לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 18 שנים. 12 בינואר 2006 בשעה 6:22

השעון צילצל וקמתי והיה אפילו יותר מוקדם ממה שאני רגילה לקום והייתי קצת עייפה אבל ישר קמתי והכנתי קפה והתארגנתי והכנתי לעצמי גם תיק כי ידעתי שאני אחזור רק בערב והאמת שגם קיויתי שאולי גבירתי תיתן לי לישון אצלה למרות שהיא לא אמרה כלום על זה. סידרתי קצת את החדר ואז אבא שלי התקשר ושאל אם אני כבר ערה ומוכנה ואמרתי לו שכן ושאלתי איפה הוא והוא אמר שהוא עוד חמש דקות כבר אוסף אותי. ירדתי למטה וחיכיתי לו שם כי לא רציתי לעכב אותו וכבר הייתי מוכנה בכל מקרה. היה קצר קר ומזג אוויר מוזר כזה כשחיכיתי ואז אבא שלי הגיע ונכנסתי למכונית שלו ונורא שמחתי והתרגשתי אבל זאת היתה גם קצת התרגשות של עצב כי אנחנו נפרדים עכשיו וניסיתי להיזכר בדברים הטובים שהיו כשאבא שלי היה פה ולחשוב על זה שאמנם אנחנו נפרדים אבל עכשיו אני הרבה יותר מכירה ומבינה את אבא שלי ואולי גם הוא יותר מכיר ואוהב אותי. בדרך לא דיברנו הרבה ורק חייכנו ככה והסתכלתי עליו והוא היה לבוש מאוד יפה והיה נראה לי שהוא מסתכל על הדרך ככה כמו שהוא מסתכל עלי כמו איזה סוג של פרידה שהוא מנסה ככה לצלם בראש את כל מה שהוא רואה כדי שיהיה לו ונזכרתי בזה שכשהייתי אצלו ואצל החברה שלו היא צילמה אותנו יחד וביקשתי ממנו שישלח לי את התמונה והוא הבטיח שהוא ישלח לי.

הגענו לשדה התעופה ואבא שלי החזיר את המכונית בחניון של ההשכרה ואז עלינו וחיכיתי איתו בתור לבדיקה הביטחונית ואז הבודקת שאלה "מי טס?" והבטן שלי קצת התהפכה כי זה היה ממש כאילו אנחנו טסים ביחד וכאילו עוד מעט אם אני אגיד לה שגם אני טסה אז אני אישאר עם אבא שלי אבל רק לו היה כרטיס והוא אמר לה שאני הבת שלו ואני מלווה אותו והיא שאלה אותו את השאלות שתמיד הם שואלים ואחר כך הוא נתן את המזוודה שלו ואז כבר היינו צריכים להיפרד כי לא יכולתי ללוות אותו יותר והוא חיבק אותי נורא חזק ואמר לי שהוא אוהב אותי ואני אמרתי לו שגם אני אוהבת אותו ושאני נורא שמחה שהוא בא ושהיה לי ממש טוב כשהוא היה פה ורציתי להגיד לו עוד המון דברים שהרגשתי אבל לא הצלחתי להוציא אותם במילים וככה רק התחבקנו עוד כמה דקות ואמרנו שניפגש שוב בקרוב ושנתכתב ושאני אספר לו מה קורה איתי כאן כי הוא מרגיש לפעמים שהוא רחוק ממני והוא לא רוצה לאבד אותי ואמרתי לו שהוא לא יאבד אותי אף פעם והמשכתי אחר כך להסתכל עליו כשהוא הלך והוא התרחק עד שהוא ממש נעלם בין כל האנשים שהיו שם ואז שוב הרגשתי את הבטן שלי ככה זזה קצת והתחלתי ללכת לאט לכיוון של היציאה ובכלל לא הרגשתי שאני ממהרת או משהו כי כל מה שדיברתי עם אבא שלי לפני שהוא הלך עוד רץ לי בראש ולא ראיתי כלום מסביבי וניסיתי כל הזמן עוד להרגיש את החיבוק שלו ולהריח את הריח שלו עלי.

