התעוררתי מוקדם ואפילו שהיה קר ושלא הייתי צריכה לקום מוקדם קמתי והכנתי לעצמי קפה והסתכלתי מהחלון על היום הזה שנהיה חורף והיה נראה שכל רגע ירד גשם. הרגשתי ממש טוב כי ידעתי שאפילו שזה היום החופשי שלי פתאום הכל נראה יותר מסודר וידעתי מה אני אעשה כל השבוע וגם נורא שמחתי שאני כבר ביום השני של הדיאטה וחשבתי לשקול את עצמי אבל החלטתי שלא טוב להישקל כל יום ועדיף לעשות את זה כל שבוע או משהו ולראות באמת שינויים וככה גם זה יתן לי מטרה שאני אדע שיש יום כזה. החלטתי שאני אכתוב ביומן בבוקר ואחר כך אני אתקשר לאבא שלי ואציע לו להיפגש ואז בערב אני אהיה עם אמא שלי וככה הכל יהיה מסודר וכולם יוכלו להיות מרוצים ונזכרתי שבכלל לא דיברתי עם אבא שלי אתמול אחרי שאמא שלי סיפרה לי שהוא הסכים להיפגש אצל גבירתי וגם אחרי שטלי אמרה לי שהיא נפגשה איתו וזה היה לי קצת מוזר שהוא לא התקשר לדבר איתי וחשבתי פתאום שאולי הוא כועס עלי וניסיתי להיזכר למה הוא יכול לכעוס ומרוב שחשבתי על זה כבר הבנתי שאני לא אוכל להתרכז בכתיבה ביומן והתקשרתי אליו והלב שלי פתאום התחיל לדפוק כי באמת כבר חשבתי שהוא כועס.
כשהוא ענה לי הוא בכלל לא נשמע כועס אלא דווקא נורא שמח שאני מתקשרת ואפילו התפלא שאני ערה כל כך מוקדם למרות שהסתכלתי על השעון ובכלל לא היה מוקדם אבל אולי הוא חשב שאני ישנה תמיד עד מאוחר. שאלתי אותו אם הוא עסוק והוא אמר שלא ואז שאלתי אם הוא כועס עלי והוא אמר מה פתאום ולמה אני שואלת ואמרתי לו שחשבתי ככה בגלל שהוא לא התקשר אתמול במיוחד אחרי שהוא נפגש עם טלי ואחרי שהוא דיבר עם אמא שלי על חנוכה והכל והוא אמר שהוא נורא מצטער ושהוא לא חשב שאני ארגיש ככה והוא פשוט היה קצת עסוק בעבודה אתמול ואחר כך הוא ישר נסע עם החברה שלו לפגוש את ההורים שלה והוא התנצל אולי חמש פעמים על זה ואמר שהוא לא התכוון שאני איפגע ככה והייתי צריכה להרגיע אותו ולהגיד לו שזה בסדר ושישכח מזה ושלא קרה כלום. אחר כך הוא אמר שטלי מאוד נחמדה ונראית מאוד מוכשרת ושהוא ישתדל מאוד לעזור לה וכבר חשבתי שהוא יתחיל שוב להגיד לי שגם אני צריכה לחפש עבודה שם וכל הנאום הזה אבל הוא דווקא הפתיע אותי ולא הזכיר את זה בכלל ושמחתי כי זה היה כאילו הוא באמת מקבל את מה שאמרתי לו בפעם הקודמת ומכבד את זה שבחרתי לעבוד אצל גבירתי. שאלתי אותו על המפגש אצל גבירתי והוא אמר שהוא באמת דיבר על זה עם אמא שלי ושהם הבינו שזה באמת נורא חשוב לי ושהוא ישמח גם להכיר את האישה שאני עובדת בשבילה וזה נורא ריגש אותי כשהוא אמר את כל זה ואמרתי לו שזה באמת נורא חשוב