כשהתעוררתי היה ממש קר ושנאתי את זה שאני ממשיכה לשכב מתחת לשמיכה כשאני ערה ושאני מתעצלת לקום אפילו שזה יום שבת ואין לי מה למהר כי זה מזכיר לי את איך שהייתי פעם כל הזמן ישנה ומתבטלת ואני לא אוהבת את זה. קמתי וממש רעדתי מקור ולבשתי עוד חולצה ארוכה והלכתי להכין קפה ובדרך הדלקתי את הדוד כי כבר הרגשתי איך אני מסריחה מכל הזיעה. הסתכלתי החוצה מהחלון עד שהמים רתחו אבל לא פתחתי אותו כי היה ממש קר ואחר כך הלכתי לשבת עם המחשב עם הקפה ולכתוב קצת. שמעתי את אמא שלי מתעוררת ומכינה לעצמה קפה והולכת לשבת בסלון אבל לא יצאתי כי רציתי להתרכז בכתיבה ועוד היה מוקדם. אחר כך סידרתי קצת את החדר וראיתי שהתחילה קצת שמש בחוץ אז פתחתי את החלון אבל למרות השמש היה עדיין נורא קר וסגרתי מהר חזרה את החלון ואז החלטתי ללכת להתקלח ויצאתי מהחדר ואמר שלי שאלה איך היה אתמול ואיך חזרתי ואמרתי לה שחזרתי ברגל עם טלי והיא די כעסה ושאלה למה לא התקשרתי שהיא תבוא לקחת אותי ואמרתי לה שהיתה לנו מטריה וזה לא כזה רחוק והיא אמרה שאני לא צריכה להסתובב ככה בגשם ושאני לא אחראית ושאני אהיה חולה מזה ואמרתי לה שזה לא כזה סיפור ושתפסיק להתייחס אלי כמו אל ילדה קטנה שכל הזמן צריך להסיע אותה ולהחזיר אותה והרגשתי שאנחנו שוב מתחילות לריב אז אמרתי לה שאני הולכת להתקלח.
כשהתפשטתי היה לי די קר שם אבל עמדתי והסתכלתי על עצמי במראה וממש יכולתי לראות איך השמנתי ואיך הבטן שלי גדלה ושנאתי את זה וצבטתי את עצמי קצת למרות שגבירתי צעקה עלי פעם כשעשיתי את זה אבל הרגשתי שאני לא שולטת בעצמי וכל כך שנאתי את הגוף שלי באותו רגע אז לא היה איכפת לי. אחר כך כשהתקלחתי חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שאני כזאת טיפשה כי אם אני אומרת לעצמי שלא איכפת לי ואני עושה משהו שאני יודעת שגבירתי שונאת אז כאילו אני כבר לא מכבדת אותה ואני מתעלמת ממנה ובאותו רגע רציתי שהיא פשוט תיכנס בדלת ותצעק עלי ותעמיד אותי במקום על זה והחלטתי שאני אתקשר אליה היום ואספר לה כי אני לא יכולה להסתיר את זה. החלטתי גם שבמקום כל הזמן לשנוא את איך שאני משמינה אני אחפש ברצינות דיאטה אמיתית לעשות ואני אתחיל לשמור על עצמי אבל הבעיה היא שאני אוכלת לא בגלל שאני רעבה אלא לפעמים בגלל שאני במתח או לפעמים סתם בגלל שיעמום ועם זה יהיה לי הכי קשה להילחם כי זה משהו שקשה לשלוט