בבוקר שוב נזכרתי באיך שלא סידרתי את הבית של גבירתי ונורא הצטערתי על זה וממש עלתה לי התמונה לראש של איך שהאמבטיה נראית עוד מלאה ועם כל הדברים שם ואיך גבירתי קמה בבוקר ושמה לב והיה לי כל כך חבל כי הרגשתי שבזמן האחרון אני ממש משתפרת ותמיד אני עושה המון סיבובים בבית של גבירתי לבדוק שהכל מסודר ונקי ופתאום אני שוכחת כזה דבר וזה שגבירתי אמרה לי ללכת זה לא תירוץ כי היא היתה עייפה וזה התפקיד שלי לזכור מה אני צריכה לעשות בבית וזה אפילו לא משהו קטן ששכחתי אלא משהו ממש משמעותי. זה ממש צבט לי בלב ורציתי להתקשר לגבירתי אבל לא ידעתי מה להגיד לה על זה חוץ מלבקש סליחה וזה היה לי ממש לא נעים סתם להתנצל ומה שבאמת רציתי זה ללכת לבית שלה ולסדר ולנקות את הכל אפילו שזה יום חופשי שלי ואפילו שגבירתי תמיד מקפידה שביום החופשי שלי אני באמת אהיה חופשיה.
חוץ מזה ידעתי שיש לי שיעור נהיגה ראשון וגם מזה התרגשתי וניסיתי לחשוב על זה ואיך זה יהיה אבל זה רק הפחיד אותי עוד יותר וכל המחשבה על איך שלא סידרתי את הבית של גבירתי שיגעה אותי וגם ידעתי שאני לא אוכל אפילו להתרכז בשיעור בגלל זה והסתובבתי בבית בלי מנוחה וחשבתי אם להתקשר אליה וניסיתי גם להירגע עם המחשב אבל לא היתה לי סבלנות לכלום. בסוף התקשרתי לגבירתי ואמרתי לעצמי שאני אהיה אמיצה ואחראית ואולי לפחות גבירתי תעריך את זה שאני לא בורחת מהאחריות שלי ושאני יודעת מה עשיתי ושהייתי לא בסדר וזה עדיף מלחכות שהיא תתקשר אלי ואני אפילו לא אוכל להסביר למה לא דיברתי על זה איתה מיוזמתי. כשהתקשרתי גבירתי ישר שאלה אם כבר היה לי השיעור ואמרתי לה שעוד לא והיא אמרה שהיא חשבה שהוא כבר נגמר כי היא אמרה לי להתקשר אליה אחרי השיעור ואני לא ידעתי למה היא מתעלמת ממה שעשיתי ומדברת איתי כאילו הכל רגיל ואמרתי לה "גבירתי" ופתאום עצרתי וכאילו הפה שלי נתקע ולא יכולתי אפילו להגיד את מה שאני חושבת. גבירתי אמרה "כן?" והרגשתי שבכל זאת היא יודעת למה התקשרתי ומה אני רוצה להגיד והיא רק רוצה שזה יבוא ממני והיא צודקת בזה כי אני צריכה לשים לב מתי אני לא בסדר ואיך אני מתקנת את זה וכבר עבר הזמן שהיא כל הזמן מעירה לי ומלמדת אותי כי אני יודעת שהיא לא אוהבת להגיד משהו יותר מפעם אחת והיא מצפה שאחרי פעם אחת אני כבר אדע ועובדה שבאמת אני יודעת והרגשתי איך לא נעים לי להגיד לה את זה וישבתי על המיטה ואז ירדתי על הרצפה והחזקתי את הסדין וקימטתי אותו עם היד וכל הגוף שלי היה כזה קשה ולחוץ כאילו יושבת עלי אבן ענקית ואמרתי לה "גבירתי שכחתי לסדר את הבית שלך אתמול לפני שהלכתי" ואז הלב שלי ממש דפק והקשבתי טוב למה שהיא תגיד לי והיה שקט כזה מסביב כאילו כל העולם נעלם ולא ידעתי אפילו איפה אני. ואז גבירתי אמרה "מה לא סידרת?" ואני אמרתי "לא סידרתי את האמבטיה" וגבירתי אמרה "כן" והרגשתי שהיא מאוכזבת ממני ואז אמרתי לה "גבירתי אני רוצה לבוא לסדר את הבית שלך היום" וקיויתי שהיא תסכים והיא אמרה "זה היום החופשי שלך" ואני אמרתי "אני יודעת גבירתי אבל אני חייבת לסדר שם" וכמעט בכיתי והיא אמרה "את מוותרת על היום החופשי שלך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והרגשתי שאולי היא מתחילה להסכים והיא אמרה "את מוותרת על השיעור נהיגה שלך?" ואני הייתי מוכנה אפילו לזה למרות שזה יהיה לא נעים להתקשר למורה ולבטל ברגע האחרון אבל היה לי הרבה יותר לא נעים מגבירתי והיא הכי חשובה ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "את מוותרת על כל מה שתיכננת וכל מה שבנית בשביל זה?" ואני הרגשתי שלא בניתי כלום וכל התיכנונים שלי לא שווים כלום אם אני לא משרתת טובה בשביל גבירתי ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא שתקה קצת ואני אמרתי "בבקשה תני לי לבוא