בבוקר התעוררתי והיה לי ממש קר למרות שהיתה עלי שמיכה והתקפלתי ככה והרגשתי איך הראש שלי מתחיל לעבוד וכל המחשבות שוב מתחילות לי. קמתי ולבשתי טרנינג כי באמת היה קר והסתכלתי החוצה מהחלון וראיתי שיש רוח על העץ שמול החלון שלי ונזכרתי שבעצם כבר צריך להיות חורף ובמקרה היו הרבה ימים של שמש כאלה וחשבתי על זה שאולי זה טוב שיהיה קצת קר וגשם ושיגיע החורף כמו שאמרו שיהיה בשבת. יצאתי מהחדר והכנתי קפה ואמא שלי היתה כבר ערה והכינה את הכביסה במכונה ושאלה אותי אם יש לי משהו להוסיף ואני הבאתי כמה בגדים מהחדר שלי ואז היא שאלה מתי קניתי את כל התחתונים החדשים ואמרתי לה שהישנים היו קרועים וכבר לא רציתי אותם והיא אמרה "אה" ואני הכנתי קפה ושאלתי אותה אם גם היא רוצה והכנתי גם לה. היא שאלה איך היה אתמול ואמרתי לה שהיה נחמד למרות שאני לא כל כך אוהבת לראות משחקים והיא שאלה איך החברה של אבא שלי וניסיתי להיזכר אם לא דיברנו עליה כבר פעם ואמרתי לה שהיא נחמדה ומשתדלת לארח יפה אבל קצת מדברת יותר מדי ואחר כך חשבתי שאולי לא הייתי צריכה להגיד את זה כי אמא שלי עוד יכולה להגיד פעם לאבא שלי שאני חושבת ככה.
אחר כך אמא שלי הלכה לקרוא עיתון ואני הלכתי לחדר עם הקפה וכתבתי קצת ביומן וקראתי דברים וכל הזמן היה נדמה לי שמתחיל כבר הגשם והסתכלתי החוצה אבל זאת סתם היתה רוח. הקפה נגמר לי מהר כי שתיתי חצי כבר במטבח עם אמא שלי והרגשתי כאילו בכלל לא שתיתי אז הלכתי להכין לי עוד כוס ואמא שלי שאלה אותי בדרך אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן ושאלתי למה היא שואלת והיא אמרה שאני מסתגרת בחדר ואמרתי לה שאני סתם במחשב וקצת התפלאתי שהיא פתאום שואלת על זה כאילו זה מפריע לה כי זה רגיל אצלי וכבר המון זמן אני ככה מתחילה את היום עם המחשב ובכלל מאז שאני בתיכון אני סוגרת את הדלת של החדר שלי כשאני שם. חיכיתי שהקומקום ירתח ואז אמא שלי באה והסתכלה החוצה מהחלון ואמרה לי שעוד מעט יתחיל גשם ושאלה אם אני יכולה לעזור לה לשים את הכביסה על המתקן של הייבוש בתוך הבית כי היא לא רוצה לתלות אותה בחוץ. עזרתי לה עם הכביסה וחשבתי על זה שאצל גבירתי אני אף פעם לא תולה כביסה כי יש לה מייבש כביסה וזה באמת יותר נוח וגם יותר מהיר ובמיוחד בימים כאלה שיש גשם אבל לא רציתי להגיד לאמא שלי שאנחנו צריכים לקנות כי אני זוכרת שפעם כבר דיברתי איתה על זה והיא אמרה שאין לנו בכלל מקום לזה והיום אני חושבת שבעצם היא חשבה שזה סתם ביזבוז של כסף כי היא לא יכולה לקנות דברים יקרים כאלה וצריכה לחשוב על מה להוציא את הכסף כי אני בטוחה שהיינו יכולות למצוא לזה מקום. אחר כך אמא שלי שאלה אם אני באה איתה לקניות והסכמתי למרות שכל הזמן יש לי הרגשה שאין לי זמן לכתוב ביומן וכשיש לי כבר זמן אז אני לא מצליחה להתרכז וזה מעצבן אותי אבל אני גם מרגישה שאני צריכה להיות יותר עם אמא שלי ולא להשאיר אותה לבד ואפילו שזה סתם ללכת לקניות אני רוצה לעזור לה ולהיות איתה. התלבשתי וכשיצאנו התחיל לרדת גשם ואמא שלי אמרה "מזל שלא תלינו את הכביסה בחוץ" כאילו שהיא לא ידעה מראש שיהיה גשם ובגלל זה היא תלתה בפנים ואני אמרתי לה "כן אמרו שיהיה גשם" והרגשתי שאני כאילו צוחקת עליה ועל מה שהיא אמרה למרות שלא התכוונתי לזה בכלל.
