קמתי בבוקר מוקדם ושמחתי שזה שבוע חדש ושכאילו יש הרגשה כזאת נקיה שמתחילים מהתחלה ואפשר לתקן את כל מה שלא הצליח בשבוע שעבר. נזכרתי באבא שלי ובאיך שדיברנו ושהוא סיפר לי דברים שאף פעם לא ידעתי עליו. נזכרתי גם בריב שהיה לי עם דנה אבל ניסיתי לשכוח מזה ולהתמקד בזכרונות הטובים וכמו שגבירתי אמרה להקדיש את השבוע הזה לעצמי ולמשפחה שלי ובעיקר לאבא שלי כי הוא חוזר השבוע ויש לי רק עוד שלושה ימים איתו. אחר כך התארגנתי ונסעתי לעשות קניות לגבירתי והיה לי חבל שהיא ביקשה שאני לא אחכה לה אבל ידעתי שהיא צודקת ושהיא תמיד רואה את הדברים הכי נכון ושאני צריכה לסמוך עליה ולא להרגיש רע עם זה כי היא עושה את זה לטובתי. עשיתי את הקניות מהר כי רציתי להספיק לחזור לסדר ולנקות קצת את הבית של גבירתי בכל זאת ובאמת טיטאתי שם וניקיתי אבק וסידרתי את כל הבית ובדקתי שיש עוד מספיק אוכל והסתובבתי ככה בבית של גבירתי וכאילו הרגשתי אותה בכל מקום אבל בכל זאת היא לא היתה שם והיא היתה חסרה לי דווקא בגלל שכל הזמן חשבתי עליה ועל הנוכחות שלה וזה עשה לי קצת עצוב והבטן שלי התהפכה מגעגועים אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת להיות חזקה ולא לחשוב על זה ככה ולדעת שגבירתי בכל מקרה תמיד איתי ותמיד נמצאת לידי ואני מרגישה אותה ממש חזק.
כשהשליח הגיע סידרתי את כל הקניות במקום ובדקתי שוב שכל הבית מסודר ונקי ולא היה לי נעים לאכול אצל גבירתי כי אני לא ממש עובדת וזה סתם יהיה לאכול וללכת כאילו שזאת מסעדה או משהו וגם לא רציתי שגבירתי תחזור אולי מוקדם ותגלה שאני פה ובעצם אין לי מה לעשות וזה יצא כאילו באמת חיכיתי לה והיא ביקשה שאני לא אחכה. כתבתי לגבירתי פתק וכתבתי שם תודה על זה שהיא כאילו מחזירה אותי למשפחה השבוע ומוותרת עלי ואחר כך זה נראה לי קצת שחצני ומחקתי את זה וכתבתי לה שוב תודה אבל כתבתי לה שאני עדיין המשרתת שלה כל הזמן גם כשאני לא איתה ושאני תמיד רוצה להיות המשרתת שלה ושהיא נותנת לי המון ועושה בשבילי המון אפילו שלא תמיד מגיע לי ושבכלל היא לא חייבת לי כלום וכתבתי לה שאני אוהבת אותה ושאחרי שאבא שלי כבר לא יהיה בארץ אני אחזור להיות משרתת שלה כל יום וכל היום כמו שמגיע לה. שמתי את הפתק על השולחן ובדקתי שוב שהכל מסודר ואז הלכתי. בדרך חזרה היה לי פתאום קצת עצוב והרגשתי ריקנות כזאת בגלל שנורא רציתי לשרת את גבירתי בכל זאת והתקשרתי לאבא שלי ושאלתי אותו סתם ככה מה שלומו כי לא רציתי להיות כמו ילדה קטנה ובכיינית והוא אמר שהוא עובד ושהוא צריך לסיים משהו עוד כשהוא בארץ וזה מתחיל להיות לחוץ ואמרתי לו שיתקשר מתי שהוא רוצה שניפגש כי אני לא עובדת השבוע ואני משאירה את כל הזמן בשבילו והוא נורא שמח על זה ורציתי להגיד לו שגבירתי בעצם אמרה לי לעשות את זה ושידע כמה היא מדהימה וטובה אלי אבל לא אמרתי וכאילו עצרתי את זה. אחר כך התקשרתי לטלי ושאלתי אותה אם בא לה להיפגש ואולי לאכול צהריים והיא אמרה שהיא כבר אכלה ושאלתי אותה אם בא לה אולי סתם להיפגש ולשבת בבית קפה או משהו כי לא רציתי לחזור הביתה כי הבית עשה לי מחשבות עצובות כאלה של להיות לבד וטלי אמרה לי שהיא עובדת ואז נזכרתי שהיא בכלל התחילה לעבוד בחברה של אבא שלי ואני שכחתי את זה וחשבתי עוד שהיא כמו פעם ככה בבית ואנחנו יכולות להיפגש ואמרתי לה ששכחתי ושאלתי איך זה מסתדר