בבוקר קמתי מוקדם והלכתי להכין קפה ואז לקחתי את הדף של הדיאטה וקודם כל כתבתי עליו שאני שותה קפה והייתי נורא רעבה והחלטתי שמותר לי עוגיה אחת כי אני רושמת ועוקבת אחרי מה שאני אוכלת ולקחתי עוגיה וקיויתי שזה ירגיע לי את הרעב ואז ישבתי קצת עם המחשב ושמעתי את אמא שלי מתארגנת והיא דפקה לי בדלת וסגרתי את החלונות במחשב ואמרתי לה להיכנס והיא שאלה אם אני יוצאת מוקדם היום ואמרתי לה שאני עוד לא יוצאת והיא אמרה שיהיה גשם היום אז היא חשבה שאם אני יוצאת בזמן הקרוב היא תיקח אותי טרמפ שהגשם לא יתפוס אותי ואמרתי לה תודה וזה באמת היה ממש יפה ומתחשב מצידה אבל לא ידעתי מתי אני אצא וחשבתי אם באמת כדאי לי לצאת מוקדם בשביל שהיא תסיע אותי אבל רציתי עוד קצת להיות בבית ועם המחשב לפני שאני יוצאת אז אמרתי לה שלא צריך ושאני אסתדר ומקסימום אני אקח מונית והיא אמרה שאני אתלבש חם ושאני אקח מטריה כי היא יודעת שאני שונאת ללכת עם מטריות והבטחתי לה שאני אהיה בסדר והיא הלכה להתארגן ולצאת.
כמה דקות אחרי שהיא יצאה פתאום גבירתי התקשרה וישר שאלה אם היא העירה אותי ואמרתי לה שלא ושאני כבר ערה והיא אמרה "טוב מאוד" ואז היא שאלה אם אמא שלי בבית ואמרתי לה שהיא כבר יצאה ופחדתי פתאום שהיא רוצה לדבר איתה על מה שסיפרתי לה וגם חזרו לי הפחדים שתמיד היו לי שפתאום גבירתי לא תרצה אותי יותר כי היא מרגישה שאני רבה יותר מדי עם אמא שלי וגבירתי שתקה ואז היא שאלה מה אני עושה ואמרתי לה שאני שותה קפה וכותבת ביומן והיא אמרה לי לסגור את היומן וסגרתי ולא הבנתי למה היא אומרת לי את זה ואז היא אמרה לי לסגור את המחשב וסגרתי את המחשב לגמרי ולא שאלתי אותה שאלות אבל התחלתי באמת לפחד ואז היא אמרה לי שעוד שתי דקות היא מגיעה ושאני אחכה לה עם הדלת פתוחה ואני שאלתי ככה בלי לשלוט על זה "מה את פה?" והיא אמרה "תעשי מה שאני אומרת לך" ואני אמרתי "כן גבירתי" ורצתי לדלת ופתחתי אותה והיה שקט כזה בחדר מדרגות וסידרתי מהר את השיער ככה עם הידיים וגם קצת את הבגדים כי לבשתי עוד את הטרנינג שאני ישנה איתו ולא הספקתי להחליף ואז שמעתי את הצעדים של גבירתי במדרגות והחזקתי את הדלת פתוחה וחיכיתי והלב שלי התחיל לדפוק יחד עם הצעדים שלה ואז ראיתי אותה עולה והיא באה והרגשתי שהיא עוד כועסת עלי ואז היא נכנסה וסגרה אחריה את הדלת והסתכלה עלי מלמעלה למטה ככה ואמרה "שלום משרתת" ואני אמרתי "שלום גבירתי" ולא ידעתי אם לרדת על הברכיים או לא והייתי די משותקת כזאת ואז היא החזיקה לי את הפנים והסתכלה לי בעיניים ושאלה "את שמחה שבאתי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז באמת ירדתי על הברכיים כי הבנתי שבגלל שלא ידעתי קודם מה לעשות היא הרגישה שאני לא שמחה שהיא באה אבל היא אמרה לי לקום ולעמוד ואני עמדתי ואז היא אמרה "זה שבאתי לכאן היום זה לא פרס בשבילך" והקול שלה היה ממש רציני כזה וקצת כועס ואני שתקתי והיא אמרה "מאוד לא מוצא חן בעיני מה שקורה בינך לבין אמא שלך" ואני אמרתי לה שאני מתנצלת על זה שוב והיא הלכה למטבח ואמרה לי "היום את תעבדי פה ולא אצלי" ואני לא הבנתי למה היא מתכוונת והיא אמרה "תתחילי בלעשות כביסה" ואני הסתכלתי על המכונת כביסה ואמרתי לה "אבל גבירתי אין כביסה" והיא אמרה "מה זה אין?" ואמרתי לה שעשינו כביסה ביום שישי והיא אמרה "עשינו או אמא שלך עשתה?" ואני