התסכול של לא להבין את עצמי יותר, האם לבחור בי ולאבד אותך? או לבחור בך ולאבד את עצמי?
בחילת חרדה לא מניחה לי, אני לא מצליחה לקבל החלטה.
אני מרגישה צער על כל הדברים היפים שהיינו יכולים לעשות ביחד, אבל השתלט עלי. אבל כבד על כל החלומות שבניתי בראש ואין להם שום בסיס או תקווה יותר. חלומות מתים שמסתובבים כמו רוחות רפאים ומכאיבים לי בכוונה.
חרדת נטישה, זה מוזר שהיא בפול טיים ג׳וב גם כשאני זאת שצריכה לעצור הכל.
אולי זה מה שהכי נכון, לעצור הכל ולא לעשות כלום ולתת לדברים לקרות מבלי לתכנן דבר…
זה לא יהיה חכם, הרי אני מיד אפול לרגש ושוב אפגע בעצמי כשאזייף כאילו הכל דבש כשבפנים אני רוצה למות.
אתה כנראה כבר מרגיש שמשהו לא כשורה אבל לא שואל ולא מתעניין כדי שזה לא יפתח חלילה.
הכנתי לי פלסטר מהמם, ידעתי שאפגע ממך שוב בקרוב והפלסטר כבר מחכה לבוא לטפל בי כראוי.
זה הכי קל, אני יכולה למצוא לי אין סוף פלסטרים וצעצועים יפים שיעזרו לי לטשטש טיפה את הגעגוע אליך.
המצחיק הוא שאני מרגישה כאילו אני הולכת לבגוד בך ותכלס אני כל הזמן הזה בוגדת בעצמי.
מעניין איך זה היה מרגיש לך לדעת שגבר אחר נוגע בי ומגשים לי את הפנטזיות. זה היה מזיז לך בכלל? כנראה שלא…
האמת היא שרציתי לעשות אותך מאושר והפכתי את עצמי לאומללה.
אי אפשר לנצח אותך ואני הכי לא יודעת להפסיד. עשיתי כל מה שיכולתי וכלום לא עזר, הרי אני אחת והן אין סוף, בחרת בהן.
אני חייבת כדור שינתק אותי ויעצור את כל המחשבות או שתזיין אותי חזק מספיק שאשכח הכל ותגיד שניצחתי למרות הכל.
