ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 20 שנים. יום חמישי, 19 באוקטובר 2006 בשעה 8:34
יש חורים בסרעפת
הראש נופל לאחור
לחלום על שום מקום
אי שם הבוקר הוא אדום

יש עיוותים במערכת
המחשבות נוטות לנדוד
אתמול דרום , מחר צפון
אי שם העבד הוא אדון

כפות ידיים משייטות
רוחצות הן גוף עירום
אם תעצמי את העיניים
הוא מבטיח
כנפיים נסדקות בחורף
עיניו דומעות טיפות של חום
עכשיו אולי יהיה בסדר
ריחפה קסומה מעל תהום

חורים בסרעפת
קשה לנשום
אוטם , אוטם , חוסם עם מלט
דמעה נספגת
בחול אדום

המחשבות נוטות לנדוד
היכן אנחית אותן הפעם ?
והטייס נוטה לשתוק
ולמנחת אין כלל מסוק

אל להבל להבהל
מחוסר משמעות
אם ישתדל מספיק
יהיה הוא לטפיל מוצלח
אם תעצמי את העיניים
הוא מבטיח
עכשיו הכל יהיה בסדר
מניח ראש על לב אדום
לפני 20 שנים. יום שלישי, 17 באוקטובר 2006 בשעה 1:22
רמיזות מיניות
שולחן מרובע
גרגירים של תקוות מהולות בדם
ונותרת מולי חיוורת
קצת רוצה וקצת בוכה
והדברים לא מסתדרים אצלך בראש
רמיזות מיניות
נגיעות לחישות
גרגירים , מותר לצחוק עכשיו
כשהתזמורת מתאבדת לנוכח
התווים הנשרפים
ואת נבלעת אל השקט
מזדיינת עם זרים.
רמיזות
מיניות
אמרת , זה ראש כחול
זה מוזר שאת שופכת
מעליי מיליון צבעים
והירוק שייך לגן
והאדום שכאן זרם
ולך היה חלום
וכך נולדו פחדים.




***************

אם יש אפשרות אחרת
אולי אפשר לפתח את התמונה בצורה שונה
כשהוא טובע בתוך ים של אלכוהול
בולע כדורים זורחים
אל תצפי ממנו
לשיחה שנונה
לפני 20 שנים. יום שני, 16 באוקטובר 2006 בשעה 2:14
כל
מה שנותר עכשיו
ניתץ
מתנפץ לרסיסים
אולי
האבק הזה
יכסה אותי
יכסה אותי

כל
מה
שנותר לי לומר עכשיו
אמרתי כבר
אולי
הגיע הזמן שתקשיבי
לי
קצת
אולי
אין
לי
איך לתאר
מי
ומה
ואיפה
ביקשת שאשאר
ביקשת שאשאר

כל
מה
שנותר עכשיו
כל כך קשה להסביר
כמה פשטות
נותרה בי
אולי מיוחד
אולי אף אחד
אולי אוהב לצחוק בחושך
מתמכר לאין סוף
אולי מיותר
אולי עצם זר
אולי סוחר מילים
ללא יכולת לדבר

כל
מה
שנותר עכשיו
אוסף של צלילים
תיבה אקוסטית חלולה
אולי בודדה
בין כל ההמונים
חסרי זהות , דיגיטליים , חסרי פנים.

כל מה
שנותר
עכשיו

גם למחר אולי יספיק...
לפני 20 שנים. יום שבת, 14 באוקטובר 2006 בשעה 22:54
לתת לרוחות לחדור
לחלום גם אם רק לרגע
לצייר מחדש אשליות
לנפץ אותן
לדעת איך לרחף
גבוה יותר ממך
לעצום עיניים
כבר לא במקום הנמוך הזה.

אנחות קטנות של פחד
האם מישהו ישמע את זה?
אנחות קטנות שכך השארת בי
חור
בור
עמוק באדמה
ולאיטי כך מטפס
עם כל המשקל הזה
עוד
עוד
עוד קצת כושר הבחנה
ורק נשרט מזה
אולי לומד כי זה
מתח את איבריי
עכשיו , לחלום
לפני 20 שנים. יום שישי, 13 באוקטובר 2006 בשעה 19:25
ניסיתי להסביר
שבני אדם הם פתיתים של שלג
גם אם נולדו באותה שנייה , מאותו הרחם
הם לא יהיו זהים לחלוטין.
ניסיתי להסביר ...

