בבוקר קצת אחרי שקמתי גבירתי התקשרה ואמרה לי שאני צריכה לקנות כמה דברים בדרך והקריאה לי רשימה של כל מיני דברים משרדיים כמו קלסר וחוצצים ודפים ואני רשמתי הכל בשביל לא לשכוח ולא שאלתי בשביל מה זה אבל שמחתי שגבירתי נותנת לי הוראות כאלה ושהיא באמת מרגישה שאני שלה ושהיא יכולה לתת לי משימות אפילו שזה משהו קטן ולא קשה פשוט עצם זה שהיא חושבת עלי כשהיא צריכה משהו נורא משמח אותי וגורם לי להרגיש טוב. אחרי שישבתי קצת עם המחשב התארגנתי ונסעתי לבית של גבירתי ובדרך קניתי את כל מה שהיא ביקשה. שמתי את הכל בבית בצורה מסודרת ואחר כך ניקיתי וסידרתי את כל הבית וידעתי שזה יום שני ואין לי דברים מיוחדים לעשות אבל כל הזמן זכרתי את מה שחשבתי אתמול ושאני צריכה להרגיש נוח גם כשאני סתם אצל גבירתי ולא עושה דברים כי זאת הדרך שאני אגיע בסוף להיות משרתת שלה כל הזמן כמו שאני רוצה וכשזה יקרה אז זה יהיה ככה כי ברור שלא יהיה לי מה לעשות כל דקה בכל יום ואם אני רוצה להיות משרתת טובה אני צריכה לקבל את זה בצורה טבעית.
בצהריים אכלתי ושטפתי כלים ואחר כך בדקתי שבאמת כל הבית מסודר ומוכן וקצת חשבתי על מה שיהיה בערב אבל לא רציתי לתכנן יותר מדי כי בסופו של דבר גבירתי מחליטה ואני לא יכולה לתכנן תוכניות גם כי בסוף אני לפעמים מתאכזבת וגם כי אני באמת לא יכולה לדעת מה יהיה כמו שגבירתי הלכה פתאום להצגה או הלכה לחברה שלה ואני נשארתי אצלה בבית ועכשיו אני מבינה שזה טוב שזה ככה כי אני לא רוצה לתת לגבירתי הרגשה לא נעימה כשיש לה תוכניות בלעדי כאילו שאני כל הזמן צריכה תשומת לב כמו ילדה. אחר כך גבירתי התקשה ושאלה אם קניתי את מה שהיא ביקשה ואני אמרתי לה שכן והיא אמרה לי לקחת את כל הערימה של הניירות והמסמכים שיש על השולחן בכניסה ולמיין את הכל לפי סוגים של חשבונות או מסמכים אחרים ולהדק כל חבילה בנפרד והיא תסתכל על זה כשהיא תגיע הביתה ואני שמחתי שיש לי משהו לעשות וגם שגבירתי נותנת לי לעשות דברים כאלה שהם בעצם אישיים וזה אומר שהיא סומכת עלי ואמרתי לה תודה. ישבתי והתחלתי למיין את כל הערימה הזאת ולסדר אותה כמו שגבירתי ביקשה ואז הבנתי גם בשביל מה הקלסר כי היא בטח רוצה לתייק את הכל ולסדר את זה כי באמת הצטברה שם ערימה די גדולה ושמחתי שאני יכולה לעזור ולחסוך לגבירתי זמן כי אם היא היתה עושה את הכל לבד אז סתם היה מתבזבז לה כל הערב על זה והיא חוזרת עייפה מהעבודה ובערב היא צריכה לנוח ושאני אפנק אותה ולא לעבוד ולעשות דברים שאני יכולה לעשות בשבילה.
