בבוקר עוד לפני שפתחתי את המחשב ניסיתי להכין לעצמי רשימה של משימות שאני אעשה היום כדי שאני לא ארגיש שאני מבזבזת את הזמן וכדי שאני אהיה מסודרת. החלטתי לברר על לימוד נהיגה וחשבתי לשאול את טלי או את דנה או אולי את שתיהן על איפה שהן למדו ולברר מחירים והכל ולא רציתי עדיין להתחיל לקבוע כי לא דיברתי עם גבירתי על הימים שאני אלמד ואיך זה יסתדר עם העבודה אצלה ורציתי שזה לא יתנגש ושהיא אפילו תקבע לי באיזה ימים אני יכולה ללמוד אבל החלטתי שהיום לפחות אני אברר את כל מה שצריך כדי שמחר אני אוכל כבר לשאול את גבירתי וככה אני גם אראה לה שאני באמת לא מושכת את הזמן ואני עושה דברים מהר. החלטתי גם שאני אכתוב מייל לאבא שלי וגם שבכל זאת אני אנסה לכתוב שיר ואני אראה מה יוצא לי כמו שכתבתי את הרשימה הזאת של הדברים שאני רוצה ופשוט הוצאתי את מה שהיה לי בראש בלי לחשוב ואולי זאת הדרך הנכונה לעשות את זה וגם חשבתי שאולי אני אטייל קצת בחוץ כי יש יום יפה ואני יודעת שבבית אני תמיד משתגעת אם אין לי מה לעשות.
כתבתי קצת ביומן ואז התקשרתי לטלי וקיויתי שאני לא מפריעה לה בעבודה והיא נורא שמחה שאני מתקשרת ואמרתי לה שאני רוצה להתחיל ללמוד נהיגה והיא נורא שמחה לשמוע כי תמיד פחדתי מזה ואמרתי לכולם שאני לא אהיה טובה בזה ושאין לי טעם לנסות וטלי אמרה שבאמת הגיע הזמן ושאלתי אותה על המורה שלה ואם הוא היה טוב ואם הוא היה זול או יקרן ואפילו שאלתי אותה על המורה של דנה כי העדפתי לא להתקשר לדנה ולשאול אותה כי לפעמים התגובות שלה ילדותיות ומעצבנות וטלי אמרה לי שהיא חושבת שהן למדו אצל אותו מורה בכלל ואם זה ככה אז באמת זה היה מיותר להתקשר גם לדנה. טלי אמרה לי שהיא תמצא את הטלפון שלו ותיתן לי ואז היא שאלה אם אני רוצה לאכול צהריים יחד אם אני פנויה ופתאום זה נראה לי רעיון טוב למרות שלא חשבתי על זה מראש וקבענו שניפגש ליד איפה שהיא עובדת בצהריים.
אחר כך התקלחתי והתארגנתי וכבר יצאתי מהבית ובהתחלה באמת עשיתי טיול קצת ברגל והסתכלתי על חנויות וחשבתי על דברים והרגשתי שאני ממש מאושרת בימים האלה וטוב לי ואחר כך נסעתי לעבודה של טלי ונפגשנו ואכלנו באיזו מסעדה וטלי ראתה שאני רושמת על הדף של הדיאטה לפני האוכל והיא אמרה שבאמת רואים שרזיתי ושאלתי אותה אם זה באמת או שהיא סתם אומרת בשביל שאני ארגיש טוב והיא אמרה שהיא תמיד אומרת לי את האמת והיא לא טיפוס שאומר דברים רק בגלל שנוח לאחרים לשמוע ואני אמרתי לה תודה והיא אמרה פתאום "בגלל זה כולם שנאו אותי בתיכון" וזה נשמע לי נורא עצוב ואמרתי לה שלא שנאו אותה וזה לא נכון והיא אמרה שהיא יודעת שכן אבל זה לא ממש משנה לה כבר וזה בסדר ואני אמרתי שלא שנאו אותה רק חשבו שאולי היא מסוגרת כזאת ולא חברותית אבל היא לא ממש רצתה לדבר על זה והיא אמרה לי שזה עבר והיה מזמן והיא כבר רחוקה מזה ואז היא החליפה נושא ושאלה אותי מה פתאום החלטתי ללמוד נהיגה וישר היא גם אמרה שהיא חושבת שזה רעיון טוב שאני לא אחשוב שהיא אומרת את זה כי היא נגד ואני סיפרתי לה על כל מה שהיה עם גבירתי ואיך שהיא ביקשה ממני לחשוב על דברים שהייתי רוצה לעצמי ושכתבתי רשימה כזאת ושגבירתי גם הסכימה שאני אלמד נהיגה וטלי נתנה לי את הטלפון של המורה שלה ואמרה שהוא ממש נחמד ויש לו סבלנות והוא לא מאלה שצועקים גם כשהיא עשתה טעויות ולגבי מחירים היא אמרה לי שהיא לא יודעת וזה בטח השתנה כבר והכי טוב שאני אדבר ישר איתו.