ראיתי נערה תמה משוטטת לה עם כלב
גוררת , לעיתים נגררת , היא לא כמוהו , לא משפילה אף פעם מבטים.
וזה מוזר שדווקא החיה הזו , החיה הכי נשלטת
לפעמים , גורמת לנו להרגיש , הכי נאהבים.

ואהבה היא חולשה
סוג של רטט
עירבובים בבטן ומבטים מטושטשים
אהבה היא סחרחורת
או מערבולת בעצם
ואו שטובעים
או שלנצח שוחים
במאמץ עילאי
אף פעם לא לטבוע
להשאיר אוויר בריאות
לרגעים הקרובים
וגם אם היא נמצאת אי שם ב ...

אהבה היא פתית של שלג
כ"כ בנאלית ושונה היא מכולם
לפני 20 שנים. יום חמישי, 12 באוקטובר 2006 בשעה 17:43
הייתי רוצה לדעת לצייר ככה



זה באמת אתר...
גאוני
לפני 20 שנים. יום רביעי, 11 באוקטובר 2006 בשעה 8:06
מתפרק לאט לאט
אולי אסתפק במה שיש
וזה כאב כשאת הלכת
וזה כואב לא להתרגש

מתפרק לאט לאט
לפעמים מייחל , כמה שיותר מהר
ואולי הכאבתי קצת
כדי לראות איך האחר מדמם

מתדפק על דלתות מעץ
של בתים ריקים , של חלומות חלולים
מתאהב בכוכב נוצץ
והקיום שלו , נטע בי חיים

מדפדף בדפי עבר
קורא מילים שלך , קורא ובוכה
וכל ספר כשהוא נגמר
משאיר אותי , חצי ריק חצי מלא

אז התפרקתי לאט לאט
אני בונה עכשיו , סכרים חדשים
ולפעמים זה נדמה , את מצליחה לחדור
אך מתגבר , על זרמים חלשים

התפרקנו לאט לאט
יותר מדי זמן , יותר מדי כאב
התפרקנו מבלי להיות , מבלי לחוות בכלל
את המהות של השלם

מתמלא אך לאט לאט
נושך שפתיים שברקע מתנגן
הצליל שהפך אותך
לזכרון עתיק , לפצע מתיישן


עצי הגן בוכים שלכת
לאוויר יש טעם מתוק
בסך הכל רצית לצחוק
בלעדיי
בסך הכל להשאר
בחיי
לרצות הכל
לרצות יותר מדי
שבילי עפר מאחוריי
הרים רמים מלפניי
רוצה הכל , יותר מדי
רוצה הכל , יותר מדי
רוצה הכל , עד סוף ימיי
אחרוט את שמך
על ספסלי גינתי.
לפני 20 שנים. יום שני, 9 באוקטובר 2006 בשעה 22:25
צחוק נשי
פתאום הכל אחרת
כמויות של מלט נשפכות
על בורות החסרון

צחוק נשי
כשאת צחקת אז
הייתי רואה בדמיון
איך אנו ממשיכים מפה.
לפני 20 שנים. יום חמישי, 5 באוקטובר 2006 בשעה 9:50
ive been hiding
what could ive been ?
ive been hiding
what could ive been?
i know something
havent seen anything
yet
ive been hiding
from all that could have been

i hear footsteps
still i feel no ground
can hear my heart beat
as this is the only sound
i want something
a naked soul lying with me
i want something
someone i can only see

i've been searching
empty handed , for this ill kneel
for this , for all i feel
for love , a love that will not be
לפני 20 שנים. יום רביעי, 4 באוקטובר 2006 בשעה 9:46
מתחבאים
כדי להמצא
או
מתחבאים
להשרד.

רוצים לראות הכל
להשמע
להרגיש , יותר מכולם
לקבל , יותר מכולם

רוב בני האדם ( השערה הגיונית ... תקנו אם טעיתי ) אוהבים כלבים.
חתולים מאידך , מזוהים עם תרבויות עתיקות , אמונות תפלות , פינוק , וטקסים שטניים.
רוצים לקבל יותר ממה שהם נותנים ( שזה כלום ) , רוצים להתפנק ולשחק כשהם רוצים.
לא יודע על מה אני חושב כאן בדיוק, רק יודע שיש לי משהו עם החיה הזו . לטוב ולרע , ולרע...

כלבים ממאדים , חתולים מנוגה