לא מוצע מנוח. לא מוצא את מקומי.
אני לא יודע אם זה בגלל התיקון או בגללך.
נזרקתי ונבעטתי לכלבים. עכשיו צריך להתמודד עם הבדידות והעצב. עם ההשפלה והריחוק. לא מצליח להוציא ממני את המחשבה והתחושה שניצלת אותי. לקחת את מה שרצית.
"העבד עשה את שלו, העבד יכול ללכת"
ולמרות זאת אני חושב עליך המון. מה אתם עושים עכשיו, ואם את איתו, נוגעת בו ומחייכת את החיוך השובב הזה. מרגיש כאילו אני כבר לא בחיים. רק תמונה על הקיר שרק זוכרים במעורפל, אם בכלל
זה רק כואב יותר ככל שהזמן עובר. כי אני אוהב אותך אלה שלי 😔
מגיע לי. מגיע לי אותך. מגיע לי את המקום שלי. אני לא פחות טוב ממנו. מגיע לי לקבל את מה שאת נותנת לו. רק לוזרים היו מסכימים למה שאת מציעה. אני לא לוזר!!
ואני לא אהיה מספר 2 או "סוג ב" בחיים. גם לא עבורך. אני נותן לך את כל חיי, זה מגיע לי.
ואל תעשי לי את הטובות האלה. אותם תשמרי לו. את הפינאטס. אני ראוי ליותר! ועל זה לא אתפשר
