חלום מתגשם

בבוקר התעוררתי והטלויזיה עוד היתה דולקת והבנתי שהמצב מאוד קשה והסתכלתי על השעון וראיתי שאני חייבת לקום ולהתחיל את היום שלי אפילו שהייתי נורא עייפה כי לא ישנתי טוב בלילה וגם כאב לי הגוף בגלל שלא שכבתי בצורה נוחה ובגלל שעבדתי קשה אצל גבירתי אתמול. הכנתי לעצמי קפה וראיתי שאמא שלי כבר לא בבית והחזרתי את השמיכה שלה מהסלון ואפילו סידרתי לה קצת את המיטה ואז ישבתי עם המחשב וניסיתי לכתוב אבל לא הצלחתי להתרכז כי כל הזמן חזרו לי המחשבות על גבירתי וניסיתי לחשוב אם כבר אני יכולה להתקשר אליה וככה כל הזמן קראתי חדשות באינטרנט וראיתי בטלויזיה וכל הזמן רק חזרו שם על אותם דברים ואני כל הזמן חשבתי על גבירתי וכמה שזה מפחיד אותי ולא הצלחתי בכלל לכתוב כלום. אחר כך כבר התחלתי לחשוב שאולי אני פשוט צריכה ללכת לבית של גבירתי ולהתחיל לעבוד כי לבד בבית ככה אני משתגעת ולא יוצא מזה כלום והתארגנתי ולקחתי את התיק ויצאתי.

כשהגעתי לבית של גבירתי החלטתי שאני אסדר אותו ואז יהיה לי מותר להתקשר אליה ולשאול מה שלומה ואולי לספר לה מה שהרגשתי כי נזכרתי גם שהיא אמרה שהיא לא אוהבת שאני מרגישה דברים ולא מספרת לה ואחר כך היא דואגת בגלל שאני מתנהגת מוזר אבל כשפתחתי את הדלת ראיתי שגבירתי בבית ואפילו קצת נבהלתי כי ציפיתי לשקט הזה שאני רגילה שיש כשאני מגיעה לבית שלה בבוקר. רצתי אליה לסלון והתישבתי על הרצפה וחיבקתי את הרגליים שלה חזק והרגשתי שאני מתחילה לבכות ולא רציתי שהיא תרגיש את זה אבל ידעתי שאני לא יכולה להסתיר וגם שאם אני אסתיר את זה אז אני כאילו אשקר לה וזה בדיוק מה שהיא לא אוהבת והיא ליטפה את השיער שלי ואמרה "מה קרה קטנה שלי?" ואני רק הצמדתי את הראש אליה ולא עניתי והיא משכה לי קצת את השיער והרימה את הפנים שלי והסתכלה עלי ושאלה "מה קרה למה את בוכה?" ואז אמרתי לה שלא ישנתי הרבה בלילה וכל הזמן ראיתי את החדשות וחשבתי עליה ופחדתי והיא לא הבינה ושאלה "למה חשבת עלי?" ואמרתי לה את כל מה שהרגשתי ושפתאום פחדתי שיכול לקרות גם לה משהו כזה ואף אחד לא ידע וממש הוצאתי הכל וגבירתי רק ישבה והקשיבה ואחר כך היא ניסתה להרגיע אותי ולהגיד שזה לא דבר שקורה כל יום לכל אחד ושהיא שמחה שאני דואגת לה אבל שאני לא צריכה להרגיש ככה ולא לישון כל הלילה בגלל זה ואני ביקשתי ממנה סליחה על זה והתחלתי לבכות יותר חזק כי כבר לא יכולתי לעצור את זה וגבירתי ניסתה להרגיע אותי והיא אמרה לי שגם היא לא ישנה הרבה בלילה ושזה באמת מדאיג ומפחיד ובגלל זה היא גם לא הלכה לעבודה כי היא קצת עייפה אבל שאני לא צריכה להרגיש ככה והיא שמה את הראש שלי על הברכיים שלה ואמרה לי לבכות ולהוציא הכל וליטפה אותי והיד שלה היתה חמה כזאת ומרגיעה והיא גם חיבקה אותי ככה עם הרגל ואז היא משכה אותי למעלה והסתכלה לי קרוב לעיניים ואמרתי לה שאני מצטערת שאני ככה בוכה והיא אמרה שאני לא אצטער על זה כי היא ביקשה שאני אבכה ואז היא אמרה לי ללכת לעשות סדר במקרר ולזרוק מה שלא צריך ולהחליט מה אני מבשלת ולבוא לספר לה. הרגשתי שאני ממש צריכה להתאמץ בשביל לקום אבל רציתי את זה כי היה חשוב לי לעבוד ולשרת אותה במיוחד אחרי מה שהיא אמרה אתמול ובמיוחד כשהיא בבית איתי וגם בגלל שהרגשתי ככה רע וידעתי שתמיד כשאני עובדת זה מרגיע אותי ועוזר לי.