עליו. כשסיימתי להתקלח כל המראה היתה מלאה אדים ולא יכולתי לראות את עצמי וזה היה לי יותר נוח ככה והתלבשתי מהר בבגדים חמים ואז שמתי את כל הבגדים הישנים בכביסה והלכתי לחדר ושמתי גם את הבגדים שנרטבו לי בגשם בכביסה ואז אמא שלי אמרה שאבא שלי התקשר ושאלתי אם הוא התקשר לקו של הבית והיא אמרה שכן ודווקא שמחתי שיצא שאולי הם דיברו קצת ושאלתי אותה מה הוא אמר והיא אמרה שהוא רק שאל איפה אני וביקש שאני אתקשר אם אני יכולה ואז אמא שלי שאלה אם אני נפגשת איתו היום ואמרתי לה שלא קבענו כלום והיא אמרה "אה" וחשבתי שאולי היא חושבת שהוא יתקשר ויקח אותי שוב וזה אולי לא הוגן כי בשבת שעברה הייתי איתו ועכשיו אולי תורה ולא רציתי שהיא תחשוב ככה אז אמרתי לה שאני לא נפגשת איתו היום וחשבתי שהיא תשמח אבל היא פתאום שאלה למה ואם קרה משהו ואם רבתי איתו ואמרתי לה שלא ושפשוט לא קבענו כלום והוא לא יכול ככה להתקשר פתאום ולקחת אותי בלי לקבוע והיא התחילה להגיד לי שבכל זאת הוא לא גר פה והוא בא לביקור ואני לא צריכה לעשות לו כאלה פרינציפים וזה ממש הפתיע אותי שהיא ככה מגינה עליו כאילו היא רוצה שאני אלך ואז חשבתי על רעיון ושאלתי אותה אם היא חושבת שיש סיכוי שהוא יבוא לכאן ונהיה יחד וראיתי שהיא נורא מופתעת מזה והיא שאלה למה אני מתכוונת ואמרתי לה שנאכל צהריים יחד או משהו והיא שאלה אם דיברתי איתו על זה ואמרתי לה שלא ושזה משהו שרק עכשיו חשבתי עליו והיא חייכה קצת ואמרה שזה לא מעכשיו ושתמיד אני מנסה ככה להפגיש אותם ולא ידעתי מה להגיד והרגשתי פתאום קצת טיפשה ותמימה שאני באמת מנסה לעשות את זה אבל גם קצת כעסתי עליה שהיא לא מוכנה לשמוע על דברים כאלה וישר פוסלת ואמרתי לה שתדע שכבר מזמן גבירתי ביקשה לארח את שניהם אצלה והציעה לי את זה ואמרה לי להגיד לה ולאבא שלי אבל לא אמרתי רק בגלל שאני לא יודעת איך בכלל להציע להם וכל הזמן אני מרגישה שזה יהיה טיפשי להציע את זה ואמא שלי היתה ממש מופתעת ואפילו קצת לא האמינה לי שזה נכון וחשבה אולי שאני ממציאה הכל ואמרתי לה שבאמת גבירתי הציעה את זה ואמא שלי אמרה "זה לא יהיה לך קצת מוזר דבר כזה?" ואני אמרתי שאפילו אם זה יהיה לי מוזר אני רוצה את זה ואז לפני שהיא הספיקה לענות היה לי טלפון ורצתי לחדר לענות וחשבתי שזה אבא שלי אבל זאת היתה טלי והלב שלי דפק עוד מהשיחה עם אמא שלי ומהריצה לחדר אבל עניתי לה.
