לפני 8 חודשים. 27 בפברואר 2024 בשעה 0:24
מרוב שבא לי לחבק אותך 😤
חרא של יום, כמה חסר לי לפרוק אותו על הגב שלך, להתכרבל על הכתף שלך ולהרגיש את החום הזה שעטפת אותי בו בכל הלילות שלנו.
שבוע גמילה ושבוע שתיקה, שבוע בוכה מכאב על הפרפרים שהפכו לרימות.
אם רק היה לי ארון קבורה לישון בו, ללא הפרעות, עד שאהיה מספיק חזקה לקום לתחיה ולהזין את עצמי בבשר טרי. עד שהשריפה תעבור והמים יטהרו את חטאי כלפי העצמי שלי.
עד שהכוחות שלי יפעלו בשבילי ולא נגדי, עד שאחלים ממך.
