חלום מתגשם

קמתי בבוקר וישר בדקתי אם גבירתי כבר ערה ולא רציתי לעשות רעש באמבטיה אז סידרתי את המיטה שלי ואז חיכיתי במטבח והיה שקט כזה נעים שאני אוהבת בבוקר אבל לא יכולתי להנות ממנו כי כל הזמן ניסיתי להקשיב אם גבירתי קמה אבל זה היה בסדר כי אני באמת מרגישה שאני צריכה לחשוב על מה שהיא צריכה ולא על עצמי כשאני משרתת אותה ואני חושבת שמאוד השתפרתי בזה בתקופה האחרונה ואפילו כשאני בבית אני חושבת על מה גבירתי היתה רוצה ומה היא היתה אומרת ומשתדלת לעשות דברים כאילו בשבילה כי זה בשבילי המשמעות הכי חשובה של להיות משרתת שלה ולהיות שייכת לה באמת.

כשגבירתי התעוררה ישר התחלתי להכין לה את הקפה ושמעתי שהיא נכנסת לאמבטיה להסתדר ובינתיים הלכתי לסדר את המיטה שלה כי אני אוהבת לגעת במיטה שלה כשהיא עוד חמה כזאת וכאילו יש בה עוד משהו מגבירתי וחוץ מזה אני אוהבת לעשות את הדברים מהר ומיד כשאפשר כי זה מראה שאני זוכרת מה אני צריכה לעשות ושאני מרוכזת וחוץ מזה למדתי כבר שאי אפשר לדחות דברים כי אחר כך אי אפשר לדעת מה יקרה ופתאום יהיה משהו שישנה את התוכנית ואז אני לא אספיק כמו שקרה לי המון פעמים עם המתנה של גבירתי ליום הולדת וכמו שקרה גם עם המתנה שרציתי לקנות לה עכשיו אחרי שהייתי חולה וזה נדחה גם כי לא החלטתי מספיק מהר וגם ביום שישי לפני שבוע כששכחתי את התיק בבית של גבירתי ואז הלכתי לבשל אצלה וזה לא היה מתוכנן ולמדתי מזה שאני לא יכולה לסמוך על תוכניות שאני עושה ושאם אני חושבת שאני צריכה לעשות משהו אז אני צריכה להשתדל לעשות אותו כמה שיותר מהר.

אחרי שסידרתי את המיטה של גבירתי הכנתי לנו קפה והכנתי גם את המאפרה והסיגריות של גבירתי וחיכיתי במטבח עד שהיא באה ונתנה לי נשיקה על הראש והתישבה והיא הסתכלה עלי ואמרה לי ללכת להתרחץ קצת כי רואים שלא עשיתי את זה כשקמתי ואמרתי לה "סליחה גבירתי לא רציתי להפריע לך ולעשות רעש" והיא חייכה ואמרה "לכי עכשיו רוצי" ואני באמת רצתי לאמבטיה והשתדלתי לא להתעכב שם יותר מדי. כשחזרתי למטבח ורציתי לשבת גבירתי אמרה לי להישאר לעמוד ואני עמדתי והיא הסתכלה עלי על כל הגוף ואז היא שאלה אותי "נשקלת אתמול?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא שאלה למה ואמרתי לה שאני לא רוצה להישקל לבד אלא מולה כי אני מרגישה שהיא צריכה לשקול אותי ושמגיע לה לדעת ראשונה אפילו לפני כמה אני שוקלת והיא אמרה "את חושבת שירדת השבוע או עלית?" ואני ניסיתי לחשוב ולהיזכר מה אכלתי כל השבוע ואם אכלתי דברים מיוחדים או לא שמרתי באיזה יום ואז ראיתי שהדף של הדיאטה שלי היה על השולחן וגבירתי לקחה אותו והסתכלה עליו והבנתי שבזמן שהייתי באמבטיה היא הוציאה אותו מהתיק שלי. היא כיבתה את הסיגריה ושאלה אותי שוב "אז מה את אומרת עלית או ירדת?" והסתכלה עלי ואז על הדף ואני לא ידעתי מה להגיד ובסוף אמרתי לה שאני חושבת שנשארתי בערך אותו דבר ושלא עליתי ולא ירדתי והיא אמרה "זה כבר שיפור" ולא הבנתי מה השיפור בזה והיא אמרה לי להביא את המשקל. הבאתי אותו ובזמן שהורדתי את הבגדים ניסיתי עוד להבין למה היא התכוונה כשהיא אמרה שזה שיפור והיה לי קצת קר והעור שלי נהיה עור ברווז כזה וגבירתי אמרה "כדאי שתמהרי אם קר לך" ואני הפסקתי עם המחשבות שמאיטות אותי והורדתי את הבגדים יותר מהר ואז עליתי על המשקל וראיתי שירדתי קילו שלם וזה היה נורא מפתיע כי באמת חשבתי כבר שלא ירדתי השבוע וגבירתי שאלה כמה המשקל מראה למרות שהיא יכולה להסתכל לבד אבל היא סומכת עלי שאני אגיד לה ואני יודעת את זה ואני אף פעם לא משקרת לה בשום דבר אז אמרתי לה והיא עשתה "פשששש" כזה של התפעלות ושמחתי שהיא מרוצה ממני. היא רשמה את המשקל על הדף שלי ונתנה לי אותו ואמרה לי להחזיר אותו לתיק וגם את המשקל לחדר ואני הלכתי להחזיר וכמו בפעם הקודמת עליתי על המשקל שוב מהר בחדר כדי לראות שלא התבלבלתי בקריאה ושזה באמת כמו שחשבתי ולמרות שהוא הראה אותו דבר החלטתי שזה דבר טוב שאני בודקת שוב ושאני תמיד אעשה את זה.

