לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 18 שנים. 28 בדצמבר 2005 בשעה 6:30

כבר כשקמתי התחלתי להתרגש מזה שאני מנקה היום והלב שלי התחיל לדפוק וממש רציתי כבר להיות שם. הדלקתי את הדוד כדי להספיק להתקלח לפני העבודה כי לא רציתי ששוב גבירתי תגיד שאני מוזנחת אפילו שהיא תגיע הביתה אחרי שאני אעבוד ואני בטח אזיע ואני אפילו מקווה שאני אזיע כדי שהיא תיראה שעבדתי קשה. אחר כך שתיתי קפה וכתבתי קצת ביומן וקראתי וחשבתי על כל השבוע ומה שהיה ומה שעוד יהיה ובעיקר כל הזמן חשבתי על איך שההורים שלי יהיו אצל גבירתי ואני אארח אותם שם ונזכרתי שאבא שלי עוד לא אמר לי מתי הוא יכול לבוא וזה קצת הלחיץ ועיצבן אותי כי מגיע לגבירתי לדעת את זה ולהתכונן ואולי גם לה יש תוכניות ולא כל יום מתאים לה ואני ארגיש ממש לא נעים שהיא תשאל ואני לא אדע להגיד לה. התקלחתי ממש טוב ובדקתי שהבגדים שאני לובשת יפים ובלי חורים ואחר כך כבר התחלתי להתארגן ושמתי בתיק בגדים חמים להחלפה וכבר התחיל להיות מאוחר ויצאתי. כשהגעתי לבית של גבירתי שוב נזכרתי שלא דיברתי עם אבא שלי כי רציתי עוד לפני שאני יוצאת מהבית לשאול אותו אם יש לו תשובה בשבילי אבל זה כבר היה מאוחר מדי כי לא רציתי לבזבז את הזמן שלי כשאני אצל גבירתי בטלפונים כאלה וחשבתי שאם יהיה לי זמן אולי בצהריים בזמן האוכל אני אתקשר אליו. נכנסתי לבית של גבירתי וקודם כל הדלקתי דוד שיהיו מים חמים כי כל הדרך חשבתי על זה שאסור לי לשכוח את זה. אחר כך התחלתי לסדר את הסלון והיתה שם כוס של קפה שהבאתי למטבח ואז ראיתי שעל השולחן במטבח היה פתק שגבירתי כתבה לי והיה כתוב שם "משרתת חמודה שלי אל תשכחי לייבש את החולצה שעל החבל ולהכין עוגת גבינה לפי המתכון שבספר. אני יודעת שאת מחייכת. שיהיה לך יום מקסים ורוצי לעבוד". זה היה כל כך מרגש לקרוא את זה והסתכלתי עוד כמה שניות על הכתב שלה וחשבתי איך היא ישבה וכתבה לי את זה ובאמת חייכתי ואז קיפלתי את הפתק והכנסתי אותו לכיס שלי והמשכתי לסדר ולנקות באמת יותר מהר ובמרץ ואז עצרתי רגע ופתחתי את הספר של המתכונים והסתכלתי לבדוק אם יש בבית את כל מה שצריך לעוגה או שאני צריכה לקנות דברים ובאמת טוב שבדקתי כי לא היה את הכל אז עשיתי הפסקה והלכתי לקנות את מה שחסר וקניתי גם פרחים חדשים ושוקולד.