סידרתי את האוכל במקרר וזרקתי דברים ישנים ואפילו ניקיתי את המדפים שם ועשיתי רשימה גם של דברים שצריך לקנות וגם של מה שאני רוצה לבשל ואז באתי לסלון להגיד לגבירתי אבל היא היתה בטלפון ולא רציתי להפריע וחיכיתי שם שהיא תסיים כי לא רציתי להתחיל לבשל לפני שהיא אומרת לי מה דעתה. כשהיא סיימה לדבר בטלפון היא הסתכלה עלי ואמרה לי לבוא אליה יותר קרוב ואני התקרבתי וירדתי על הברכיים ואז היא אמרה לי "כשאת רואה שאני ככה בטלפון או עסוקה אל תעמדי לי על הראש" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "זה מאוד לא נעים ואפילו אם יש לך מה לשאול או להגיד לכי לעשות משהו אחר בינתיים ואז תחזרי" ואני אמרתי שוב "סליחה גבירתי" ואז היא אמרה "מה רצית?" ואני כבר התבלבלתי וחשבתי על זה שלא הייתי בסדר והיא שאלה שוב "מה רצית לשאול?" ואז אמרתי לה שרציתי להגיד לה מה אני הולכת לבשל והיא אמרה "אז תגידי" ואני סיפרתי לה והרגשתי שהיא סתם שואלת כי היא בעצם כבר כועסת על מה שעשיתי והיא אמרה שזה נשמע טעים ושאני אתחיל לבשל ואני אמרתי "כן גבירתי" וקמתי והתחלתי ללכת למטבח ואז היא קראה לי חזרה ואמרה לי להביא את הדף של הדיאטה והבאתי לה אותו והיא הסתכלה ולא ידעתי אם לעמוד ולחכות שהיא תגיד לי משהו או שהיא רוצה שאני אחזור למטבח ואז היא באמת הסתכלה עלי ואמרה לי ללכת לבשל ולא לחכות שם ואני אמרתי סליחה והלכתי.

בישלתי את כל מה שתיכננתי והשתדלתי לעשות את זה הכי מהר והכי מקצועי שיכולתי וניסיתי גם לא לחשוב יותר מדי על דברים ובאמת להתרכז בעבודה ואחר כך שטפתי כלים וניקיתי את המטבח וראיתי שגם הרצפה שם התלכלכה ולקחתי דלי וסמרטוט וניקיתי אותה וגבירתי בינתיים ראתה טלויזיה ודיברה קצת בטלפון ולא רציתי להפריע לה וחיכיתי במטבח שהאוכל יהיה מוכן. כשהוא היה מוכן חיכיתי שגבירתי באמת לא תהיה עסוקה ואז באתי אליה ואמרתי לה שהאוכל מוכן ושאלתי אם היא רוצה לאכול והיא אמרה שכן והלכתי לערוך את השולחן ואז היא באה ואכלנו יחד והיא שמה מולי את הדף של הדיאטה ואמרה לי לרשום מה אני אוכלת ואני לקחתי עט ורשמתי ממש בזמן האוכל וזה משהו שאף פעם לא עשיתי. אחר כך שטפתי כלים וניקיתי את השולחן וגבירתי הלכה לחדר לנוח ואז היא קראה לי ובאתי אליה והיא שכבה במיטה ואמרה לי "אני רוצה לשקול אותך" ואני אמרתי לה שנשקלתי ביום שלישי ושאני יודעת כמה אני שוקלת והיא הורידה את הספר והסתכלה עלי ככה במבט החודר שלה ואמרה "אני רוצה לשקול אותך עכשיו תתפשטי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והתחלתי להוריד את הבגדים ושמתי אותם בצד בצורה מסודרת וקצת רעדתי ואז היא שאלה אותי איפה המשקל ולא ידעתי איפה יש לה משקל ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "יש לי בבית משקל ישן. את רוצה להישקל בו או לקנות חדש?" ואני לא ידעתי מה לענות וגבירתי אמרה "שאלתי אותך שאלה משרתת" ואני הרגשתי פתאום את הרגליים שלי חלשות ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "תתלבשי ותלכי לקנות משקל חדש" ואני התלבשתי חזרה וגבירתי אמרה לי לקחת כסף מהארנק שלה ואמרתי לה שאני אקנה על חשבוני כי לא נעים לי שהיא תוציא עלי כסף על זה והיא אמרה "מה קורה לך היום?" ואני שתקתי והיא אמרה "כל דבר שאני אומרת קשה לך ובעייתי לך? אולי את באמת צריכה קצת חופש" ואני ישר אמרתי "לא גבירתי בבקשה אני מצטערת" והיא שאלה "את רוצה להיות משרתת שלי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אז תחזרי לתלם ותפסיקי להגיב ככה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "עכשיו קחי כסף מהארנק שלי ולכי לקנות משקל חדש אני מחכה" ואני לקחתי כסף ויצאתי והלכתי מהר ונכנסתי לחנות אחת ולא היה להם משקל וחשבתי איפה כן יהיה ובסוף הגעתי לסופר פארם וקניתי והתחלתי לחזור מהר כי הרגשתי שבזבזתי יותר מדי זמן על זה וגבירתי מחכה לי.

רצתי והגעתי לבית של גבירתי וישר הלכתי לחדר שלה וראיתי שהיא נרדמה שם ולא רציתי להפריע אז יצאתי בשקט ושמתי את המשקל בחדר שלי ועמדתי קצת לראות מה אומרים בטלויזיה אבל סתם דיברו שם כל מיני פוליטיקאים ולא אמרו שום דבר חדש אז הנמכתי את הקול שגבירתי לא תתעורר וחיפשתי מה לעשות ואם יש משהו לסדר או לנקות בבית אבל לא מצאתי משהו וישבתי עוד קצת בסלון על הרצפה וראיתי טלויזיה אבל השתדלתי כל הזמן לחשוב על מה אני יכולה לעשות ולהקשיב אם גבירתי קוראת לי וככה עבר הזמן עד הערב ונזכרתי שגבירתי אמרה שאולי יהיו אורחים ולא ידעתי אם באמת זה מתוכנן או לא ואולי גבירתי רוצה להתעורר אבל לא רציתי להעיר אותה ככה סתם בגלל המחשבות שלי ואז פתאום הטלפון צילצל ונורא נבהלתי ולא ידעתי אם לענות כי אני לא יודעת אם מותר לי ואם גבירתי רוצה שאני אענה לטלפונים אצלה בבית אבל לא רציתי שהיא תתעורר מזה ובסוף מרוב שחשבתי הצילצול הפסיק ושמעתי אותה עונה בחדר שלה והיא דיברה קצת ואני קמתי ועמדתי בסלון וחיכיתי ככה במתח ולא רציתי להיכנס לחדר שלה ולהפריע אבל גם לא רציתי להקשיב מתי היא מסיימת לדבר כי זה כמו להקשיב לשיחה שלה. אחרי כמה דקות בכל זאת שמעתי שהיא שמה את הטלפון במקום ואז היא קראה לי ואני רצתי לחדר שלה והיא שאלה "קנית?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "נשקלת?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא שאלה למה ואמרתי לה שחיכיתי לה והיא אמרה "תביאי אותו לכאן" ואני הבאתי את המשקל והתחלתי להוריד את הבגדים כמו קודם והיה לי קצת קר ואז עליתי על המשקל והיא שאלה כמה הוא מראה ואמרתי לה והיא שאלה מה הגובה שלי ולא ידעתי להגיד לה והיא אמרה שאני אמדוד אחר כך ואגיד לה ולא ידעתי איך אני אמדוד אבל לא רציתי לשאול כי הרגשתי שהיא קצת כועסת עלי שלא נשקלתי לבד אחרי שקניתי את המשקל ואז היא אמרה לי לשים את המשקל בחדר שלי ולחזור אליה ואני עשיתי את זה והיא אמרה לי "תביאי את הדף של הדיאטה ותרשמי עליו את המשקל שלך היום" ואני