לי ולא רציתי להתחיל להסביר לו כמה זה באמת מרגש אותי לא רק שהם יהיו שם ביחד אלא שאני אארח אותם ואתמודד עם זה ששניהם שם ביחד עם גבירתי כי זה האנשים הכי חשובים לי בחיים ואמרתי לו שהוא יראה כמה שזה יהיה ערב נחמד ואיך למדתי לארח יפה ואני אכין עוגה במיוחד בשבילם ואני אקנה סופגניות וידעתי שהוא אוהב יין ואמרתי לו שיהיה גם יין טוב והוא צחק ואמר שהכי חשוב שאני אהיה שם ואמרתי לו שלא ידאג ואני לא אוותר על זה בחיים עכשיו עד שהם הסכימו. הוא אמר שהוא עוד יגיד לי באיזה יום יהיה לו הכי נוח ודווקא רציתי שנקבע את זה כבר כדי לדעת שזה סגור ולדעת כבר באיזה יום זה וביקשתי ממנו שיודיע לי כמה שיותר מהר כי אני רוצה לדעת וגם להודיע לגבירתי והוא הבטיח שהוא רק יברר עם החברה שלו ופתאום נבהלתי שהוא יביא גם אותה ולא ידעתי איך להגיד לו שזה לא במקום ושאלתי "גם היא תבוא?" והוא אמר שזה לא נראה לו מתאים ונרגעתי ושמחתי שהוא חושב כמוני והוא אמר שהוא רק רוצה לברר איתה מתי נוח לשניהם ואם היא אולי תיכננה משהו. רציתי לקבוע איתו לאכול צהריים למרות שרציתי לבנות את התפריט לפי הדיאטה אבל אמרתי לעצמי שאני יכולה גם לאכול ואחר כך לרשום ולחשב מה אכלתי ואבא שלי אמר שהוא לא יודע אם יהיה לו זמן בצהריים ושאל מה דעתי על הערב ואמרתי לו שבערב אני בבית עם אמא וקצת רעד לי הקול כשאמרתי את זה אבל הייתי ממש שמחה שזה יצא לי ככה ושהייתי חזקה ושאני מארגנת את הזמן כמו שגבירתי אמרה והוא דווקא הבין את זה ולא אמר כלום והוא אמר שהוא נורא ישתדל אבל אולי זה יהיה בצהריים היותר מאוחרים ואמרתי לו שזה בסדר ושיודיע לי.
אחרי השיחה הזאת הייתי ממש שמחה והרגשתי שזאת תקופה טובה כזאת שהכל מצליח ללכת לפי התוכנית שלי ושאני כבר לא מבולבלת כזאת ויותר שולטת בחיים שלי אבל ידעתי שזה הכל בזכות גבירתי ושבעצם היא זאת שעזרה לי לסדר את כל ההרגשות שלי וכל כך הערצתי אותה באותו רגע וממש ירדתי על הברכיים ליד המיטה שלי וקברתי את הראש בשמיכה ואמרתי לגבירתי תודה בלב ודמיינתי שהיא שם ושהראש שלי עליה ושאני אומרת לה את התודה וקיויתי שהיא תתקשר ושאני אוכל באמת להגיד לה כי לא רציתי להפריע לה בעבודה. אחר כך הרגשתי כל כך טוב שהחלטתי באמת לכתוב ביומן כי כשאני רגועה זה הולך לי הכי טוב וישבתי ובאמת כתבתי רצוף ככה בלי עצירות ואז הסתכלתי על השעון וחיכיתי שאבא שלי יתקשר ולא ידעתי אם ללכת להתקלח ואם יהיה לי מספיק זמן אבל נזכרתי שבכלל אין מים חמים כי לא הדלקתי דוד ובחוץ היה ממש חורף ופשוט עמדתי ליד החלון והסתכלתי על הגשם והיה לי נעים בכל הגוף.