לסדר את הבית שלך היום" והקול שלי רעד וכמעט בכיתי והרגשתי איך היד שלי מזיעה עם הסדין שאני מחזיקה וגבירתי אמרה "תקשיבי לי טוב משרתת" ואני עצמתי עיניים והקשבתי ורעדתי והיא אמרה "אני מאוד מעריכה את זה שאת לוקחת אחריות על מה שקרה" ואז היא שתקה רגע וחשבתי אם אני צריכה להגיד עוד משהו אבל אז היא המשיכה והיא אמרה "אני לא מסכימה שתוותרי על היום החופשי שלך ועל השיעור שלך" והתחילו לרדת לי דמעות אבל לא אמרתי כלום ורק חשבתי שוב על איך שהאמבטיה נראית עם הכל שם והיתה לי הרגשה של ריק כזה בלב ואז גבירתי אמרה "את תקחי את השיעור נהיגה שלך ואחר כך את תבואי ותסדרי שם את הכל" וזה נורא הפתיע אותי כי זה היה נשמע כאילו היא לא תסכים ואז היא אמרה "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אוי ואבוי לך אם אני מוצאת אותך בבית כשאני חוזרת" והלב שלי ממש נפל לבטן ואמרתי "אני רוצה להיות המשרתת שלך" ועוד לפני שסיימתי להגיד את זה היא אמרה "את באה מסדרת את מה שצריך והולכת מיד חזרה זה היום החופשי שלך" ואני לא יכולתי לדבר והיא אמרה "את הבנת אותי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "מה הבנת תגידי לי" ואני אמרתי "אני רק אבוא לסדר את הכל ואלך" והקול שלי נורא רעד והיא אמרה "אני לא רוצה למצוא אותך בבית כשאני באה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אל תאכזבי אותי משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה" והיא אמרה "יופי" ואני אמרתי "גבירתי" ושוב נתקעתי קצת והיא שאלה "כן?" ואז לקחתי אוויר ורעדתי קצת ואמרתי "תודה גבירתי" והיא אמרה "בבקשה ועכשיו לכי תשטפי פנים ותתארגני לשיעור שלך" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" וכבר ידעתי שהיא יודעת שבכיתי ולא היה איכפת לי והיא סגרה ולקח לי עוד כמה שניות להתאושש ואז הרמתי את הראש ופתאום ראיתי איך אני בחדר ואיך הסדין עדיין מקומט ביד שלי ורטוב מזיעה ואיך כולי מזיעה לגמרי והטלפון ממש רטוב מזה וקמתי בקושי והלכתי לשטוף את הפנים ולהסתדר והסתכלתי על השעון ובאמת לא נשאר לי הרבה זמן והלב שלי עוד דפק מהתרגשות ויצאתי והלכתי לפינה של הרחוב לפגוש את המורה לנהיגה.
בשיעור נורא התרגשתי אבל ניסיתי להתרכז וללמוד את כל מה שהמורה הסביר לי והוא דווקא היה סבלן כזה וענה לכל השאלות שלי ואמר לי לא להתבייש לשאול גם אם זה משהו שהוא כבר הסביר וגם קצת נהגתי אבל לא ממש בכביש וגם לא מהר וזה היה די מפחיד כי פתאום אני שולטת במכונית וכל תנועה שלי ישר משפיעה עליה וזה נראה כל כך קל כשמישהו אחר נוהג כאילו זה קורה מעצמו אבל זה היה די מפחיד כשאני ניסיתי לנהוג והמורה כל הזמן ניסה להרגיע אותי והרגשתי שאני מזיעה ושזה גם לא אסתטי ובסוף כשנגמר השיעור הוא הסיע אותי הביתה למרות שידעתי שאני ישר צריכה ללכת לבית של גבירתי כי אין לי זמן אבל לא היה לי נעים לבקש ממנו להסיע אותי למקום אחר ולהתחיל להסביר. הלב שלי נורא דפק ואפילו לא עליתי הביתה וישר הלכתי לאוטובוס וניגבתי קצת את הידיים בחולצה והרגשתי לגמרי מוזנחת ומלוכלכת וכשהגעתי לבית של גבירתי בדקתי שהיא לא בבית ואז הלכתי לאמבטיה וראיתי שגבירתי רוקנה את המים וניקיתי וסידרתי שם הכל ושמתי את הנרות בסלסלה שנשארה שם וסידרתי אותה בצד ואחר כך הסתכלתי על השעון והחלטתי שאני יכולה עוד להספיק לסדר את החדר של גבירתי וסידרתי אותו מהר וגם שטפתי את הכוס של הקפה מהבוקר וחשבתי גם לטאטא אבל כבר ממש פחדתי שגבירתי תגיע פתאום אפילו שעוד היה די מוקדם כי היא ממש הפחידה אותי שאסור לי להיות אצלה כשהיא מגיעה ובדקתי שוב שהכל מסודר כמו שצריך ואז הלכתי ממש מהר ועד שהייתי על האוטובוס עוד הייתי לחוצה שפתאום אני אראה את גבירתי והיא תכעס אפילו שאני כבר לא בבית שלה.
