בבוקר נורא התרגשתי כבר מכל המחשבות ששוב עלו לי על מחר וזה שההורים שלי יהיו אצל גבירתי וזה כבר ממש קרוב ושוב חשבתי בראש על כל מה שאני צריכה לעשות ושאסור לי לשכוח כלום ואפילו הכנתי דף עם כל התיכנונים שלי כדי שאני אוכל לבדוק שהכל מסתדר. אחר כך ניסיתי להרגיע את עצמי ולהגיד לעצמי שזה רק מחר ויש לי עוד את כל היום הזה לעבור אבל דווקא במקום להירגע התרגשתי מזה יותר כי זה יום של נקיון שאני מאוד אוהבת ומרגישה מאוד כמו המשרתת שתמיד רציתי להיות בשביל גבירתי ואז כבר לא ידעתי אם אני מתרגשת בגלל מחר או בגלל היום וזה שיגע אותי והחלטתי שהכי טוב שאני כבר אלך ואתחיל לעבוד וככה אני לא אהיה עסוקה כל הזמן במחשבות האלה שמשגעות אותי.
בדרך ניסיתי לחשוב על העוגה שאני אכין ובהתחלה כשגבירתי אמרה לי להכין עוגה ישר חשבתי על העוגת גבינה שהכנתי בפעם שעברה והייתי בטוחה שאני אכין אותה שוב כי אני כבר מכירה אותה ויודעת איך להכין אותה ואני גם יודעת שהיא מוצלחת אבל פתאום התחלתי לחשוב שאולי כדאי להכין משהו אחר כי אני מרגישה לא נוח שאני מכינה פעמיים רצוף את אותו דבר. חשבתי לחפש בספרים של גבירתי משהו אחר למרות שידעתי שאין לי יותר מדי זמן להתעסק עם זה וכדאי שאני אדע להחליט מהר. כשהגעתי לבית של גבירתי קודם כל סידרתי אותו קצת למרות שזה כאילו מיותר כי כשאני מנקה אותו אני עושה את זה מאוד יסודי ומזיזה דברים ומחליפה מצעים ומגבות וממילא אין כל כך טעם לסדר לפני זה אבל זה עושה לי הרגשה טובה ועוזר לי להירגע ולהיכנס לאווירה נכונה. אחר כך חיפשתי באמת בספרים עוגה בשביל מחר וכל העוגות או שנראו לי מסובכות מדי ופחדתי שאני לא אצליח או פשוטות מדי ולא מתאימות כי זה אירוע ממש חגיגי בשבילי ובסוף החלטתי בכל זאת להכין את העוגת גבינה הזאת שאני יודעת להכין טוב וחשבתי על זה שאמנם זאת פעם שניה רצוף אבל ההורים שלי לא יודעים את זה ובשבילם זה לא יהיה ככה ורק קיויתי שגבירתי תסלח לי ולא תגיד לי על זה שאני לא משתדלת מספיק ולא אמיצה.
ירדתי לקנות את הדברים לעוגה וכשחזרתי התחלתי לנקות את הבית וכל הזמן רצו לי בראש שני דברים שאחד היה שאני מנקה הכי טוב שאפשר כי מחר ההורים שלי מתארחים פה וצריכים לראות גם שהבית נקי וגם שאני יודעת לנקות יפה והדבר השני היה שאני לא צריכה לנקות בשבילם אלא בשביל גבירתי כי אני קודם כל משרתת שלה ואני לא צריכה לחשוב על זה שאני מנקה את הבית בשבילי או בשביל אורחים אפילו אם זה ההורים שלי אלא שאני מנקה כי אני המשרתת של גבירתי וזה התפקיד שלי ואני אוהבת אותו ושמחה שהיא לקחה אותי ושאני שלה. כל המחשבות האלה הכניסו לי הרבה יותר מרץ או אולי עצבים ועבדתי ממש קשה וניקיתי ממש בכוח את הרצפה ואת הספות ואחר כך החלפתי את כל המצעים והפעלתי את המכונת כביסה ונהיה לי ממש חם והורדתי את המכנסיים והחולצה העליונה ונשארתי עם גופיה ותחתונים והמשכתי לנקות את החדרים ואת המסדרון ואחר כך ישבתי לאכול והשתדלתי לא לאכול הרבה וגם לסיים מהר כדי להספיק לנקות ובאמצע שאכלתי דפקו בדלת וראיתי שזאת גבירתי ופתחתי לה והתפלאתי שהיא באה מוקדם ולא הרגשתי נעים שהיא באה בדיוק כשאני לא עובדת אלא אוכלת וישר אמרתי לה שאני עוד מעט חוזרת לנקות ורק עשיתי הפסקה לאכול והיא אמרה "מה את מתנצלת על זה?" ואז אמרתי "סליחה גבירתי" בעצם על זה שהתנצלתי. גבירתי הסתכלה עלי ככה ושאלה