בסוף אבא שלי התקשר ואמר שהוא קצת מתעכב ושאל אם נוכל להיפגש מחר ואמרתי לו שאני עובדת כל היום מחר ואז הוא שאל גם על יום חמישי אם נראה את המשחק ביחד ואמרתי לו שגם ביום חמישי בערב אני עובדת וקצת היה לי לא נעים מזה שכל מה שהוא מציע אני ככה מבטלת אבל מצד שני נורא שמחתי שאני יודעת מראש את התוכניות והבטחתי לו שביום שישי או שבת ניפגש אפילו שבדרך כלל ביום שישי אני אוכלת עם אמא שלי וסבתא שלי ושאלתי אם בכל זאת אולי ניפגש היום אפילו לקצת והוא חשב קצת ואז הוא אמר לי שאני אבוא והוא יתפנה כי אני הכי חשובה ונאכל צהריים יחד וביקשתי להיפגש איתו ליד המשרד שלו ולא בפנים כי לא רציתי שעוד פעם כולם שם יגידו לי שלום ויתחנפו אלי ואולי אני אפגוש את הבחור ההוא שהתחיל איתי ויהיה מצב לא נעים. נפגשנו שם בחוץ למרות שהיה גשם והלכנו לאכול ואבא שלי שאל אותי אם אני מתביישת לעלות למשרד ואמר שחבל שהתעקשתי לחכות בחוץ בגשם ואמרתי לו שזה בסדר והוא אמר שחבל שאני לפעמים מתעקשת על שטויות ולא על הדברים החשובים ולא רציתי לריב איתו עד שאנחנו נפגשים אז רק אמרתי לו שישכח מזה ולא חשוב והוא חייך וחיבק אותי ואמר שזה באמת לא חשוב והמשכנו לדבר במסעדה והיה ממש טוב ונעים ככה איתו ובכלל הייתי רגועה מכל היום.
אחרי הצהריים הגעתי הביתה והדלקתי דוד שיהיה לי ולאמא שלי וחיכיתי לה ואז כשהיא הגיעה היא רצתה לאכול איתי ואמרתי לה שאכלתי צהריים מאוחר ושאולי נאכל אחר כך כי אני גם רוצה לשמור ואז באמת נזכרתי שאני צריכה לחשב ולרשום את מה שאכלתי וראיתי מה עוד נשאר לי בתפריט שמותר לי לאכול בערב וראיתי על הדף של התפריט שגם כתוב לי מה אני צריכה לעשות כל יום וחשבתי כבר על מחר ואיך שאני אנקה אצל גבירתי ואז פתאום נזכרתי שהשארתי את החולצה של החברה שלה על החבל בחוץ ואמנם יש שם מיסתור כביסה והגשם לא מגיע לחבלים אבל קיויתי שהחולצה לא נרטבה מחדש בכל זאת ולא התלכלכה וממש התחלתי להזיע ולהרגיש לא נעים ששכחתי את זה שם כי הייתי צריכה לדעת שיהיה גשם. זה כל כך הציק לי שכבר לא היה איכפת לי להתקשר לגבירתי כי ידעתי שאני לא יכולה להמשיך ככה וכל הערב זה יהיה לי בראש והתקשרתי אליה ואמרתי לה את זה וישר אמרתי שאני מצטערת ושזאת היתה טעות והיא הרגיעה אותי ואמרה שזה בסדר והחולצה לא נרטבת שם והגשם לא מגיע לשם בכלל ושמחר אני אבדוק אם החולצה עוד לא התיבשה אני אייבש אותה במייבש עם כל שאר הכביסה וגבירתי שוב אמרה לי להירגע ואני באמת נרגעתי ואז היא שאלה מה עשיתי היום וסיפרתי לה הכל והיא אמרה שהיא יושבת בבית ושותה קפה ואמרתי לה שהלואי שהייתי איתה ומכינה לה את הקפה והכל והיא אמרה לי "את באמת חסרה לי" ואני אמרתי "באמת גבירתי?" והיא אמרה "כן באמת" ונורא שמחתי אבל אז היא אמרה "אבל את יודעת שקבענו שהיום את עם המשפחה" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז גם אמרתי לה את כל התודה שחשבתי עוד בבוקר על זה שהיא עוזרת לי לעשות סדר בחיים ולהרגיש כל כך רגועה.
בערב אכלתי עם אמא שלי ואחר כך התקלחתי וגם היא וישבנו לראות טלויזיה ודיברנו על כל מיני דברים וגם על מה שיהיה כשניפגש אצל גבירתי ואמרתי לה שוב תודה על זה שהיא הסכימה ואמרתי לה שהיא לא תתחרט על זה ושאני אעשה את הערב הזה הכי טוב שאפשר והיא צחקה ואמרה שהעיקר שאני אהיה שם ואמרתי לה שזה מדהים שגם אבא שלי אמר את זה בדיוק והיא חייכה ואמרה שאפילו שהם לפעמים לא מסתדרים הם עדיין שני ההורים שלי והם עדיין מרגישים כלפי אותו דבר וזאת ההוכחה לזה ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה.
לפני 18 שנים. 27 בדצמבר 2005 בשעה 6:47
