הגוף זקוק לעוצמות של כאב מענג, לשחרור השדים המוחלט ללא כל מעצורים. אז למה המעצורים?
אני מדמיינת כל כך הרבה דברים שאני רוצה איתך, מתכננת כיצד זה יקרה ואפילו מה אלבש ובפועל אני משתתקת כדי לא לעבור איזה גבול שמעולם לא היה ברור בינינו.
זה בודאי החוסר הביטחון שלי מולך, הפחד מדחייה שמונע ממני לעשות את מה שאני מרגישה ורוצה. הפחד לבקש, שלא אשמע סירוב, הפחד מזה שאני לא באמת מבינה מה עובר לך בראש לגבי.
אני זקוקה לזעזוע, כל כך בא לי שזה פשוט יבוא ממך בפתאומיות לא צפוייה. שתתפוס אותי באגרסיביות ותגרור אותי לחדר שינה. שתעשה לי כל מה שעולה לך בראש, אני סומכת עליך מספיק בשביל לתת לך שליטה מלאה על הגוף שלי.
תתפוס לי בשיער, תקשור אותי ותפרק אותי בכל הכוח, בלי פחד ובלי מעצורים, כי רק ככה תשחרר את שלי.
אני רוצה פרוע, אני רוצה שתעיר את החייה בך ותיתן לה מקום.
אני רוצה לחבק אותך אחרי ולשמוע את הדופק המהיר והנשימות שלנו שמשתלבות בקצב אחיד כמו מנגינה של האפי אנדינג.
אני רוצה להרגיש, את כל מה שאתה לא מסוגל להגיד במילים, את כל הסודות שלך תפרוק בתוכי.