חלום מתגשם

בבוקר קמתי וכבר ידעתי שבימי שבת אני יכולה או להרגיש רע בגלל שאין לי מה לעשות ואני לא עם גבירתי או להרגיש טוב אם אני אחליט לעשות דברים שאני כל הזמן דוחה אותם ואני ארגיש שכל דבר שאני עושה הוא בשביל גבירתי וככה אני משרתת אותה גם כשאני לא איתה. שתיתי את הקפה וניסיתי לחשוב מה הדברים שאני כל הזמן דוחה ולא עושה ובעצם היה רק דבר אחד כזה אבל הוא מאוד קשה וזה שגבירתי שאלה אותי מה אני הייתי רוצה בחיים ומה חסר לי ולא ידעתי לענות לה והיא גם כל הזמן אומרת שאני לא יודעת מספיק לקבל ושאני צריכה ללמוד את זה ואני רוצה שהיא תהיה מרוצה ממני אז אני חייבת להשתפר בזה אפילו אם זה לא נראה לי כמו לשרת אותה כי בסופו של דבר אם היא מבקשת משהו אני צריכה לעשות אותו וגם הרבה פעמים קרה כבר שלא הבנתי אותה בהתחלה ואחר כך תמיד ראיתי שהיא צדקה ושכל מה שהיא אמרה היה לטובתי.

ניסיתי לחשוב מה אני יכולה לענות לגבירתי על זה והחלטתי שבמקום שכל דבר שעולה לי לראש אני ישר אפסול עדיף שאני פשוט ארשום את הכל ברשימה ורק אחר כך אני אראה מה זה כל דבר ופשוט ישבתי ורשמתי את כל מה שעולה לי לראש שאני רוצה בחיים ודבר ראשון רשמתי "להיות משרתת שלך לתמיד" ואחר כך רשמתי "להיות משרתת שלך כל הזמן ולגור אצלך" אבל אחר כך רשמתי גם דברים יותר ספציפיים כמו שאני רוצה ללמוד נהיגה כדי שאני אוכל להסיע את גבירתי ושאני רוצה לכתוב שירים ושאני רוצה לקחת את טלי לפאב של לסביות או לשכנע אותה להתחיל עם ההיא מהעבודה שלה כדי שהיא לא תתבייש וכדי שהיא תהיה מאושרת ושאני רוצה שאבא שלי יגור בארץ קרוב אלי וככה רשמתי עוד כל מיני דברים ובאמת ניסיתי לא לשפוט ולא לפסול ופשוט לזרוק על הדף את הכל.

אחר כך החלטתי עדיין לא להסתכל על הרשימה ולא לחשוב עליה ועשיתי הפסקה וסידרתי את החדר ואחר כך אמא שלי שאלה אם אני רוצה כבר לאכול ולא שמתי לב איך הזמן עבר וכבר נהיה צהריים ובאמת הייתי רעבה ואכלנו ועזרתי לאמא שלי לשטוף כלים ואחר כך רציתי לחזור לחדר ולהמשיך כבר עם הרשימה כי הרגשתי פתאום שכל השבת עוברת מהר ושאולי אני שוב לא אספיק לסיים את המשימה שלי אבל אמא שלי התחילה לדבר איתי ולשאול על הדיאטה ועל העבודה ואם חשבתי על הלימודים ואני פתאום חשבתי שאולי אני צריכה לרשום גם את זה ברשימה של הדברים שאני רוצה אבל אני לא באמת רוצה את זה וזה רק משהו שאמא שלי כל הזמן אומרת ומנסה לשכנע אותי שאם אני לא לומדת אני קצת מבזבזת את הזמן ואת החיים שלי ואני לא יכולה להגיד לה שזה לא נכון ושאני מרגישה שאני מנצלת את החיים שלי עד הסוף כי אני עושה את מה שתמיד חלמתי לעשות וזה משהו שכולם תמיד מדברים עליו ותמיד רוצים אותו והרבה אנשים מתפשרים בחיים ויוצא שהם עושים לא את הדברים שהם חלמו עליהם ואני שמחה שיצא לי להיות משרתת כמו שחלמתי אבל את זה אני לא יכולה להגיד לאמא שלי כי אני לא יכולה לספר לה שאני משרתת וחוץ מזה אני באמת לא יודעת מה ללמוד ולא מרגישה שעכשיו זה חסר לי בחיים אז החלטתי לא להוסיף את זה לרשימה.

באמצע שדיברנו טלי התקשרה אלי וזה דווקא היה טוב כי כבר לא הרגשתי נוח עם השיחה הזאת כי זה היה כאילו אמא שלי מנסה ללחוץ עלי לעשות דברים שהיא רוצה שאני אעשה וכאילו גם מנסה לשכנע אותי שהחיים שלי לא באמת טובים ככה כמו שהם. טלי אמרה שהבטחתי לה שניפגש היום וצחקה ככה שאני אבין שהיא לא דוחפת את עצמה או משהו ואמרתי לה שאני באמת רוצה שניפגש ושתבוא ונשתה קפה והיא אמרה שהיא באה ואני אמרתי לאמא שלי שטלי תבוא ואמא שלי התחילה לשאול מה שלומה ומה היא עושה וידעתי שהיא לא שואלת את זה כי היא מתעניינת פתאום בחיים של טלי כמו שהיא מתעניינת בחיים שלי אלא שהיא כאילו רוצה להוכיח לי איזה אפשרויות יש לי ושוב להגיד לי על העבודה בחברה של אבא שלי שאני כאילו הייתי צריכה לקחת והיא אמנם לא אמרה את כל זה אבל אני כבר מכירה את אמא שלי ואני יודעת שלפעמים היא שואלת או אומרת משהו ובעצם מתכוונת לאיזה מסר אחר שהיא כאילו מנסה להעביר בין השורות.

