היה ממש קר בבוקר אבל נזכרתי איך גבירתי אתמול אמרה לי שהיא צריכה אותי ושהיא לא מתכוונת להגיד לי ללכת וזה שימח אותי והייתי יותר רגועה מכל הימים האחרונים והיתה לי הרגשה כזאת של משהו חדש ושעכשיו אני כבר לא ארגיש לחוצה ומבולבלת ואני אדע יותר טוב איך לסדר את הזמן שלי למרות שלא ידעתי מה אני אעשה כל היום כי עדיין לא קבעתי כלום והחלטתי שאני באמת אתחיל לחפש לעצמי דיאטה כמו שהבטחתי לגבירתי וזה שהיא הסכימה נורא עזר לי כי זה גרם לי להרגיש שאני באמת חייבת לעשות את זה ולא רק בגלל שנורא השמנתי אלא בגלל שאמרתי לה שאני אעשה את זה ועכשיו זה כאילו משהו שהיא ביקשה ממני. חיפשתי קצת באינטרנט ומצאתי כל מיני כתבות שחלק היו מעניינות אבל לא מצאתי ממש דיאטה שאני יכולה לעשות בצורה מסודרת ואז נזכרתי שפעם אמא שלי ניסתה לעשות דיאטה של שומרי משקל והיתה להם חוברת כזאת והתחלתי לחפש אותה בבית ולא מצאתי איפה אמא שלי שמה אותה ופחדתי שהיא זרקה את זה כי רציתי שאם אני איפגש עם גבירתי אני כבר אוכל להראות לה מה אני מתכננת לעשות. התקשרתי לאמא שלי ושאלתי אותה והיא התפלאה ושאלה מה פתאום אני מחפשת את זה ואמרתי לה שאני רוצה לעשות דיאטה ושנמאס לי שאני כל הזמן משמינה והיא התחילה להגיד לי שאני לא צריכה ושזה בסדר ושאני סתם מרגישה ככה ואמרתי לה שתפסיק עם זה כי אני יודעת שזה לא נכון וככה אני מרגישה ושתגיד לי כבר איפה החוברת הזאת ואז היא אמרה לי שזה לא כל כך פשוט לעשות את הדיאטה הזאת רק מהחוברת וצריך ללכת לשם ולהירשם וללכת לפגישות כל שבוע ואמרתי לה שאני רק רוצה לקרוא ולא הבנתי למה היא כל הזמן מתחמקת וכאילו לא רוצה להגיד לי אבל בסוף היא אמרה לי איפה היא חושבת שזה יכול להיות ומצאתי את החוברת הזאת והתחלתי לקרוא וראיתי שזה דווקא לא כזה מסובך ואפשר לעשות את זה לבד רק לפי מה שכתוב. ישבתי והתחלתי לחשב את הנקודות שלהם ולראות מה אני יכולה לאכול היום ובדקתי מה יש בבית ובאמת ניסיתי לתכנן את כל היום כמו שגבירתי אמרה וממש לבנות לעצמי ארוחות מסודרות ולכתוב הכל.
כשסיימתי נורא רציתי להתקשר לגבירתי ולספר לה על זה ולהראות לה שאני רצינית ושאני לא סתם כל הזמן אומרת שאני רוצה דיאטה אלא שאני ממש עושה משהו בשביל להתקדם עם זה אבל לא רציתי להפריע לה בעבודה ולהטריד אותה עם שטויות כי הרגשתי שבזמן האחרון במקום שאני אשרת אותה היא עושה בשבילי דברים כל הזמן ואני לא אוהבת את זה. כתבתי עוד קצת וסידרתי את החדר ובאמצע טלי התקשרה וסיפרה לי שהיא נפגשה עם אבא שלי הבוקר ובהתחלה לא הבנתי על מה היא מדברת אבל היא הזכירה לי שזה בקשר לעבודה שאבא שלי אמר שהוא אולי יסדר לה בחברה שהוא עובד. היא סיפרה שאבא שלי היה ממש נחמד והכיר לה שם אנשים וקצת שאל עליה ועל הנסיון שלה וגם על מה שהיא עשתה בצבא ואמרה שעוד לא יצא מזה כלום