אחר כך קניתי כרטיס לרכבת וישבתי בתוך הקרון שהיה כמעט ריק והסתכלתי על השעון וחיכיתי עד שיגיע הזמן שהרכבת תזוז ואחר כך בנסיעה הסתכלתי מהחלון וראיתי את כל המכוניות שעומדות בפקק ונזכרתי איך כשאבא שלי הגיע הוא התקשר אלי וסיפר על הפקקים האלה. כשעליתי לאוטובוס בדרך לבית של גבירתי כבר התחלתי לחשוב איך אני חוזרת לשיגרה שלי ולחיים שלי בתור משרתת והתחלתי להרגיש כמה שהתגעגעתי לזה וכמה שאני מתגעגעת לגבירתי ולקול שלה ולפינוקים שאני נותנת לה וממש הייתי צריכה אותה קרוב אלי אבל ידעתי שאני לא אראה אותה עד הערב ושאני צריכה קודם כל לנקות את הבית ולעשות את זה הכי טוב שאני יכולה ואז כשגבירתי תגיע הביתה זה יהיה הפרס שלי והתחלתי לחשוב ממש איך אני אנקה וכאילו לעשות לעצמי את התוכנית והסדר של העבודה אבל לא הספקתי לחשוב על זה הרבה כי כבר הגעתי. כשפתחתי את הדלת ממש התרגשתי וניסיתי לרגע לחשוב מה אני אראה שם ואיך הבית יהיה כי זה יגיד משהו על מה גבירתי עשתה כשלא הייתי איתה בכל הימים האלה ואז נכנסתי והלכתי בכל הבית והסתכלתי על כל החדרים וניסיתי ממש להרגיש את גבירתי שם ואפילו ליטפתי קצת את הקירות ואת הרהיטים כאילו שאני חוזרת למשהו שאני נורא מתגעגעת אליו ולא ראיתי אותו הרבה זמן אבל אחרי כמה שניות חזרתי לעצמי והתחלתי לסדר ולנקות את הבית. הרגשתי קצת שבגלל שלא הייתי שם הרבה זמן יש לי יותר עבודה מבדרך כלל וממש השתדלתי לנקות כאילו זאת הפעם הראשונה והיזזתי את הספות ושאבתי אבק מכל פינה והתחלתי להרגיש את זה שאני מזיעה ומתאמצת וממש אהבתי את זה. ככה ניקיתי את כל הבית ממש ביסודיות ועשיתי את הכביסה והסתכלתי על הבגדים של גבירתי ודמיינתי אותה לובשת אותם ועשיתי הפסקה ממש קצרה לאכול כי לא רציתי לבזבז זמן כי גם ככה הרגשתי שבאתי מאוחר ורק כשכל הבית היה נקי ובדקתי אותו והלכתי לקפל את הכביסה פתאום נזכרתי שלא דיברתי עם גבירתי היום וזה היה לי קצת משונה שהיא לא התקשרה כל היום אבל לא רציתי להתקשר בעצמי וכל מה שרציתי זה להספיק לסיים את הכל ולקפל את הבגדים הכי טוב שאני יכולה ומצד אחד רציתי לעבוד ממש כל הזמן אפילו כשגבירתי תבוא כדי שהיא תראה שעבדתי הרבה והתאמצתי אבל מצד שני רציתי לסיים את הכל לפני שהיא באה וכשסיימתי לקפל את הבגדים ושמתי אותם בארון ממש התחלתי להתרגש ולהרגיש כאילו בבטן שגבירתי כבר קרובה ושעוד מעט היא תיכנס הביתה ואז אני באמת אחזור להיות משרתת שלה כמו שאני אוהבת.

