כשקמתי הכנתי לי כרגיל קפה וישבתי עם המחשב אבל אחרי כמה דקות פתאום גבירתי התקשרה ואני עניתי לה בשמחה ומהר והיא נשמעה ממהרת וישר שאלה אותי אם ישנתי ואמרתי לה שלא והיא אמרה "יופי" ואז היא אמרה לי לפגוש אותה בבית קפה בקניון ולצאת מיד עכשיו כדי שאני אספיק להגיע כי היא כבר בדרך ואני ישר סגרתי את המחשב והתלבשתי מהר וסידרתי קצת את השיער והתארגנתי ויצאתי. היה קצת קר אבל הלכתי מהר כי רציתי לא לאחר לגבירתי וההליכה המהירה קצת חיממה אותי. בדרך הסתכלתי על האנשים וקצת חשבתי לאן הם הולכים וכל זה אבל לא חשבתי על זה הרבה כי התרכזתי בללכת מהר ולהגיע וחשבתי על גבירתי ואם אני אספיק להגיע לפניה כמו שרציתי והרגשתי שאם אני מתחילה לחשוב על דברים אחרים אז אני גם אלך יותר לאט וזה לא יהיה טוב.
הגעתי לקניון וישר נכנסתי לבית קפה וחיפשתי את גבירתי בכל השולחנות ולא ראיתי אותה ועמדתי וחיכיתי שהיא תבוא. המוכרת שאלה אותי אם אני רוצה להזמין משהו ואמרתי שאני עוד מחכה והיא חייכה ותמיד כשקורה משהו כזה אני ישר חושבת שמבינים ממני כבר את הכל ושהצורה שאני אומרת את זה או איך שאני נראית או משהו ישר מגלים לכולם שאני משרתת ואני מחכה לגבירתי אבל המזל שהיו עוד אנשים בתור והמוכרת כבר לא הסתכלה עלי וגם אני לא הסתכלתי עליה אלא חיפשתי לראות מתי גבירתי מגיעה. אחרי כמה דקות היא הגיעה והיא נראתה כל כך יפה ואלגנטית וזוהרת כזאת ואני תמיד בבוקר נראית מעוכה כזאת ועייפה וממש הייתי מהופנטת מלהסתכל עליה הולכת ככה בבטחון ישר אלי וכשהיא הגיעה הלב שלי כבר דפק ממש חזק והיא ליטפה לי את השיער ואמרה "אני שמחה שהספקת להגיע" ואני ניסיתי לחייך ואמרתי "שלום גבירתי" ככה בשקט שרק היא תשמע והיא חייכה והוציאה כסף מהארנק שלה ואמרה לי "תזמיני לי קפוצ'ינו ועוגה טעימה ולך מה שאת רוצה" ואני לא ידעתי איזו עוגה היא תרצה אבל לא הספקתי לשאול כי היא נתנה לי כזאת טפיחה קטנה על התחת ואמרה "קדימה" והלכה לשבת ולחכות. הזמנתי לה קפוצ'ינו וגם לי והמוכרת שאלה אותי אם אני רוצה אותו גדול או קטן והייתי חייבת להחליט בשביל גבירתי כי לא יכולתי ללכת לשאול אותה ובחרתי את הגדול ואחר כך הסתכלתי על העוגות ולא ידעתי מה לבחור והרגשתי שאנשים מאחורי לחוצים ואני מעכבת אותם ובחרתי עוגת גבינה וקיויתי שגבירתי תאהב את זה ולא אהבתי שאני צריכה ככה לבחור בלחץ של זמן אבל לא היתה לי ברירה ושילמתי וחיכיתי שהכל יהיה מוכן ובינתיים הסתכלתי על גבירתי וקיויתי שהיא מבינה שאני לא סתם מתעכבת אלא שאני מחכה שיכינו את הכל וחשבתי אולי בזמן הזה בכל זאת לבוא לשולחן וכל הזמן הסתכלתי לראות מתי ההזמנה תהיה מוכנה וככה עמדתי ולא באתי אליה עד שהכל היה מוכן והבאתי את המגש לשולחן וישבתי לאט ונתתי לה את העודף.