אבל שאבא שלי הבטיח לה לדבר שם עם אנשים ולהיות איתה בקשר והיא אמרה לי תודה על זה והתחילה להגיד שאני כזאת חברה טובה ושאף פעם לא היתה לה חברה כמוני וזה היה די מביך כל המחמאות האלה ואז שאלתי אותה איפה היא ומה היא עושה והיא אמרה שהיא בדרך הביתה ורציתי נורא להיפגש איתה פתאום אז קבענו שנלך לקניון. הסתובבנו שם ודיברנו עוד וסיפרתי לה גם על הבחור ההוא שהתחיל איתי שם בעבודה של אבא שלי וטלי צחקה ושאלה אותי אם אני באמת מתכוונת להתקשר אליו ואמרתי לה שמה פתאום והיא שאלה למה בעצם אם הוא נחמד והכל זה אולי יכול להיות טוב ואמרתי לה שאני ממש לא מחפשת עכשיו חבר ורק זה חסר לי עכשיו כשגם ככה אני לא מצליחה לחלק את הזמן שלי וכל הזמן מרגישה שאני לא מספיקה לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות וכל הזמן מרגישה שגבירתי לא מקבלת ממני מספיק וטלי אמרה שגבירתי בעצמה אמרה לי שבימים האלה ניפגש פחות ושאני לא צריכה להרגיש ככה וסיפרתי לה איך בזמן האחרון כל הזמן אני עושה שטויות וכל פעם שאני נפגשת עם גבירתי זה לא מה שאני מצפה והיא כועסת למרות שאחר כך תמיד היא דואגת לי והכל יוצא לטובתי וסיפרתי לה גם על הקטע עם החזיה ועם התחתונים וטלי אמרה שזה נורא מביך והתפלאה איך לא בכיתי או ברחתי משם ואמרתי לה שזה לא היה מביך כי אני לא נבוכה כשאני עם גבירתי אבל שזה בעיקר היה מעצבן וכעסתי על עצמי כי איכזבתי אותה וטלי אמרה שאם היא היתה שם היא היתה נורא נבוכה מזה ואמרתי לה שאם היה לה קשר כמו שלי יש עם גבירתי ואם
היא היתה מרגישה כלפי מישהי את מה שאני מרגישה כלפי גבירתי זה לא היה מביך אותה בכלל וניסיתי להסביר לה אפילו שלא הרגשתי חופשיה לדבר כי היינו בקניון עם מלא אנשים מסביב וטלי אמרה שהלואי שהיא היתה יכולה להרגיש ככה עם מישהי ואחר כך ישר אמרה שהיא לא מתכוונת להיות משרתת כמו שאני אלא להרגיש ככה נוח ולא נבוכה ליד מישהי ואז פתאום שאלתי אותה אם יצא לה כבר פעם להיות ככה עם מישהי במצב אינטימי וראיתי שאפילו השאלה הזאת הביכה אותה ואפילו שאנחנו חברות טובות ושאני מספרת לה דברים כאלה היא ככה היתה בהלם מזה אז אמרתי לה שהיא לא חייבת לספר ושאני מצטערת אם שאלתי משהו אישי מדי ואז היא אמרה שהיא תספר לי כי זה לא הוגן שאני מספרת לה תמיד הכל ורציתי להגיד לה שזה לא ככה ושהיא לא צריכה להרגיש חייבת רק בגלל שאני מספרת אבל לא הספקתי כי היא ישר התחילה לספר לי איך היא פעם התנשקה עם מישהי שהיתה איתנו בתיכון ואז אני הייתי בהלם כי לא חשבתי על ההיא דברים כאלה אבל טלי אמרה לי שהיא לא חושבת שהיא באמת לסבית ושזה סתם היה רק נשיקה כזאת של סקרנות ובכל מקרה חוץ מהנשיקה הזאת לא היה לה שום דבר אמיתי ורק מחשבות כל הזמן אבל עכשיו היא מרגישה שאולי היא מספיק מוכנה לזה למרות שהיא עדיין תהיה נורא נבוכה.