הבאתי אותו ורשמתי ככה לידה ואז היא שאלה מה אני מתכננת לארוחת ערב ואמרתי לה שעדיין לא חשבתי על זה והיא אמרה "אז תחשבי מה את אוכלת ומה אני אוכלת ותרשמי ואז תלכי להכין" וזה גם משהו שאף פעם לא עשיתי כאילו לרשום מראש עוד לפני שאני אוכלת למרות שקרה כבר שניסיתי לתכנן מראש מה לאכול. אחר כך אמרתי לה מה רשמתי ואז היא אמרה לי לקחת את הבגדים שלי לחדר וללכת להכין את האוכל והיא בינתיים הלכה להתקלח ורציתי לפנק אותה שם כי זה יום חמישי וככה זה בדרך כלל וגם נורא התגעגעתי לזה ורציתי להראות לה שאני חוזרת להיות משרתת כמו שאמרתי אבל לא היה לי נעים כבר לבקש כי ידעתי שהיא תגיד לי מה היא רוצה ושכבר גרמתי לה מספיק פעמים היום לכעוס עלי ולהרגיש שאני לא מספיק טובה. כשהיא יצאה מהמקלחת אכלנו והיא שמה את הדף על השולחן מול הפנים שלי ככה שראיתי בדיוק מה כתוב שם שאני צריכה לאכול וראיתי שאני אוכלת בדיוק את זה ובגלל שהייתי רק עם תחתונים אז גם ראיתי כל הזמן את הגוף שלי וכמה שאני צריכה להוריד במשקל ואז גבירתי אמרה "תפני ותנקי פה ולכי להתקלח" ואני ניקיתי את המטבח מהר והלכתי להתקלח וכשחזרתי גבירתי ישבה בסלון והיא שאלה אם הכל מסודר ונקי ואמרתי לה שכן והיא שאלה "את רוצה להתלבש?" ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "עוד מעט. עכשיו בואי לכאן" ואני התקרבתי וישבתי על הרצפה וזה היה די קר וגבירתי שאלה מה אני אוכלת מחר בבוקר ואמרתי לה שאני רק אשתה קפה והיא אמרה לי ללכת לרשום את זה ולחזור ואני רשמתי את זה בדף וחזרתי אליה והיא ליטפה לי את הפנים ואני כמעט עצמתי עיניים מהמגע שלה והיא אמרה "מעכשיו את רושמת בדף לפני שאת אוכלת ולא אחרי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא הסתכלה על הגוף שלי ולא היה איכפת לי להיות ערומה לידה אבל הרגשתי שהיא באמת חושבת שאני שמנה אבל אז בדיוק היא אמרה "את יפה ילדה שלי" ואני אמרתי בלי לחשוב בכלל "אני שמנה" והיא המשיכה ללטף את הפנים שלי ואמרה "את זאת שמרגישה שאת שמנה ואני מנסה לעזור לך עם זה כי אני לא רוצה כל הזמן להילחם איתך" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ואז היא שמה את היד שלה על הפה שלי ואני נישקתי לה את היד והיא שאלה "תודה על מה משרתת?" ואני אמרתי לה "תודה שאת עוזרת לי עם הדיאטה ושאת דואגת לי בכלל" וראיתי שהיא חייכה ונישקתי לה שוב את היד והיא אמרה "לכי להתלבש ותביאי לכאן את השמיכה שלי".

הלכתי להתלבש ואחר כך היא שכבה על הספה עם השמיכה והבאתי לה גם יין וסיגריות וישבתי על הרצפה אבל היא אמרה לי לשבת על הספה והיא שמה עלי את הרגליים וראיתי שהידיים שלי רועדות והיא הסתכלה עלי ואני ביקשתי רשות לעשות לה מסג' והיא הסכימה עד שהיא נרדמה וביקשה שגם אני אלך לישון ואמרה לי שהיא תישן בסלון ואני אמרתי לה תודה על זה שהיא מסכימה שאני אישן אצלה כי אחרי שכל היום הרגשתי שהיא לא מרוצה ממני זה היה ממש כמו מתנה שהיא נותנת לי.