אחר כך בעצם סיימתי כבר את הכל אבל לא רציתי לשבת ולנוח והמשכתי להסתובב בבית ולסדר דברים ולנקות עוד כתמים שראיתי ונורא רציתי כבר שגבירתי תבוא הביתה. אחרי כמה דקות היא הגיעה והדפיקה שלה בדלת ממש הקפיצה לי את הבטן ורצתי לפתוח לה וכשהיא נכנסה כאילו קפאתי והסתכלתי עליה וראיתי את המבט שלה בעיניים ואיך היא מסתכלת עלי והלב שלי דפק וככה ירדתי לרצפה והתישבתי על הברכיים מולה והמשכתי להסתכל עליה והיא נכנסה וסגרה את הדלת ושמה את התיק במקום ואני הסתכלתי על זה וחשבתי שזה לא בסדר שאני לא עשיתי את זה בשבילה ואז היא התקרבה אלי ועמדה עם הרגליים ממש קרוב לפנים שלי ואני חיבקתי את הרגליים שלה והראש שלי ממש נצמד לשם והייתי משותקת כזאת ולא ידעתי מה להגיד ובסוף אמרתי "גבירתי כל כך התגעגעתי אליך" ושמעתי אותה אומרת "משרתת שלי איך עבר היום?" והרגשתי את היד שלה מלטפת לי את הראש והרמתי את העיניים וראיתי שהיא קצת מתכופפת אלי ואמרתי לה שניקיתי וסידרתי את כל הבית ושהכל מוכן בשבילה והיא שאלה אם אבא שלי טס חזרה ואמרתי לה שכן והיא שאלה אם הייתי איתו בשדה התעופה ואמרתי לה שכן ושזה היה בבוקר ואז ישר באתי לנקות כי לא רציתי שהיא תחשוב שביזבזתי זמן ואז היא ביקשה שאני אכין לה קפה והיא הלכה לחדר שלה להחליף בגדים ואני הלכתי למטבח והכנתי לה קפה והיא חזרה והתישבה ליד השולחן ואמרה לי להכין גם לי קפה והוצאתי עוד כוס בשבילי ואז גבירתי שאלה אם אכלתי היום ומה אכלתי ומתי וסיפרתי לה והיא שאלה אם רשמתי את זה ואמרתי לה שלא והיא שאלה אם אני כבר לא רושמת ואמרתי לה שאני כן רושמת והיא אמרה לי להביא את הדף ולרשום ואני הלכתי והבאתי את הדף מהתיק שלי ואז המים רתחו ושמתי את הדף על השולחן והכנתי את הקפה והבאתי אותו לשולחן עם הסיגריות והמאפרה של גבירתי ובינתיים ראיתי שגבירתי לקחה את הדף של הדיאטה שלי והסתכלה וקראה ממש את כל הימים ושמחתי שהיא ככה מתעניינת בפרטים ושהיא דואגת ואיכפת לה מהדיאטה שלי והיא שאלה כל מיני שאלות על זה ועניתי לה ואחר כך היא שאלה מתי נשקלתי וקצת התביישתי להגיד לה שיצא שלא ירדתי כמעט כלום בשבוע האחרון אבל לא יכולתי לשקר ואמרתי לה והיא אמרה שזה לא צריך לייאש אותי ושדיאטה זה דבר קשה ושידעתי את זה מהתחלה ואמרתי "כן גבירתי" והרגשתי ממש שאני מתגעגעת להגיד את זה ולהרגיש את ההרגשה שיש לי כשאני אומרת את זה והיא אמרה "כמו שידעת שיהיה לך קשה להיות משרתת שלי ובכל זאת רצית" ואני אמרתי שזה לא קשה לי ושאני אוהבת את זה והיא אמרה "זה לא קשה לך לפעמים?" ואמרתי לה שלא ורציתי להגיד לה שאני אוהבת את זה ושאני מרגישה שזה מה שהייתי צריכה לעשות מזמן אבל לא אמרתי את זה כי היא נתנה לי חזרה את הדף של הדיאטה ואמרה "יפה מאוד" ולא ידעתי אם היא מתכוונת לדיאטה או למה שאמרתי על זה שאני אוהבת להיות משרתת שלה. היא הדליקה סיגריה והמשיכה לשתות את הקפה והרגשתי שאני ממש צריכה להתאמץ ולהעיז בשביל לשאול אותה אם היא רוצה שאני אעשה לה מסג' והצלחתי רק להגיד "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואז במקום לשאול פשוט ירדתי על הברכיים והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים ממש בעדינות והיא ליטפה לי את הראש ואני הפסקתי לרגע כי חשבתי שהיא אולי לא רוצה ושהייתי צריכה לשאול קודם אבל ראיתי שהיא מחייכת והיא אמרה "תמשיכי" ואמרתי לה תודה והמשכתי.

