כותבת רגשות במילים

לפעמים כל כך טוב לי איתי שאני לא צריכה שום דבר ואף אחד, רק את עצמי ואת השקט שלי. 

למדתי לאפשר לעצמי לנוח גם אם הכל קורס מסביב ויש אין סוף דברים לעשות.

נעלם הרצון לצאת ולפגוש אנשים, לרדוף אחרי חלומות שבורים ולחפש בכוח אהבה במקומות שאין אותה.

גברים מרגישים לי כרגע בלתי נסבלים ונודניקים, אין לי כוח אפילו לענות לאף אחד, מרגיש לי בזבוז זמן.

אני מרגישה רוגע פנימי, כזה שמזמן לא היה לי, כאילו השליטה חזרה לידיים שלי. השליטה העצמית והתבונה מצמיחות שורשים עמוקים.

כלילית, ציפור הלילה שהייתה יותר מידי זמן בשבי מבלי שאפשרו לה לעוף. כנפיי נחלשו ונדרשים אימונים והפעלת שרירים כדי ללמוד לעוף מחדש.

מיום ליום הכנפיים שלי נפתחות יותר ובקרוב אוכל לעוף כמו ציפור לילה חופשייה שמעולם לא פגשה כלוב חשוך.