בבוקר קמתי עם מצב רוח ממש טוב והיו לי צמרמורות כשנזכרתי בכל מה שהיה אתמול ואיך שירתתי את גבירתי כמו שתמיד רציתי ואיך היא קיבלה אותי בתור משרתת ואיך שהיא אמרה לי "את משרתת קטנה" וכל העור שלי הסתמר מהצמרמורת הזאת ואמרתי בלב לגבירתי תודה. אחר כך ישבתי עם הקפה כמו כל בוקר והיה לי שקט כזה וטוב והרגשתי חום כזה פנימי כי באמת לא יכולתי להוציא מהראש את כל מה שהרגשתי וישבתי לכתוב את זה מהר ובינתיים הדלקתי דוד ואחר כך התקלחתי די מהר ואז התארגנתי ויצאתי כי כבר לא יכולתי להיות בבית כי כל הזמן חשבתי על הבית של גבירתי ועל איך שהוא נראה ועל הריחות שם ועל ההרגשה של החום ושל ההגנה שגבירתי נותנת לי. נסעתי לבית של גבירתי וכל הזמן הסתכלתי על השעון ורציתי כבר להגיע למרות שידעתי שגבירתי לא שם ושאני אהיה לבד אבל רציתי רק להיות בבית שלה ולהרגיש שאני המשרתת הקטנה שלה ואמרתי לה בלב "אני המשרתת הקטנה שלך גבירתי" כמה פעמים וקיויתי שזה לא יצא לי בטעות בקול ושמישהו לא שמע.
כשהגעתי לבית שלה סידרתי אותו וניקיתי וכשסידרתי את המיטה שלה ממש ליטפתי קצת את הסדין והשמיכה וזה היה נעים לא בגלל שהם היו חלקים כאלה ורכים אלא בגלל שאני יודעת ששם גבירתי ישנה ושהיא היתה שם ואחר כך כשסידרתי את האמבטיה עוד יכולתי להריח את כל הריחות מאתמול וממש עצמתי עיניים והרחתי ככה וזה עשה לי הרגשה שאני לא יכולה לתאר בכל הגוף. בימי שני אין לי משימות מיוחדות אצל גבירתי ואני רק מסדרת ככה ומכינה הכל לזה שהיא תגיע אחרי העבודה והכל יהיה לה נוח ואז אני אעשה מה שהיא תבקש ממני אבל הרגשתי שאחרי אתמול אני באמת כאילו מתחילה מחדש וצריכה להוכיח לגבירתי שמגיע לי להיות משרתת שלה אז החלטתי להכין עוגיות ומצאתי מתכון וירדתי גם לקנות כמה דברים שהייתי צריכה בשביל זה ואז הכנתי את העוגיות וחלק נראו לי קצת אפויות מדי כמעט שרופות וחשבתי אם לזרוק אותן כדי שישארו רק העוגיות המוצלחות או אולי לאכול אותן כי בשביל גבירתי אני מוכנה לאכול במקומה את מה שלא מצליח לי בבישול ואולי אפילו אני מוכנה שאני אשמין קצת בשביל זה כי קצת חבל לזרוק אוכל ובאמת אכלתי שתי עוגיות כי גם החלטתי שזאת דרך טובה לטעום אם בכלל הצליח לי ואם העוגיות מספיק מתוקות וטעימות אבל אחר כך השארתי את כל העוגיות האחרות ונזכרתי שאני חייבת לרשום מה שאני אוכלת ורשמתי את שתי העוגיות בדף שלי. אחר כך הייתי צריכה לאכול צהריים והרגשתי שאני כאילו אוכלת יותר מדי כי זה היה לא הרבה אחרי העוגיות. לא אכלתי הרבה ואמרתי לעצמי שגם אם בערב אני אהיה שוב רעבה אני לא יאכל כי בערב אני צריכה לשרת את גבירתי ולדאוג לה וגם ככה אני בדיאטה ומנסה לשמור אז עדיף לא לאכול כל פעם שמתחשק.