דיברנו קצת והיא שאלה מה רציתי לספר לה אתמול ונזכרתי ואמרתי לה שדיברתי עם אבא שלי ושהוא יכול אולי לסדר לה עבודה במקום שהוא עובד והיא לא הבינה בהתחלה ואמרה שהיא חשבה שהוא עובד בחו"ל ואני פתאום נזכרתי שהיא כל הזמן אומרת שהיא רוצה לגור בחו"ל ואולי עכשיו הכל יוצא מין אי הבנה כזאת והסברתי לה שזאת חברה ישראלית ואבא שלי עובד בחו"ל אבל כשהוא כאן אז הוא גם קצת עובד בארץ ושהוא התכוון לעבודה בארץ ושהוא אמר שהיא תתקשר אליו ושהוא יסדר לה ראיון עבודה והיא שאלה במה היא תעבוד ואמרתי שאני לא יודעת וסיפרתי לה גם שאבא שלי אמר שהוא התרשם ממנה שהיא נחמדה ובוגרת ושזה יכול להיות קרש קפיצה וככה רמזתי לה אולי שאחר כך היא תוכל לעבור לחו"ל אבל ידעתי שזה לא כל כך פשוט ושלא שולחים כל אחד ישר לחו"ל במיוחד שהיא תעבוד במשהו פשוט שם. נתתי לה את הטלפון שלו והיא אמרה שהיא תתקשר אבל לא היום ואמרתי לה שוב שכדאי לה ושזה מקום ממש טוב לעבוד ושאין לה מה להפסיד בכל מקרה ושלא תרגיש לא נעים בגלל שזה אבא שלי והיא הבטיחה להתקשר. אחר כך חזרתי לסלון ואמא שלי ראתה שם טלויזיה והיתה תוכנית בישול אז ישבתי איתה וראינו קצת יחד כי זה עניין אותי ורציתי שנמשיך לדבר אבל פתאום לא היה לי מה להגיד וכשהיו פרסומות אמא שלי שאלה אם דיברתי עם אבא שלי ואמרתי לה שלא ושזאת היתה טלי בטלפון והיא שאלה אם סיפרתי לו בכלל על ההצעה של גבירתי ואמרתי לה שלא ושאמרתי לה כבר קודם שאני לא יודעת בכלל איך להציע להם את זה כי אני מרגישה לא נעים והיא אמרה "את רואה שזה לא טבעי?" ואמרתי לה שלי אין בעיה עם זה וזה לא טבעי רק בגלל שהם נותנים לי להרגיש ככה והיא אמרה שאפילו היא לבד לא מרגישה הכי נוח לשבת שם כשאני מארחת אותה וזה בכלל הפתיע אותי ואמרתי לה שלא ידעתי ושחשבתי שהיה לה טוב שם כשהיא באה והיא אמרה שהיה נהדר אבל זה היה גם מוזר לה ושהיא לא רגילה ככה לשבת ולראות שאני מגישה דברים ולשמוע איך אני מנקה ומסדרת את הבית שם והרגשתי שכל מה שחשבתי פעם מתמוטט ואמרתי לה שטוב לי שם ונוח לי שם ואני אוהבת את העבודה הזאת וזה עושה אותי יותר בוגרת ויותר אחראית וממש שפכתי את כל מה שהיה לי בלב וכל מה שאני מרגישה בקשר לזה וממש התאפקתי לא לספר לה על מה שבאמת אני מרגישה כלפי גבירתי והיא אמרה שהיא מבינה אותי אבל זה פשוט קצת מוזר לה ושאני בשבילה עוד קצת ילדה וקשה לה לראות שאני מתבגרת ככה וביקשה שאני לא אכעס שהיא אומרת את זה ואמרתי לה שתחליט כי לפעמים היא אומרת שאני ילדותית מדי ומתנהגת כמו ילדה והיא לא אוהבת את זה ועכשיו פתאום היא אומרת שמוזר לה שאני מתבגרת ועובדת ושהיא כן מרגישה שאני ילדה והיא אמרה שאין כזה דבר להחליט ובשבילה תמיד אני אהיה ילדה אבל נכון שכשאני מתנהגת בצורה לא בוגרת זה פוגע בה ומפריע לה.
