קמתי די מוקדם וניסיתי להמשיך לישון ולהגיד לעצמי שזה שבת ואני יכולה לישון מאוחר אבל סתם התהפכתי במיטה וחשבתי שוב על דברים וככה העברתי את הזמן והחלטתי שאני צריכה לשמוח ולא להיות בדיכאון ככה וניסיתי לחשוב רק על דברים טובים ועל מה שעושה אותי שמחה ופתאום נורא התגעגעתי לגבירתי והחלטתי להתקשר אליה והכנתי קפה וחזרתי לחדר וישבתי ככה כמה דקות עם הטלפון ביד והסתכלתי על השעון לחשוב אם זה לא מוקדם מדי בשבת ואם בכלל היא לא תכעס שאני מתקשרת והלב שלי דפק חזק ואמרתי לעצמי שאני צריכה להיות אמיצה ולהתקשר ושהכל בסדר ולא קרה בעצם כלום ונזכרתי בכל הדברים הטובים שגבירתי אמרה עלי ואמרתי לעצמי שהיא בעצם תשמח אם אני אתקשר ושאני לא אפריע לה עם זה ובסוף לקחתי נשימה והתקשרתי. היא ענתה וישר שאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן ושאני מצטערת אם אני מפריעה והיא אמרה שמותר לי להתקשר ושאני לא מפריעה לה ונרגעתי קצת וסיפרתי לה הכל על מה שאני מרגישה ומה שהרגשתי אתמול ועל השיחה שלי עם דנה ועל זה שאני מתגעגעת לאיך שאני משרתת אותה וזה חסר לי והיא צחקה ואמרה שאני מדברת כאילו לא נפגשנו שנים ואמרה לי "את עדיין משרתת שלי אל תשכחי את זה" ושמחתי שהיא אמרה לי את זה כי הייתי צריכה לדעת שהיא עדיין רוצה אותי ושזה שאירחתי את ההורים שלי אצלה ושהיא אמרה לי שם שאני לא משרתת שלה באותו יום לא הרס כלום בינינו. שאלתי אותה מתי אני אוכל לשרת אותה שוב והיא אמרה "את כל הזמן משרתת שלי" ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה שמחר אני אעשה קניות אבל היא רוצה שאני לא אתעכב אצלה ובכלל היא רוצה שהשבוע אני אקדיש יותר זמן למשפחה ובמיוחד לאבא שלי כי ביום רביעי הוא נוסע חזרה ושאלתי אותה איך היא יודעת מתי הוא חוזר וניסיתי לחשוב אם דיברנו על זה והיא אמרה שהוא אמר לה ביום חמישי ואני לא זוכרת שהוא אמר לה אבל אולי לא שמתי לב. גבירתי אמרה לי שאני לא צריכה להרגיש רע עם מה שהיה עם דנה ושאני צריכה לחשוב על מה בכל זאת יש בינינו משותף ואיך בכל זאת אנחנו יכולות לבלות ביחד למרות שאנחנו קצת במקומות שונים בחיים והיא אמרה לי שזה נורא חשוב שיהיו לי חברות ושזה חשוב גם לה ושהיא לא רוצה שבגלל שאני משרתת שלה אני אאבד את החברות שלי ושהיא אפילו תכעס עלי אם זה יקרה ואני הבטחתי לה לנסות ולעשות הכל בשביל שדבר כזה לא יקרה.