אחר כך בדקתי שוב שכל הבית נקי ומסודר ומוכן בשביל גבירתי וסידרתי את הפרחים בסלון וגם את הקערה של השוקולד עם מה שנשאר מאתמול וככה העברתי את הזמן בלחפש מה אני יכולה עוד לעשות ובלחשוב מה גבירתי יכולה לרצות שאני אעשה בשבילה. העברתי את העוגיות שעשיתי לצנצנת וניקיתי את התבנית ושמתי את הצנצנת על השולחן במטבח ורציתי לכתוב לידה פתק או ברכה כזאת שגבירתי תדע שאני עושה את הכל רק בשבילה ושלא תחשוב שעשיתי עוגיות כי אני כל הזמן חושבת על אוכל אבל גם לא רציתי כל הזמן לכתוב לה דברים כי אולי זאת קצת התחמקות ואני צריכה ללמוד להגיד לה את מה שאני מרגישה גם כשאני עומדת מולה אפילו אם זה יותר קשה לפעמים.
כשגבירתי באה הלב שלי קפץ והרגשתי בבטן כמו שהרגשתי אתמול ופתחתי לה את הדלת והיא נכנסה ושמה את התיק שלה בצד והסתכלה עלי ואני רק מהמבט שלה ישר ירדתי על הברכיים ולא הרמתי אפילו את הראש אליה והיא שאלה "משרתת מה עשית היום?" ואני אמרתי לה איך סידרתי וניקיתי את הבית וגם שהכנתי עוגיות והרגשתי פתאום שזה נורא מעט ליום שלם ולא היה לי נעים למרות שבאמת לא היו לי עוד משימות ולא ידעתי מה לעשות ובאמת ניסיתי לחשוב כל היום מה לעשות וגם לא ביזבזתי את הזמן על דברים שאני לא צריכה לעשות. גבירתי אמרה "הכנת עוגיות?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "ביקשתי ממך להכין עוגיות?" ואני פתאום הרגשתי שאולי זה באמת היה רעיון רע ושלא הייתי צריכה לעשות את זה כי אולי היא ביקשה ממני משהו ובמקום לעשות אותו הכנתי עוגיות סתם כי רציתי וניסיתי להיזכר אם באמת היא ביקשה משהו כזה אבל לא הצלחתי לחשוב בכלל על כלום והיא שאלה שוב "משרתת אני ביקשתי ממך להכין עוגיות?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "אז למה הכנת עוגיות?" ואני כמעט בכיתי כבר אבל התאפקתי ורציתי להראות לה שאני לא בוכה מכל דבר ושאני מספיק חזקה בשביל להיות המשרתת שלה ואמרתי לה "הכנתי את העוגיות בשבילך גבירתי רציתי שתהיה לך הפתעה נעימה" ואז גבירתי שתקה קצת ואני נשכתי את השפתיים ואז היא אמרה "זאת באמת הפתעה נעימה משרתת כל הכבוד" וככה ליטפה קצת את הראש שלי ופתאום נורא נרגעתי בבת אחת כמו שהתחלתי לדאוג בבת אחת ואמרתי לה "תודה גבירתי" על זה שהיא קיבלה את זה בתור משהו טוב. היא הלכה למטבח ואמרה לי "אז תכבדי אותי בעוגיות שהכנת עם כוס קפה" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקמתי והכנתי לה קפה ושמתי כמה עוגיות בצלחת ולא ידעתי כמה לשים שהיא לא תחשוב שזה מעט מדי אבל שזה לא יהיה גם הרבה מדי כי היא לא כמוני שיכולה לאכול בלי גבול כשכל הקופסה מול העיניים שלי ואני צריכה ללמוד איך לדעת את הכמות הנכונה. גבירתי טעמה מהעוגיות ואמרה שזה טעים ואני אמרתי לה תודה והבאת לה סיגריות ומאפרה כמו שהיא אוהבת אבל היא אכלה עוד עוגיה לפני שהיא עישנה ואז היא ביקשה ממני לשבת מולה ואני ישבתי על הרצפה אבל היא אמרה לי לשבת על הכיסא וקמתי לאט וישבתי ממש בזהירות על הכיסא כאילו פחדתי שהוא ישבר או משהו ואז היא אמרה לי שכל היום היא חשבה עלי ואני הסמקתי קצת ואמרתי לה תודה ורציתי להגיד לה שגם אני כל היום חושבת עליה והיא אמרה "חשבתי על מה