לה שם והיא אמרה שזה מעולה וכולם מאוד נחמדים אליה אבל לא היה לה הרבה זמן לדבר כי היא לא יכולה ככה לבזבז שם את הזמן בטלפונים והיא ביקשה סליחה על זה ואמרתי לה שהיא לא צריכה לבקש סליחה כי אני מבינה את זה לגמרי כי זה כמו שאני מרגישה כשאני בעבודה ולא יכולה לדבר בטלפון. אבל בכל זאת לא רציתי לחזור הביתה והלכתי בסוף לבד לבית קפה וישבתי ואכלתי שם ומרוב שהייתי עצובה כזאת פתאום לרגע לא היה איכפת לי מהדיאטה ואחרי זה כעסתי על עצמי ואמרתי לעצמי שאני פוגעת גם בגבירתי פה כי עד שהיא הסכימה שאני אעשה דיאטה וכל כך עוזרת ותומכת בי כמו זה שהיא לא נפגעה ממה שהיה בחנוכה עם הסופגניות שהיא הביאה ואיך שהיא אמרה לי שזאת בחירה שלי והחלטה שלי מה לאכול ועם מי ועכשיו אני פתאום מוותרת על הכל רק כי קצת עצוב לי וריק לי ביום אחד מהחיים שלי וישר הוצאתי את הדף של הדיאטה ורשמתי מה אכלתי וניסיתי לחשב את זה אבל לא את הכל ידעתי והייתי צריכה ללכת הביתה לבדוק בחוברת אז ביקשתי חשבון ובדיוק כשקמתי גבירתי התקשרה ושאלה איפה אני וחשבתי שאולי כן הייתי צריכה לחכות לה ועכשיו היא בבית ומחפשת אותי ושואלת איפה אני ואמרתי לה שחשבתי שאני לא צריכה לחכות לה והיא אמרה שזה נכון אבל היא רוצה לדעת איפה אני ולמה אני מתחמקת ואמרתי לה שאני לא מתחמקת והרגשתי שאני לא מבינה אותה נכון ובגלל זה אני עונה דברים לא נכונים ואז היא חושבת שאני מסתירה משהו ואמרתי לה שישבתי בבית קפה אחרי שהייתי אצלה ושאלתי אם הכל בסדר ואם שכחתי לנקות משהו והיא אמרה שלא הייתי צריכה לנקות ושבכל מקרה היא לא בבית והיא לא הבינה למה אני מדברת ככה ואמרה שמשהו מוזר אצלי ואמרתי לה שאני סתם קצת עצובה ומרגישה שריק לי והיא שאלה עם מי ישבתי בבית קפה ואמרתי לה שהייתי לבד והיא שאלה למה והסברתי לה שלא היה לי עם מי לשבת ושעכשיו אני כבר הולכת הביתה. היא אמרה שוב שמשהו מוזר אצלי ושהיא דואגת ולא רציתי שהיא תדאג לי ככה ושאני אגרום לה לחשוב עלי דברים כאלה ושהיא תהיה מוטרדת מההתנהגות שלי וביקשתי ממנה שלא תרגיש ככה ושלא תהיה מוטרדת והיא קצת כעסה על זה ואמרה שעדיין יש לה את החופש להרגיש מה שהיא רוצה בלי שאני אקבע לה ושאם היא מוטרדת ממני אז כנראה יש סיבה לזה וביקשתי סליחה ואמרתי שלא התכוונתי להגיד לה מה להרגיש ורק רציתי שתדע שלא קרה כלום ואני בסדר ואז היא שתקה כמה שניות ושמעתי אותה נושמת וכבר הגעתי הביתה ונכנסתי ישר לחדר וסגרתי את הדלת והתישבתי על הרצפה עם הראש על המיטה וביקשתי מגבירתי שוב שתסלח לי ואמרתי לה שלא התכוונתי להכעיס אותה והיא אמרה שהיא לא רוצה לחיות בתחושה כזאת שאם היא אומרת לי לעשות משהו אני מרגישה רע עם זה ולא אומרת לה ולא הבנתי למה היא התכוונה כי אני תמיד עושה כל מה שהיא מבקשת ואני אוהבת את זה ואמרתי לה את זה והיא אמרה שהנה היא אמרה לי לא לחכות לה היום ושלא ניפגש עד יום רביעי ואני לא מקבלת את זה ומרגישה רע עם זה ואמרתי לה שוב שאני מצטערת ושלא התכוונתי שזה יצא ככה ושאני אהיה חזקה ושאני יודעת שזה לטובתי מה שהיא ביקשה ממני השבוע והיא אמרה שאם אני אמשיך להרגיש ככה לא טוב עם זה אז אני גם אפגע בעצמי וגם בה וגם במשפחה שלי ושום דבר לא יצא מזה והבטחתי לה שאני לא אאכזב אותה ושאני אהיה בסדר והיא אמרה לי לעשות משהו משמח אפילו אם אני לבד והבטחתי לה שאני אעשה את זה.