באמצע הקניות גבירתי התקשרה ולא היה לי נוח לדבר איתה שם גם בגלל הרעש וגם בגלל שאני לא לבד אבל נורא שמחתי שהיא מתקשרת ורציתי לדבר איתה אז עניתי לה והיא ישר הבינה שאני לא בבית ושאלה איפה אני והיא שמחה שאני עוזרת לאמא שלי ושאני לא מתבטלת בבית ואני קצת התרחקתי מאמא שלי כאילו בשביל שתהיה לי יותר פרטיות למרות שהיו המון אנשים בסופר ובעצם לא היתה לי פרטיות. אחר כך גבירתי אמרה "ביום ראשון תעשי גם לי קניות נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי" אפילו בלי לחשוב וישר הסתכלתי מסביב לראות אם מישהו שמע אותי ובמיוחד אמא שלי אבל אני לא חושבת שמישהו שמע. גבירתי אמרה "יופי חמודה שלי" ואמרה שהיא לא תפריע לי עכשיו עם אמא שלי ושנדבר אחר כך ואני רעדתי מהקול שלה וכל כך רציתי פתאום לעזוב הכל ולהיות קרובה אליה וכשהיא ניתקה זה היה כאילו מישהו זרק אותי מעולם יפה ישר לתוך המציאות והחזיר אותי לכל הדברים המעצבנים שיש לי בחיים כשאני לא אצלה.
כשחזרנו הביתה עזרתי לאמא שלי לשים את הקניות במקום ולסדר הכל ואז היא הסתכלה על השעון ואמרה שכבר די מאוחר ושעוד מעט צריך לערוך את השולחן ושאלתי אותה מי בא והיא אמרה שסבתא שלי ודודים שלי באים וכשסידרנו את השולחן קצת התעצבנתי שהיא לא מודיעה לי מראש והיא אמרה שזה כבר די קבוע ואמרתי לה שזה לא קבוע בכלל כי לפעמים אנחנו הולכים לסבתא ולפעמים סתם אני והיא נשארות פה לבד והיא שאלה אם יש לי תוכניות אחרות שעשיתי ואמרתי לה שלא ואז היא שאלה מה הבעיה ואמרתי לה שאין בעיה עם זה שהם באים אבל אני רוצה שהיא תגיד לי מראש דברים כאלה והיא אמרה שהיא סתם שכחה להגיד לי וחשבה שאני יודעת אבל כאילו לא הבינה למה היא צריכה בכלל להודיע לי דברים כאלה אם אין לי תוכניות ואני יודעת שתמיד בימי שישי בצהריים אנחנו אוכלים יחד עם המשפחה ולא משנה אם זה פה או במקום אחר וכבר לא היה לי כוח להמשיך לריב איתה ולהסביר לה כי היא התעקשה לא להבין וחשבתי שאולי היא בחיים לא תבין למה אני מתכוונת ועדיף לעזוב את זה.
הספקתי עוד להיות קצת עם המחשב ואז הם כבר באו ואני סגרתי מהר את כל האתרים וכל הקבצים במחשב ואז גם כיביתי את המחשב לגמרי כי פתאום נכנס לי איזה פחד כזה שיבואו ויחטטו לי שם. אכלנו וכולם דיברו שוב על פוליטיקה ואחר כך גם על המשחק של אתמול והרגשתי טוב שאני מבינה על מה הם מדברים וכבר לא חיה בעולם שלי כמו שהייתי פעם שהייתי רק מבינה בתוכניות טלויזיה ורכילויות ולא יודעת מה קורה בחדשות בכלל. התינוק של דודים שלי היה ממש חמוד והוא רצה לשבת עלי באוכל וקצת האכלתי אותו אבל הוא בעיקר שיחק עם האוכל בידיים וכולם חשבו שזה יגעיל אותי אבל דווקא נורא נהניתי ואחר כך גם הלכתי איתו לחדר שלי ושיחקנו וניסיתי לדבר איתו כמו פעם על דברים שמציקים לי וכל מה שקשה לי אבל לא הרגשתי נוח כי כל הזמן חשבתי שישמעו אותי מבחוץ כי לא רציתי לסגור את הדלת כשהוא היה בחדר שלי.