כשסיימתי סידרתי את כל הערימות יפה ואז כבר לא היה לי מה לעשות ורק בדקתי שוב שהבית מסודר ואז הלכתי לחדר שלי וחיכיתי שם שגבירתי תגיע ובינתיים קראתי קצת בספר כי כבר הרגשתי לא נעים שגבירתי נתנה לי אותו מזמן ולא קראתי אותו כאילו אני לא מסוגלת לקרוא ספר ולהיות גם תרבותית כמו שבטח גבירתי מצפה ממני כי אם היא ברמה כזאת אז היא בטח רוצה שגם המשרתת שלה לא תהיה בטלנית וכזאת שלא קוראת ספרים. כשגבירתי הגיעה פתחתי לה את הדלת ושמתי את התיק שלה במקום והיא שאלה אם סיימתי את מה שהייתי צריכה לעשות ואמרתי לה שכן וניסיתי מהר להיזכר אם באמת עשיתי הכל כי תמיד יש לי את הפחד הזה שאני אשכח משהו במיוחד כשהוא די ברור ואז היא תגלה את זה ותכעס. היא אמרה "יופי ילדה" וליטפה אותי קצת וביקשה שאני אראה לה ואני הראיתי לה את הערימות שעשיתי והיא הסתכלה קצת ואז היא אמרה לי להביא את זה לסלון עם מה שקניתי ואני הבאתי את זה והיא הלכה להחליף בגדים ואז היא אמרה לי להכין לה קפה ולבוא ואני הכנתי לה קפה עם עוגיות אפילו שהיא לא ביקשה עוגיות אבל ראיתי שהיא לא אמרה כלום על זה ואפילו אכלה עוגיות ושמחתי שאני מצליחה לעשות דברים מהיוזמה שלי ושמסתבר שהם דברים נכונים שהייתי צריכה לעשות. ישבתי עם גבירתי והיא בדקה כל ערימה ואמרה לי למיין לפי תאריכים וזה באמת משהו שלא עשיתי כי לא חשבתי על זה וככה מיינתי כל ערימה ואז גבירתי הסתכלה עליה וקצת קראה וקצת גם שינתה את הסידור של הערימות ואז תייקנו הכל ביחד בקלסר לפי הסוגים ובסוף גבירתי אמרה לי לשים את הקלסר בארון בחדר שלי וזה ריגש אותי שזה יהיה שם כי זה באמת משהו אישי שלה ושמחתי שהיא סומכת עלי ושמה את זה בחדר שלי ואמרתי לה תודה על זה והיא חייכה ואז היא אמרה לי שבדרך חזרה אני אביא לה סיגריות והבאתי לה והיא אמרה לי לנקות את השולחן בסלון כי נשארו עליו שאריות של אבק וחתיכות נייר ואני הבאתי סמרטוט וניקיתי ואז גבירתי ראתה קצת טלויזיה ואחר כך היא אמרה לי "אני שמחה שעשינו את הסדר הזה כבר מזמן רציתי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי שנתת לי לעזור לך בזה" ושוב הרגשתי שאני רוצה להגיד לה הרבה דברים שאני מרגישה אבל אני לא מצליחה לנסח את זה והיא חייכה וליטפה לי את השיער ואז נזכרתי ברשימה שהכנתי וחשבתי שזה זמן מתאים ולא רציתי שעכשיו אחרי שכבר עשיתי את זה אז עוד פעם זה יתעכב בגלל שלא נעים לי לדבר על עצמי עם גבירתי ולקחתי נשימה ואמרתי לה שעשיתי את זה וראיתי שהיא הגיבה בשמחה ואפילו בהפתעה ואמרה לי "אז תשמעי מה נעשה. אני אלך להתקלח ואת תכיני לנו ארוחת ערב ונשב ונדבר על זה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ונורא שמחתי שהיא תדבר איתי על הכל ונישקתי את הרגליים שלה ואז היא הלכה להתקלח.
הכנתי חביתות וסלט וגבינות לארוחת ערב והבאתי גם את הדף של הדיאטה לרשום את הכל וגם את הפתק של הדברים שאני רוצה וכשגבירתי יצאה מהאמבטיה היא באה וישבנו יחד ואכלנו והיא גם הסתכלה קצת על הדף של הדיאטה אבל בעיקר היא קראה את הרשימה שהכנתי וקצת לא היה לי נעים שהיא עושה את זה תוך כדי האוכל כי רציתי שהיא תאכל ותהיה פנויה אבל הבנתי שהיא לא רוצה לבזבז עוד זמן. היא שאלה מתי כתבתי את זה ואמרתי לה שזה היה בשבת וגם הסברתי לה שלא רציתי לחשוב על כל דבר ולמחוק אלא לרשום כל מה שעולה לי בראש ואפילו לא הסתכלתי על הרשימה הזאת מאז וגבירתי המשיכה לקרוא ולא אמרה מה דעתה והתחלתי להיות במתח ורק אחרי שהיא סיימה לאכול היא הדליקה סיגריה ואני רציתי לשטוף כלים והיא אמרה לי לחכות עוד קצת והתחילה לדבר איתי על הרשימה שלי והיא אמרה לי "מעניין שלא כתבת מילה על הדיאטה שלך" ואני ניסיתי להיזכר אם באמת לא כתבתי את זה וגבירתי אמרה "את מרוצה מהדיאטה?" ואני אמרתי "כן גבירתי בזכותך אני מצליחה להוריד במשקל" והיא שאלה כמה עוד אני רוצה להוריד ולא ידעתי בדיוק להגיד לה והיא אמרה שאנחנו צריכות לקבוע משקל יעד ולדעת שזאת