אמרתי "אמא שלי עשתה". ואז גבירתי הלכה למקרר ופתחה אותו ואמרה "היא גם בישלה אני רואה" ואני רציתי להגיד לה שעזרתי לאמא שלי לבשל אבל נזכרתי שבדיוק כשעזרתי לה היה הריב הזה ובעצם לא עזרתי הרבה וגם התביישתי להגיד כזה דבר ואמרתי לה רק "כן גבירתי" והיא אמרה "אמא שלך עושה בשבילך את הכל כאן?" ואני לא ידעתי מה להגיד וגבירתי אמרה "כשאת כאן את ילדה מפונקת שאמא שלה עושה בשבילה הכל?" ואני לא רציתי להגיד שכן כי אני לא חושבת שאני ילדה מפונקת וגבירתי אמרה "קחי את המטאטא ותתחילי לעבוד" ואני רציתי לבכות אבל התאפקתי בכוח ולקחתי את המטאטא והתחלתי לטאטא את המטבח וגבירתי אמרה "תטאטאי את כל הבית" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא בהתחלה הסתכלה עלי איך אני מטאטאת ואז היא הלכה לסלון ודיברה שם קצת בטלפון והוציאה את הניירות שלה ורשמה דברים ועבדה ככה ואחרי שהיא סיימה לדבר היא שאלה אותי אם סיימתי לטאטא ואמרתי לה שעוד לא והיא אמרה "מה לוקח לך כל כך הרבה זמן? את רוצה שכל היום אני לא אלך לעבודה?" ואני אמרתי "לא גבירתי" כי לא רציתי שהיא תפסיד עבודה בגללי והתחלתי לטאטא יותר מהר וכשסיימתי אמרתי לה והיא קמה וחשבתי שהיא תגיד שהיא הולכת אבל היא אמרה "תביאי שואב אבק ותנקי את הסלון".
שאבתי אבק מהספות וגבירתי בינתיים ישבה במטבח וכשהחזרתי את השואב אבק ראיתי שהיא שותה קפה ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו כי הרגשתי לא נעים שלא הצעתי לה קפה ושהיא הכינה לבד והיא אמרה "אני מסתדרת סיימת לשאוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "תסדרי את המיטות ואת החדרים שלך ושל אמא שלך ואז תתחילי לשטוף את הרצפה" ואני לא האמנתי שעכשיו אני הולכת לנקות את כל הבית ככה והיא אמרה לי "קדימה קדימה" ואני רצתי והתחלתי לסדר את החדרים ואחר כך שטפתי את הרצפה חדר אחרי חדר וראיתי שגבירתי בודקת אם שאבתי אבק טוב מהסלון ואם ניקיתי אבק בחדרים והיא אמרה לי לנקות שוב אבק בסלון והפסקתי עם הרצפה וניקיתי שם אבק ואז חזרתי לשטוף את הרצפה וכל הזמן גבירתי בדקה אחרי ואמרה לי מה לעשות ואמרה לי לנקות מהר אבל גם לא לשכוח שום דבר וכשניקיתי את האמבטיה והשירותים ממש זחלתי שם וגבירתי ממש עמדה כמעט מעלי והסתכלה איך אני עושה את זה והרגשתי ממש את העיניים שלה כאילו דוקרות אותי ובודקות אותי כל הזמן והשתדלתי ממש לנקות טוב ולא לעשות טעויות ומדי פעם היא דיברה בטלפון על עבודה והרגשתי שבגללי היא קצת עצבנית על אנשים שם והיה לי לא נעים שהיא ככה מפסידה עבודה וצועקת על כולם בגללי וכשסיימתי לנקות כבר נהיה צהריים וגבירתי אמרה לי לסדר את עצמי קצת ואני סידרתי קצת את השיער ואז הלכתי אליה והיא היתה בחדר שלי עם הארון פתוח ובדקה אותו וקיויתי שהוא מספיק מסודר כי אני באמת משתדלת לשמור עליו מסודר ואז היא אמרה לי "סיימת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "תתלבשי" ואני לקחתי בגדים והתלבשתי מהר וחשבתי שאני צריכה לעשות את הקניות בשבילה היום אבל היא אמרה "תלבשי מעיל וקחי מטריה ולכי לקנות לאמא שלך פרחים" ואני לא יכולתי כבר להגיד כלום ורק אמרתי "כן גבירתי" ולקחתי מטריה והסתכלתי עליה לפני שיצאתי כי לא ידעתי אם היא רוצה להישאר שם לבד והיא אמרה "לכי למה את מחכה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי.
