לפני שנתיים. 24 בדצמבר 2021 בשעה 23:33
תגיד, למה הפנסים תמיד עצובים？
אני יודעת.
הם עדים של החושך.
הם נשפכים לתוך השיחות של האנשים, תנועות קבועות שלהם ואפילו לא שמים לב.
אתה יודע למה הם לא שמים לב？
שבחושך גל אנשים עייפים נסוג לחללים שמכונים בתים.
לתוך הריק של בתיהם.
ובבוקר הם קמים ונשפכים שוב החוצה.
הם לא מחפשים כלום, החושך אפילו לא מעניין אותם, ובטח לא מה שמסתתר מבעד לעיניים של האנשים האחרים שאיתם הם חולקים את הריק
כשהם הולכים לישון בלילה הם לרגע חולמים חלומות
עם המון תקווה.
בבוקר החיים קצת חודרים בחזרה.
והם נזכרים שחלמו שיום אחד הם יראו גל ענק, הוא יקח אותם.
