לפני 20 שנים. יום שני, 20 בפברואר 2006 בשעה 3:30
קניתי הכל וחזרתי מהר לבית של גבירתי וכשפתחתי את הדלת פתאום גם פחדתי שגבירתי תבוא מוקדם מהעבודה למרות שהיא לא אמרה דבר כזה וניסיתי לחשוב אם השארתי את הבית מסודר כי גם אם אני יוצאת ככה בלי להודיע לגבירתי לפחות אני צריכה שהבית יראה כמו שצריך. גבירתי לא היתה בבית ועשיתי סיבוב לבדוק את זה בכל החדרים ואז נירגעתי קצת והלכתי למטבח להכין את הכדורי שוקולד. הכנתי אותם מהר והרגשתי כאילו שאני נזכרת במשהו שתמיד ידעתי ושרק הייתי צריכה לשלוף אותו מהראש מאחורה וטעמתי קצת מהתערובת וזה היה מוצלח ושמחתי מזה ואז עשיתי כדורים ופיזרתי קוקוס ושמתי על כל אחד גם אגוז וסידרתי יפה בתבנית ושמתי במקרר. אחר כך שטפתי את כל הכלים וניקיתי את המטבח שלא ישארו כתמים ואז נזכרתי שבכלל לא אכלתי ארוחת צהריים וישבתי לאכול מהר והשתדלתי לא לאכול הרבה למרות שגם אמרתי לעצמי שאני לא נוגעת בכדורי שוקולד האלה ואני אגיד לגבירתי שכולם בשבילה ובשביל אורחים שלה ורק אם היא תכריח אותי אני יאכל כי אני לא רוצה להתווכח איתה אבל קיויתי שהיא תבין ושהיא לא תעשה לי את זה. אחרי שאכלתי שטפתי שוב כלים ושוב ניקיתי ולא היה לי איכפת שאני עושה את זה כבר בפעם השלישית באותו יום כי חשוב לי שהבית תמיד יהיה מבריק ומסודר כמו שגבירתי אוהבת. אחר כך הלכתי לחדר שלי וישבתי שם וקראתי וחיכיתי לגבירתי וכל הזמן היה נדמה לי שאני שומעת אותה בחדר מדרגות וקמתי להציץ בעינית של הדלת אבל סתם טעיתי או שזה היה מישהו אחר וחזרתי לחדר ודווקא שמחתי שאני לא שוקעת במחשבות או בקריאה ושעדיין אני מסוגלת לשמוע מה קורה מסביבי ולהיות ערנית.
ככה חיכיתי עד הערב וגבירתי לא באה אבל בסוף היא התקשרה ואמרה לי שהיא נסעה לאיזה מקום ישר מהעבודה ושהיא כנראה תחזור רק מאוחר והיא שאלה אם עשיתי את כל מה שהייתי צריכה וישר חשבתי על זה שבימי שני תמיד אני לא יודעת מה לעשות ושלא נעים לי כשגבירתי שואלת כי אני יכולה להגיד לה רק דברים רגילים למרות שהכנתי את הכדורי שוקולד אבל זה לא משהו שהיא אמרה לי לעשות ופשוט אמרתי לה שניקיתי וסידרתי הכל ושהכל מוכן ומחכה לה והיא אמרה "חמודה אני אגיע רק מאוחר את יכולה ללכת הביתה" ואני ישר אמרתי "אני רוצה לחכות לך גבירתי" והיא שתקה קצת ואז היא אמרה "לא מתוקה אני לא רוצה שתחכי אני רוצה שתלכי הביתה אם סיימת הכל" ואני אמרתי "כן גבירתי" וברגע הראשון עוד הייתי מאוכזבת שאני לא אוכל להגיש לגבירתי את הכדורי שוקולד אבל אז אמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן חמודה?" ואני אמרתי "הכנתי לך הפתעה במקרר" וחשבתי שהיא תשאל מה ההפתעה אבל היא אמרה "אם זאת הפתעה אז אל תגלי לי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והתאפקתי לא להגיד באמת והיא שוב אמרה לי שאני אלך הביתה ושאני אצליח בשיעור נהיגה שלי ושנדבר מחר ונזכרתי שמחר זה יום שלישי ואני לא איפגש עם גבירתי אבל יהיה לי שיעור נהיגה ואני אתקשר אליה אחרי זה ונדבר ועשיתי עוד סיבוב בבית לראות שהכל מסודר והסתכלתי על הכדורי שוקולד במקרר וחשבתי איך גבירתי תגיב כשהיא תראה אותם ואז הלכתי הביתה וניסיתי לחשוב כל הדרך שאני צריכה להיות שמחה כי עשיתי כל מה שגבירתי צריכה וכל מה שהיא ביקשה אפילו שלא ראיתי אותה היום ואני כבר יודעת להתמודד עם דברים כאלה ולהרגיש טוב גם בימים כאלה.