קניתי פרחים יפים ועשיתי את זה הכי מהר שיכולתי כי כל הזמן חשבתי על גבירתי שמחכה ככה ולא הלכה לעבודה בגללי וכשחזרתי היא הסתכלה על הפרחים ואמרה לי לשים אותם באגרטל בסלון ואני סידרתי אותם ואז היא אמרה לי "הדלקתי לך דוד לכי תתקלחי" ואני באמת הרגשתי מזיעה ומסריחה ולא התקלחתי כל השבת והיה לי לא נעים ואמרתי לה תודה והלכתי להתקלח ועשיתי את זה מהר כי כל הזמן חשבתי איך היא מחכה לי וגם לא היו הרבה מים חמים ויצאתי ובהתחלה שמתי עלי מגבת ואז חשבתי שלא נעים לי שגבירתי תחשוב שאני מתביישת ממנה אז הורדתי את המגבת ויצאתי ערומה ובאתי לחדר שלי וגבירתי ישבה שם ודיברה בטלפון ולא רציתי להפריע לה ורציתי לצאת מהחדר אבל שמעתי אותה אומרת בטלפון "רק רגע" ואז היא אמרה לי "בואי לכאן" ואני באתי ועמדתי מולה וקצת רעדתי מהקור והיא אמרה לי "תתלבשי את רועדת" ואני התלבשתי וחשבתי על זה שאולי שמעו בטלפון שהיא אמרה "תתלבשי" ומה יכולים לחשוב שם אבל לא היה איכפת לי כי זאת ההחלטה שלה להגיד את זה ואני לא צריכה להתבייש מזה. כשהייתי לבושה היא כבר סיימה את השיחה ואז היא אמרה לי "לכי תכיני לנו אוכל" ואני הלכתי למטבח והכנתי לשתינו צלחות והיא באה לשם ושמה על השולחן את הדף של הדיאטה ואמרה לי לרשום מה אני אוכלת ואני רשמתי וחישבתי את הנקודות של הדיאטה ואז ערכתי את השולחן ושאלתי את גבירתי מה היא רוצה לשתות והיא ביקשה רק מים וככה ישבנו ואכלנו ולא אמרתי כלום וגם היא שתקה ואחר כך שטפתי את הכלים עוד לפני שהיא אפילו אמרה לי לעשות את זה והיא עישנה סיגריה ואז ניקיתי את הכיור והשולחן במטבח וראיתי שגבירתי מסתכלת בשעון ואומרת "נורא מאוחר כבר" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי" והיא הרימה את העיניים אלי ושאלה "על מה את מצטערת?" ואני אמרתי "אני מצטערת שהפסדת עבודה בגללי גבירתי" והיא אמרה "אני לא מצטערת על זה" ואני לא ידעתי מה להגיד ורק אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא שאלה "תודה על מה?" ולא ידעתי מה להגיד לה והיא אמרה "היית משרתת שלי היום?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "איך שירתת אותי?" ואני אמרתי "אני תמיד משרתת שלך גבירתי ועשיתי היום כל מה שביקשת" ואז היא אמרה "היום לא היית משרתת שלי היום היית הבת שאת צריכה להיות לאמא שלך" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "עכשיו אולי יותר תעריכי את כל מה שהיא עושה בשבילך" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מצטערת שפגעתי בה וגם שפגעתי בך" והיא קמה וליטפה לי את השיער ואני ממש הרגשתי איך אני מתגעגעת למגע של היד שלה ואיך אני צריכה את זה והיא אמרה "את יכולה להיות ילדה נפלאה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ואז היא חיבקה אותי והרגשתי כאילו זה הדבר שהכי רציתי בעולם והראש שלי היה צמוד אליה ואמרתי "תודה גבירתי" אבל לא ידעתי אם היא שמעה כי זה לא יצא ברור.