כשחזרתי התחיל לרדת גשם והיתה הרגשה מדהימה לעבוד ככה קשה ולהזיע כשבחוץ קר וגשם כל הזמן. המשכתי לנקות והיזזתי את כל הספות בסלון וניקיתי מאחוריהן ושטפתי בכל הפינות ממש על הברכיים עם הסמרטוט ביד ובאמת הקפדתי שאני לא שוכחת כלום ושלא נשאר אבק על כל הדברים הקטנים שיש בסלון. אחר כך ניקיתי גם את החדר של גבירתי וגם שם היזזתי את המיטה וניסיתי להזיז גם את הכוננית של הספרים אבל זה היה כבד מדי ולא הצלחתי ורק ניקיתי אבק מכל הספרים והמדפים שם. עשיתי כביסה של כל הבגדים והמצעים והמגבות והורדתי את החולצה של החברה של גבירתי מהחבל ולא ידעתי להחליט אם היא עוד קצת רטובה או סתם קרה מהאוויר שבחוץ אבל שמתי אותה ליד המייבש כדי לזכור לייבש אותה עם כל הכביסה אחר כך. בצהריים עשיתי הפסקה לאכול כי היה חשוב לי באמת לאכול מסודר ולהקפיד על מה שאני אוכלת ורשמתי את מה שאכלתי וחשבתי על זה שכשאני עובדת ככה אז אין לי בעיה לא לאכול שטויות וזה קורה רק כשאני לבד בבית ומשתעממת ומחפשת מה לעשות או כשאני במתח בגלל משהו ועכשיו אני בתקופה רגועה וזה טוב כי זה יעזור לי להצליח בדיאטה. אחר כך שטפתי כלים וניקיתי את המטבח למרות שידעתי שהוא יתלכלך שוב כשאני אכין את העוגה אבל אני לא יכולה להרגיש שלא ניקיתי את כל הבית כמו שאני צריכה כי אני עושה את המשימות שלי אחת אחת ואני אוהבת להרגיש שסיימתי אחת לגמרי לפני שאני מתחילה את השניה. אחר כך הכביסה סיימה והעברתי הכל למייבש ושמתי גם את החולצה של החברה של גבירתי ואז התחלתי לנקות את האמבטיה והשירותים וראיתי שאני כאילו מסיימת די מוקדם וזה היה לי מוזר כי פתאום חשבתי שאולי לא ניקיתי טוב או ששכחתי משהו ובדקתי שוב את כל החדרים ואפילו ניקיתי עוד פעם אבק מכל מיני מקומות. ניקיתי את האמבטיה וסידרתי שם את הכל ואז קיפלתי את כל הכביסה ואת החולצה של החברה של גבירתי שמתי בשקית בצד ובדקתי שוב את כל הבית והסתכלתי על השעון וישר התחלתי להכין את העוגה לפי המתכון. זה לא היה מאוד קשה אבל כל הזמן דאגתי לדברים כמו שהקצפת תצא מספיק טובה או שהבצק לא יצא עם גושים ואחר כך קיבלתי גם כוויה קטנה באצבע כשהוצאתי את הבצק מהתנור אבל שטפתי מהר במים וקיויתי שלא ישאר סימן והמשכתי וכשהעוגה היתה מוכנה שמתי אותה במקרר וניקיתי שוב את כל המטבח כמו שתיכננתי כבר והלכתי לסדר קצת את עצמי שאני לא אהיה יותר מדי מזיעה ופרועה כשגבירתי באה ואז יכולתי לעמוד ככה מול החלון ולהסתכל קצת על הגשם והרגשתי איך אני מתנשפת מכל העבודה ואיך כל השרירים שלי מרגישים טוב אחרי המאמץ.

