מוצף ברגשות עזים. הדמעות יורדות מעצמן והגעגוע לא פוסק.
הראש לא כאן כבר ממזמן. נמצא הרחק אי שם.
הדמיון הזיכרון והתודעה מהלכים בתחומי ביתך, בתקוה וכמיהה אליך.
התשוקה עזה להרגיש שוב את נוכחותך. להריח את הניחוח המשכר שלך. לטעום את מקדשך.
להרגיש את עורך הענוג, את מגעך הרך והממכר.
יופייך האלוהי נצרב במוחי, מרטיט את מיתרי נשמתי. שפתי יבשות מרב התרגשות מול דמותך ותבניתך.
אהבתי בוערת בי. רשפיה רשפי אש שיכולים לשרוף עולמות. מים רבים לא יכבוה ונהרות לא ישטפוה.
אף בשר ודם לא ירחיק אותי ממך ולא יטיל אימתו, כי לוחם אני. לוחם למעננו
עודני חי וקיים, עודני חי למענך. לתת לך את כוחי ומרצי.
את נשמת אפי עד רגעי האחרון. לעולם לא אפול ולא אוותר.
כי אחריך לא יהיה דבר. רק דממה ושממה, חיים ללא מטרה וחריצות.
יום בא ויום עובר, וכל רגע של חסד איתך אני זוכר.
לחיות איתך את שארית חיי זו משאלת ליבי, כי ידעתי שאותך אעבוד בכל מאודי.
לתת לך את כל מה שאת צריכה וחפצה ולהיות לך מלוא עולמך.
עבדך הנאמן לעד, ששם את נפשו וגופו
למען רווחתך!
למען ביתך!
למען אושרך!