למה אני לא לבושה ואמרתי לה שהיה לי חם ויותר נוח לי לעבוד ככה והיא שאלה "ואם הייתי באה עם חברה?" ואני אמרתי לה שאני יודעת שזה לא מכובד ואני מתנצלת והיא אמרה "אני לא מדברת על מכובד. את משרתת ואת מנקה עכשיו ואני מצפה שתזיעי ולא שתהיי מכובדת" ואני אמרתי "כן גבירתי" וניסיתי להרגיש אם אני מזיעה באמת או שזה כבר נרגע כשישבתי לאכול ואז גבירתי אמרה "אני מדברת על זה שאם הייתי נכנסת עם מישהי או מישהו הביתה ולא הייתי לבד איך את היית מרגישה כשאת בתחתונים?" ואני אמרתי לה שאני לא מתביישת ממנה והיא כבר די התרגזה ושאלה בקול יותר חזק "ממני את לא מתביישת אבל אני שואלת משהו אחר" ואני הסמקתי קצת וחשבתי על זה ואמרתי לה שאני המשרתת שלה ואני אלבש מה שהיא תחליט שאני צריכה ללבוש ואין לי בעיה והיא שאלה שוב "אם הייתי באה עכשיו ולא הייתי לבד לא היתה לך בעיה להיות ככה?" וכשהיא אמרה את זה היא הסתכלה עלי מלמעלה למטה ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "כן היתה לך בעיה?" ואני הרגשתי שאני לא מצליחה להסביר את עצמי והיא רק מתרגזת עוד יותר ואמרתי "לא גבירתי לא היתה לי בעיה להיות ככה" והסתכלתי עליה ונורא דאגתי שאולי היא לא תאהב את זה ותחשוב עלי דברים רעים בגלל זה והיא הסתכלה עלי ואמרה "את באמצע האוכל לא?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ועוד הייתי עסוקה במחשבות על מה היא חושבת על כל זה והיא הלכה איתי למטבח ואמרה לי לשבת ולהמשיך לאכול ואני ישבתי ואז היא באה מאחורי והתכופפה ונתנה לי נשיקה בראש ואמרה "את מדהימה" ואני הסמקתי ואמרתי "תודה גבירתי" והיא אמרה "את מדהימה קטנה שלי" ואמרתי שוב "תודה גבירתי" ואז היא אמרה לי להמשיך לאכול והלכה לחדר שלה והחליפה בגדים ואני סיימתי לאכול מהר ושטפתי את הכלים וגבירתי באה מאחורי וחיבקה אותי ושאלה מה עוד נשאר לי לעשות ואמרתי לה שיש לי עוד המון כי ככה הרגשתי והיא אמרה שאני לא אילחץ ושאני אעבוד כרגיל ולא אחשוב על מחר וכשהיא אמרה את זה היתה לי צמרמורת והיא בטח הרגישה את זה ואחר כך היא לקחה סיגריות ומאפרה וספר והלכה לשבת בסלון ואני העברתי את הבגדים למייבש והתחלתי לנקות את השירותים והאמבטיה וכבר החלטתי שמחר לפני שההורים שלי יבואו אני שוב אטאטא את כל הבית ואנקה אבק ואנקה בשירותים ובאמבטיה הכל מחדש אפילו שאני מנקה היום הכי טוב שאני יכולה וממש זוחלת על הרצפה ואוספת את השערות שם אחת אחת. אחר כך ניקיתי את המטבח ואז גבירתי קראה לי ובאתי אליה ושאלתי אם היא צריכה משהו ונזכרתי שבאמת לא הצעתי לה קפה כשהיא באה וזה היה מטופש מצידי אבל היא לא אמרה על זה כלום אלא שאלה אם שכחתי שאני צריכה להכין עוגה ואמרתי לה שאני זוכרת ושאפילו קניתי דברים והיא שאלה "אז למה את מנקה את המטבח עכשיו? תנקי אותו אחרי האפייה" ואני אמרתי לה שאני אוהבת לנקות גם לפני כדי שאני ארגיש שהבית נקי לגמרי לפני שאני מתחילה לבשל או לאפות והיא הסתכלה עלי וזה בטח נשמע לה מוזר והיא לא הבינה והיא אמרה לי "לא לא. חבל על הזמן שלך. תתחילי עם העוגה ואז תנקי הכל בסוף" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכשהסתובבתי היא אמרה לי "ותכיני לי כוס קפה" ואמרתי שוב "כן גבירתי" והרגשתי שכמה אני אוהבת להגיד את זה ולהרגיש את זה בכל הגוף והכנתי לה קפה והבאתי לה לסלון ואז הלכתי להכין את העוגה.