אחר כך חזרתי הביתה וישבתי עוד קצת וניסיתי להתגבר על הבושה והמבוכה ושיהיה לי אומץ להתקשר אליו ותיכננתי בראש מה אני בדיוק אגיד לו וזה באמת היה מביך אבל ידעתי שאני חייבת לעשות את זה ואמרתי לעצמי שעשיתי כבר דברים יותר מביכים וזה בעצם רגיל בשבילו שמתקשרים כשרוצים ללמוד אצלו ונזכרתי בגבירתי ואמרתי לעצמי שאני עושה את זה בשבילה וככה היה לי אומץ וישבתי והתקשרתי אליו והוא באמת נשמע נחמד אבל הוא אמר לי שהוא באמצע שיעור ושהוא יתקשר אלי אחר כך. כשאמא שלי הגיעה לא ידעתי איך לספר לה את זה כי הרגשתי לא נעים אם אני אסתיר אבל רציתי לספר לה ושהיא תשמח בשבילי ורציתי גם לספר את זה לפני שהמורה מתקשר אלי חזרה אז שוב לקחתי נשימה ואמרתי לעצמי שאני יכולה לעשות את זה ואמרתי לה והיא דווקא נורא שמחה ואפילו הציעה שהיא ואבא שלי יממנו את זה חצי חצי ואמרתי לה שלא צריך ושאני אשלם את זה והיא אמרה שחבל על הכסף שלי ואמרתי לה שככה אני רוצה וביקשתי שלא תתווכח אבל אמרתי את זה יפה ולא בעצבים והיא באמת קיבלה את זה ואז היא שאלה אם יש לי כבר מורה ואמרתי לה שהתקשרתי למורה של טלי והוא צריך לחזור אלי ואמא שלי ממש התפעלה שאני ככה החלטתי וכבר מזיזה דברים מהר ואז היה לי טלפון ורצתי לחדר וזה באמת היה המורה לנהיגה ודיברתי איתו והוא אמר לי גם את כל המחירים ומה צריך לעשות ואיך זה יהיה ואמרתי לו שלגבי הימים אני עוד לא בטוחה כי אני עובדת וצריכה לראות איך זה מסתדר לי וזה יצא הסבר טוב כזה והגיוני והוא אמר שהוא ישמח לשמוע ממני כשאני ארצה ממש לקבוע והוא אפילו אמר שבגלל שהוא לימד שתי חברות טובות שלי הוא יעשה לי איזו הנחה קטנה. נורא שמחתי שזה התקדם ככה ואז ישבתי לכתוב מייל לאבא שלי וסיפרתי לו גם על זה וגם שאני בתקופה ממש טובה כי חשוב לי שהוא ידע את זה כי הוא רחוק וכל הזמן הוא בטח דואג לי ואני מרגישה ממש קרובה אליו אחרי שהוא היה פה.
אחר כך שתיתי קפה וכתבתי עוד קצת ביומן ורציתי לכתוב את השיר אבל היה יותר קל לי פשוט לכתוב את היומן ולקרוא דברים ואמרתי לעצמי שזה בסדר כי כמו שגבירתי אמרה לפעמים זה צריך להתבשל ולצאת לבד ואי אפשר ללחוץ על זה ואולי זה שכל הזמן ככה נלחצתי מזה רק הפריע לי. בערב גבירתי התקשרה ושאלה איך עבר היום ומה עשיתי וסיפרתי לה הכל והרגשתי שזה באמת יום שאפילו שהוא היה יום חופשי הספקתי בו הרבה דברים וממש שמחתי לספר לה על כל מה שעשיתי וגם היא שמחה לשמוע שהתקדמתי עם התוכניות שלי ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תגיד לי באיזה ימים אני יכולה לקחת שיעורי נהיגה והיא אמרה שהיא תחשוב על זה ושנדבר על זה מחר בערב ואני אמרתי לה תודה ענקית על איך שהיא מבינה אותי ועוזרת לי ודואגת לי והיא אמרה לי בסוף "לילה טוב פיה שלי" ואני אמרתי "לילה טוב גבירתי" וזה נורא ריגש אותי.
לפני 18 שנים. 7 בפברואר 2006 בשעה 6:45