הרגשתי שלא יוצא כלום מהשיחה הזאת ובמיוחד הבנתי שאין סיכוי ששניהם יבואו לבית של גבירתי ובטח שאבא שלי לא יבוא ויאכל איתנו צהריים עכשיו וכל השיחה הזאת שסיפרתי איך אני אוהבת להיות אצל גבירתי ולעבוד שם רק גרמה לי להתגעגע יותר לזה ופשוט רציתי לברוח לשם ולנקות את הבית של גבירתי הכי טוב שאפשר ולשכוח מכל הבעיות האלה. אחר כך התקשרתי לאבא שלי והוא שאל מה אני עושה ואמרתי שאני בבית והוא שאל אם ניפגש ואמרתי לו שאני בבית עם אמא היום וידעתי שאין סיכוי שהוא יבוא אבל בכל זאת כאילו בשביל לעצבן אמרתי לו שאם הוא רוצה הוא מוזמן לפה והוא אמר שהוא לא בטוח שאמא שלי תשמח לארח אותו ואת החברה שלו ואמרתי לו שזאת לא בעיה שלי והוא שאל למה אני כל כך כועסת ומה הוא כבר עשה לי ואמרתי לו שהוא לא עשה כלום ושפשוט אני צריכה להחליט לפעמים עם מי להיות ואפילו שזה אומר לוותר על משהו אני לא יכולה להיות כל הזמן עם כולם כשהם לא רוצים להיות אחד עם השני והוא אמר שהוא מבין את זה ושהוא לא בא בטענות ושאני לא צריכה לכעוס ושנדבר במהלך השבוע וחשבתי שאני ארגיש יותר טוב אחרי שאמרתי לשניהם בעצם את מה שאני חושבת ומרגישה אבל דווקא הרגשתי יותר רע והרגשתי ששוב אני עושה את כל הטעויות שאפשר.
בסוף אכלתי צהריים עם אמא שלי וניסיתי להירגע ולהגיד לעצמי שאם כבר אני איתה היום אז אני לא יכולה כל הזמן לכעוס ואני חייבת להוציא מזה את המקסימום ושבאמת נרגיש שאנחנו ביחד. ניסיתי ממש בכוח לדבר איתה על דברים שלא קשורים לכל הבעיות ולאיך שאני מרגישה ואחר כך ראיתי שכבר יש שמש ונהיה יום יפה והצעתי לה שאני אעביר את הכביסה לחבל החיצוני שהיא תתיבש יותר מהר והיא אמרה שהיא לא יודעת ושאולי עוד ירד גשם ופתחתי את החלון ואמרתי לה שיש שמש ושאני אעשה את זה והתחלתי להעביר את כל הכביסה החוצה ואז פתאום סבתא שלי באה וצילצלה בדלת כרגיל בלי להגיד שהיא באה בכלל והיא ישבה עם אמא שלי במטבח בזמן שאני תליתי את הכביסה והיא שוב הציקה לאמא שלי עם כל העניין של אבא שלי וכאילו שאלה דברים מסביב אבל אני ידעתי למה היא מתכוונת וזה ממש עיצבן אותי ורציתי להתערב ולהגיד משהו אבל לא ידעתי מה והיה חבל לי שדווקא אחרי שאני ואמא שלי כבר נרגענו מזה סבתא שלי באה והוציאה את הכל שוב. הצעתי שנעבור לסלון ונשתה קפה וחשבתי שאולי אם נעבור לשם גם נוכל לשנות את הנושא ולדבר על דברים אחרים וככה ישבנו בסלון ואני הכנתי קפה והגשתי להן וכבר מההרגל התכופפתי מהברכיים ולא מהגב וראיתי שסבתא שלי מסתכלת ובטח חושבת שזה לא טבעי אבל היא לא אמרה כלום.
אחר כך אמא שלי הסיעה את סבתא שלי הביתה ואני בינתיים נורא רציתי לנצל את הזמן ולדבר עם גבירתי אבל הרגשתי קצת לא נעים להתקשר ולהפריע לה ולהתחיל לבכות לה אז קיויתי שהיא תתקשר בעצמה או שלפחות אני אפגוש אותה מחר וזה שידעתי שאני צריכה לעשות בשבילה קניות נתן לי תקווה וקצת שימח אותי והרגשתי כאילו כל השבת הזאת היא בלגן אחד גדול ומחר הכל יהיה יותר מסודר ויותר נוח. כשאמא שלי חזרה היא הלכה להתקלח ואני ישבתי עוד קצת עם המחשב ואחר כך ראינו יחד טלויזיה והאמת שרוב הזמן שתקנו ובמילא לא היה לי מה להגיד יותר ורק חיכיתי כבר שיהיה לילה ואני אישן ושיגיע כבר מחר.
לפני 18 שנים. 24 בדצמבר 2005 בשעה 8:00