כשהגעתי הביתה הרגשתי קצת יותר רגועה ושוב שטפתי את הפנים ורציתי להתקשר לגבירתי אבל לא היה לי נעים כי כבר התקשרתי אליה פעם אחת ואני תמיד מרגישה שאני מפריעה לה כשאני עושה את זה ולא ידעתי אם זה שהיא ביקשה שאני אתקשר אליה אחרי השיעור עוד נחשב כי כבר דיברנו ובינתיים הכנתי קפה וישבתי קצת להירגע בחדר ואז גם סידרתי אותו וראיתי שהסדין שלי עוד מקומט איפה שהחזקתי אותו כשדיברתי עם גבירתי ושוב התחלתי לחשוב עליה ואם אני צריכה לדבר איתה ולא ידעתי מה לעשות וככה התלבטתי עד שאמא שלי חזרה וישר שאלה איך היה וביקשה לדעת הכל ובעיקר היא שאלה אם המורה טוב וסבלן והוא באמת כזה ואמרתי לה שנראה לי שהוא מורה טוב ושגם טלי אמרה לי את זה כבר ואמא שלי היתה מאוד מרוצה ממני ואפילו קצת התרגשה ואמרה משהו כמו "הילדה הקטנה שלי" ואז היא שאלה פתאום אם אני רוצה להזמין אוכל ונזכרתי שלא אכלתי כל היום ופתאום הייתי נורא רעבה אבל תמיד כשמזמינים אוכל זה נורא משמין ואמרתי לה שאני לא רוצה והיא אמרה שהיא מזמינה ושנחגוג והיא ממש התעקשה וכמעט הכריחה אותי ופתחתי את המקרר וכל מה שהיה שם פתאום לא נראה לי טעים רק בגלל שהיא דיברה ככה על להזמין וזה גירה אותי והסכמתי.
חיכינו לאוכל ודיברנו עוד קצת כי אמא שלי אמרה שהיא בקושי רואה אותי כל השבוע ואחר כך אכלנו ואמא שלי הלכה להתקלח ופתאום שוב הרגשתי איך אני מזיעה ומלוכלכת ומוזנחת מכל היום ורציתי גם אבל חיכיתי בחדר בלי סבלנות ורק אחר כך הלכתי והתקלחתי ממש טוב והרבה זמן והרגשתי איך כל המים שיוצאים ממני מלאים זיעה ואפילו אחרי שהתנגבתי עוד הירחתי את עצמי לראות אם הכל נשטף וירד ופתאום הייתי נורא עייפה ושכבתי קצת לנוח ונרדמתי בלי להרגיש והתעוררתי רק מהטלפון שגבירתי התקשרה וישר קפצתי והיא שאלה למה לא התקשרתי אחרי השיעור ואני התחלתי לגמגם ולהגיד לה שלא ידעתי אם אני יכולה והיא אמרה "אבל ביקשתי ממך" ופתאום זה באמת נראה לי טיפשי שחשבתי שבגלל שכבר דיברנו אני לא יכולה להתקשר שוב כי היא באמת אמרה לי להתקשר אליה אחרי השיעור וביקשתי סליחה והיא שאלה איך היה השיעור ושוב סיפרתי הכל ושוב התרגשתי וגבירתי אמרה שהיא מאוד גאה בי ומרוצה ממני ואני אמרתי לה תודה והלב שלי דפק והרגשתי כל כך שמחה שהיא אומרת לי את זה ורציתי להגיד לה על זה שסידרתי את הבית שלה אבל זה באמת היה טיפשי כי היא בטח כבר ראתה וזה לא צריך להיות משהו מיוחד מבחינתי כי זה התפקיד שלי אפילו שזה היה היום החופשי שלי. אחרי שדיברנו חשבתי על הכל ונירגעתי קצת על המיטה ופתאום הרגשתי שוב שאני מזיעה ולא רציתי להיות ככה מחר אצל גבירתי והלכתי שוב להתקלח וראיתי שאמא שלי מסתכלת עלי וכאילו רוצה לשאול למה אני עושה את זה אבל היא לא שאלה ואחר כך סתם ישבתי בחדר וראיתי טלויזיה ובאמת ניסיתי להירגע ולהגיד לעצמי שהיום הזה עבר והכל בסדר עכשיו ואני צריכה להתרכז במחר ובאיך אני ממשיכה להיות משרתת טובה בשביל גבירתי.
לפני 18 שנים. 14 בפברואר 2006 בשעה 6:46