טלי רצתה שנאכל צהריים יחד שם אבל אמרתי לה שאני מתחילה דיאטה ואני לא יכולה לאכול מה שאני רוצה כי קבעתי לעצמי מה לאכול כל היום והצעתי לה לבוא אלי ושנאכל יחד והלכנו אלי הביתה והכנתי לשתינו אוכל וטלי צחקה שעכשיו אני גם עושה לה דיאטה למרות שזה לא היה ממש אוכל דיאטטי ורק היה לי יותר קל לחשב את הנקודות של הדיאטה ככה ולדעת שאני מקפידה לאכול לפי התפריט שקבעתי. אחר כך טלי ישבה קצת עם המחשב שלי ואני לא רציתי להסתכל על מה שהיא עושה אפילו שזה המחשב שלי ושתמיד אני פוחדת שיראו שם דברים אבל רציתי לתת לה את הפרטיות שלה ואמרתי לה שאני אלך להתקלח ובדיוק אז גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי וסיפרתי לה מה עשיתי ושהתחלתי ממש לעשות דיאטה של שומרי משקל והיא אמרה שהיא ביקשה ממני להראות לה קודם לפני שאני מתחילה ואמרתי לה שרק חישבתי את הנקודות ובעצם אכלתי אוכל רגיל בצהריים אז חשבתי שמותר לי והיא אמרה "ברור שמותר לך את יודעת שאני שונאת את זה שאת לא אוכלת" ואמרתי "כן גבירתי" וראיתי שטלי ככה נבוכה מזה ורוצה לצאת מהחדר ולתת לי להיות לבד אבל לא נתתי לה לצאת ואני לא יודעת למה עשיתי את זה וגבירתי שאלה מה אני עושה אחר כך ואמרתי לה שאין לי תוכניות והתחלתי להתרגש והיא אמרה שהיא תאסוף אותי אחרי העבודה שלה וניפגש קצת ונדבר על הדיאטה שלי ואמרתי לה "תודה גבירתי" ואז באמת הלכתי להתקלח והתקלחתי ממש טוב שגבירתי תהיה מרוצה ואחר כך טלי אמרה שאולי היא תלך אם אני צריכה להיפגש עם גבירתי ואמרתי לה שיש עוד קצת זמן ושתינו עוד קפה יחד ואני הכנתי דף כזה שאני אוכל לרשום מה אכלתי כל יום ולחשב את זה והכנסתי אותו לתיק יחד עם החוברת של שומרי משקל שאני אוכל להראות לגבירתי ואז טלי באמת הלכה הביתה כי כבר לא היה לה נעים והאמת שגם אני פתאום רציתי קצת להיות לבד לפני שאמא שלי חוזרת ולפני שאני אצטרך ללכת וישבתי עוד קצת עם המחשב ככה בשקט כמו שאני אוהבת.
אחר כך אמא שלי חזרה ושאלה מה שלומי ומה עשיתי וסיפרתי לה והיא שאלה אם הסתדרתי עם החוברת של הדיאטה ואמרתי לה שכן ושאני ממש רוצה להתחיל עכשיו להקפיד על מה אני אוכלת ולרשום הכל והיא אמרה שהיא תעזור לי עם זה אבל שעדיין היא חושבת שלטובתי אני צריכה גם ללכת לפגישות שלהם אם אני באמת רוצה להצליח ואמרתי לה שאני אתחיל לבד ואני אראה אם אני מסתדרת כי ממש לא רציתי עכשיו להתחיל לעשות פגישות של שומרי משקל במיוחד כשאני חושבת שזה לא כזה חשוב וגם אין לי זמן לבזבז על זה. אחר כך אמרתי לאמא שלי שאני עוד מעט הולכת לגבירתי ואולי אני אעבוד קצת הערב והיא התפלאה שלא עבדתי מהבוקר ואמרתי לה שזה לא שעות קבועות וכשאמרתי את זה הלב שלי קצת נצבט כי פעם זה כן היה ימים ושעות קבועים ואני כן רוצה שזה יהיה ככה ועכשיו זה רק זמני בצורה כזאת. ואז אמא שלי אמרה לי "תשמעי דיברתי עם אבא שלך ואני חושבת שאנחנו נקבל את ההצעה שלה" ואני שאלתי על מה היא מדברת אבל ניחשתי ורק רציתי להיות בטוחה ולא לטעות ולהתאכזב סתם והיא אמרה שאולי באמת בחנוכה הם יבואו ביחד באיזה ערב אליה כי גם אבא שלי אמר שהוא רוצה לפגוש אותה ולראות איפה אני עובדת ושהיא ראתה כמה זה חשוב לי שנהיה ערב אחד יחד ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה תודה ושזה מקסים מצידם והיא אמרה "אנחנו עושים את זה בשבילך כי זה חשוב לך" ואמרתי לה שאני יודעת ושאני לא ילדה קטנה ואני לא חושבת שפתאום הם יחזרו להיות יחד ושאלתי אותה אם זה כבר בטוח ואם אפשר להגיד לגבירתי ושנקבע והיא אמרה שכן ושרק צריך לברר מתי נוח לאבא שלי ומתי נוח לה ונורא שמחתי.