אחרי כמה דקות היא הפסיקה לחבק אותי וליטפה עוד קצת את הפנים שלי ואני נישקתי לה את היד ואז היא אמרה "אני אלך עכשיו" ואני הרגשתי כבר שאני יכולה לשאול אותה אם היא רוצה קפה ושאלתי והיא אמרה "לא מתוקה אני הולכת. את הקפה תכיני לאמא שלך כשהיא תבוא" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז שאלתי מה עם הקניות שהייתי צריכה לעשות וגבירתי כבר עמדה ליד הדלת עם התיק שלה ואמרה לי "מחר תעשי את הקניות" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא הלכה ואני הלכתי לחדר והלב שלי דפק נורא חזק ונשכבתי על המיטה להירגע וחשבתי על כל מה שהיה ועל כל מה שאמרתי והרגשתי שלא אמרתי לה מספיק כמה שאני מודה לה על מה שהיא עשתה בשבילי היום והיה לי חבל על זה והלכתי למחשב והתחלתי לכתוב ביומן אבל יצא לי בעצם מין מכתב שאני אומרת לה מה אני מרגישה וכמה אני מודה לה אז הפסקתי לכתוב במחשב וכתבתי הכל על דף ושמתי בתיק והחלטתי שמחר אני אתן לה את המכתב הזה.
אחר כך אמא שלי הגיעה ואני פתחתי לה את הדלת ושאלתי מה שלומה והיא אמרה "מה זה הריח הזה?" ושאלתי אותה איזה ריח והיא אמרה "עישנת פה?" ואמרתי לה שלא והיא אמרה שיש ריח של סיגריות ואמרתי לה שגבירתי היתה פה והיא שאלה מתי ומה היא עשתה פה ואמרתי לה שהיא באה בבוקר ושאכלנו יחד ולא היה לי נעים להגיד הכל אבל אמא שלי ראתה פתאום את הפרחים בסלון ושאלה אם גבירתי הביאה אותם ואמרתי לה שאני קניתי אותם והיא שאלה למה והיתה נורא מופתעת ואמרתי לה שניקיתי גם את כל הבית והיא שאלה "ניקית? מה זאת אומרת?" ואז סיפרתי לה הכל ואמרתי לה גם כמה שאני מצטערת על איך שרבנו ואמא שלי הסתכלה על כל הבית וראתה איך הוא מסודר ונקי ואז היא הסתכלה עלי ופתאום היה לה חיוך כזה והיא חיבקה אותי ואמרה שזה מקסים מצידי ולא היה לי נעים שהיא תחשוב שזה יוזמה שלי כי זה לא יהיה נכון ואמרתי לה את האמת שגבירתי אמרה לי לנקות ולקנות פרחים ואמא שלי היתה ממש מופתעת ונישקה אותי ואז שאלתי אותה אם היא רוצה קפה וממש לקח לה זמן לחשוב על זה ולענות כי היא עוד הסתכלה על הכל וחשבה על הכל וקיויתי שהיא תאהב את זה ושהיא לא תכעס על גבירתי וכבר התכוננתי להסביר לה שזה בעצם טוב ושלא תרגיש רע עם זה ואז אמא שלי אמרה שהיא רוצה קפה ואני הכנתי לה וגם לי וישבנו לשתות והיא שאלה וביקשה שאני אסביר לה שוב מה היה ואיך זה היה וסיפרתי לה את הכל וראיתי שהיא עדיין לא מבינה כי היא לא יכולה להבין הכל כי היא לא יודעת מה יש ביני לבין גבירתי וגם אם היא היתה יודעת אולי היא לא היתה מבינה אבל הכי היה חשוב לי שהיא תשמח מזה ושאלתי אותה אם היא שמחה ואם זה בסדר והיא אמרה שזה מקסים ושהיא לא יודעת מה להגיד ושאלתי שוב אם היא שמחה כי לא הבנתי מהתשובה שלה והיא אמרה "אני מאוד שמחה מותק אני מאוד שמחה" ואז גם אני נרגעתי ושמחתי.
אחר כך היא התקלחה והיו לה מים חמים כי גבירתי הדליקה את הדוד עוד קודם ואחר כך גם הכנתי ארוחת ערב ולא שכחתי לרשום לפני שאכלתי ואז ישבנו לראות חדשות ואמא שלי מדי פעם עוד שאלה אותי על כל היום ומה בדיוק עשיתי וסיפרתי לה עוד פעמיים או שלוש הכל וראיתי שהיא עוד היתה קצת בהלם ואחר כך היא כבר ראתה טלויזיה ואני סתם ישבתי לידה ולא יכולתי להתרכז בכלום וסתם היתה לי הרגשה טובה בראש ובכל הגוף עד שממש הרגשתי שאני עייפה ואמרתי לאמא שלי שאני הולכת לישון והיא אמרה לי תודה על הנקיון והרגשתי שלא מגיעה לי התודה הזאת אבל לא אמרתי את זה.
לפני 18 שנים. 15 בינואר 2006 בשעה 6:32