כשגבירתי הגיעה פתחתי לה את הדלת וחיבקתי אותה ברגליים והיא ליטפה לי את הראש ושאלה אם הכל מוכן ואם הספקתי הכל ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיה לה יום מעייף אז אמרתי לה שאני כאן בשביל לשרת אותה ולעשות שיהיה לה ערב מרגיע ונעים והיא אמרה "אני כבר יותר רגועה" וזה מאוד שימח אותי והורדתי לה את הנעליים עוד בכניסה ולקחתי אותם לחדר שלה והיא בינתיים פתחה את המקרר והסתכלה על העוגה ואז שמעתי שהיא אומרת לי "אפשר לקבל קפה בבית הזה?" ורצתי מהר למטבח ואמרתי "כן גבירתי" ולא רציתי שהיא תחשוב שאני מתעכבת בחדר שלה או ששכחתי שאני צריכה להכין לה קפה כשהיא חוזרת והכנתי לה קפה ושאלתי אותה אם היא רוצה עוגה והיא אמרה "בודאי" ושמחתי וחתכתי לה חתיכה והסתכלתי עליה לראות אם היא מרוצה מאיך שאני חותכת שזה לא יצא כאילו אני שמה לה חתיכה קטנה מדי ואז היא שאלה "את לא שותה איתי קפה עם עוגה?" ואני אמרתי לה שאני רוצה לשמור ולא לאכול עוגות ולא היה נעים לי וחשבתי שהיא תכעס כי אני כאילו לא מסכימה לעשות משהו שהיא אומרת לי אבל היא חייכה וליטפה אותי ככה בפנים ואני בלי להרגיש כאילו רדפתי עם הפה אחרי היד שלה והיא אמרה שהיא שמחה שיש לי אופי ושאני מצליחה לשמור ושאלה "קפה מותר לך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והכנתי גם לי קפה ואז ישבתי איתה ליד השולחן ושתינו קפה והיא עישנה ודיברנו על מה שהיה היום והיא סיפרה לי גם דברים מהעבודה למרות שאני אף פעם לא שואלת על זה או על דברים אישיים שלה. אחר כך היא שאלה אם החולצה של החברה שלה מוכנה ואמרתי לה שהכנתי אותה מקופלת בשקית והיא אמרה לי שהיא הולכת להתקלח ושאני בינתיים אסדר את המטבח ואז אתקשר לחברה שלה ואגיד לה שהיא מזמינה אותה לכאן וגם שהחולצה שלה נקיה. סידרתי את המטבח ושטפתי את הכלים ואז באמת התקשרתי לחברה שלה וקצת היה לי מביך כי לא ידעתי בדיוק איך להציג את עצמי ובסוף פשוט אמרתי שאני המשרתת של גבירתי ואמרתי לה שהחולצה שלה נקיה ושגבירתי מזמינה אותה לכאן הערב והיא אמרה המון תודה ושהיא באמת תגיע יותר מאוחר ואחרי שניתקתי את הטלפון ראיתי שאני רועדת אבל זאת היתה הרגשה טובה להגיד בטלפון שאני המשרתת ולהרגיש שאני עושה את הטלפון הזה בשביל גבירתי.

אחר כך גבירתי יצאה מהמקלחת ושאלה מה החברה שלה אמרה בטלפון וסיפרתי לה והיא אמרה שהיא שמחה ואמרה "אנחנו נגיש לה מהעוגה שלך" ואני אמרתי "תודה גבירתי" וזה באמת עשה אותי שמחה וגאה כי כאילו גבירתי טעמה את העוגה וחשבה שהיא מספיק טובה בשביל להגיש אותה וחשבתי על זה שכל דבר כזה כאילו מכין אותי למשימה הכי קשה שזה לארח את שני ההורים שלי כאן ואמרתי לגבירתי שגם כשההורים שלי יהיו כאן אני רוצה להכין להם עוגה והיא אמרה שכשההורים שלי יבואו אני אחליט ואני אקבע במה אני אכבד אותם ואיך אני אארח אותם וזה ערב שכולו שלי וכל האחריות עלי ושאני אחשוב על זה כאילו היא רק אורחת כאן למרות שזה בעצם הבית שלה וזה היה מאוד מרגש ואמרתי לה תודה על זה ואז היא שאלה מתי הם רוצים לבוא ונזכרתי ששכחתי בסוף להתקשר לאבא שלי כמו שתכננתי ואמרתי לה שאבא שלי עוד צריך להחזיר לי תשובה וגם אמרתי לה שהוא לא בסדר ושאני קצת כועסת עליו שהוא מתעכב עם זה והיא אמרה לי לא להילחץ ושברגע שתהיה לי תשובה שאני רק אודיע לה. אחר כך ישבנו בסלון וחיכינו לחברה שלה וגבירתי ראתה קצת טלויזיה בזמן שאני עשיתי לה מסג' ברגליים ואז החברה שלה דפקה בדלת ופתחתי לה והכנסתי אותה והיא התישבה בסלון ושאלתי אותה מה היא רוצה לשתות והיא ביקשה קפה ושאלתי את גבירתי מה היא רוצה והיא לא רצתה כלום ולפני שהלכתי למטבח גבירתי אמרה לי "תשטפי ידיים כן?