אחרי כמה דקות גבירתי התקשרה ואמרה שהיא למטה ואני לקחתי מהר את התיק וירדתי ונתתי עוד נשיקה לאמא שלי ואמרתי לה שוב תודה וכשנכנסתי למכונית של גבירתי נורא התרגשתי כי חשבתי איך אני אספר לה את זה ושהיא נורא תשמח. סיפרתי לה את זה עוד בדרך והיא באמת שמחה ואמרה שזה נפלא ואז היא שאלה אותי "את תעמדי בזה?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה שהיא לא רוצה שאני אתמוטט לה כמו שהיה כשאמא שלי היתה שם בפעם האחרונה ואמרתי לה שאני מבטיחה שהכל יהיה בסדר ואני אארח אותם הכי טוב שאפשר והיא תהיה גאה בי וכבר כשאמרתי את זה הייתי מאוד גאה בעצמי והרגשתי שהדברים מתחילים לקרות כמו שאני רוצה ושהכל מסתדר ושכל ההרגשות הרעות שהיו לי בזמן האחרון עוברות. הגענו לבית של גבירתי ואני ישר הלכתי לסדר ולנקות והיא החליפה בגדים והכנתי לה קפה והיא ישבה בסלון קצת ואז היא קראה לי ושאלה אם סיימתי לסדר ואמרתי לה שכן והיא אמרה לי לשבת לידה ולהראות לה הכל ואני הבאתי את התיק וישבתי ממש לידה על הספה והראיתי לה את החוברת ואת הדף שהכנתי והסברתי לה איך אני אעשה את הדיאטה והיא אמרה שהיא מאוד מרוצה ואמרה לי שוב שאני אקפיד לאכול מסודר ושאני לא ארעיב את עצמי ושאני אשמור על התפריט והיא שאלה אם אני מתכוונת להירשם וללכת לפגישות שלהם ואמרתי לה שאמא שלי אמרה שצריך את זה אבל אני חושבת שאני יכולה לעשות את זה לבד והיא אמרה שזה בסדר וכמו שאני חשבתי שאני אתחיל לבד ושהיא סומכת עלי ויודעת שיש לי משמעת עצמית אבל שאם קשה לי ואני מרגישה שאני צריכה את זה אני אגיד לה בכנות ואני אירשם כי היא לא רוצה שאחר כך יהיו לי תיסכולים סתם ואני הבטחתי לה שככה אני אעשה. גבירתי ליטפה את הראש שלי ואני נישקתי את היד שלה והסתכלתי עליה ואני חושבת שהיא ראתה שהמבט שלי ממש מתחנן לחיבוק אז היא משכה אותי אליה וחיבקה אותי חזק ואמרה לי "פיה קטנה שלי את אמיצה ואת חזקה הרבה יותר ממה שאת חושבת" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" וככה התחבקנו אולי דקה ואז ביקשתי ממנה אם אני יכולה לפנק אותה והיא לא ענתה אבל היא נשכבה ככה על הצד של הספה והרימה את הרגליים ושמה אותם על הברכיים שלי ואני התחלתי ללטף אותה שם ולעשות לה מסג' והיא ביקשה סיגריה ושוקולד ואני הבאתי לה והדלקתי לה את הסיגריה על הברכיים ואז חזרתי לעשות לה מסג' ברגליים אבל כבר ישבתי על הרצפה והיא אכלה את השוקולד לאט ועישנה ואני לא יכולתי להתאפק והכנסתי את הראש בין הכפות רגליים שלה ונישקתי אותן אפילו שהיה לה ריח מכל היום ואז היה טלפון והיא אמרה לי להביא לה אותו ולא רציתי לקום משם אבל ידעתי שזה היה אגואיסטי מצידי לרצות להישאר ליד הרגליים שלה ומהר קמתי והבאתי לה את הטלפון והיא דיברה ואז היא אמרה לי שחברה שלה תבוא לקפה עוד כמה דקות ואני שאלתי אם אני יכולה להישאר ולשרת את שתיהן והיא התפלאה ואמרה "מה זאת אומרת אם את יכולה? את נשארת ומשרתת אותנו עכשיו" ואני אמרתי לה תודה והיא ביקשה שאני אסביר לה למה שאלתי בכלל ואמרתי לה שאני כבר מבולבלת מהימים האלה ולא