גבירתי נתנה לי את העודף ואמרה לי "זה שלך" ואני אמרתי לה תודה ואז היא שאלה למה לא הזמנתי גם לי עוגה ואמרתי לה שאני לא רוצה לאכול דברים משמינים בבוקר ורציתי שהיא תבין אותי והיא באמת לא אמרה כלום ואני שאלתי אם העוגה טעימה כי רציתי לדעת אם בחרתי משהו טוב וגבירתי אמרה "מאוד רוצה לטעום?" והרימה את הכפית עם ביס מהעוגה ככה מולי כמו שהיינו אז במסעדה ואני לא ידעתי מה להגיד כי העוגה נראתה ממש טוב אבל לא רציתי להתפתות אבל אם היא תגיד לי שזה מה שאני צריכה לעשות אני אעשה את זה והיא ראתה שאני לא עונה ואמרה "רק אם את רוצה" ואז הרגשתי יותר נוח להגיד לה "אני לא רוצה תודה גבירתי" והיא חייכה והמשיכה לאכול מהעוגה. חיכיתי שהיא גם תשתה מהקפה ורק אז שתיתי גם ואז היא אמרה לי "את יודעת למה הזמנתי אותך לכאן?" ולא ידעתי מה לענות וחשבתי שאולי היא רוצה שוב שאני אתנהג כאילו זאת הפעם הראשונה שאני נפגשת איתה וכאילו היא לוקחת אותי לעבודה אבל זה לא היה נראה לי ככה ופתאום נזכרתי בכל מה שדיברנו ביומיים האחרונים על זה שאני משרתת שלה או משרתת בגלל שזה מה שאני ועל זה שאמרתי לה בטלפון שאני שייכת לה והיא לא כל כך אהבה את הביטוי הזה ופחדתי שהיא רוצה להגיד לי שזה לא מתאים לה יותר ושהיא לא רוצה והתחלתי להזיע ככה במצח ולא אמרתי כלום והיא אמרה "את חולמת?" ואני אמרתי "לא סליחה גבירתי" והיא שאלה שוב "את יודעת למה הזמנתי אותך לכאן?" ואני במקום לנחש אמרתי פשוט "לא גבירתי" והיא אמרה "יש לי פגישה עוד מעט פה באיזור ורציתי לפנק אותך" ואז היא חייכה ואני עוד הייתי כל כך במחשבה על הדברים ההם שלקח לי כמה שניות להבין שבאמת היא לא כועסת אלא סתם רצתה להיפגש ושאלתי אותה "מה סתם?" והיא אמרה "לא סתם. לפנק אותך כי מגיע לך" ואני אמרתי לה תודה והיא אמרה "את מבינה שמגיע לך?" ואני אמרתי "אני חושבת" והיא חייכה ואמרה "אמרתי לך שאת צריכה עוד ללמוד לקבל מאחרים" ואני אמרתי לה שאני יודעת לקבל וחשבתי על איך שכל החיים הייתי רק דורשת ומקבלת דברים אבל ממנה זה שונה כי היא גבירתי ואני צריכה לעשות דברים בשבילה ולתת לה כל הזמן וזה מוזר לי שהיא עושה דברים כאלה לפעמים ואולי באמת אני צריכה להתרגל קצת אבל לא יותר מדי.
