בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 20 שנים. יום ראשון, 11 ביוני 2006 בשעה 9:46
דממה מקיפה אותי
מרוכז רק בעורי המתקלף
וזה נדמה שאיש לא מתרגש
ממראה עצמותיי החשופות.

נגיסות קלות בתנוך האוזן
לטיפות לשון על עור התוף
ורטט של כאב בתולי
מתמזג עם טיפות מלוחות.

בכל אותן שניות של שקט
הלב קורס מעומס פעימות.

דממה מקיפה אותי
שלווה היא שמך הפרטי
נדמה כי כף ידך המלטפת
מאחה את השברים שבי

נגיעות קלות בתנוך האוזן
לטיפות לשון על שפה סדוקה
ורטט של כאב בתולי
ולטיפות המלח החופש כך ניתן

בכל אותן שניות של שקט ...
לפני 20 שנים. יום שבת, 10 ביוני 2006 בשעה 5:53
מחצית .
מרפסת שמש מסויימת באחת מערי הפיתוח של המרכז.
7 חברים מדברים על ההם ועל ההוא.
נבואות זעם נזרקות מכל מקום , גורם לך לחשוב על הסבל שבקיום ללא מיתרי קול.
מבזק חדשות קצר.
מאות מיליוני אנשים יהיו מחוברים אל מקלט הטלוויזיה במשך החודש.
חברת כנסת פורצת אל משרדה של חברת כנסת אחרת.
ההוא המעצבן עם השיניים ! בעוד אייטם על ברזיל ועליונתה ( ואמוס ארגנטינה! )
הפגזות בחוף עזה

שקט
"תעביר לי את הקולה"
-"בירה מישהו ?"
קולה מועברת
בירה נשארת בצידנית.
שקט
זה כבר 7 שניות של שקט
" יווו , כמה אנשים אנחנו הורגים להם ... " זרק א' במין סוג של בדיחות דעת.
א' ממשיך ...
"הם זוכים , סגור על זה ב 100% "
"אין מצב ..." מהדהים הקולות.
מספרי מפתח :
4:2
דקה 87
74 דק' עד למשחק הבא.
7 גופות על השוליים.
מיליארדי גרגרי חול משמשים כתפאורה.
שקט נשבר.
נבואות זעם נזרקות מכל מקום , גורם לך לחשוב על הסבל .
בלתי נסבלת הקלות בה אנו מחדירים אל תוך עורינו טפילים של אפתיות.
לפני 20 שנים. יום שבת, 10 ביוני 2006 בשעה 0:21
תחת ירח מלא
זה המקום שלך
מבעד לוילון כחול
נועץ מבט בשלמותך

תחת ירח מלא
זה הצחוק שלך
שאותי כך ממלא
ונספג אל נשימתי


העייפות גבתה מחיר כבד
והמילים זורמות דרך אצבעותיו של איש עיוור ...

נר בחשיכה
את
נר בחשיכה


הנפש היחידה שאותי לא הצליחה להפחיד...
לפני 20 שנים. יום שבת, 10 ביוני 2006 בשעה 0:08
אני מצטער שאמת לא נשפכת משפתיי
או בעצם מתחרט על עצם קיומן
וזה צורב כשאת מדברת ולא מסתכלת אל תוך עיניי
וזה תמיד אותו חלום שלא אוכל ליצור לי כאן.

כל מה שחסר
כרגע
על הכל אוותר...
לפתע
אדם נחרד לנוכח השתקפותו
ואם אוותר
כרגע
ולא יהיה שוב חסר ...
לפתע
אתקפל לנוכח מרותו


משועבד
נרדם לאט
משועבד
הלוואי
ולא היה
לו
האחר
לפני 20 שנים. יום שישי, 9 ביוני 2006 בשעה 9:27
ללכת לישון כשהיא מטרידה את מוחך
ללכת לישון כדי להפטר מהכל.
האור נכבה לאט לאט , כל הצלילים נבלעים אל שום מקום ...
ומקום המפלט שלך חשוף למשחקה.
ובחלום שלך היא מפלרטטת
ובחלום שלך היא איתך
ובחלום שלך היא לא שלך
היא בעצם של כל גבר
ואתה מפלצת קנאית שמייחלת למותה
אתה מתעורר , חוזר לישון והיא ... חוזרת.
הלילה היא לא תמות , היא לא תגווע בתת הכרתך
היא ממשיכה להתגאות בכל הדמעות שלך.
ודוווקא את החלום הזה אני לא יכול למחוק
הוא מערער לי את הבוקר
הוא יהדהד אל תוך היום ...

אך אתנחם בכך שבעוד מס' שעות כל מי שלובש צהוב כחול הוא יריבי המר .

