי לחשוב איפה אני אקנה ואז נזכרתי שזה יהיה יום רביעי ואמרתי לה שזה היום של הנקיון והיא אמרה "יותר חשוב לי שתדאגי לעצמך קצת" ואני אמרתי לה שאני רוצה לנקות והיא אמרה "אם תספיקי לקנות בבוקר ולבוא לנקות פה אז באמת תהיי משרתת טובה" ואני אמרתי לה שאני אספיק ואני אעשה את זה והיא אמרה "אבל אל תמהרי עם הקניה רק בגלל זה. תקני משהו שיהיה לך נוח ומתאים" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "יופי משרתת שלי אני מרוצה ממך" ושמה את הרגל שלה על הבטן שלי ולחצה קצת ואני זזתי קצת אחורה והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים כמו שאני אוהבת וזה שהיא נתנה לי ככה את הרגל שלה הראה לי שהיא באמת סלחה לי ושהיא רוצה אותי ואמרתי לה "תודה גבירתי" ועשיתי לה את המסג' הכי טוב שיכולתי.
אחר כך היא אמרה שהיא הולכת להתקלח ושאני אכין לנו בינתיים ארוחת ערב והכנתי חביתות וסלט ולחמניות עם גבינה וכשגבירתי יצאה מהמקלחת ישבנו לאכול והיא ביקשה גם יין ומזגתי לה והיא אמרה לי למזוג גם לי ואמרתי לה תודה ואכלנו ושתינו יחד והייתי כבר הרבה יותר רגועה וגבירתי שאלה אותי אם שאלתי את ההורים שלי לגבי האירוח שלהם אצלה ואמרתי לה שעוד לא ושאני לא יודעת איך לשאול כי הם לא ממש רוצים להיות יחד והיא אמרה שהיא לא יכולה להכריח אבל שלפחות אני אשאל ושהיא סומכת עלי שאני אמצא דרך מתאימה לשאול את זה והבטחתי לה שאני אשאל אותם. אחר כך היא ישבה שם ועישנה ואני שטפתי כלים וכשסיימתי ניקיתי גם את המאפרה ואז גבירתי אמרה שזה היה יום ארוך בשבילי ושכדאי שאני אלך ואני רציתי להישאר כי הרגשתי שרק עכשיו אני בעצם מתחילה לשרת אותה כי כל הזמן התבזבז על זה שהייתי מוזנחת והייתי צריכה לטפל בעצמי אצלה במקום לפני זה בבית אבל היא אמרה לי ללכת ואני לקחתי את התיק ובדקתי שהכל מסודר ושלא שכחתי כלום ולפני שהלכתי היא אמרה לי לקחת את השקית של הזבל ולזרוק למטה ואני נזכרתי שהחזיה הישנה שלי בפנים וזה היה מוזר לי ללכת ככה בלי חזיה כי אני אף פעם לא הולכת ככה ברחוב אבל שמחתי שגבירתי הכריחה אותי לזרוק אותה כי היא באמת היתה ישנה ואני בעצמי לא הצלחתי להיפטר ממנה וכל הזמן אמרתי לעצמי שהיא היחידה שנוחה לי אבל זה לא היה נכון כי סתם התביישתי לחפש חזיות חדשות בגלל שתמיד קשה לי למצוא וזה מביך שזה לוקח הרבה זמן בחנות. כשעמדנו בדלת לפני שהלכתי אמרתי לגבירתי תודה ענקית על איך שהיא דואגת לי ועל זה שהיא נתנה לי היום גם לשרת אותה וגם לטפל בעצמי ושאני מאוד שמחה שבאתי והיא חייכה וליטפה אותי ואמרה לי שנתראה מחר ואני כבר רציתי שיעבור הלילה מהר ושיהיה כבר מחר.
לפני 18 שנים. 20 בדצמבר 2005 בשעה 6:03