אחר כך גבירתי הלכה לאמבטיה ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אפנק אותה שם אבל היא אמרה שלא ואני שטפתי את הכוסות של הקפה וניקיתי קצת את המטבח ורשמתי על הדף של הדיאטה את מה שאכלתי בצהריים ואז סתם חיכיתי בחוץ וכשגבירתי יצאה היא התלבשה בחדר ואז היא קראה לי ואני ישר באתי והיא אמרה לי לשבת על המיטה שלה ואני ישבתי נורא בזהירות והיא עמדה ואז היא שאלה אותי "את צריכה עוד קצת חופש להתארגן ולחזור לשיגרה?" וזה נורא הפתיע אותי ופחדתי שהיא לא רוצה אותי יותר ואמרתי לה "לא גבירתי" והיא אמרה "תחשבי טוב אל תעני לי ככה בשליפה תחשבי אם את צריכה עוד קצת חופש" ואני עצרתי ובאמת ניסיתי לחשוב על זה למרות שידעתי מה אני מרגישה וידעתי שאני לא רוצה שיהיה לי עכשיו חופש ואמרתי לה "אני לא רוצה עוד חופש גבירתי אני רוצה לחזור להיות משרתת שלך בבקשה" והיא שאלה אותי למה אני לא רוצה חופש ואמרתי לה שאני רוצה לשרת אותה וכל הזמן חושבת על זה כשאני לא איתה ושזה טוב לי ואז היא שאלה למה זה טוב לי וניסיתי להסביר וזה יצא לי כללי כזה ומגומגם והיא ביקשה שאני אסביר יותר טוב ושאני אדייק במה שאני אומרת ורציתי לרדת על הברכיים אבל היא עצרה אותי והחזיקה אותי ואמרה לי לשבת על המיטה כמו שהיא ביקשה ולא לברוח לרצפה וביקשתי סליחה ואז היא ביקשה שוב שאני אסביר לה. אמרתי לה שאני אוהבת אותה ומעריצה אותה ורוצה לתת לה הכל והיא שאלה מה זה עושה בשבילי ואמרתי לה שזה עוזר לי שהיא קובעת לי את השיגרה ושהיא יודעת מה טוב בשבילי ושהיא עוזרת לי לעשות סדר בראש עם כל המחשבות וכל הדברים שאני לא בטוחה בהם ושהיא מלמדת אותי להיות בוגרת וניסיתי באמת לא לשכוח שום דבר כי אני תמיד מרגישה את הדברים האלה אבל להתחיל להגיד אותם אחד אחד ככה רצוף זה קשה. גבירתי הקשיבה למה שאני אומרת ואחרי שסיימתי היא שתקה ואני ניסיתי להגיד לעצמי שוב את כל מה שאמרתי לה ולחשוב אם זה נשמע בסדר ואם לא שכחתי כלום ואם הצלחתי בכלל להביע את עצמי או שעכשיו היא תכעס עלי וככה היא שתקה עוד כמה שניות ואז היא אמרה לי "סיימת?" ואני לא ידעתי אם יש לי עוד מה להגיד והתחלתי להגיד את הכל שוב והיא אמרה "את זה כבר אמרת" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא שוב שאלה "סיימת להגיד הכל?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "סיימת גם לחשוב על מה שאמרת?" ואני הרגשתי ממש שהיא קוראת את המחשבות שלי כי היא ידעה שאני חושבת על מה שאמרתי וניסיתי לעצור את המחשבות ולחזור למציאות כי גבירתי לא אוהבת שאני חולמת ככה ואמרתי לה "כן גבירתי" ואז היא אמרה "טוב אז אנחנו חוזרות לשיגרה ואת חוזרת להיות משרתת שלי" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא אמרה "אם החלטת שאת לא צריכה עוד חופש אז קחי על זה אחריות ואני רוצה שתהיי לגמרי כאן" ואני אמרתי שוב "כן גבירתי" וניסיתי לחשוב אם עשיתי משהו לא בסדר אבל עצרתי את עצמי כי לא רציתי להיסחף במחשבות כשגבירתי מדברת והיא אמרה "אני לא רוצה שום תירוצים ובריחות עכשיו" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה" והיא שאלה "מה את מבטיחה?" ואני אמרתי "אני מבטיחה שלא יהיו תירוצים ובריחות ואני מבטיחה להיות משרתת שלך מעכשיו לתמיד" ואז היא ליטפה לי את הראש קצת והתקרבה אלי והחזיקה את הפנים שלי בשתי הידיים שלה שהיו חמות וחזקות כאלה והרימה את הפנים שלי שאני אסתכל עליה ואמרה לי "אני אהיה מרוצה ממך משרתת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ורציתי לרדת לרצפה אבל כבר לא היה לי נעים לבקש ואז גבירתי אמרה לי "לכי תכיני לנו ארוחת ערב" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקמתי והסתכלתי עליה עוד רגע ואז הלכתי למטבח.

