כותבת רגשות במילים

יצאתי לדייט כזה סאחי, רווק נחמד שלא ריגש אצלי שום חלק בגוף.

הריח שלו היה כל כך לא נכון, הוא חדר לי לאף והדף אותי מהרגע הראשון. בושם נוראי ומוגזם שהזכיר לי מטהר אוויר מהסוג הלא מוצלח במיוחד.

ישבנו בבר ודיברנו, הוא בחור טוב, מסודר מהסוג שרוצה אהבה וקשר אמיתי אבל כשניסה לחבק אותי בדרך לרכב, קפאתי, נגעלתי, הרחקתי.

כל מה שרציתי זה להיות במקום אחר, להיות עם האף שלי תקוע לך צמוד לעור שאוכל לקבל את המנה שלי. מנה של הריח הכי מושלם בעולם, שחסר לי כמו חמצן.

אתה אפילו לא זקוק לבושם, יש לך ריח טבעי שמטריף אותי כמו שהוא. יש בך את כל מה שאני כל כך אוהבת חוץ מהדבר הכי קריטי, אהבה כלפי.

אפילו לא עבר שבוע, זה מרגיש כמו נצח, זה כואב כמו רצח. האהבה שלי נרצחת, אני זו שצריכה להרוג אותה בתוכי. אם לא אהרוג אותה, היא תהרוג אותי.