שאמרת לי אתמול" וניסיתי להיזכר למה היא מתכוונת והיא אמרה "אמרת שאת המשרתת שלי כי את מעריצה אותי ורוצה לשרת אותי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "ואני אמרתי לך שאת משרתת כי זה מה שאת. משרתת קטנה" ואני לא ידעתי איך לענות על זה כי זאת לא היתה ממש שאלה ורק אמרתי "כן גבירתי" והשתדלתי לא להוריד את העיניים ולא לשקוע במחשבות והיא אמרה לי "כמה זמן רצית להיות משרתת?" ואני זוכרת שכבר דיברתי איתה על זה וחשבתי שאולי היא רוצה לבדוק אם אמרתי את האמת אז ואם אני לא אגיד עכשיו משהו אחר ויצא ששיקרתי אבל אני אף פעם לא משקרת לה ואמרתי לה שמאז שעבדתי אצלה לפני הצבא רציתי להיות משרתת שלה והיא אמרה "ולפני זה לא רצית אף פעם?" ואני אמרתי לה שלא ושבכלל לא חשבתי על זה אף פעם ונזכרתי גם איך הייתי כזאת ילדה מפונקת ואם היו אומרים לי אז שאני אהיה משרתת ואעבוד ככה בשביל מישהי הייתי צוחקת על מי שאמר את זה וגבירתי הדליקה סיגריה ואמרה "אז מה את חושבת זאת אני או שזאת את?" ואני לא הבנתי למה היא מתכוונת ושאלתי אותה והיא אמרה "את חושבת שאני גרמתי לך לרצות להיות משרתת או שזה משהו שאת רצית?". אמרתי לה שאני רציתי ואני עדיין רוצה כל הזמן אבל אני רוצה להיות משרתת שלה ולא של אף אחד אחר וגם אף פעם לא חשבתי על הרעיון הזה בכלל לפני שפגשתי אותה והיא אמרה "אתמול אמרתי לך שאת משרתת קטנה. שזה מה שאת באמת" ואני אמרתי "כן גבירתי אבל אני המשרתת שלך" ואני לא יודעת למה אבל פתאום נזכרתי במה שהיה פעם עם החברים שלה שהיו פה ושהגבר הנשוי שם אמר לי שאולי אני אהיה משרתת שלו ופתאום פחדתי שגבירתי רוצה שאני באמת אהיה משרתת של אחרים גם או שהיא רוצה שאני אפסיק להיות משרתת שלה ואמרתי לה "אני המשרתת רק שלך גבירתי" והיא אמרה "אני מבינה" ואז היא שתקה ורציתי להסביר לה את זה שוב כי הרגשתי שאולי לא הצלחתי להסביר למה אני מתכוונת אבל לא רציתי לחזור על עצמי וגבירתי קמה וליטפה לי את הראש וגם התכופפה ונתנה לי נשיקה ואמרה לי "אני הולכת להתקלח תסדרי פה ותכיני לי בגדים אני יוצאת היום להצגה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא הלכה להתקלח ואני סידרתי את המטבח וניקיתי את השולחן מהפירורים ואז שטפתי את הכוס של הקפה ושטפתי את הידיים והלכתי לבחור לגבירתי בגדים יפים שהיא תיראה מכובדת בהצגה ושכולם ידעו שהיא לא סתם מישהי כי לא לכל אחת מגיע שתהיה לה משרתת אפילו שזה אולי קצת שחצני להגיד את זה אבל אני מתכוונת לא לזה שאני משהו מיוחד אלא שהיא מיוחדת.
כשגבירתי יצאה מהמקלחת היא הלכה להתלבש ואז היא ביקשה שאני אעזור לה לסדר עליה את הבגדים יפה ושאלה אותי איך היא נראית ואמרתי לה שהיא נראית מדהים והיא אמרה שאני אתארגן והיא תקפיץ אותי הביתה כי יש לה עוד קצת זמן ואני אמרתי לה תודה והיא הסיעה אותי הביתה ולפני שהיא הורידה אותי עוד רציתי להגיד לה שוב כמה אני מעריצה אותה וכמה היא מיוחדת ושהיא זאת ששינתה אותי כל כך וגרמה לי לרצות להיות משרתת ולתת את כל מה שאני יכולה בשבילה אבל אמרתי לה רק שאני אוהבת אותה ולא הצלחתי להגיד יותר אפילו שהרגשתי הרבה יותר ממה שאמרתי באותו רגע.
לפני 18 שנים. 31 בינואר 2006 בשעה 7:17