יודעת אף פעם מה אני צריכה לעשות ופעם הכל היה קבוע וזה היה יותר קל לי ואז היא אמרה לי להתקרב אליה ואני קצת רעדתי והתקרבתי על הברכיים והיא הסתכלה לי ישר בעיניים ואמרה "את רוצה סדר? אז הנה סדר" ואז היא אמרה לי שמחר זה היום החופשי שלי ואני אהיה עם אבא שלי ועם אמא שלי איך שאני רוצה וביום רביעי אני אבוא לנקות את הבית שלה ואכין עוגת גבינה וביום חמישי אני אהיה עם אבא שלי או עם חברות בבוקר ובצהריים ואחרי הצהריים אני אבוא לבית שלה ואסדר אותו ואז כשהיא תבוא אני אעשה לה טיפול. ואני השתדלתי להיות מרוכזת ולזכור הכל ולא להיסחף לכל מיני מחשבות ודמיונות על איך זה יהיה ואמרתי לה תודה על זה שהיא קבעה לי ככה את השבוע ואז היא אמרה לי להכין כיבוד על השולחן ואני קמתי והלכתי למטבח והבאתי כוסות ובקבוקים של שתיה קרה ועוגיות מסודרות על צלחות ואחר כך גם רוקנתי את המאפרה של גבירתי ושאלתי אותה אם היא צריכה עוד משהו אבל אז בדיוק החברה שלה דפקה בדלת וגבירתי אמרה לי ללכת לפתוח.
אירחתי אותה יפה ושמחתי שגבירתי יושבת ככה ולא צריכה לעשות כלום בעצמה והכנתי לחברה שלה קפה והן ישבו ודיברו ואני מדי פעם הגשתי עוד דברים ופיניתי דברים אבל רוב הזמן ישבתי במטבח וחיכיתי ונתתי להן להיות לבד וחשבתי על כל השבוע שיהיה לי אבל נשארתי מרוכזת כדי לשמוע אם אני צריכה לעשות משהו ואז פתאום שמעתי את גבירתי קוראת לי ורצתי לשם וראיתי שנשפך מיץ על החולצה של החברה שלה ועל הרצפה וגם קצת על הספה והבאתי מהר סמרטוט וניקיתי והסתכלתי על גבירתי אם זה בסדר והחברה שלה הלכה לאמבטיה לשטוף קצת את החולצה וכשהיא חזרה החולצה שלה היתה עוד יותר רטובה וגבירתי אמרה לה שהיא תיתן לה חולצה אחרת ושתשאיר את זאת כאן והיא רצתה לקום אבל אז היא ראתה אותי שם ואמרה לי איזו חולצה לתת לה מהארון ואני הלכתי ונתתי לה את החולצה והיא החליפה מהר ואז גבירתי אמרה לחברה שלה לתת לי את החולצה הרטובה ואמרה לי "לכי תכבסי לה אותה בכיור" והחברה שלה היתה קצת נבוכה ואמרה שלא צריך ושהיא תיקח אותה בשקית אבל גבירתי אמרה לי שוב "לכי תכבסי אותה" והרגשתי שכאילו היא אומרת את זה בעצם לחברה שלה וכאילו אומרת לה שהיא זאת שקובעת ושלא תתווכח כמו שהיא אומרת לי לפעמים. הלכתי לכבס את החולצה של החברה של גבירתי ובדקתי טוב שלא נשארו כתמים ושאני שוטפת טוב את הסבון ואחר כך תליתי את החולצה על החבל בחוץ ואז חזרתי לסלון והחברה של גבירתי כבר בדיוק קמה ללכת והיא אמרה לי "תודה מתוקה" וליטפה אותי ככה בשיער והרגשתי שזה קצת לא במקום והסתכלתי על גבירתי וחשבתי שאולי היא תכעס על זה אבל גם אחרי שהחברה שלה הלכה היא לא אמרה כלום.
אחר כך סידרתי את הסלון ושטפתי כלים וגבירתי אמרה שכבר מאוחר ושאני אלך ואני לא רציתי להתווכח ואמרתי לה שוב תודה על הכל והלכתי ובדרך באוטובוס רשמתי לעצמי מה אני צריכה לאכול בערב וגם רשמתי על אותו נייר את איך שאני צריכה לעבוד השבוע כמו שגבירתי אמרה והייתי מאוד שמחה ששוב יש לי סדר כזה ושאני יכולה להיות יותר רגועה.
לפני 18 שנים. 26 בדצמבר 2005 בשעה 6:12