לפני 20 שנים. יום שבת, 11 בפברואר 2006 בשעה 5:17
אחרי שסיימנו לאכול אני שטפתי את הכלים וסידרתי את המטבח כי הרגשתי שאני חייבת לאמא שלי על זה שהיא הרשתה לי ככה לנסות דברים שם והיא באמת לא הפריעה לי כשהכנתי את זה ואז הלכתי לנוח קצת כי עוד קצת חזר לי הכאב ראש ורציתי שהוא יעבור ושהוא לא ישאר לי עד מחר. אחר כך טלי התקשרה ואמרה שהיא מצטערת אם היא הביכה אותי אתמול ואמרתי לה שהיא בכלל לא הביכה אותי ושהיה לי ממש נעים ושלא תדבר שטויות והיא אמרה שהיא קצת היתה שיכורה גם מהאלכוהול וגם מכל האווירה וכל המחשבות שאולי היא אמרה דברים שהביכו אותי ואמרתי לה שהיא לא אמרה שום דבר כזה והיא אמרה שהיא שמחה שזה ככה ושאני מקבלת אותה גם כשקשה לה ואני אמרתי לה שאני נורא רוצה לעזור לה ושהיא תהיה מאושרת ושאם אני קצת מצליחה בזה אז זה עושה לי הרגשה ממש טובה. אחר כך ישבתי עוד קצת עם המחשב וכתבתי ביומן והרגשתי שממש היה סוף שבוע טוב כזה גם בגלל שעזרתי לטלי וגם בגלל שעשיתי את האוכל כמו שרציתי ושמחתי גם שעכשיו אני יכולה להכין את זה לגבירתי וגם שבאמת לא דחיתי את זה ופתאום נורא התרגשתי כשחשבתי איך אני אגיש את האוכל הזה לגבירתי וניסיתי לחשוב מתי אני אכין את זה כי בדרך כלל אני מבשלת רק בימי חמישי אבל אולי אני אבקש מגבירתי להכין לה את זה עוד לפני זה או שאולי אני אכין לה את זה בהפתעה למרות שאני לא יודעת אם זה יהיה טוב כי אולי היא לא תרצה ואני כבר יודעת שאני צריכה להתרכז במה שגבירתי רוצה ומה שטוב לה כדי להיות משרתת טובה בשבילה וכל דבר כזה חדש שאני מצליחה לעשות אני מרגישה כאילו הוא מקרב אותי לחלום האמיתי שלי להיות משרתת של גבירתי כל הזמן ועד הסוף.
ככה עבר הערב עם מחשבות ורציתי כבר שהוא יגמר ושיתחיל השבוע ושאני שוב אשרת את גבירתי ונכנסתי לאמבטיה להירגע ואחר כך ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה ובאמת ניסיתי קצת לשכוח מכל ההרגשות האלה שעושות לי דפיקות לב וניסיתי פשוט לנוח ולהרגיע את עצמי עם זה שהספקתי לעשות את כל מה שתיכננתי בשבת הזאת ולחשוב כמה אני בעצם מאושרת וכמה טוב לי בחיים עכשיו.