המטרה שלי כי בלי מטרה אין דרך ואני נורא הערצתי את איך שהיא יודעת להסביר דברים ולחשוב בצורה מסודרת כזאת ורציתי להגיד לה תודה על איך שהיא מלמדת אותי את זה. היא ביקשה שאני אחליט ולקחה שוב את הדף שלא הדיאטה והסתכלה עליו ואני ביקשתי שהיא תגיד לי אבל היא אמרה שזה לא בא בחשבון ושאני זאת שאחליט על זה ושאני אחליט מיד ואני חשבתי קצת ואז החלטתי והיא אמרה "טוב" ואני שאלתי אם זה בסדר כי לא ידעתי מהתגובה שלה אם החלטתי נכון והיא אמרה שכל מה שבסדר לי בסדר גם מצידה בעניין הזה והיא רשמה את זה ואז היא אמרה לי "אני שמחה שאת כבר פחות עסוקה במשקל שלך ופחות מוטרדת ממנו" וכשחשבתי על זה באמת הבנתי שאני מרוצה מהדיאטה ושאני באמת כבר לא מתעסקת כל כך במשקל וכל זה וגבירתי אמרה "כששקלתי אותך בפעם האחרונה אמרת שאת חושבת שהמשקל לא השתנה את זוכרת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ונזכרתי שהיא אמרה שזה שיפור ושלא הבנתי את זה אז והיא אמרה לי "אם הייתי שואלת אותך אותו דבר לפני כמה שבועות היית אומרת שבטוח עלית במשקל" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא אהבתי את עצמי בזמן ההוא גם כי באמת הייתי יותר שמנה אבל גם כי כל הזמן הייתי מרוכזת בעצמי ובעצם פיספסתי את העניין של להיות משרתת בגלל זה וגבירתי אמרה "אני חושבת שהשתפר לך הדימוי העצמי אני צודקת?" ואני אמרתי "כן גבירתי זה בזכותך" והיא ליטפה אותי בראש וחייכה ואמרה "טוב הלאה" ואז עברנו על כל הרשימה שלי וגבירתי אמרה שיש דברים שהם פחות בשליטתי ואני אמרתי לה שאני יודעת ושסתם רשמתי כל מה שעולה לי בראש אפילו אם זה פנטזיה והיא חייכה ואמרה "את כבר יודעת שאין כזה דבר פנטזיות. הכל יכול לקרות אם תהיי מספיק אמיצה וחכמה" ואני חשבתי על זה שכל הזמן רציתי להיות משרתת שלה עד שבסוף היא הסכימה וזה נתן לי תקווה פתאום שאולי באמת יכול לקרות שאני אהיה משרתת שלה לתמיד ואגור אצלה ושזה משהו שאני באמת צריכה להאמין בו למרות שאפילו שזה היה כתוב בפתק שלי גבירתי לא אמרה כלום על זה ספציפית.
גבירתי אמרה לי שאני אתחיל ללמוד נהיגה באמת והיא אפילו שאלה אם אני רוצה שהיא תשלם על זה אבל ביקשתי שאני אשלם על זה והיא הסכימה ואמרה לי להתחיל להזיז את זה מהר ולא לדחות את זה והבטחתי לה שזה מה שאני אעשה ולגבי השיר שאני רוצה לכתוב היא אמרה לי שאי אפשר להכריח את זה לבוא ושאם זה משהו שבאמת מתבשל אצלי אז הוא יצא יום אחד ושום לחץ לא יעזור לזה אולי אפילו להיפך זה רק יפריע. אחרי שסיימנו לדבר על הכל גבירתי אמרה שהיא מאוד מרוצה ממני שרשמתי את כל הדברים האלה ושדיברתי איתה על זה ואני אמרתי לה תודה על זה שהיא ככה עוזרת לי בחיים ואמרתי לה שאני מעריצה אותה ואוהבת אותה ונורא התרגשתי מזה וממש בלי שליטה ירדתי על הברכיים ונישקתי את הרגליים שלה ואפילו קצת עשיתי לה מסג' עדין שם כמה דקות עד שהיא אמרה לי להחזיר את הפתקים לתיק שלי ולשטוף את הכלים ואני ישר קמתי ועשיתי את זה וגבירתי בינתיים כבר הלכה לחדר שלה לקרוא וכשסיימתי נכנסתי לשם בזהירות והיא שאלה אם הכל מסודר ואמרתי לה שכן והיא אמרה לי לבוא אליה ואני באתי וירדתי על הברכיים והיא ליטפה לי את הראש ואמרה לי "היית נפלאה היום משרתת" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ונישקתי לה את היד והיא אמרה לי שאני יכולה ללכת וזה לא כמו בפעמים הקודמות שהיא אמרה לי פשוט ללכת אלא היא אמרה שאני יכולה ללכת וחשבתי רגע שאולי אני יכולה גם להישאר ושכאילו זאת בחירה שלי אבל אז היא בכל זאת אמרה "לכי הביתה חמודה נדבר מחר" ואני אמרתי שוב "תודה גבירתי" וזאת היתה תודה על כל כך הרבה דברים ביחד שזה ממש ריגש אותי ולא רציתי ללכת אבל ידעתי שזאת הוראה מגבירתי והלכתי ובלילה לפני השינה כל השיחות עם גבירתי וכל המילים והרגשות התערבבו לי בראש והלב שלי דפק נורא חזק ונורא אהבתי את גבירתי על כל מה שהיא עושה בשבילי.
לפני 18 שנים. 6 בפברואר 2006 בשעה 7:03