כשטלי באה באמת הרגשתי כאילו היא קצת הצילה אותי וישבנו בהתחלה קצת עם אמא שלי ושתינו קפה וטלי היתה נורא מנומסת כזאת וסיפרה לאמא שלי על העבודה והכל ואני הרגשתי שזה בדיוק מה שאמא שלי רצתה שיקרה כי ככה היא כאילו בלי להגיד לי מדגימה לי את מה שהיא רצתה אבל אני יודעת שאני צודקת פה ושאמא שלי פשוט לא יודעת את הכל ושזאת ההוכחה שאני גם לא יכולה לספר לה את הכל כי היא בחיים לא תבין את זה ואז באמת היא תגיד לי את כל מה שהיא רוצה להעביר בין השורות ועדיף לי שהיא לא תגיד את זה ורק תנסה לרמוז ככה ואני כאילו לא אבין והכל יהיה בסדר. אחר כך הלכנו לחדר שלי והמשכנו לדבר והפעם גם דיברנו על כל הדברים שיש רק בינינו ושאמא שלי לא יודעת וכבר לא רציתי לשאול את טלי על ההיא מהעבודה כי כבר התחלתי להרגיש נודניקית עם זה למרות שאני באמת רוצה שיהיה לטלי טוב וזה קצת עצוב שאני עוצרת את עצמי ולא אומרת את מה שאני חושבת כי הבטחתי פעם לטלי שתמיד אני אגיד לה הכל בכנות אבל כבר אמרתי לה את זה הרבה פעמים ואני סתם אחזור על עצמי ככה שהיא יודעת מה אני חושבת וזה לא שאני מסתירה. סיפרתי לטלי על כל מה שהיה עם גבירתי בזמן האחרון וכמה שכל הדברים האלה מרגשים אותי וגורמים לי אפילו לבכות מהתרגשות ואפילו אם טלי לא יכולה ממש להבין את זה אני יודעת שלפחות היא לא שופטת אותי והיא יודעת שלא כולם מתרגשים מאותם דברים כי גם זה שהיא לסבית והיא מרגישה שזאת בעיה בשבילה לספר את זה והיא מפחדת מהתגובות זה אמנם שונה אבל זה בעצם גם דומה כי זאת אותה הרגשה ואותו מצב וטוב שיש לנו אחת את השניה בשביל זה והיה חשוב לי גם להגיד לה את זה באותו רגע למרות שאני יודעת שכבר אמרתי לה את זה כמה פעמים. סיפרתי לטלי גם על הרשימה שאני מכינה ואז שאלתי את טלי מה היא היתה רוצה ומה היא היתה עונה אם היו שואלים אותה ככה והיא חשבה קצת ואמרה שהיא היתה קודם כל רוצה אהבה ולהרגיש חופשיה עם זה ולא לפחד ולא להסתתר ואחר כך שהיא רוצה לנסוע לחו"ל ולגור שם ולנסות איך זה ואני חשבתי שאולי אחרי שנהיינו חברות יותר טובות ושהיא מצאה פה עבודה אז קצת יצא לה העניין הזה של חו"ל כי זה עצוב לי שהיא תיסע ואמרתי לה את זה והיא אמרה שזה לא קשור אלי ושאני לא צריכה לקחת את זה אישית ושזה קשור בדיוק לזה שהיא לא יכולה להרגיש כאן חופשיה עם מה שהיא ובחו"ל לא יכירו אותה והיא כאילו תוכל להתחיל חיים חדשים בדיוק כמו שהיא באמת רוצה ואני אמרתי לה שגם אני התחלתי פה חיים חדשים והגשמתי חלום ולא הייתי צריכה לנסוע בשביל זה וטלי צחקה וחיבקה אותי ואמרה שאם לא הייתי משרתת של גבירתי היא היתה לוקחת אותי איתה לחו"ל אפילו בכוח ושתינו צחקנו אבל בלב קיויתי שזה לא ירחיק אותנו כשהיא תיסע כי אני לא יכולה לקוות שהיא לא תיסע כי זה מה שיעשה אותה מאושרת ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת.

בערב אחרי שטלי הלכה ישבתי שוב עם הרשימה שלי אבל החלטתי לא למחוק שום דבר ופשוט להשאיר את זה ככה ולהגיד הכל בכנות ולא להסתיר כלום מגבירתי ולהיות מוכנה לקבל את כל התגובות שלה ולהיות אמיצה. שמתי את הפתק בתיק שלי ואחר כך הלכתי להתקלח כדי להיות נקיה ומסודרת למחר בשביל גבירתי ובאמת הרגשתי שעשיתי השבת הזאת דברים בשביל גבירתי אפילו אם לא כל הזמן חשבתי עליה ושבאמת לא ביזבזתי את הזמן וזה היה טוב.