השיחה הזאת שיפרה לי קצת את המצב רוח למרות שגבירתי אמרה בעצם שאני לא איפגש איתה הרבה השבוע אבל היא גם הסבירה לי שחשוב לה שאני אהיה עם אבא שלי לפני שהוא נוסע ושזה משהו שאני עושה גם בשבילי וגם בשבילה. אחר כך התקשרתי לאבא שלי ושאלתי אותו אם נפגשים והוא אמר שכן וקבענו ונזכרתי שבכלל לא אמרתי לאמא שלי שאני נפגשת איתו היום ויצאתי מהחדר ואמרתי לה את זה והסברתי לה גם שעוד מעט הוא נוסע ושזה חשוב לי והיא אמרה שהיא מבינה ושזה בסדר ושאני לא ארגיש לא נעים ככה כל פעם שאני נפגשת איתו. התארגנתי ואז הוא בא ואסף אותי והחברה שלו לא היתה וזה היה מוזר כי כל הזמן חשבתי שהיא תבוא ושאלתי אותו על זה בסוף והוא אמר שהוא רצה להיות איתי לבד ושנבלה ככה יום רק שנינו ונורא שמחתי שהוא אולי מבין שלא תמיד נוח לי איתה ושבעצם מה שחשוב לי זה להיפגש איתו למרות שזאת החברה שלו ואני צריכה לכבד את זה. הוא שאל אותי לאן אני רוצה לטייל ולא ידעתי כי אני לא מכירה מקומות לטייל וככה נסענו סתם עד שהגענו לים וישבנו שם קצת ורק הסתכלנו על הים ודיברנו ואבא שלי אמר לי שהוא ינסה לארגן לי כרטיס טיסה השנה ושאני אבקר אותו כשהמזג אוויר יהיה יותר סימפטי שם ואמרתי לו שאני רוצה אבל קצת מפחדת לטוס ועוד לבד ככה והוא צחק ואמר שלטוס זה הרבה יותר בטוח מלנסוע במכונית וכל מיני דברים כאלה שכולם תמיד אומרים לי בשביל להרגיע אותי ואני סיפרתי לו על כל מיני סרטים שראיתי על מטוסים שמתרסקים והוא אמר שזה רק סרטים ואמרתי לו שאני לא מתכוונת לסרטי קולנוע אלא לסרטים אמיתיים תיעודיים שראיתי על כל מיני תקלות ואיך מטוסים נופלים ואנשים מתים ולחשוב על זה שהמטוס ככה לא מחובר לכלום זה מפחיד אותי והוא ניסה להסביר לי איך זה עובד כמו שהוא כבר הסביר לי מיליון פעמים וזה לא מרגיע אותי אבל אני אוהבת שאבא שלי מסביר לי דברים ויש לו קול כזה רגוע ומבין. אחר כך הלכנו לאכול במסעדה והשתדלתי לא לאכול הרבה ואבא שלי שאל איך הולך לי עם הדיאטה ואמרתי לו שנראה לי שהולך טוב אבל לפעמים נדמה לי שאני שוב מאבדת את המשמעת ואוכלת הרבה מדי והוא אמר שאני צריכה לרשום מה אני אוכלת ולעקוב ואמרתי לו שאני באמת עושה את זה והתפלאתי איך הוא יודע על דברים כאלה וגם שמחתי שהוא לא ישר אומר שאני לא צריכה דיאטה אלא מבין אותי ופשוט מנסה לעזור לי.
אחר כך נסענו ואבא שלי אמר לי שהוא יראה לי איפה הוא גדל והוא לקח אותי לרחוב שהוא גר בו כשהוא היה ילד וטיילנו שם ברגל והלכנו לגינה גדולה שהוא סיפר לי שהוא היה משחק שם וניסיתי לדמיין אותו בתור ילד וזה היה נורא מצחיק כי יצא שדמיינתי ילד עם הפנים של אבא שלי מדבר כמו אבא שלי וישבנו שם על ספסל ודיברנו המון על החיים ועל הילדות שלו ועל הילדות שלי ועל איך שאני מרגישה עם זה שהוא ואמא שלי התגרשו ואני חושבת שזאת פעם ראשונה שדיברתי איתו על זה ככה ברצינות ובצורה בוגרת והרגשתי ממש קרובה אליו והרגשתי שהוא דואג לי ושהוא באמת אוהב אותי וניסיתי אחר כך גם לחשוב אם הוא יוכל לקבל את זה שאני משרתת ושאני בחרתי את זה וזה עושה אותי מאושרת אבל לא ניסיתי לשאול אותו. אחר כך כבר התחיל להחשיך והמשכנו לטייל ברגל שם עד שהגענו למכונית ולא רציתי שזה יגמר כי היה לי כל כך טוב עם אבא שלי וזאת היתה אולי הפעם הראשונה מאז שהוא בא שהרגשתי ממש שאני והוא יחד לגמרי כמו בת ואבא ואולי אפילו כמו חברים. הצעתי לו שנלך לבית קפה ואמרתי לו אפילו שאני מזמינה והוא צחק ואמרתי לו שבאמת אני רוצה להזמין אותו והוא הסכים. ישבנו בבית קפה והמשכנו קצת לדבר אבל יותר על מתי הוא יבוא שוב ומתי אני אבוא אליו ושנתכתב יותר במייל ונדבר יותר בטלפון והיה לי קצת קר והוא חיבק אותי וחימם אותי והרגשתי כאילו שאנחנו נפרדים למרות שיש עוד כמה ימים ובטח עוד ניפגש ונדבר כמו שגם גבירתי אמרה אבל זה היה יום נורא מיוחד כזה גם שמח וגם קצת עצוב.
לפני 18 שנים. 8 בינואר 2006 בשעה 5:20