הכנתי חביתות ירק ולחמניות וגבינות וחתכתי גם ירקות ומזגתי יין וערכתי את השולחן ממש יפה וגבירתי חיכתה בינתיים בסלון וראתה טלויזיה ואז באתי אליה ואמרתי שהאוכל מוכן והיא ביקשה שאני אערוך את השולחן בסלון ונאכל מול החדשות ואני העברתי את כל הכלים לסלון וערכתי יפה וכל הזמן הסתכלתי על גבירתי לראות אם אני עושה הכל בסדר והשתדלתי לא להסתיר לה את הטלויזיה ובסוף הבאתי את האוכל והיין והתחלנו לאכול ואני ישבתי על הרצפה כי רציתי להראות לגבירתי שאני חוזרת להיות המשרתת שלה לגמרי כמו קודם וקצת צבט לי בלב שהיתה כל ההפסקה הזאת ושגבירתי היתה צריכה בכלל לשאול אותי אם אני עוד רוצה להיות המשרתת שלה. ניסיתי לחשוב אם אני אוכל לישון אצל גבירתי בלילה או אולי מחר ולא ידעתי איך לשאול אותה כי פתאום הרגשתי שהכל כאילו מתחיל מהתחלה או הלך קצת אחורה ואני צריכה קודם לשרת אותה ולהראות לה שאני באמת לגמרי איתה ורק אחר כך להרשות לעצמי לשאול ולבקש דברים אז שתקתי ורק ראינו טלויזיה ואחר כך גם פיניתי בשקט את הכלים ושטפתי אותם וניקיתי את השולחן בסלון ואחר כך ישבתי על הרצפה ליד גבירתי ואז היא אמרה לי ללכת להתקלח ושמחתי כי חשבתי שאולי זה אומר שאני באמת אישן שם כי לא יכול להיות שהיא תגיד לי להתקלח ואז ללכת הביתה. התקלחתי מהר וניקיתי אחרי את האמבטיה ויצאתי ושאלתי את גבירתי אם היא צריכה משהו והיא הסתכלה עלי ואמרה לי להתלבש מיד שאני לא אהיה חולה ואני הלכתי לחדר והתלבשתי והרגשתי חום כזה בחדר כאילו זה מקום שהתגעגעתי אליו ושמזמן לא הייתי בו ועכשיו אני חוזרת אליו. חזרתי לסלון וישבנו עוד מול הטלויזיה והרגשתי לא נעים שאני לא עושה כלום ואז כשהיו פירסומות גבירתי אמרה לי שמחר אני אבוא מוקדם ואבשל ואסדר את הבית כי אולי יהיו אורחים ושאני אקנה כיבוד אם אין בבית ואחרי הצהריים היא תבוא ואז זה נראה לי מתאים ושאלתי אותה אם אני ישנה אצלה והיא שאלה "מחר?" ואני אמרתי "מחר וגם היום" והתכוונתי שאני שואלת גם על מחר וגם על היום אבל זה יצא כאילו אמרתי שאני מבקשת לישון יומיים רצוף אצלה והיא אמרה "זה קצת מוגזם שלא תהיי בבית שלושה ימים" ואני ניסיתי להסביר למה התכוונתי אבל גבירתי הפסיקה אותי ואמרה "מחר את ישנה כאן והיום את ישנה בבית" ואני אמרתי לה תודה כי הרגשתי שבגלל שאמרתי את זה לא ברור היא יכולה לכעוס ולא להרשות לי לישון אצלה גם מחר.

אחר כך היא ביקשה שאני אתחיל להתארגן וללכת ולפני שהלכתי היא ביקשה עוד יין והבאתי לה ואז עמדנו ליד הדלת והיא הזמינה לי מונית ואמרתי לה שאני מצטערת אם הייתי קצת לא מרוכזת ושאני באמת רוצה להיות משרתת שלה והיא גם אמרה לי שהיא רוצה שאני אהיה משרתת שלה ודיברנו ככה כמה דקות וממש לא רציתי ללכת אבל ידעתי שאין סיכוי שהיא תסכים שאני אישאר אצלה ורק רציתי להיות קרובה אליה עוד כמה דקות ככה והיא חיבקה אותי וליטפה לי את השיער ואז פתאום היא עזבה אותי והסתובבה והסתכלה על הטלויזיה ואני לא הבנתי למה היא עוזבת אותי ככה וראיתי שבטלויזיה יש חדשות והיא הלכה לסלון והתקרבה ואני לא ידעתי מה לעשות והיא אמרה לי "בואי לכאן" ואני חזרתי לסלון איתה ועוד החזקתי את התיק שלי ושתקתי בשביל לא להפריע ושמעתי שסיפרו שראש הממשלה נוסע לבית חולים והכל וגבירתי נראתה כזאת מודאגת ואמרה לי "אני מקווה שזה לא יהיה חמור הפעם" ואז היא הסתכלה עלי ואמרה לי ללכת הביתה ואני הלכתי והיא עוד חיבקה אותי לפני זה.