אחר כך חזרתי למטבח וגבירתי אמרה לי להתלבש והדליקה עוד סיגריה ואז היא אמרה לי לשבת ושהקפה שלי מתקרר ואני שתיתי אותו די מהר כי היא כבר סיימה ולא היה נעים לי שאני כאילו מעכבת אותה. כשסיימתי ביקשתי רשות לקום ולשטוף את הכוסות וגבירתי הלכה לחדר שלה וכשסיימתי לשטוף היא חזרה והיא כבר היתה לבושה והיה חבל לי שהיא לא ביקשה ממני לבחור לה את הבגדים אבל זה טיפשי מצידי לחשוב ככה כי קודם כל היא אמנם נותנת לי לפעמים לבחור לה את הבגדים אבל כשזה קורה אז זה כאילו פרס שהיא נותנת לי כי לבחור בגדים זה דבר שהוא גם אינטימי וגם קשה ואני לא יכולה לצפות שהיא תמיד תיתן לי לעשות את זה ודבר שני אני זאת שישר ביקשתי לשטוף את הכוסות כי זה נראה לי חשוב ולא שאלתי את גבירתי מה היא צריכה ממני וזאת אולי טעות שעשיתי אבל אני צריכה לקחת אחריות על הבחירות שאני עושה ולדעת שיש לזה לפעמים מחיר. גבירתי אמרה לי ללכת להתלבש והיא הלכה להסתדר באמבטיה וחשבתי שעכשיו היא תגיד לי ללכת כי היא גם הולכת וזה יום שישי אז היא לא תרצה שאני אישאר והתלבשתי מהר ולקחתי את התיק וגבירתי כבר חיכתה ליד הדלת ולא היה לי נעים ואז היא אמרה לי "את מוכנה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "יופי אנחנו הולכות לקנות לי קצת בגדים" ואני הייתי מופתעת ושאלתי אותה "אני באה איתך?" והיא צחקה קצת ואמרה "בטח שאת באה איתי מי יסחוב את הכל?" ואני חייכתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" וכשהיא סגרה את הדלת היא אמרה "חוץ מזה אני סומכת גם על הטעם שלך ורוצה שתגידי לי על כל דבר את דעתך באמת ולא סתם להתחנף" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ביקשה שאני אבטיח והבטחתי.

נסענו לקניון ועברנו המון חנויות וממש כאבו לי הרגליים אבל זה היה כאב טוב כזה של עבודה מהסוג שאני אוהבת ובאמת אני סחבתי את הכל וגבירתי קנתה די הרבה דברים בבת אחת והיא באמת שאלה אותי על כל דבר מה דעתי ואת רוב הדברים אהבתי אבל היו כמה שאמרתי לה דעה קצת שלילית למרות שעשיתי את זה בעדינות והיא באמת לא כעסה עלי אלא לקחה את הדעה שלי ברצינות וזה היה נורא מחמיא שהיא ככה סומכת על הדעה שלי ומצד שני זה היה קצת מלחיץ כי אני כאילו לוקחת המון אחריות כשאני עוזרת לה ככה לבחור וזה אפילו יותר מלבחור לה בגדים מהארון כי אלה בגדים חדשים וכל הזמן רציתי להגיד לה תודה על זה ולהסביר לה שאני מבינה את זה כי חשוב לי שהיא תראה שאני מבינה מה המשמעות של זה אבל רק בסוף כשהיינו כבר במכונית אמרתי לה את זה והיא הקשיבה ואז ליטפה לי את הראש ואמרה "את מקסימה ואני שמחה שבאת איתי" ואני אמרתי לה שגם אני שמחה ואמרתי שוב תודה והיא הסיעה אותי הביתה.

כשהגעתי הביתה אמא שלי לא היתה בבית וישבתי קצת עם המחשב לכתוב ואז אמא שלי חזרה מהקניות ואני עזרתי לה לסדר הכל ואז גם עזרתי לה להכין את השולחן כי סבתא שלי באה לצהריים. אכלנו צהריים ואמא שלי שאלה מה עם הדיאטה שלי ואמרתי לה שירדתי קילו ואמרתי את זה בשמחה כזאת ובגאווה ואמא שלי אמרה לי כל הכבוד ורק סבתא שלי אמרה "רק שלא תהיי אנורקסית" ובמצב אחר הייתי מתעצבנת מזה אבל בגלל שהייתי כל כך שמחה מכל היום אפילו צחקתי מזה ואמרתי לה ככה בצחוק שאין סיכוי שזה יקרה. אחר כך סבתא שלי הלכה לנוח בסלון ואני ואמא שלי קיפלנו יחד כביסה ואחר כך גם אמא שלי הלכה לנוח ואני הלכתי לחדר וגם קצת שכבתי כי הרגליים עוד כאבו לי מכל ההליכה בקניון אבל לא יכולתי להירדם כי הלב שלי דפק מהתרגשות כל הזמן כשנזכרתי בכל הקניות של הבגדים שגבירתי לקחה אותי איתה היום. אחר כך שתינו יחד קפה בסלון ואז אמא שלי החזירה את סבתא שלי הביתה ואני הלכתי להתקלח ואחר כך אמא שלי שאלה אם אני יוצאת ואמרתי לה שאני לא יודעת ובאמת לא היה לי כוח לצאת כי הכל נראה לי כזה טיפשי לעומת הזמנים שאני עם גבירתי ולא רציתי לקלקל לעצמי את ההרגשה עם שטויות ורק דיברתי עם טלי בטלפון והבטחתי לה שניפגש מחר וגם היא היתה עייפה כזאת מכל השבוע וסתם ישבתי מול הטלויזיה וקצת עם המחשב עד שנרדמתי.