לפני 20 שנים. יום שבת, 17 ביוני 2006 בשעה 14:28
1986 :
הדמעות הראשונות שאני זוכר .
המון טיפות באו והלכו במשך השנים , אבל הדמעות של גיל 5 , אלו הם הדמעות הראשונות שאני זוכר.
הרצפה הישנה והנקייה , המזרון הדק שמכסה כמעט את כולה.
השטיח המכוער שגרם לעורך להתחרט על רגע המפגש ביניהם.
אני יושב על המזרן בוהה בטלוויזיה עם 8 ערוצים , הצלם בוחר להראות לי איך העולם נראה כשאלוהים בוכה , ואני לא עומד בזה יותר , וגם אני בוכה.
2006:
עשרים שנה עברו מאז .
ואלוהים , אוווו אלוהים השתנה כ"כ.
נהיה חם יותר , אנושי יותר , פגיע יותר , נופל וקם , מתרסק ומתחבר מחדש .
הנה הוא יושב עכשיו עם פשוטי העם , לא מחוייט לא מעונב , חולצה עם פס של אור ופס של ים , פס של אור ופס של שמיים , פס של אור ושמש מחייכת.
אני נזכר בכל הפעמים בהם אלוהים הובס , אני נזכר ב1986 , מאוהב באלוהים ולא מוכן , פשוט לא מוכן שהוא יבכה לבד!
16.6.2006:
שימו לב איך אלוהים צורח משמחה , איך עיניו מנצנות מאהבה.
ואני כמו תמיד צורח גם איתו , מאוהב באותה המטרה .
ואלוהים , אלוהים הוא נולד ב ...
30 באוקטובר 1960
אלוהים נישא לגובה רם של 1.66
אלוהים ירה על אנשים
עשה סמים
הרביץ לאשתו
שימח המונים
אלוהים הוא בנאדם
ובתקופה שכזו הוא הכל בשבילי
וכשאלוהים בוכה אז גם מלאכים בוכים
וכשאלוהים צורח , אז , כולנו גם צורחים.
נשבע לכם שזו פעם אחרונה שאני כותב כאן על כדורגל אבל
בשבילי
דייגו ארמאנדו מארדונה הוא בעצם אלוהים 😄