בדרך הביתה כל הזמן שמענו במונית חדשות והנהג כל הזמן דיבר גם וכל הזמן אמר מה דעתו ומה יקרה כאילו הוא יודע ואני חשבתי קצת על מה שאמרו בחדשות אבל בעיקר חשבתי על גבירתי ועל זה שהיא נראתה מודאגת כזאת וגם על כל מה שהיא אמרה לי לפני זה ושאני צריכה לחזור לשיגרה ולהיות משרתת שלה ורציתי כבר להגיע הביתה ושהנהג הזה יפסיק לדבר ולבלבל את המוח וכשהגעתי אמא שלי ישבה מול הטלויזיה ושאלה אותי אם שמעתי מה קרה ואמרתי לה ששמעתי רק קצת ושאלתי מה קורה והתישבתי איתה והתחילו להגיד שם שהמצב מתדרדר וזה היה ממש מפחיד ופתאום חשבתי על גבירתי ואיך שהיא בטח יושבת ככה ורואה את החדשות ככה לבד ופתאום נכנס לי פחד שאם יקרה לה משהו כזה היא תהיה לבד ואף אחד לא ידע וממש התחלתי להזיע ורציתי להתקשר אליה ולשאול אם היא בסדר ולא ידעתי אם מותר לי כי אולי היא כבר ישנה או שסתם אני אפריע לה וראיתי שאמא שלי כבר נרדמת אבל מדי פעם מתעוררת וממשיכה להסתכל והלכתי לחדר שלי ופתחתי גם שם טלויזיה וכל המחשבות על גבירתי שיגעו אותי והרגשתי שאני חייבת לדבר איתה ושאני ממש מפחדת שפעם יקרה גם לה משהו כזה וקיויתי נורא שהיא תתקשר אפילו סתם לשאול אם הגעתי הביתה בסדר אבל היא לא התקשרה ואני הסתכלתי על השעון והיה כבר די מאוחר וממש הייתי בלחץ ויצאתי מהחדר וראיתי שאמא שלי הביאה לעצמה שמיכה ונשארה בסלון מול הטלויזיה וישבתי איתה קצת ודיברנו על זה וניסינו לחשוב מה יהיה וניסיתי שככה אני אולי אירגע מכל המחשבות. כל הלילה ככה נרדמתי והתעוררתי שם בסלון בישיבה ואחר כך כשהיה כבר ממש קר הלכתי לחדר שלי והמשכתי לראות שם טלויזיה ונרדמתי מדי פעם אבל לא ישנתי טוב וכל הזמן התעוררתי ממחשבות מפחידות ומהחדשות המפחידות.

קלייר​(נשלטת) - מזל טוב שחזרת לגברתך. מאוד הזדהתי עם התיאור משדה התעופה.
לפני 18 שנים
מאסטר מיינד​(שולט) - את מבטאת את עצמך בכתב כל כך יפה, שאת יכולה להשתמש בזה ולכתוב לגבירתך מה שאת מרגישה, במקום להסתבך כשהיא שואלת.
כקורא של הבלוג שלך לי ברור לגמרי מה שאת מרגישה, ואין ספק שאילו היתה גבירתך קוראת כאן גם היא היתה מבינה הרבה יותר טוב מה הם הפחדים שלך, מה הם הרצונות הכמוסים שלך, ועד כמה את מחוברת אליה.
כרגע - היא עדיין לא לגמרי מבינה, כפי שגם את לא לגמרי מבינה את רגשותיה. לכן אתן חוזרות ומבקשות אישור זו מזו, שאת רוצה להיות המשרתת שלה ושהיא רוצה להיות גבירתך.
אני בטוח שמכתב, או מכתבים, יעזרו.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י