התעוררתי קצת מאוחר וקצת כאב לי הראש מהאלכוהול והכנתי לעצמי קפה וקצת התארגנתי ואז ישבתי עם המחשב קצת וכתבתי ואחר כך סידרתי את החדר וחשבתי מה אני אעשה היום כדי שאני ארגיש שאני עושה משהו גם בשביל גבירתי ומתקדמת ולא מבזבזת את הזמן והחלטתי לנסות להכין אוכל מיוחד כמו שאני רוצה תמיד וחיפשתי מתכונים באינטרנט והחלטתי להכין שני דברים. אחד זה חצאי עגבניות צלויות ממולאות בסלט טונה והשני עוף מצופה עם רוטב מיוחד של עשבי תיבול והלכתי להתחיל להתכונן לזה ואמא שלי שאלה מה אני מכינה ואמרתי לה שאני מנסה להכין מאכלים מיוחדים ולא רציתי להגיד לה מה בדיוק כי היא תתחיל להציק לי עם עצות ואמרתי לה שזאת הפתעה והיא חייכה ואמרה שאם אני צריכה עזרה אני אגיד ובדקתי אם יש את כל מה שאני צריכה ואז התחלתי להכין הכל וקצת אילתרתי גם כי אני בבית והרשיתי לעצמי באמת לנסות דברים ולראות מה יוצא. זה לקח לי די הרבה זמן אבל בסוף אני חושבת שהצלחתי וגם הדברים שלא כל כך הלכו לי טוב לימדו אותי איך כן צריך לעשות את הדברים והרגשתי שלפחות בשני הדברים האלה אני יכולה להגיד שאני כבר בסדר ושאני יכולה להכין אותם לגבירתי וכשסידרתי את המטבח אמא שלי באה ושאלה איך הולך לי ואמרתי לה שאני חושבת שזה טוב וחיכינו שהעוף יתבשל ואז ישבנו לאכול ואפילו סידרתי את העגבניות על הצלחת עם קישוט של בצל ירוק בצד וזה ממש נראה יפה כמו במסעדה ואמא שלי אמרה "וואו ממש השתפרת בזה" ובטח היא חשבה שאני כל הזמן מכינה כאלה דברים והיא לא הבינה שאני מנסה בפעם הראשונה וזה הצחיק אותי אבל הכי היה לי חשוב לדעת אם זה גם טעים ואמא שלי טעמה ואמרה שזה ממש מוצלח ונורא שמחתי ואז היא אמרה לי "את חייבת ללמד גם אותי כאלה דברים" וצחקתי והבטחתי לה שאני אלמד אותה וגם זה היה מצחיק שאני כאילו אלמד את אמא שלי לבשל.
אחרי שסיימנו לאכול אני שטפתי את הכלים וסידרתי את המטבח כי הרגשתי שאני חייבת לאמא שלי על זה שהיא הרשתה לי ככה לנסות דברים שם והיא באמת לא הפריעה לי כשהכנתי את זה ואז הלכתי לנוח קצת כי עוד קצת חזר לי הכאב ראש ורציתי שהוא יעבור ושהוא לא ישאר לי עד מחר. אחר כך טלי התקשרה ואמרה שהיא מצטערת אם היא הביכה אותי אתמול ואמרתי לה שהיא בכלל לא הביכה אותי ושהיה לי ממש נעים ושלא תדבר שטויות והיא אמרה שהיא קצת היתה שיכורה גם מהאלכוהול וגם מכל האווירה וכל המחשבות שאולי היא אמרה דברים שהביכו אותי ואמרתי לה שהיא לא אמרה שום דבר כזה והיא אמרה שהיא שמחה שזה ככה ושאני מקבלת אותה גם כשקשה לה ואני אמרתי לה שאני נורא רוצה לעזור לה ושהיא תהיה מאושרת ושאם אני קצת מצליחה בזה אז זה עושה לי הרגשה ממש טובה. אחר כך ישבתי עוד קצת עם המחשב וכתבתי ביומן והרגשתי שממש היה סוף שבוע טוב כזה גם בגלל שעזרתי לטלי וגם בגלל שעשיתי את האוכל כמו שרציתי ושמחתי גם שעכשיו אני יכולה להכין את זה לגבירתי וגם שבאמת לא דחיתי את זה ופתאום נורא התרגשתי כשחשבתי איך אני אגיש את האוכל הזה לגבירתי וניסיתי לחשוב מתי אני אכין את זה כי בדרך כלל אני מבשלת רק בימי חמישי אבל אולי אני אבקש מגבירתי להכין לה את זה עוד לפני זה או שאולי אני אכין לה את זה בהפתעה למרות שאני לא יודעת אם זה יהיה טוב כי אולי היא לא תרצה ואני כבר יודעת שאני צריכה להתרכז במה שגבירתי רוצה ומה שטוב לה כדי להיות משרתת טובה בשבילה וכל דבר כזה חדש שאני מצליחה לעשות אני מרגישה כאילו הוא מקרב אותי לחלום האמיתי שלי להיות משרתת של גבירתי כל הזמן ועד הסוף.
ככה עבר הערב עם מחשבות ורציתי כבר שהוא יגמר ושיתחיל השבוע ושאני שוב אשרת את גבירתי ונכנסתי לאמבטיה להירגע ואחר כך ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה ובאמת ניסיתי קצת לשכוח מכל ההרגשות האלה שעושות לי דפיקות לב וניסיתי פשוט לנוח ולהרגיע את עצמי עם זה שהספקתי לעשות את כל מה שתיכננתי בשבת הזאת ולחשוב כמה אני בעצם מאושרת וכמה טוב לי בחיים עכשיו.
לפני 18 שנים. 11 בפברואר 2006 בשעה 8:17