ככה ישבנו ושתינו יחד קפה וזאת היתה באמת הפתעה נעימה שהיא עשתה את זה למרות שבהתחלה פחדתי ואחר כך כשהיא היתה צריכה ללכת היא שאלה "מה את עושה עכשיו?" ואני לא ידעתי אפילו מה השעה אבל נזכרתי שאני צריכה ללכת לנקות את הבית שלה ואמרתי לה "אני הולכת לנקות" והיא חייכה ואמרה "לכי ישר לשם אל תעברי בבית" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא נתנה לי נשיקה בראש והסתכלתי עליה עוד קצת כשהיא הלכה ואז יצאתי וישר הלכתי לתחנת אוטובוס כי באמת כבר הייתי צריכה למהר. הגעתי לבית של גבירתי והתחלתי לסדר ולנקות הכל והיה לי ממש מרץ והמון כוח לעשות את הדברים הכי טוב ויסודי שאני יכולה וכל הזמן חשבתי על גבירתי וכמה אני מעריצה אותה ואפילו כל פעם ששטפתי את הסמרטוט אמרתי "תודה גבירתי" בהתחלה בלב אבל אחר כך גם אמרתי בקול כי ממילא לא שומעים וזה מה שהרגשתי שאני מודה לה על כל רגע שהיא נותנת לי להיות איתה.
בצהריים אכלתי ורשמתי את מה שאני אוכלת ואז המשכתי וגם בדקתי כל הזמן שאני לא שוכחת דברים ושכל מה שסיימתי לעשות באמת נקי ומסודר וגמור כמו שצריך וראיתי בשעון שאני מספיקה הכל בזמן כמו שאני אוהבת. כשגבירתי הגיעה הכל כבר היה מוכן ומסודר וכל הבגדים היו בארון ואני הייתי פנויה ומוכנה לשרת אותה איך שהיא תגיד לי וקיבלתי אותה על הברכיים ונשארתי ככה גם כשהיא הלכה בבית ובדקה את איך שניקיתי ואז היא חזרה אלי ואמרה "ניקית יפה מאוד משרתת" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" וזה היה כאילו המשך לכל היום שאמרתי את זה בזמן שניקיתי ועכשיו זאת היתה הפעם הכי חשובה והכי משמעותית. אחר כך היא שתתה קפה עם העוגיות שהכנתי ואני עשיתי לה מסג' ברגליים וגם העזתי והתכופפתי ונישקתי את הכפות רגליים שלה ואמרתי לה תודה ואחר כך היא הלכה להתקלח ואני ניקיתי וסידרתי את המטבח והדלקתי תנור בסלון שיהיה לה חם כשהיא יוצאת. כשהיא יצאה מהאמבטיה הלכתי לסדר שם ואז באתי לסלון ושאלתי אם היא רוצה משהו והיא ביקשה את הספר שלה וסיגריות והבאתי לה והיא אמרה לי לשבת איתה וישבתי על הרצפה והיא קראה ועישנה והיה שקט כזה וזאת היתה אוירה מאוד רגועה ואחר כך גבירתי גם ליטפה לי את הראש ושיחקה לי קצת בשיער ככה בזמן שהיא קראה והרגשתי שאני יכולה להיות ככה לנצח ונצמדתי לרגל שלה וזה באמת נמשך הרבה זמן אבל השתדלתי לא לשקוע בחלומות.
אחר כך גבירתי אמרה שכבר מאוחר ושעבדתי קשה ואני צריכה ללכת הביתה לנוח ואני הסתובבתי על הרצפה ושוב התכופפתי ונישקתי את הרגליים שלה ואמרתי לה "תודה גבירתי אני אוהבת אותך" והיא חייכה וליטפה לי את הפנים ואמרה "את מדהימה פיה שלי" וכל כך שמחתי שהיא שוב קראה לי ככה ואז קמתי ולקחתי את התיק והיא אמרה לי "להתראות מחר" והלכתי הביתה ולפני השינה הקשבתי לגשם בחוץ והתכרבלתי בשמיכה והרצתי בראש את כל היום הזה ממש כל דקה ואהבתי הכל וכמעט בכיתי מרוב אושר על זה שבאמת הגשמתי את החלום שלי ואני משרתת שלה.
לפני 18 שנים. 2 בפברואר 2006 בשעה 6:41