ואמוס!
ואמוס ארגנטינה!
ואמוס !!!!
לפני 20 שנים. יום חמישי, 8 ביוני 2006 בשעה 8:14
אדון כאב
אני חושב
שבמקום הזה ביקרת כבר
אבל כולם נראים מעט אחרת
והגבר על הבר נראה קצת מנוכר

אדון כאב
אני סבור ש...
עם מעט עזרה תוכל בקרוב ללכת
ותזרז את שלכת הפחדים
ונשימות שלווה יפריחו גינתי

אדון כאב
אולי תמצא לך גברת
שתצליח להכיל
את כל הפאתטיות שבך
לפני 20 שנים. יום רביעי, 7 ביוני 2006 בשעה 23:18
פרצוף עצוב צועק:
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך

אני כבר לא יכול
לטבוע בים של אלכוהול
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך

ואולי לא הצלחתי להבהיר את עמדתי
אז
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך
ואת כה רחוקה ומתעלמת מכל מה שאני
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך
...

ליד פח הזבל
יושב לו חתול שחור עיוור
והוא מביט בי
והוא עיוור ולא רואה הוא כלום
ליד פח הזבל
הוא מחכה לארוחה
שיכולה להיות האחרונה
לפני אותה השינה
שינה כה ארוכה.

ג'ק דניאלס
ג'ק דניאלס!
מר ג'ק דניאלס מתבקש לעזוב את קיבתי
כביש הגרון פתוח והתנועה זורמת
ג'ק דניאלס
מר ג'ק דניאלס
אתה מכביד עליי כרגע
אתה חושף את טמטומי
אני כותב שטויות בשקל
ומפהק לי תוך כדי.

אני חוזר להתחלה!!!!!!!!

אני אוהב אותך
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך!
ולא אוכל לאהוב אף אחת אחרת !!!
אולי אני יותר מדי תלותי
מפלצת ילדותית
אולי אין לי את היכולת
להציע לך יקום
אבל אני אוהב אותך!!!
אני אוהב אותך !!!
ותראי למה גרמת לי !!!
זה הפרסום הכי אדיוטי שפרסמתי מימיי!

אני הולך לישון !
לפני 20 שנים. יום רביעי, 7 ביוני 2006 בשעה 12:02
אחרוט את מילותייך
על כנפי הפרפרים
ואת טיפות הדם אשתה לי לרוויה
ומיתרי קולי נדמו

אחרוט את מילותייך
על רכס ההרים
ועם צחוקך אתגלגל לי במדרון
ואחבק שלוות האדמה

עוד לא ענית
אולי כי לא שאלתי
למה בליבי יש מהומה
המפגינים בלעו הפחד
נופצו כל חלונות הראווה
עוד לא ענית
אולי כי לא שאלתי
מדוע בליבי המחט נעוצה
ומי קשר אותו לתורן
ואת גופי אל הרצפה

מבוך , כל מילותייך
מצטיירות הן לתמונה זרה
וגבר זר עומד לו בפינה
ואחבק שלוות האדמה
לפני 20 שנים. יום שלישי, 6 ביוני 2006 בשעה 20:14
צרחות שקטות
מתחת פני המים
אולי אם נחנק ביחד
נוכל לצוף אל השממה

צרחות שקטות
של שד מהול בשגעון
אולי אם אספר את האמת
יימחק הדם מן הזכרון

שונה
את כה שונה עכשיו
אני בלהט מגמגם
את כל הפחד מתרגם
לאילוצים קשים
לפרצופים מנותחים
ליבך הקר לא מרחם
אני נמס ומתנקז
אל לב תהום.

צרחות שקטות
ובמורד המדרגות
את משאירה אותי
להעלים העקבות

צרחות שקטות
אולי כל הכלבים
הם מרחוק שומעים
אותי זקוק לחברתם

קרה
את כה קרה עכשיו
אני בשקט מזדחל
אל בין ידייך מתקפל
כשתרמסי אותי
אני בנחת אפהק
בזרועותייך אתרפק
ואתפרק
לרסיסים
אל לב תהום
לפני 20 שנים. יום שלישי, 6 ביוני 2006 בשעה 0:01
הכל נותר חשוף
עם האש אתה נלחם
מתאבד אל מול דמותה
נזרק אל החלל.

שם הרחק בערפל
לנצח משאירה אותך
שם הרחק בערפל
תטבע בדם משאלתך.
זה הכוכב אשר דעך
ולא יזרח עד שתכנע
עירום טהור של עצמך
בחשיכה תמצא ... ( מוות) .

הכל נותר חשוף
צולל אל מעייני שפיותך
עם ברכיים מדממות
כורע אל מול דמותה.

שם הרחק בערפל
לנצח משאירה אותך
שם הרחק בערפל
משאלתך תמצא מותה.
זה הכוכב אשר דועך
הדיסוננס במקהלה
עירום טהור של עצמך
בחשיכה תמצא ... ( מוות)