הכנתי את הבצק ושמתי אותו במקרר ובינתיים הלכתי לקפל את הכביסה בסלון וידעתי שגבירתי מסתכלת עלי ובודקת והשתדלתי ממש לא למהר ולקפל הכי יפה וישר שאני יכולה אבל יש בגדים שאי אפשר לקפל אותם ישר כי הם בעצמם לא ישרים לגמרי ומדי פעם הסתכלתי על גבירתי לראות אם מה שאני עושה בסדר לדעתה אבל כל פעם שהסתכלתי היא היתה בספר שלה ולא הסתכלה עלי למרות שממש יכולתי להרגיש כשקיפלתי שהיא כן מסתכלת. כמעט סיימתי לקפל אבל הייתי צריכה לאפות את הבצק ואמרתי לגבירתי "אני אסיים לקפל עוד מעט אני רק הולכת לאפות את הבצק" והיא הרימה את העיניים מהספר ושאלה "מה אמרת מותק?" ואני הרגשתי לא נעים שהפרעתי לה בקריאה אבל אמרתי שוב ואז היא אמרה "בסדר את לא צריכה להגיד לי תעשי את מה שאת צריכה לעשות את ילדה גדולה" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא המשיכה לקרוא ואני הלכתי למטבח. שמתי את הבצק בתנור ושוב חזרתי לקפל את הבגדים וכבר סיימתי לקפל הכל וסידרתי בארון ואז גם הבצק היה מוכן והמשכתי להכין את העוגה ובינתיים שוב התחלתי לחשוב על האירוח ואיך אני אכין הכל וחשבתי אפילו על המפיות שאני אשים ואיך אני אסדר את השולחן. כשסיימתי להכין את העוגה שטפתי את כל הכלים וגם את הכוס של הקפה מהסלון ואז ניקיתי את כל המטבח ושטפתי אותו ואחר כך סידרתי קצת את השיער ובדקתי בכל הבית שהכל מסודר ויישרתי את השמיכה של גבירתי והכריות כי היא ישבה שם קצת אחרי שסידרתי קודם ואז באתי אליה לסלון ולא היה לי נעים להפריע לה שוב באמצע הספר ורק התישבתי על הרצפה ליד הרגל שלה והיא שמה יד על הראש שלי ושיחקה לי בשיער וזה היה נעים למרות שמדי פעם היא משכה קצת בכוונה ואהבתי גם את זה. אחרי דקה היא הפסיקה לקרוא כנראה והיא שאלה "סיימת הכל?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ושוב היה לי המתח הזה שאולי שכחתי משהו וגבירתי שאלה אם העוגה מוכנה ואמרתי שכן ושאלתי אם היא רוצה לטעום והיא אמרה שלא ושאלתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה שהיא רוצה שאני אשטוף פנים ואתרענן והרגשתי שזה לא בסדר באמת שככה נצמדתי אליה כשאני מזיעה ומלוכלכת אחרי העבודה והלכתי לשטוף את עצמי וסידרתי שוב את השיער ואז חזרתי והיא כבר עמדה ואמרה "נראית טוב העוגה שלך" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ואחר כך אמרתי "זאת העוגה שלך הכנתי אותה בשבילך גבירתי" והיא חייכה ואמרה "בואי אני אקח אותך הביתה" ולא בכוונה יצא לי קול כזה מאוכזב ואמרתי "כבר?" והיא ליטפה לי את השיער ואמרה לי "את צריכה לנוח לקראת מחר. באתי מוקדם כדי לראות אותך קצת אבל אני באמת רוצה שתהיי בבית" ואני אמרתי לה תודה על זה שהיא ככה חושבת עלי והתלבשתי והתארגנתי מהר כי היא חיכתה ואז היא הסיעה אותי הביתה ואמרה לי שמחר אני אבוא מתי שאני חושבת שצריך והכל באחריותי וזה אירוח שלי לגמרי ושוב אמרתי לה תודה.
עליתי הביתה ואמא שלי קצת התפלאה שחזרתי מוקדם ואמרתי לה את האמת שזה בגלל שגבירתי רצתה שאני אוכל לנוח לקראת מחר ואמא שלי אמרה שזה נורא יפה מצידה ואני הלכתי קצת לחדר וכתבתי ואחר כך הלכתי להתקלח וחפפתי והורדתי שערות וממש התקלחתי טוב כי לא ידעתי אם אני אספיק מחר בבוקר שוב להתקלח. אחר כך דיברתי עם אבא שלי וקבענו אצל גבירתי בשבע וככה גם אמרתי לאמא שלי ואז היא שאלה אם אני רעבה ואמרה שהיא הכינה לי את הירקות בתנור שביקשתי ובאמת פתאום הייתי רעבה אולי בגלל שעבדתי קשה וישבנו ואכלנו יחד ואחר כך הדלקנו נרות ושרנו וישבנו עוד קצת מול הטלויזיה אבל באמת כבר לא יכולתי להתרכז והרגשתי שיקח לי המון זמן להירדם ועדיף שאני אתחיל לנסות מוקדם ושזה לא ימשך עד אמצע הלילה אז הלכתי לחדר וכיביתי את האור ובאמת לקח לי די הרבה זמן מכל המחשבות.
לפני 18 שנים. 5 בינואר 2006 בשעה 6:04