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקצת הסמקתי לא יודעת למה. הכנתי את הקפה והגשתי לחברה שלה עם פרוסה מהעוגה שהכנתי והיא אמרה שהיא מלאה אבל גבירתי אמרה "את חייבת זאת עוגה מדהימה שהמשרתת שלי הכינה" וקיבלתי צמרמורת מאיך שהיא אמרה "המשרתת שלי הכינה" אבל זאת היתה צמרמורת טובה וחייכתי ככה וגבירתי אמרה "לי לא מגיעה עוד פרוסה?" ואני אמרתי ישר "סליחה גבירתי" והלכתי להביא גם לה עוד עוגה ובדרך חשבתי על זה שכל כך טוב לי שאפשר להיות חופשיה ככה עם החברה של גבירתי ולהגיד "גבירתי" או "משרתת" בלי להסתיר או בלי להסביר דברים וכאילו הכל טבעי כזה כמו שתמיד רציתי וחלמתי והלואי שכל זה היה מקובל ופשוט ואפשר היה להגיד את זה לכולם כל הזמן וכולם היו מקבלים את זה בטבעיות כמו שאנשים אומרים על עצמם כל דבר. גבירתי הזמינה אותי לשבת איתן בסלון וראינו טלויזיה ואני ישבתי על הרצפה לידה והיא ליטפה לי את השיער ככה ולא רציתי לשקוע יותר מדי בטלויזיה כי כל הזמן היה חשוב לי לשים לב אם גבירתי צריכה משהו או אם אני צריכה לקום ולעשות משהו כמו שנשפך המיץ באותו יום והייתי צריכה מהר לרוץ ולנקות הכל. בסוף החברה של גבירתי אמרה שהיא באה רק לקצת והיא צריכה ללכת ואז גבירתי אמרה לי "תני לה את החולצה שלה" ואני קמתי והבאתי את השקית עם החולצה שלה והיא חייכה ואמרה לי המון תודה על זה ואפילו שאני באמת כיבסתי אותה זה היה לי מוזר שהיא כאילו אומרת לי תודה ולא לגבירתי.

אחרי שהיא הלכה סידרתי את הסלון ושוב שטפתי כלים ושאלתי את גבירתי אם היא צריכה משהו והיא אמרה שאם הבית מסודר אז שאני אתארגן והיא תסיע אותי ואמרתי לה שהיא לא צריכה להסיע אותי והיא אמרה לי שקר נורא בחוץ ויש גשם מדי פעם ולא כדאי שאני אתרוצץ באוטובוסים ואמרתי לה תודה על זה והלכתי באמת להתארגן מהר כדי לא לעכב אותה. היא הסיעה אותי הביתה ואני לא יודעת למה אבל הבטן שלי התהפכה כל הנסיעה רק מלהיות ככה ליד גבירתי במכונית ואמרתי לה תודה על כל היום הזה ושהיה לי ממש טוב ואמרתי לה גם תודה על זה שהיא עשתה לי סדר בשבוע הזה והיא שאלה אם אני זוכרת מה אני עושה מחר ואמרתי לה שמחר אני באה אחרי הצהריים ועושה לה טיפול בערב והיא חייכה ואמרה "פיה שלי" וליטפה לי את הראש ככה וכל כך רציתי לקבור את הראש שלי בבטן שלה או ברגליים שלה אבל ברור שלא יכולתי ורק הרגשתי איך הלב שלי דפק והוא המשיך לדפוק ככה גם אחר כך בבית כשהתקלחתי ואפילו כשישבתי אחרי זה קצת עם אמא שלי ודיברתי איתה.

Belisana​(שולטת) - משרתת יקרה, מאד מעניין לקרוא אותך, אבל תגידי - את לא נמשכת אליה מינית? זה לא קטע מיני עבורך השירות?
ואם כן - למה את לא מנסה להוביל לשם?
לפני 18 שנים
משרתת​(נשלטת){גבירתי} - לא.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י