אחר כך נכנסתי להתקלח כי הרגשתי שאני חייבת לעשות באמת משהו שיוציא ממני את ההרגשה הרעה הזאת ואפילו מילאתי קצת אמבטיה אבל לא עד הסוף וסתם שכבתי והיזזתי את הרגליים ככה והישפרצתי מים והוצאתי קצת עצבים ואז שכבתי שם ועצמתי עיניים וניסיתי להירגע ולחשוב על הדברים הטובים ועל איך שאני איפגש עם אבא שלי השבוע ואולי גם עם חברות ושאני גם אדבר עם דנה ואסדר את הכל איתה וממש עשיתי לי תוכנית כזאת וזה עזר לי להרגיש יותר טוב. יצאתי מהמקלחת וישבתי בחדר ככה עם המגבת וחשבתי אם להתקשר עכשיו לדנה או לחכות קצת וכתבתי עוד קצת ביומן עד שאמא שלי הגיעה והתלבשתי וישבתי איתה לשתות קפה ולדבר ואמרתי לה שאני לא עובדת עד יום רביעי ושגבירתי ביקשה שאני אהיה רק עם המשפחה ואמא שלי בטח הבינה שאני מתכוונת לזה שאני אהיה עם אבא שלי ואמרתי לה שאני רוצה להיות גם איתה ולא רק עם איתו והצעתי לה שאולי נלך מחר בבוקר לקניון או משהו והיא אמרה שבבוקר היא חייבת להיות בעבודה אבל אולי אחר כך וקצת דאגתי שאולי זה יתנגש עם תוכניות של אבא שלי אבל נזכרתי שאני צריכה להחליט ולקבוע כי אחרת אני שונאת שהכל לא מתוכנן כזה ואז הכל מתנגש. אחר כך ישבתי עוד קצת בחדר עם המחשב ואז באמת התקשרתי לדנה ודיברתי איתה ואמרתי לה את כל מה שאני מרגישה בקשר לשיחה שהיתה לנו והיא אמרה שגם היא לא רוצה שנפסיק להיות בקשר ושאולי ניפגש אבל היא לא היתה יכולה להיפגש בערב ואמרתי לה שאבא שלי עוד בארץ עד יום רביעי ושאני מעדיפה שניפגש רק אחרי זה ושלא תיפגע והיא אמרה שהיא מבינה ולא נפגעת מזה ושאני לא ארגיש רע ואחרי שדיברתי איתה הרגשתי ממש טוב כאילו אני מתחילה לתקן את כל ההרגשה הרעה שלי כמו שתיכננתי כשהייתי במקלחת. אחר כך גבירתי התקשרה שוב ואמרה שהיא רצתה לראות מה שלומי ואם אני מרגישה יותר טוב ואמרתי לה שכן והיא שאלה אם אני לא סתם אומרת את זה ואמרתי לה שאני אף פעם לא משקרת לה ושאני באמת מרגישה יותר טוב וסיפרתי לה גם על כל מה שהיה עם דנה ועל כל מה שהחלטתי לגבי כל השבוע הזה וגבירתי שמחה והיא אמרה שהיא גם ראתה את הפתק שלי ושזה היה מאוד מתוק מצידי להשאיר לה אותו ככה ונזכרתי בפתק שהיא השאירה לי פעם והוצאתי אותו מהמגירה והוא היה כזה מקומט ומרוח כי הוא עבר כביסה והחזקתי אותו וניסיתי לפתוח אותו בזהירות אבל פחדתי שהוא יתפורר לגמרי אז החזרתי אותו למגירה ככה.
בערב הדלקתי עם אמא שלי נרות והחנוכיה היתה מלאה וזה היה יפה ומרגיע להסתכל על זה ובאמת הרגשתי כבר יותר טוב וניסיתי גם לראות טלויזיה ולהעסיק את עצמי בדברים שמחים והחלטתי שמחר אני אנסה לאכול צהריים עם אבא שלי ואולי גם עם טלי וזה יהיה ממש כיף ככה שלושתנו אם זה יצא ואם הם לא יהיו עסוקים מדי ואחר כך אני אלך להסתובב קצת עם אמא שלי והחלטתי גם שאני רוצה לקנות לה מתנה ואולי לא משהו גדול אבל שתדע שאני מעריכה אותה ואוהבת אותה על הסבלנות שלה בכל הזמן הזה שאבא שלי פה ושאני בעיקר איתו.
לפני 18 שנים. 9 בינואר 2006 בשעה 6:38