בערב אחרי שהם הלכו רציתי להתקלח ולא היה לי כוח והיה לי קר לחשוב על להתפשט וכל הזמן משכתי את זה וקראתי עיתון או חיפשתי מה לראות בטלויזיה בשביל לדחות את זה ודיברתי גם בטלפון עם טלי ואחר כך גם עם דנה ושתיהן רצו להיפגש ואולי לצאת לחגוג את זה ששתיהן השתחררו מהצבא ואני הרגשתי עייפה כזאת ולא היה לי כוח לזוז בכלל וככה היו כמה טלפונים של כל אחת עם השניה ובסוף קבענו שניפגש אצל דנה וזה באמת הכריח אותי ללכת להתקלח אבל אז אבא שלי התקשר והתחיל לדבר איתי על כל מה שהוא עוד רוצה לעשות איתי ועל איך שהזמן עובר לו נורא מהר כשהוא פה ואמרתי לו שגם לי הזמן עובר מהר למרות שיש ימים שאני לא מוצאת מה לעשות וכאילו משתעממת אבל בסוף אני מרגישה שהיום עבר מהר מדי כי לא עשיתי כלום ורק כשאני אצל גבירתי ואני עובדת קשה ומשרתת אותה אני מרגישה שאני עושה משהו שווה עם הזמן שלי ועם עצמי בכלל. אבא שלי שאל אותי שוב על העבודה שהוא רוצה לסדר לי במקום שהוא עובד וזה כבר ממש התחיל לעצבן אותי אבל אז נזכרתי שרציתי לשאול אותו בשביל טלי ושאלתי אותו והוא שאל אם זאת החברה שלי שהיתה איתנו בפיקניק ואמרתי לו שכן והוא אמר שהיא ממש בחורה נחמדה ואמרתי לו שאני יודעת ושאלתי אותו שוב אם הוא יכול למצוא לה עבודה והוא אמר שאני חסרת סבלנות ושאל למה אני כזאת עצבנית ואם קרה משהו. אמרתי לו שלא קרה כלום ולא רציתי להגיד לו שאני קצת ממהרת ורק רציתי שהוא יענה כבר על זה והוא שאל מה היא עשתה בצבא ואם היא עבדה לפני זה ובסוף הוא אמר שאני אתן לה את הטלפון שלו והיא תבוא לראיון והוא ימצא לה משהו ואמרתי לו המון תודה על זה ונורא שמחתי שאני אוכל להגיד לטלי את זה כי זאת בשורה טובה בשבילה ואז אבא שלי שאל שוב מה איתי ואם אני לא רוצה גם לעבוד שם והתחיל לספר לי על התנאים ועל זה שהאנשים נחמדים ושזה יכול להיות קרש קפיצה וקשרים וכל זה ואמרתי לו שבינתיים טוב לי ושאם אני ארצה פעם אני אגיד לו ואמרתי את זה סתם בביל להשתיק אותו כי אני לא באמת חושבת שאני אלך לעבוד שם.
אחר כך רציתי להתקלח אבל כבר היה מאוחר והייתי צריכה להתארגן וללכת כי אני שונאת לאחר אז התלבשתי ואמא שלי שאלה לאן אני יוצאת ואמרתי לה שאני נפגשת עם דנה ועם טלי כי הן השתחררו מהצבא והיא שמחה לשמוע ואמרה שאני אמסור ד"ש ושאלה איך אני מגיעה ואמרתי לה שאני הולכת ברגל והיא אמרה שאני משוגעת כי נורא קר בחוץ וכל הזמן יש גשם ושהיא תסיע אותי ולא היה נעים לי שאני גם משאירה אותה לבד בבית וגם היא תסיע אותי ואמרתי לה שלא צריך והיא התעקשה ואמרה לי שאני אפסיק להתווכח על כל דבר אז הסכמתי. כשעליתי לבית של דנה שוב הרגשתי רע שלא קניתי לה או לטלי שום דבר ושהייתי צריכה להביא משהו אפילו בלון או פרח קטן וממש התחיל להיות לי לא נעים מזה כי הייתי צריכה לחשוב על זה מראש. כשהגעתי ישר התנצלתי על זה אבל שתיהן אמרו שזה שטויות ושהעיקר שאני באתי ושאני איתן. ישבנו שם והיה גם החבר של דנה והם כל הזמן התנשקו שם ואני חיפשתי רגע מתאים להגיד לטלי על העבודה של אבא שלי אבל לא רציתי להגיד את זה ליד דנה כי היא תתחיל לשאול ולהרגיש שאני מעדיפה את טלי וזה אולי נכון אבל דנה מסוגלת לעשות מזה עניין ולהעלב. כשרצינו ללכת היה כל הזמן גשם ולא רצינו לצאת ככה אבל כבר הרגשתי ממש לא נעים להיות שם כשדנה והחבר שלה ממילא כל הזמן עסוקים עם עצמם ובסוף הלכתי הביתה עם טלי מתחת למטריה שלה והיא היתה קצת שיכורה והתחילה לשיר "שתינו יחד תחת מטריה אחת" וזה היה חמוד כזה ופתאום לא נראה לי מתאים לדבר על העניין של העבודה כשאנחנו ממהרות וקר לנו ויורד גשם ואמרתי לה שתתקשר אלי מחר וכשנכנסתי הביתה אמא שלי כבר ישנה ואני הייתי רטובה לגמרי מהגשם למרות שהיתה מטריה והורדתי את הבגדים והיה ממש קר ולבשתי בגדים אחרים ונכנסתי מהר מתחת לשמיכה והתקפלתי ככה בשביל להתחמם והקשבתי לגשם על החלון עד שנרדמתי.
לפני 18 שנים. 23 בדצמבר 2005 בשעה 6:49
